 |
בוש: דמוקרטיזציה ומנהיגות חדשה - תנאי למדינה פלסטינית | 1047 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אבל ברצינות - אם ערפאת מסולק, ונניח שגם חלק ממה שמכונה "בכירי הרשות" מסולקים/מסתלקים אתו, מה בדיוק צופים שיקרה? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלום זה מן שקר מוסכם כזה על מנת שהמצב הנוכחי ימשך ואינטרסיה היהודיים של מדינת ישראל ישמרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי, מדוע בדיוק כל גיהוקון של דביליו צריך לקבל כותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''דבליו'', כדבריך, הוא נשיא המעצמה הגדולה ביותר בעולם (היחידה, למעשה), הוא שולט על המדיניות של מי שנותן לישראל סיוע כספי עצום, והוא די קריטי לתהליך הזה. בעסה לנו. טוב, לא בעסה לנו, כי הוא בעדנו כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם חשבו שקלינטון היה בעדינו, זה עזר לנו במשהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אבל לפחות לא היה לנו בעסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עושה אותו נבון יותר, או את דבריו הגיוניים... שלא לדבר על מעשיים. מישהו בכלל מצליח לראות פה את התכל'ס?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני חובב גדול של צחי הנגבי, אבל מה שהוא אמר זה נכון - בוש בעצם אומר שאין לצד הישראלי מה לעשות כרגע, מלבד "לתמוך" (הפסקת התפשטות ההתנחלויות, הקלות כלכליות על הרשות, נסיגה ממרכזי הערים). מירב האחריות נופלת כרגע על הפלסטינאים - לא על ההנהגה הפלסטינאית, אלא על הציבור הפלסטינאי. הם צריכים לבחור בעצמם להחליף את ההנהגה שלהם, ולשנות את המשטר שלהם. מה שזה אומר מבחינת ישראל זה שיש לה, פחות או יותר, אור ירוק ליטול את האחריות להגנתה ולפעול כדי להגן על עצמה (עם מינימום פגיעה בפלסטינאים). למה התכלס תמיד חייב לעסוק במה שישראל צריכה לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ישראל לא תפסיק את התפשטות ההתנחלויות- יש לה שם ציבור בעל צרכי גידול טבעי היא לא תצא בשורה של הקלות כלכליות לפלסטינים כי זה מעודד טרור. והיא לא תישוג ממרכזי הערים כי היא זכאית להגן על שלום אזרחיה. והיא לא ממש חושבת שיש איזה שהוא אינטרס ישראלי בהנהגה פלסטינאית מתונה. והצענו להם הכול בקמפ דיויד והם דחו את ההצעה ועל כן לא נציע להם יותר שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בשביל מה אנחנו טורחים, בעצם? יאללה! להפגיז את עזה! נהרוג את כולם ונגמור עניין. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כי אז לא ישאר לנו בשביל מה להלחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואי כמה נוח! אז בוא נשים רגליים על הכורסא ולא נעשה שום-דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פחות או יותר הרעיון עראפת והטרור שאין ולא יכול להיות לו פתרון מדיני אלא רק פתרון צבאי מוגבל ישמרו על ארץ ישראל השלמה. ואנחנו נמשיך לשרוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נורא קל, בכל פעם שאינכם מצליחים להתמודד עם טיעוני הרוב השפוי (זו אחת הפעמים היחידות בחיי בהן אני נמנה עליו, ההרגשה לא משהו), אתם פונים, בצר לכם, לייחס לו מניעים "אפלים" כמו הנצחת השלטון הישראלי בשטחים או חדוות ההתנחלות. גם כאן האמת היא פשוטה, רוב העם אינו מעוניין בהחזקת השטחים, רוצה לחיות בשלום עם הצד השני ומוכן ואפילו מעוניין בפירוק ההתנחלויות. מסיבות אלו רוצה הוא בסילוק ערפאת לשם חיסול הטירור, לפני התקדמות מדינית כלשהי, כי מדינה שתקום על מיתוס הטירור המנצח לא תאפשר את כל אלו, לא לנו ולא להם. מובן? אז מספיק עם הציניות הריקה הזו, להוריד רגליים מן השולחן ולהחזיר את האולרים לתיק. אפופידס, מנסה את תחום ההוראה לנוכח שפל ההיטק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפופידס! תגובתך אינה הגיונית, מפוזרת, וטעונת-תיקון והסברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי השקעה מסיבית של ארצות הברית הקהילה האירופית והרוב השפוי הישראלי ברשות הפלסטינית אנני רואה איך תיוצר רשות פלסטינאית חדשה ואולי אפילו דמוקרטית. מה הנכונות של הציבור הישראלי ללכת את המיל הנוסף הזה, לשנות במאה שמונים מעלות את תפיסותיו ומדיניותו בשטח כלפי הרשות הפלסטינאית.