הצעת חוק: הצמדת השכר המקסימלי לשכר המינימלי במקום העבודה | 855 | ||||||||
|
הצעת חוק: הצמדת השכר המקסימלי לשכר המינימלי במקום העבודה | 855 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
האם זה אומר שמעביד יהיה חייב, לפי חוק, לחשוף את גובה משכורתו לכל עובדיו? |
|
||||
|
||||
שאלה מעניינת. בכל אופן - זו הפעם הראשונה שאני שומע הצעה של אמיר פרץ שאני חושב שהיא מוצלחת למדי. אפילו חדשנית. בינתיים, לא הצלחתי למצוא בה נקודות רעות שיכולות להתמודד מול הנקודות הטובות שלה. |
|
||||
|
||||
מאידך, גם נקודות טובות אני לא מוצא. מה ההצדקה לחוק שכזה? "ככה נאבקים בפער החברתי?" הרי זה אבסורד. גם אם נניח שאני מקבל 1.15 ממשכורת המנכ"ל (ואני מאמין שאני מקבל), הרי שהמשכורות במגזר בו אני מועסק לא משקפות דבר. מה יהיו התוצאות בענפים עניים בהרבה? משכורות הבכירים יקוצצו, מה שאומר שתהיה בריחת מוחות אל ענפים אחרים, רווחיים יותר. אה, הנה מצאתי נקודה רעה. |
|
||||
|
||||
איזה מוחות יש בענפים "עניים בהרבה"? כל הרעיון הוא שעל כל 15 ש"ח שהמנכ"ל רוצה להוסיף למשכורתו, הוא צריך להוסיף שקל אחד לעובד עם המשכורת הנמוכה ביותר. לא נשמע הוגן? |
|
||||
|
||||
בענפים עניים כנראה אין מוחות שיכולים לברוח. יש לך דוגמא? |
|
||||
|
||||
ההנחה שלי היא שאם הוא היה יכול לעבור לתחום פחות ''עני'', הוא כבר היה עושה את זה. |
|
||||
|
||||
כל מקום עבודה? גם פרטי ולא רק ציבורי? |
|
||||
|
||||
אני גם תמהתי - ע"פ הכתבה ב-Ynet, החוק יהיה תקף גם במגזר הפרטי וגם בציבורי. |
|
||||
|
||||
ביום שמשכורתו של בכיר X תוגבל ע"י החוק המעאפן הזה, יהיה זה היום שבו הוא יעבור לחו"ל. אני מבין את החוק הזה בהקשר של חברות ציבוריות, אבל לא במגזר הפרטי. זה אנטי-קפיטליסטי וזה יכשל. הבכירים ללא ספק ימצאו דרכים לעקוף את החוק. (AFAIK גם היום חלק ניכר מאוד מה Compensation לא מועבר דרך משכורת.) אנחנו נראה אנשים בורחים לחו"ל (או אפילו עובדים בארץ בשביל "חברות זרות") במספרים הרבה יותר גדולים, ואנחנו נראה המון בכירים עובדים בצורה קבלנית דרך חברות ייעוץ ו What have you. הרעיון, לדעתי, מגוחך (במגזר הפרטי) ואני לא מאמין שיצליח: 1. אני לא מאמין שהבכירים יסכימו לחשוף את משכורתם. 2. אני לא מבין מדוע יש צדק במשוואה המתמטית הזאת בין הבכיר לזוטר. (למה 15? למה לא 1.5?) 3. אני לא חושב שזה מה שיסגור את הפער. |
|
||||
|
||||
עם כמה עידכונים של מדרגות המס זה יהפוך ל 1.5 בנטו. |
|
||||
|
||||
רבים מהמגיבים בynet מעלים את הטענה, שעובדים לא מקצועיים יפוטרו ויועסקו מחדש דרך חברות כוח אדם, כדי להמשיך לשלם להם שכר נמוך. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי על הבעיה הזו. אבל בשביל זה חוקקו את חוק חברות כוח-אדם, לא? (היתכן כי לעמיר פרץ יש אסטרטגיה שלמה, והוא לא סתם זורק חוק פופוליסטי מפעם לפעם?!) |
|
||||