כנראה שהיא לא רבה מידי. בשטח עצמו מאז חומת מגן מתבצע תהליך של סיפוח זוחל, תוך ריקון הפונקציות האזרחיות של הרשות הפלסטינאית מיכולת תפקוד כך שגם מהתשתית האזרחית של הרשות לא נשאר הרבה. אז הרוב השפוי יכול בקלות להשאר יפה וצודק וההתנגדות הפלסטינאית (על דרכיה הבלתי נסבלות) יכולה להמשך והסטאטוס קוו של רמת האלימות הנוכחית ישאר. ומשום שהוא נשמר אז ההנחה שלי שיש גם כאלה שמרויחים מקיומו ומזינים אותו. או שלחילופין הוא מעשה ידי שמים ולבני אנוש אין קשר אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הטענה הראשונה אני בהחלט מסכים. דרושה עזרה מבחוץ. לגבי השנייה, חשבתי שהציבור הישראלי הוכיח את כוונות השלום שלו מעבר לכל ספק. כנראה שטעיתי (בעניין הספק). באופן כללי, אני רואה את המאבק ביננו לבין הפלשתינאים, כמלחמה בת כמעט כ120 שנה (עד 120!), שבה אחד הצדדים תובע את כל מה שהוא מאמין ששלו (הכל) ואילו השני מוכן שוב ושוב להתפשר על מה שבעיניו שלו. בעניין הרש"פ, מדובר בשלטון שלמרות שנבחר בבחירות דמוקרטיות, עד כמה שאפשר, מרגע לידתו פגע הוא והזיק לבני עמו, הרבה יותר מאשר בנו, בכל התחומים. משטר זה הוכיח את עצמו כאויב המסוכן ביותר לעם הפלשתינאי ומעשיו הם שאינם מאפשרים לעם זה רווחה ושלום. הפגיעה ברש"פ לא קרתה אלא לאחר הרבה הבלגה, נסיונות פיוס ואף שוחד מדיני ורק אחרי שהתברר שהרש"פ, היא שעומדת מאחרי מיטוט התהליך המדיני ודירדור האזור כולו, כלכלית ובטחונית. זה קורה מפני שגורמים מרכזיים בה, סבורים עד היום שהם מרוויחים ממצוקת עמם ולכן הם מזינים את המשך ה"סטטוס קוו". בנקודה זו אני מסכים אתך, המצב ממשיך משום שיש גורמים הסבורים שמצב זה משרת אותם, או לפחות עדיף להם מאשר הצפוי להם בזמנים של שלום. לסיום: אכן, גם בצד שלנו ישנם גורמים שהמצב הנוכחי משרת חלק ממטרותיהם, אך לא בשל כך תומך רובו של העם בהמשך המאבק הצבאי כתגובה למתקפת הטירור שהוכרזה עלינו ובהחלפת הנהגת הרש"פ, אלא משום שהוא סבור כי זוהי הדרך היחידה האפשרית בשלב זה, שיש בה איזושהי תקווה לעתיד נסבל באזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מירב האחריות נופלת כרגע על הפלסטינאים - לא על ההנהגה הפלסטינאית, אלא על הציבור הפלסטינאי. הם צריכים לבחור בעצמם להחליף את ההנהגה שלהם, ולשנות את המשטר שלהם." ואיך בדיוק הם יעשו את זה? מול משטרה מסיבית בגודלה, זרועות שונות של כוחות ביטחון גלויים וסמויים. להזכירך שבאי כוחה של הרשות לא בדיוק ידועים ביד הרחומה והקלה שבה הם מטפלים בנתינים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה רוצה שאני אעשה? שנשלח את כוחות צה"ל כדי לסייע לפלסטינים הדמוקרטיים המסכנים שמדוכאים ע"י שלטון דיקטטורי שהם מתנגדים לו בלב ובנפש? לא תודה, אני לא רוצה עוד לבנון. שיעשו מהפכה. אם הם הצליחו לגרום לצה"ל לסגת מרוב השטחים, אני בטוח שהם מסוגלים גם להלחם כנגד כוחות הדיכוי הפנימיים שלהם. אפשר לחשוב איזה כוח אדיר נתון בידיו של ערפאת. בלי תמיכה של הציבור, אין לו כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש את הדבר הקטן הזה שקוראים לו איסלאם ורבים המאמינים בו בשטחים ובצורה קיצונית (קיצונית מנקודת מבטי החילונית). אם בהקמת מדינת ישראל היה רוב גדול של כיפות סרוגות\חרדים כמה מאפניים דמוקרטיים היו למדינת ישראל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי: עוד מעט יהיה פה רוב לדתיים, ואז נראה, באמת, מה ישאר... בוקר טוב טליבאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק לדתיים. זה יהיה שילוב של דתיים וערבים מוסלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת הכיוון, אם תימשך המגמה הנוכחית של עירוב מזה והקצנה דתית מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא איזו הפיכה אתם *חושבים* שיכולה להיות שם? של חובבי-ציון? זה אחת משתיים: או הפת"ח - או החמא"ס והג'יהאד. אז - אני, אישית, מעדיף שיהיה שם הפת"ח. לא משתגע במיוחד על החמא"ס, מה אפשר לעשות? אז אני אש"פיסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיכה דמוקרטית, של אנשים שרוצים מדינה שקטה שפועלת למען אזרחיה ולא נגד אזרחי המדינה השכנה. אם הבחירה היא בין הפת"ח (כלומר - גדודי אל-אקצה ושאר חברים), לבין החמאס, אז אני בוחר באף אחד. אם אלו שתי האפשרויות, והעם הפלסטיני אינו מוכן לעשות שלום משמעותי עם ישראל, אז עדיף כבר שאנחנו נהיה שם. אנשים הרי מתים לנו בכל מקרה. מה זה משנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאר בכלל *משהו* מן המשטרה הזאת אחרי כל ההפצצות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת חזון מאוד אמריקאי. למעשה, בוש מבקש מפלסטין להיות דמוקרטיה נשיאותית, בדומה לדמוקרטיה האמריקאית. העובדה שהמודל הזה של הדמוקרטיה לא עובד בשום מקום בעולם חוץ מארה"ב, והעובדה שהדרישה שלו לדמוקרטיה נשיאותית מתנגשת עם האמירה שלו לגבי בחירות "רב-מפלגתיות" (מה שלא ממש הולך עם שיטת בחירות רובנית) - זה לא מטריד אותו. גם משעשע לראות איך הוא טוען שהוא מצפה ממדינות ערב (נצר הדמוקרטיה, כידוע) לסייע בתהליכי הדמוקרטיזציה של פלסטין. אבל הרבה יותר מעניינות הטענות שהוא אומר בשם האיחוד האירופי. האם האירופאים הסכימו לאמירות של בוש? ברויטרס מדווחים עכשיו שסולאנה אמר שעל הפלסטינאים לבחור את ההנהגה שלהם בעצמם. הוא לא אמר מילה על ערפאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בא לטעון שההימור שלי מהשבוע שעבר הצליח : תגובה 73463 עם זאת, ברמה *ההצהרתית*, נאומו של בוש משקף את ארבעת אבני היסוד עליהן דיברתי: דמוקרטיזציה, דמיליטריזציה, מארשליזציה וגדר (בורדריזציה, אם תרצו :) ). לדעתי מדובר בלא פחות מאשר שינוי כיוון של 180 מעלות, לעומת הממשל של קלינטון. מדיקטטורה לדמוקרטיה. ובניגוד *מוחלט* לדעתי על תהליך אוסלו מראשיתו, לתהליך הבנוי על ארבעת היסודות האלו יש סיכוי טוב לעקור *מן השורש* את גורמי הסיכסוך. כולי תקווה שיעברו מדיבורים למעשים, למרות שלמעט הגדר עדיין אין לכך סימנים בשטח. נחכה ונראה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה זמן מה השתגר אצלנו המונח "אופק מדיני". אולם כידוע אופק אינו נמצא בכיוון אחד בלבד, יש אופק במערב ואופק במזרח וכו'. האופק המדיני שדיבר עליו עד כה בעיקר השמאל היה בכיוונו של ערפאת (השימוש במונח הזה הסתיר בעצם את האמירה שיש לנהל שוב מו"מ עם ערפאת). בנאומו אתמול הצביע הנשיא בוש על כיוון האופק המדיני שהוא רואה, והאופק המדיני שלו נמצא במערב - לא במזרח היכן שעולה שמשו של בן לאדן. הממשל האמריקני זגזג עד כה בין גישת משרד החוץ בראשות פאואל לבין הביטחוניסטים כמו ראמספלד ורייס. אתמול התברר מי ניצח בוויכוח. נאום בוש נועד לסמן אינטרסים אמריקניים, לא לפתור ויכוחים פוליטיים בין יוסי שריד לדני נווה. והאינטרס האמריקני הוא מניעת טרור, בלימת מדינות שנותנות חסות לטרור, קל וחומר, מניעת הקמת מדינה בידי טרוריסטים. האמריקנים כידוע מחליטים לאט, אך משהם מחליטים הם מתקדמים בהחלטיות גם אם מדובר בטווחי זמן ארוכים. הם אינם נוהגים לירות מהמותן. דוברי שמאל טוענים שהתכנית של בוש אינה מלווה בתכנית מעשית למימושה ובינתיים ישפך דם רב. נכון. אבל גם לשמאל אין דרך למנוע את שפך הדם. אולי, לו היו מבינים כבר לפני שנתיים שעל המשטר הטרוריסטי והמושחת של ערפאת אי אפשר לבנות, אפשר שהיינו מנצלים את הזמן שחלף יותר טוב כדי להתקרב לאופק מדיני מערבי. בוש עשה לתהליך אוסלו במתכונתו הקודמת וידוא הריגה. מה שבוש קבע הוא שכל ניסיון להקים מדינה פלסטינית שמתנהלת בידי קבוצת הטרור של ערפת יעלה פרי באושים. אי אפשר לבנות בית על יסודות רקובים; כל אופק מדיני שבו נמצא ערפאת או קבוצה טרוריסטית פנדמנטליסטית אחרת הוא אשלייה. האופק בעיני האמריקנים נמצא רק במקום שבו יש דמוקרטיה, חירות אזרחית ושלטון תקין. בוש לא אמר שהוא יכפה משטר בנוסח מערבי על הפלסטינים - הוא נתן להם אפשרות לבחור. הוא אמר שאם ילכו בדרך שהוא מציע תעזור להם ארה"ב לממש את שאיפותיהם הלאומיות, אך אם יבחרו בדרך אחרת אל להם לצפות לשום תמיכה מארה"ב. הכיוון שבוש התווה טוב לישראל ולציונות ועלינו לאמץ אותו כמדיניות ארוכת טווח. גם אצלנו בבית פנימה יש עוד מה לעשות, ודבר ראשון הוא להוריד את כל ההתנחלויות הבלתי חוקיות, ויפה שעה אחת קודם. גם האופק שלנו נמצא במערב ולא על גבעות ומאחזים בלתי חוקיים בהרי יהודה ושומרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילים כדורבנות, ברכותי!. "האופק בעיני האמריקנים נמצא רק במקום שבו יש דמוקרטיה, חירות אזרחית ושלטון תקין." אבל בהנחה (מאוד ריאליסטית)שהפלסטינאים לעולם לא יגיעו לכך, לפחות לא בטווח חיינו, מה בדיוק אתה מציע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הזו חוזרת שוב ושוב מצד שמאל (זו גם השאלה שנהגתי להציג אני לימין כשהיו סיבות להניח שהכדור בצד שלנו). מה שדובי, בוש, שמעון וגם אני אומרים בעניין זה הוא פשוט מאוד: 1) לטרור אין פתרון מדיני. 2) הכדור נמצא במגרש הפלשתיני. 3) עיקר מה שישראל יכולה וצריכה לעשות עתה הוא להלחם בטירור ולנסות לשרוד. מה כל כך קשה להבין? נ.ב. במחשבה שניה, אולי איני מייצג במדוייק את שלושת חברי, אז ראה תגובה זו בשמי בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה הקונספרטיבית משהו שדיבורי הפוליטיקאים אינם חשובים לכשעצמם אלא ניתן להבינם רק כמשרתים מטרה, מה בכלל משמעות הנאום הזה? את ארה"ב בוודאי שלא מעניינת הדמוקרטיה לכשעצמה, או זכויות האדם של תושבי חברון. אני בספק אם אכפת להם גם מחיי ישראלים כל עוד לא נהרגים יותר מדי מאיתנו בבת אחת. מה שכנראה מעניין את ארה"ב זה שקט. שלא יהרגו יותר מדי בפחות מדי זמן. מכיוון שלנאום אין כל פן מעשי, הרי הוא פשוט מהווה נתינת יד חופשית לישראל לפעול כרצונה (ומן הסתם לפלשתינאים לעשות כן גם הם). איך זה משנה את העובדה שבעוד יומיים יהיה פיגוע, בעוד שבועיים, וכנראה גם בעוד חודשיים, ובאמצע יהרגו בממוצע שני פלשתינאים על כל ישראלי? לטווח הקצר נראה לי שכולם יסכימו שנאום של אדם בצד השני של העולם, ולו ראש מעצמה, ישפיע מעט מאוד על חיינו. ולטווח הארוך ממילא עושה רושם שהמאורעות גוררים אותנו חזק יותר מכל המילים גם יחד. הרי בעוד חודשיים אחרי עוד עשרות או מאות הרוגים הנאום הזה יישכח לחלוטין. זה אייטם. ב"ידיעות", ב"יומן", ב"אייל". עוד נושא לזיין עליו את השכל יומיים בעיתונים, שלושה ימים בפופוליטיקה, ואולי שבוע ב"יש עם מי לדבר". לחם ושעשועים, ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתו של שלמה בן עמי לנאום בוש הייתה שלא כמו דרכו של קלינטון שהיו בה אלמנטים מעשיים, בוש מדבר ללא בניית מערכת שיכולה ליישם משהו ולכן הוא ''כבר אומר שתראו שלא יצא מזה שום דבר''. אני הגבתי