|
||||
החוק הזה לא יכול להתקיים במגזר הפרטי מהסיבה הפשוטה, שמנהלי החברות פשוט יפטרו את כל העובדים שמקבלים משכורות נמוכות ויעסיקו אותם באמצעות קבלני משנה (לא חברות כוח אדם - כי החוק מגביל אותם). לדוגמא: מפטרים את כל המנקות בחברה ומעסיקים חברת ניקיון, מפטרים את כל הקלדניות ומעסיקים חברת הקלדה וכו'. זה נקרא אאוט סורסינג או בעיברית "מיקור חוץ". לא צריך להעסיק את הבן אדם שפיטרת , אפשר להעסיק חברה שתבצע את העבודות שהוא ביצע... |
|
||||
|
||||
זו בהחלט עלולה להיות בעיה שתנבע מהחוק הזה, אבל אז עולה תהייה: האם מנהלי חברות כוח האדם יהיו מחויבים לקבל רק שכר מינימום כפול 15? אם כן, זו עשויה להיות מכה קשה לאנשים אלו, ולתעשייה שהם עומדים בראשה, אשר מנצלת פועלים פשוטים וקשי-יום ביד גסה, ומרוויחה על חשבונם סכומי עתק. |
|
||||
|
||||
עמיר פרץ אינו מציע להגביל את הרווח שמותר להפיק ממפעל שבבעלותך. כך שהבעלים של החברה יוכל עדיין למשוך את הרווחים בכל שיעור, כדיבידנד -- גם אם לא יוכל לקרוא להם ''משכורת''. |
|
||||
|
||||
ישנה מגמה משפטית נמשכת לראות בעובדי מיקור החוץ (ובעובדי קבלני כ''א) עובדים של המשתמש, ולא של קבלן-המשנה. הדבר תלוי בהרבה פקטורים, בעיקר של השאלה כמה פיקטיבית עסקת מיקור החוץ (כאשר השאלה מי משלם את המשכורת אינה השאלה העיקרית כלל). אם בפועל המעביד המקורי משמר את מלוא השליטה, סביר שבית-המשפט יראה בו את המעביד. למרבה השמחה, מגמה זו אינה מושפעת מאינטרסים של בעלי הון כלל, מכיוון שהיא מתרחשת באולמות המשפט ולא בחקיקה. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל מבחינת החוק בין חברה קבלנית אשר משכירה עובדים לעבודה מקצועית ממושכת באתר הלקוח לבין חברת כוח אדם? |
|
||||
|
||||
בהינתן שכר מינימום (אפריל 2001) העומד על 3226 שח, אנחנו מגיעים שמקבל השכר הגבוה ביותר מקבל עד 49 אלף שח. זאת בהנחה שבהרבה מקומות עבודה, השכר הנמוך ביותר הוא שכר המינימום. זה יצור עידוד המשך הפרטת פונקציות תעסוקתיות לא מקצועיות כדוגמת ניקיון ואוכל. |
|
||||
|
||||
אינטואיטיבית, זה לא נשמע כמו משהו שיכול להצליח, למרות הקסם המסוים שיש ב"אחת, שתים, שלוש, עולם הפוך" המוצע. הרמז האינטואיטיבי הראשון הוא שאין חוקים כאלה במדינות אחרות, או ליתר דיוק: המשטר הכלכלי היחיד שתחתיו היה חוק דומה (רק עם פקטור 1 במקום 15) הוא המשטר הקומוניסטי. הרמז האינטואיטיבי השני הוא שאם השוק החופשי מעניק כאלה משכורות עתק, בניגוד לכל הגיון של צורך אישי אצל מקבלי המשכורות, כנראה שזה מונע על ידי כוחות חזקים מאוד. המפתח להבנת הבעייתיות הוא לדעתי לא להתייחס לשכר המנכ"ל כנמצא במעגל סגור של פּוּל כללי של שכר בחברה. אין שום תלות בחברה בין שכר מנקה לשכר המנהל. שכרו של כל אחד נקבע לפי קריטריון כלכלי עצמאי של תפוקה שולית, וכל אחת מקטגוריות השכר עומדת (בנפרד) בתחרות שבה מתמודד הארגון עם ארגונים