על תגובה זו בכמה מלים ששלחתי לבן עמי בהם אמרתי שתוצאות ''המעשיות'' של קלינטון שנעזר בו בבן עמי ובחבריו הן לנגד עינינו, והן לא מרנינות כלל. לכן אולי מוטב ש ''לא יצא שום דבר'' מאשר ש ''יצא משהו'' דומה למה שיצא בדרכו של קלינטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע שהכי מצא חן בעיני בנאום הזה הוא שהפלשתינים ראויים למנהיגות שתילחם בטרור ולא למנהיגות תומכת טרור. עד כה הביקורת האמריקאית כנגד הרשות הפלשתינית הייתה שאינה עושה די למיגור הטרור. כאן יש פעם ראשונ רמז לכך שהרשות הפלשתינית היא תומכת טרור. טוב לשמוע את האמת הזאת יוצאת מפי נשיא ארצות הברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול פרסם "תיק דבקה" במהדורתו האנגלית כתבה על כך שנאומו של הנשיא בוש קיבל את צורתו הסופית, האנטי-ערפאתית, אחרי שבוש קיבל דו"ח על מעורבות פעילה של ערפאת בטרור, או במילים אחרות, הרפורמה היחידה שביצע ערפאת היא שדרוג קשריו הטרוריסטיים וארגונם. כידוע אין "תיק דבקה" מקור אמין לידיעות. אולם היום פרסם ה"ניו יורק טיימס" גרסה מתונה יותר של הסיפור. לידי בוש הגיע דו"ח המאשר כי ערפאת העביר 20,000$ לחללי אל אקצה שביצעו את הפיגוע בתחנת האוטובוס בירושלים שבו נהרגו 6, ובוש התרתח. (האיחוד האירופי לעומת זאת קיבל החלטה להמשיך להזרים כספים לערפאת). הכתבה בניו יורק טיימס: הכתבה בתיק דבקה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: נניח שבוש באמת מעוניין להלחם בטרור באשר הוא, בין אם בעיראק ובין אם ברשות הפלסטינית. בכל זאת, מדוע בחר לערוך לערפאת זובור באופן פומבי כל כך? מה יוכל להשיג בזה? רעיונות יתקבלו בברכה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני יותר משנה, בשיחה עם מיץ פטל, העליתי מן תקווה, שלא נשענה על שום סימנים או עובדות בשטח, שעל מנת להגשים את רעיון הדמוקרטיזציה אולי עדיף קודם כל לגייס את האמריקאים לטובת העניין. האם החלום התגשם? תגובה 23725 אני קצת אופטימי בזמן האחרון, אני מניח שזה מורגש, אולם עצם העניין הוא, שאני טוען *שיכל להיות*, שהדברים עליהם אני מצביע בשבועות האחרונים לא נפלו כך סתם מן השמים, ו*יכל להיות* שאין מדובר בטקטיקה צינית של שרון ו/או בוש שמטרתה להרדים את כל העולם כדי שאפשר יהיה לכבוש מחדש את השטחים למען "ארץ ישראל השלמה". אולי באמת מסתמן כאן שינוי כיוון ברמה *האסטרטגית*. ולכן אני לא בטוח שהציניות של משתתפים כמו הקריבו המקוטב, אכן במקומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר של ארי שביט ב"הארץ" מצדד בגישת בוש לדמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית. הסימביוזה הישראלית-פלסטינית תביא לכך שאם פלסטין לא תהיה דמוקרטית הרי שתוך זמן קצר גם ישראל תחדל להיות דמוקרטית. שביט מצטט את בוש שתקף את הליברלים בארצו על כך שהם עושים הנחות לשחורים ולמיעוטים אחרים בארה"ב ולא תובעים מהם לעבור תהליכים דמוקרטיים, "זו גזענות רכה של ציפיות נמוכות", אמר. שביט מחיל זאת על השמאל הקיצוני הישראלי, נוסח ביילין שמעולם לא תבע מהפלסטינים לעבור תהליכי דמוקרטיזציה. המאמר ב"הארץ": מאמר חשוב של יוסי גורביץ ב"האייל הקורא" "אין דמוקרטיות אינסטנט" הקשור בנושא זה": דיון 188 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון,אשמח אם תוכל לתת איזשהו מידע בקשר לאתר האינטרנט תיק דבקה (השתמשת במילה ''כידוע''), מזה זמן שאני עוקב אחר האתר הנ''ל,לעיתים המידע נראה מרשים ומדויק(ירידה אל הפרטים הקטנים) ולעיתים מידע שמוצג באתר מתברר בדיעבד כשגוי. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווילו, צר לי, אך אין בידי מידע על "דבקה" מעבר למה שכתבת. "דבקה" אינו מפרסם את מקורותיו. מנסיוני עם אתר זה שהפנה אליו שי כהן (לאן הוא נעלם לאחרונה?) יש לו גם "נפילות" רציניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב19 באוקטובר 2001 פורסמה כתבה מפורטת ומצולמת ב"הארץ" על האתר דבקה ועל עורכיו - גיורא ודיאנה שמיס. שם המאמר הוא "צריך שניים לדבקה". פיקססתי את העותק (המנוייר) שבידי בפקס לאחת האיילות וזה היה לא קל. ניתן להשיגו תמורת 10 שקלים מארכיון הארץ. דרוּש מתנדב אמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך מובנות לי הציפיות שלנו מהרשות הפלשתינית. אם מדברים על מדינה נפרדת, אז איך צורת המשטר בה תשפיע על המשטר שלנו ? הרי כל שכנותינו אינן דמוקרטיות, אלה שבמצב מלחמה עמנו ואלה שאינן. איני חושב שהעובדה הזאת משפיעה על המשטר אצלנו. כל התביעות שלנו מהם לנהוג כך או לנהוג אחרת, או לבחור מנהיגים כאלה או אחרים, בעיני חסרות טעם. הניסיון שלנו לעצב את צורתם הוליד מפלצת, ועלינו ללמוד את הלקח המר מהניסיון הזה. הרבה יותר נכון להפסיק לתבוע מהם תביעות, אלא לראות ולדעת מי הם ומה רצונותיהם, ולנהוג בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב שלום, אודה לך אם תסביר איך,לתפיסתך,עשויה מדינת ישראל להתמודד עם העובדה כי איפושהו בטווח של 20 שנה קדימה (+-) , יהיה שיווין בין מספר היהודים שחיים בין הים לירדן לבין השאר, (מוזר לחשוב כי יהיה לי נכד שיהיה שייך למיעוט יהודי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים אלה אני חושב מה עלינו לעשות כדי שמחר (לא עוד עשרים שנה) לא יתפוצץ אוטובוס ויהרגו בו עשרים אנשים ועשרות רבות ייפצעו, או מה שיותר חמור שאויבנו יצליחו לפוצץ איזה מוקד סכנה כמו פי גלילות ויגרמו לאלפים או לעשרות אלפי נפגעים. כשהבעיה הזאת, פחות או יותר תיפטר, אתפנה לחשוב על מה שיהיה בעוד עשרים (וגם חמישים) שנה. אבל כדי שלא תגיד שאני מתחמק, אומר שבאופן כללי הנושא הזה מטריד גם אותי, וגם הסברתי איך אני רואה את ההתמודדות עמו בעתיד, יותר מפעם אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה,אשתמש במנוע החיפוש כדי למצוא חלק מההערותיך בעניין, עקבתי אחרי חלק גדול מתגובותיך בזמן האחרון אך כנראה שפיספסתי התייחסות שלך לנושא הנ''ל. (עלי להעיר את תשומת ליבך לכך שאם לא אמצא את התייחסויותיך לנושא אולי אפילו אאשים אותך בטקטיקת לנדוור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שלא תצטרך לטרוח אציג בקצרה דברים שכתבתי פה ושם. קודם כל חשוב לי מאד (אני חוזר על כך שוב כי זה מאד חשוב) שתיעשה ההפרדה בין הבעיה הבוערת ואופן ראייתנו את העתיד. זה כמו שבחווה חקלאית נשרפת הרפת שמהווה חלק גדול מהמשק. הכל עמלים בכבוי השריפה ובחילוץ הבהמות מהאש, ובאותו זמן עוסקים כמה אנשים בנדנוד לבעלי החווה שטורחים על מלאכת הכיבוי בעניין התכניות לפיתוח המשק בעתיד. לגבי ראייתי את העתיד. אני חושב שלערבים יש במזרח התיכון די שטח, והייתי רוצה שבסופו של דבר גם ערביי ארץ ישראל ימצאו את עצמם באחת ממדינות ערב האלה. זה רעיון הטרנספר. מדובר אך ורק בהסכמה בין מדינות, ובפרוש לא בגירוש. אין לי ואי אפשר לעשות היום תכנית פרטנית של טרנספר, וזה מעין חזון (כמו שחלקנו חרט על דגלו את החזון שכל יהודי העולם ימצאו את מקומם כאן. גם לכך כרגע אין תכניות, ולא רואים בדיוק איך אפשר יהיה לשכנעם לעשות זאת, ובכל זאת לגטימי להציג חזון כזה.) ישנם אנשי ארץ ישראל השלימה שתומכים (פרופ' בן שלמה) בסיפוח ובמתן אזרחות לכל הערבים במדינה היהודית, ומאמינים שע''י עליה נוכל לשמור על רוב יהודי. אני חושש לבצע צעד כזה ורואה כפתרון ביניים שהייה של הערבים כאן תחת אזרחות ירדנית (כתבתי על כך לא לפני ימים מעטים), ואי היותם שווי זכויות, ושימור המצב הזה גם אם יהיו רוב. נכון שזה לא בדיוק דמוקרטיה, אך אני חושש שדרכים אחרות יביאו אותנו למצבים יותר מסוכנים, ולכן אני במודע מוותר על היותנו (כולנו ביחד) דמוקרטיה. מה ששונה במצב הזה שהוא בעיני הרע במיעוטו ממשטר האפרטהייד ששרר בדרום אפריקה הוא שהערבים מבחינתנו לא יהיו חלק הכרחי של המדינה (כח העבודה הזול), אלא נעדיף שיבחרו לחיות במדינה ערבית, ובפרוש נעודד ונתמוך בהגירה שלהם מכאן. הסוכנות היהודית כפי שהיא עוסקת בשכנוע יהודים לעלות ובעזרה להם, תעסוק ותשקיע כספים גם בעדוד הערבים לעזוב ובעזרה כלכלית לבוחרים בכך. אנו רוצים בארץ ישראל ולא בעבדים שישרתו אותנו. השוני השני הוא הפרופורציה בין האוכלוסיות. בכל זאת אם איני טועה המיעוט הלבן בדרום אפריקה הוא כעשרה אחוזים. ועוד רציתי לומר שגם לחסידי ההפרדה אין פתרון מושלם מבחינה דמוגרפית. הרי ערביי ישראל נשארים אצלנו. אפשר לשאול ממש את אותן שאלות תוך תוספת של עוד כמה עשרות שנים קדימה, בגלל ההבדלים העצומים ברבוי האוכלוסיה הטבעי. גם כך אי אפשר לברוח מהבעיה וצריך לחשוב במונחים שמניתי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינות ערב, לפחות אלו שנמצאות במגע קרוב עם ישראל ופלסטין מהלכות על חבל דק מאד. מצד אחד יש להן עניין בסיום הסכסוך אשר מאיים להסלים ולגלוש אליהם ובך לערער את יציבות המשטרים ואפילו לחשוף אותם לעירעור פונדמנטליסטי. מצד שני, מדינה פלסטינית דמוקרטית (במינון כזה או אחר) תהווה תמריץ להאצת תהליכי דמוקרטיה אצלן. די ברור שדמוקרטיזציה באיזו ממדינות ערב, אם הן תחלטנה ללכת בדרך, צריכה להתבצע בזהירות ואיטיות מרבית, בעוד שקל יחסית להקים את רפובליקת פלסטין. פן נוסף נובע מהשאלה עד כמה בכלל הן מעונינות לשמור על גחלת הסכסוך משיקולים פנימיים או חיצוניים או שילוב בין שניהם (על השאלה האחרונה גם ממשלת ישראל צריכה להשיב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא שעליו הגבתי הוא "ההקרנה" של סוג המשטר של מדינת פלשתין עלינו. אמרתי שאם מדובר במדינות נפרדות, כשם שמדינות ערב האחרות לא גרמו לנו להפסיק להיות דמוקרטיים בגלל שהן כאלה, איני מבין מדוע דינה של מדינת פלשתין אחר. אשר לקלות שבה אתה רואה את האפשרות ליצור מדינה פלשתינית דמוקרטית (זה נושא אחר לגמרי), אני לא בטוח כלל שאתה צודק בכך. כשאתה בוחן את מה שקרה ברשות הפלשתינית, לכאורה הכל היה די דימוקרטי: היו שם בחירות בפיקוח בין לאומי שככל הנראה לא היו בהם זיופים ובהם נבחר ערפאת. לפי סקרי דעת הקהל עדיין האיש הזה הכי פופולרי שם. כל הנהלים היו כאילו בסדר, וגם השליט