אחרים על החומר האנושי המגיע אליו. אם פותחים את חוג ההשפעות למעגל רחב יותר (וכוללים את בעלי הארגון וצרכניו), אפשר לחשוב על ניתוח אחר של הסוגיה. אני לא כלכלן, ואם יש כלכלנים, יופיעו מייד... נניח שני תרחישים קיצוניים, אחד שבו עולה שכר המינימום בארגון, והשני שבו יורד שכר המקסימום. אם שכר המינימום בארגון עולה, עולה סך כל השכר המשולם בארגון, ויורדת הרווחיות של הארגון (יחס רווח/הכנסה), בלי שינוי בסיכון שבו הוא פועל. ירידה כזו ברווחיות משמיעה שינוי במערך הכדאיות של היזם בהפעלת הארגון. המשמעות היא ירידה בכמות ההשקעות במשק, ומעבר ממיזמים לרווחי הון או להשקעה בחו"ל (שזה אומר: הקטנת הצמיחה, הגדלת האבטלה, ובקצרה: מיתון). אם שכר המקסימום בארגון יורד, יוצא שהמנהלים מרוויחים פחות, ומי שמרוויח מכך הוא לא העובדים.... אלא הבעלים: הוא נדרש לשלם פחות שכר בסך הכל, ורווחיו גדלים. בישראל, שלא כמו בארצות הברית, הבעלות אינה בידי הציבור הרחב, אלא בידיים פרטיות, עשירות, ומצומצמות. כלומר, לוקחים מהעמירם סיוונים ונותנים לדנקנרים, לתשובות ולפישמנים. התוצאה היא גידול (מתון) בפער ההכנסות במאיונים העליונים. אני לא מבין מספיק בשביל להציע ניתוח מה ההשפעה של התרחישים האלה על מחירי המוצרים של הארגון, אבל יש לי תחושה שהאפקטים של המחיר לא יקזזו את אלה של השכר. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, העוקץ טמון בכמה הבדלים בין שוק ההון הישראלי ולמשל האמריקאי. (1) הוא חובת והיקף השקיפות של חברות ציבוריות (לא אלו בבעלות ממשלה אלא אלה הנסחרות בבורסה). (2) היא מידת האחריות האישית והפלילית של מנהלים וחברי דירקטריון על ביצועי החברה, על אמינות הדיווחים, על נכונות תחזיות וכו'. (3) מידת ההשפעה שיש לבעלי מניות על הנהול של החברה, כמו אופן ההנפקה וכמותה (4) עד כמה חדות השיניים של גופי הפיקוח והבקרה הממשלתיים על פעילות חברות ציבוריות (5) הסימביוזה ההדוקה והמעבר התכוף של עובדים בין גופים שמטרתם לפקח ובין החברות המפוקחות |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך זה מתייחס לשאלת השכר.. אני מסכים עם רוב ההיגדים. |
|
||||
|
||||
לא בטוח לגבי (1). תוכל(ו) לפרט? |
|
||||
|
||||
(1) היה שורש ההסתייגות שלי, אבל יש דרך מסוימת שבה הוא נכון. בארץ ישנה סלחנות אדירה כלפי הפרה של חובות שקיפות של חברות ציבוריות. גם אם, נומינלית, החובות הן דומות (במובנים טכניים מסוימים חובות הדיווח של החוק הישראלי נוקשות יותר מאלה של החוק האמריקאי; במקרים רבים השופטים בישראל מאמצים באופן צמוד את הפרשנות של חובות הדיווח מחו"ל), מבחינה מהותית הציבוריות הישראלית לא נותנת את מלוא המשקל להפרה של החובות האלה. אחת הדוגמאות שקל להראות הוא הבעיה שיש בארץ בתחום של תביעה ייצוגית של מי שהיה בעל מניות ורוצה להעניש את החברה על ששיקרה לו. אחרי מספר שנים לא מועט, הוא ייתקל ביחס שאומר "צ