הוא המנהיג שבכל מקרה היה נבחר, ובכל זאת הדבר הזה רחוק מלדמות לדמוקרטיה יותר מלכל דבר אחר. הישות הזאת שבה אדם הוא בבוקר חשוד בצהריים מורשע ובערב פגר, שהכל מושחת שם, ששר האוצר שלה מוגדר ככזה משום שבמשרדו מכונה אחת לזיוף שקלים ומכונה אחת לזיוף דולרים, שהמכוניות שבהם משתמשים אנשיה הם מכוניות גנובות מאתנו, קשה לקרוא לה דמוקרטיה. זה כאילו הכנת עוגה ע"י ערבוב נכון של המרכיבים , ואפיה בטמפרטורה הנכונה ולמשך זמן מתאים, אלא שבמקום מרכיבי קמח סוכר וביצים עסקת בעצם בערבוב כל מיני חומרים אחרים לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירות לא היו רציניות, ערפאת היה בעצם המועמד היחיד. כלומר, מישהי לא מוכרת, שהיתה בת שבעים ומשהו, התמודדה נגדו. אולי ערפאת עצמו מינה אותה, כי אף אחד לא העז להתמודד נגדו? בכל אוופן, אלה לא היו בחירות אמיתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערפאת ייבחר ברוב גדול גם מחר וגם אם יתמודד מולו מועמד רציני. זו המציאות שעליה מצביעים הסקרים, וכדי לשנות אותה צריך לבוא מבפנים (אצלם) חריש חינוכי והסברתי עמוק שאיני רואה שום סיכוי לו בקרוב. הבריחה מהמציאות הקשה הזאת באמצעות חזיונות שווא אופטימיים מאד מסוכנת. בדיוק חלומות כאלה הולידו את אוסלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל דווקא בהסתייגות: בכל הקלחת הזו, הכוללת את נאום בוש, יש בשלב זה בעיקר דיבורים. המעשים המתבצעים בשטח, עדיין ניתנים, לדעתי, לפירוש בכמה כיוונים נגדיים. אני בטוח שבעתיד עוד אחזור ואביע את דעתי לאן באמת נושבת הרוח לאור מעשים שיתבצעו בשטח, ולכן הדברים הכתובים מטה הם בתנאי שהדיבורים יתורגמו למעשים. ובכן: לפי הסיפור שלך על הרוגטקה, אני מבין שאתה חושב שהעניין הזה הוא עוד נסיון פטטי "להגיע לשלום", או דרך חדשה של השמאל להיפטר מהשטחים (שים לב, שרוב ה"שמאלנים" דווקא מתנגדים בשלב זה). בגדול אין שום דבר חדש מבחינתך. לעניות דעתי, חלומות כאלה לא הולידו את אוסלו. אוסלו לא דומה לזה. אוסלו הוא ההפך הגמור מזה. המרחק בין אוסלו לתוכנית בוש הוא המרחק שבין המזרח למערב, בין דמוקרטיות לדיקטטורות. תרשה לי להוסיף, שאותי באופן מיוחד קשה מאוד לשכנע בכיוון הזה, מהסיבה הפשוטה שאני התנגדתי בחריפות לתוכנית אוסלו מהרגע הראשון ועד עצם היום הזה, ולעומת זאת, אני בעד תוכנית בוש (בכפוף לביצוע בשטח) אכן, יכל להיות שערפת יבחר גם היום. אולם להזכירך, היטלר גם כן היה נבחר ברוב עצום, אילו היו נערכות בחירות בגרמניה בשנת 39. פופולריות של אישים ורעיונות, זה דבר מאוד נזיל, הוא יכל להשתנות תוך זמן קצר, והוא פונקציה של תעמולה ומצב אובייקטיבי. אתה צודק באבחנה שלך שרש"פ רחוקה מלדמות לדמוקרטיה מאשר לכל דבר אחר. וכאן אני שב וחוזר על טענה ישנה מאוד שלי: אין קשר של אם-ורק-אם בין בחירות לדמוקרטיה. הבחירות הן דבר די שולי, והם בעצם בסה"כ אמצעי ולא מטרה. אני מסכים עם דעתך שדרוש "חריש חינוכי והסברתי עמוק". אני *לא* מסכים שהדרך היחידה להגיע לכך היא ע"י גורם פנימי, שיגיע מתוכם. בגרמניה וביפן השינוי נכפה ע"י גורם חיצוני - ארה"ב. הטירוף של הנאצים, ושל הקמיקאזות אינו נופל במאומה מהטירוף של המתאבדים הפלסטינים. כולי תקווה שהדמוקרטיה הפלסטינית תבושל לפי מתכון דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השינוי בגרמניה ויפאן הקדימו אירועים שבהם נהרגו אצלם מאות אלפי בני אדם, והתבוסה הייתה טוטלית ובלתי ניתנת לפרשנות: לא מאבק לעצמאות ולא בטיח. האם לכך אתה מתכוון כאשר אתה מדבר על "החלק המעשי" בנאומו של בוש ? (אם יתווסף לכך גם החלק של הטרנספר שבו הועברו הגרמנים לגרמניה, והטרנספר הזה יכול על הערבים ולא על היהודים, זה בכלל יהיה כיף, אבל האמריקאים כמובן לא מתכוונים לאיזה שהוא דבר מאלה.) מה הוא באמת אותו "חלק מעשי" ? מי צריך לעשות את המעשים ואיך ? כפי שסיפרתי כאן לא מזמן כתבתי לשלמה בן עמי שהעריך שמנאומו של בוש "לא יצא שום דבר" שעדיף כך על כל הדברים ש"יצאו" ממעשי קלינטון ושותפיו כאן. אבל לעצם ההערכה אני מסכים עמו. נאום בוש אין בו שום תכנית לעשות משהו. בכל זאת יש בו אלמנטים מאד חיוביים, במיוחד משום שהוא קורא לדברים בשמם, ולא מנסה לטמון את ראשו בחול ("מאה אחוז מאמץ" ועוד קשקושי הקדנציה הקודמת). ההבנה שערפאת הוא הטרוריסט הראשי מאד חשובה כדי לסיים את מצב האלימות כרגע (אני לא מדבר כלל על פתרון קבע עתידי. לדעתי אין זה הזמן לדון בכך בכלל.) אשר לרוגטקה, לא יודע איך הצלחת למצוא את הקשר. הסיפור הזה הוא סיפורם של יוסי גורביץ וחבריו המעטים שמוצאים בנו את כל התכונות הרעות, ומתקשים להבחין באיזה שהוא רוע באויבינו. דובר במאמר שלו על עמים שאינם מוכנים לדמוקרטיה, ואני בתמימותי חשבתי כל העת שהוא מתכוון לפלשתינים, והינה סוף מפתיע: התברר בסוף שהוא מתכוון בכלל אלינו. אצל הפלשתינים הוא לא מצא שום בעיות התאמה לדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הרוגטקה, אני חשבתי שהתכוונת לכך שהשמאלנים הם אלה שעד היום שיחקו ברוגטקה (איך להחזיר שטחים), והיום נראה שמעניינים אותם דברים אחרים (תוכנית בוש), אולם מסתבר שכל מה שמעניין אותם זה רק רוגטקה (איך להחזיר שטחים). מסתבר שקראתי בריפרוף ולא ממש התעמקתי (את זה, אגב, למדתי ממך) נכון הוא שבמקרה יפן וגרמניה התבוסה היתה שלימה. ייתכן ובימים אלה ממש חותר צה"ל לתבוסה מעין זו. אני לא חושב שפשעי מלחמה בקנה המידה אותם הזכרת הם מחויבים המציאות במקרה זה, משום שהפער ביחסי הכוחות הוא גדול בהרבה. יכל להיות שהסיבה שערפת עדיין יושב על כיסאו היא על מנת לשמור על הקיבעון במצב בצד הפלסטיני, וכך למנוע ממנהיגות חדשה לבצע מהלכים שיפריעו לתוכנית. בכל אופן, מספיק לדעתי להגיע למצב כיבוש מעין זה שהיה ערב אוסלו, ואפילו פחות מזה. בעניין הטרנספר, אני לא בטוח שיש מקום לקשר אותו לעניין שלנו, כיוון שהגרמנים שגורשו מפולין ומצ'כוסלובקה גורשו למזרח גרמניה, ואילו התהליך עליו אנו מדברים התרחש במערב גרמניה בלבד. החלק המעשי עליו אני מדבר הוא תהליך דומה למה שהתבצע *באופן כפוי, ותוך הצהרת כוונות מראש* בגרמניה וביפן. כלומר: דמוקרטיזציה, פירוז, וסיוע כלכלי מסיבי. ואוסיף לכך גם הפרדה של גבולות סגורים, שצפויים להפתח בהדרגה, כפי שקרה בגבול צרפת-גרמניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי: ולשאלתך *מי* אמור לבצע מהלכים אלה: ארה"ב והאיחוד הארופאי אמור להזרים את הכסף וההשראה הפוליטית. צה"ל אמור לפרז, לקיים שלטון צבאי ולכונן דמוקרטיה (לאשר חוקה, להקים מוסדות שלטוניים *עצמאיים* וכו', ממש כמו שנעשה ביפן ובגרמניה), ובמקביל לדאוג להשקיע בעצמו את הכספים מחו"ל בתשתיות המיועדת לבנות כלכלה פלסטינית *עצמאית* וחזקה. בשלב מאוחר יותר, יוכל צה"ל לעזוב את השטח בהדרגה ולהעביר למוסדות השלטון הפלסטינים סמכויות רבוניות בהדרגה. אני חושב שבניית גדר ההפרדה היא בעצם הצהרה *אמינה* מבחינת העולם כולו, כולל הפלסטינים, על הכוונה של שרון להוציא בסופו של דבר את צה"ל מהשטחים (אולי אפילו בלי לפרק התנחלויות). יכל להיות שזה היה תנאי מצידו של בוש, על מנת שבוש יצטרף למהלך, אותו יזם שרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לשיחתינו מלפני יותר משנה: תגובה 25160 האם אתה עדיין סבור שדמוקרטיה עכשיו היא בריחה מהמציאות? כלומר, אתה מעדיף היפרדות חד צדדית לפי תוכנית רמון וביילין, ולא חשוב מה יהיה מהצד המזרחי של הגדר? או אולי אתה סבור שכוונותיו האמיתיות של בוש הן בכיוון אחר לגמרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, האם קראת את המאמר של שביט בקישורית שצרפתי? הנקודה שאתה מתייחס אליה זו נקודה שהוא מעלה. אכן משטרי המדינות הערביות האחרות אינם משפיעים ישירות עלינו (אם כי באורח עקיף, מצב מלחמתי תמיד מחליש את הדמוקרטיה). אולם הערבוב שלנו עם הפלסטינים יוצר קושי לעצב את ישראל כמדינה לאום דמוקרטית. הטענה היא שרק עקרון "אנחנו כאן והם שם", כלשונו של ברק, כלומר, הקמת שתי מדינות לאום שזהותן לא מעורבבת תאפשר קיום מדינה ציונית ריבונית. תיתכן מדינה ציונית דמורקטית עם מיעוט ערבי גדול (כמו שיש מיעוטים גדולים בגרמניה, צרפת ואנגליה), אך מדינה דו-לאומית שאינה מדינת כל אזרחיה אינה יכולה להיות דמוקרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי רק לאופן שבו אתה הצגת את מה שכתב ארי שביט. עכשיו קראתי את המאמר. מה שהוא כותב זה לא בדיוק זה. הקטע הרלוונטי הוא זה: "החזונות המשלימים של מדינה יהודית דמוקרטית ומדינה פלשתינית דמוקרטית תלויים לגמרי זה בזה. שכן אם לא תהיה פלשתין, עד סוף העשור ישראל לא תהיה יהודית ודמוקרטית. אך אם לפלשתינן העתידית לא תהיה דמוקרטית, במקודם או במאוחר לא תהיה ישראל. הקנאות האלימה שתפרוץ מתוכה תגרום לכך שלא תהיה ישראל." מה שכתוב כאן הוא שישנן שתי אפשרויות: או שלא תהיה מדינה פלשתינית, וכיון שלפי ההערכות הם יהוו רוב עד סוף העשור (הוא לא כותב אך לכך ללא ספק הוא מתכוון) לא תיתכן מדינה דמוקרטית יהודית. האפשרות השנייה היא שתהיה מדינה פלשתינית לא דמוקרטית שתכריע את ישראל. זה משהו אחר ואפשר להתווכח על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שביט לא ממש מפרט בנקודה זו ואולי אפשר להבין את דבריו גם בכיוון שאליו אתה מושך. מכיוון שהוא אינו ''גדול הדור'' או משהו בדומה לכך, אין טעם שנכנס לפרשנות עמוקה מדי ונתווכח על כך. דעתי האישית, כאמור, היא שכדי שישראל תשמור על צביונה הציוני-דמוקרטי עליה להפרד מהפלסטינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המאמר של יוסי גורביץ שמובא בקישורית כנראה לא קראתי כשנכתב (התאריך שלו הוא בערך מהתקופה שבה אני התחלתי לכתוב כאן), או שכן קראתי אך שכחתיו. מכל מקום, מתוך סקרנות קראתי אותו עתה. להפתעתי (שכן כמעט אפשר לומר שדברי יוסי יהיו ההופכיים שלי ולהפך), גיליתי שהרעיון שמובא בו אינו חסר היגיון: ישנם עמים שאינם מוכנים לדימוקרטיה, וזו במקום להועיל תזיק להם. יוסי מביא דוגמאות לעמים שהשתחררו, בארצות העולם השלישי, שחיי הפרט בהם הורעו בעקבות השינוי (אם כי הוא מדבר בעיקר על שחרור מקולוניאליזם, אבל השחרור הזה לא בהכרח היה מעבר לדימוקרטיה אלא לדיקטטורה של רודן מקומי). אבל בעוד אני קורא ומניד בראשי לעיתים להסכמה (כשאני חושב כל הזמן על הפלשתינים ומתאבדיהם,ושואל את עצמי מה קרה ליוסי), אני מגיע למשפט האחרון, שממנו אני מבין שאולי כל המאמר נכתב כדי להראות שאנו, הישראלים, עדיין לא מוכנים לדמוקרטיה. ובתשובתו לאחד הכותבים שרוצה להביא באמת את הפלשתינים כדוגמה לציבור שאולי אינו מוכן לדמוקרטיה, מתברר שיוסי לא מתכוון כלל לפלשתינים. לדבריו להם דווקא יש סיכוי (זה היה עוד טרם פרוץ מלחמת אוסלו, כשהשמאל עדין מאד אהב את מעשי ידיו). הבעיה היא, כאמור אצלנו. אצל הפלשתינים אין בעיה. הם מוכנים. אנחנו לא מוכנים. . . העיקוב אחרי הרעיונות במאמר, אחרי הדוגמאות והפואנטה המפתיעה בסוף אינם יכולים שלא להזכיר לי את ההלצה הבאה: היה מטורף אחד שהשיגעון שלו היה רוגטקה (קלע שהיינו משחקים בו כילדים דמוי האות וי, שאל שתי קצותיה מחובר סרט גומי, ושבעזרות ניתן לידות אבנים למרחקים.) והבחור הזה לא התעניין בשום דבר. רק ברוגטקה. . . והינה יום אחד הוא מצביע לעבר בחורה יפה שצועדת ברחוב ואומר : "אי אי אי. הבחורה הזאת אתם לא יודעים מה הייתי רוצה לעשות לה . . ." החברה קופצים כנשוכי נחש. מה קרה ? הבן אדם התחיל להיות בן אדם ? התחיל לחשוב גם על דברים אחרים מרוגטקות ? ומישהו שואל: כן ? מה היית עושה לה ? והוא אומר: הייתי תופש אותה, מפשיט את שמלתה . . נו ? ומה אחר כך ? שואלים כולם כאיש אחד בהתלהבות. ואז הייתי מוריד לה את התחתונים, מוציא מהם את סרט הגומי, ועושה ממנו מה זה רוגטקה . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין, או שמאשימים את ארה''ב בכך שהיא תומכת במשטרים מדכאים ומושחתים, או שמאשימים אותה בכפיית ''הדרך האמריקנית'' (דמוקרטיה, מנהל תקין) מתוך התנשאות על תרבויות אחרות ופגיעה במסורתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האסטרטגיה של ערפאת מרגע שפתח במלחמת הטרור בספטמבר 2000 היתה יצירת כאוס שתוביל למעורבות בינלאומית שתפעיל לחץ על ישראל. זה פעל כמו בומרנג, שכן נאום בוש מסמן איך המעורבות הזו עומדת לנחות על ראשו של ערפאת. ראשי המעצמות החזקות בעולם, ה-G8, הסכימו כולן שעל הרשות לעבור תהליכי דמוקרטיזציה. מנהיגי מעצמות אירופיות אמנם לא אמרו בפה מלא שיש להדיח את ערפאת, אך בהודעתם, כפי שמפרסמת סוכנות רויטרס, הם עוברים על הנושא הזה בשתיקה. מנהיגי המעצמות גם אינם מבקרים את פעולת צה"ל רחבת ההיקף הנערכת כעת בערי הגדה. נאום בוש לא היה "נאום שמום" הוא מסמן תפנית בגישת העולם לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ושומט במידה רבה את הקרקע מתחת לאסטרטגיית המעורבות הבינלאומית של ערפאת וכנופייתו. ידיעה של סוכנות רויטרס Israel Presses Hebron Siege, G8 Quiet on Arafat :
http://www.reuters.com/news_article.jhtml;jsessionid... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פואד עג'מי הוא מבכירי המזרחנים בעולם. הוא קורא לפלסטינים להפסיק לשגות באשליות ולאמץ את תכנית בוש. לדעתו אין זו גזרה משמים שחברות ערביות ישלטו בידי עריצים והוא מאמין שהחברה הפלסטינית יכולה להצמיח מתוכה כוחות דמוקרטיים. הפלסטינים שגו תמיד בחזיונות על מיגור ישראל ועל שיבה לכל שטחה מתוך אמונה שיבוא איזה נאצר או סדאם ויממש את חלומותיהם. אך מדינות ערב הן משענת קנה רצוץ, יש להן בעיותיהן שלהן ואפילו את נשק הנפט הן לא יפעילו כדי להגשים את החלומות הפלסטיניים. מדינות ערב לא יסכנו את יחסיהן עם ארה"ב: "נפט אינו נשק. נפט אינו טנק. אינך יכול לירות נפט," אמר לאחרונה דיפלומט סעודי בעת ביקור הנסיך עבדאללה אצל בוש. שום שליט ערבי אחראי לא יתן לערפת ול"שבאב" הפלסיטיני זכות וטו על המדיניות של מדינתו, כותב עג'מי, על הפלסטינים להתפכח וללכת בדרך שהתווה בוש. למאמר המלא: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת השער של מגזין הניו יורק טיימס מוקדשת לקייס עדוואן, מבחירי החמאס שנהרג על ידי צה"ל באפריל. הכתבת, אליזבת רובין, מתארת את של בכיר המגייסים, המתכננים והמשלחים של החמאס כ"הספד באזור מלחמה, ללא שום חומר ארכיוני. הוא לא השאיר שום מכתבים וכמעט כל מי שהכיר אותו, מסתתר". לאחר מאמצים, רובין הצליחה לאתר מקור שהיה מוכן לדבר על קייס ועל דרכו בחמאס ל"תרבות של התקרבנות". ציטוטים מהכתבה: "הוא גדל בחמאס שהיה אידאולוגיה עבורו מגיל 10. אני לא חושבת שהוא בכלל הרגיש שהוא בחר בדרך זו על פני אחרת. לדעתי הוא ראה את דרכו כיעודו וגורלו" - דברי הכתבת. "זה דבר יחודי שאנשים מקריבים עצמם כדי לאפשר לאומה שלנו לשרוד" - דברי קייס למגויסיו. לאלה מהם שהתחרו על הזכות לצאת למשימת רצח התאבדותית (פרשנות שלי) הוא אמר "בסופו של דבר זה לא משנה במי נבחר, כולנו צפויים למות כקדושים". קצין שב"כ אמר "אני בעסק הזה 20 שנה ומעולם לא נתקלתי בטרוריסט רשע ואכזר כקייס עדוואן". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |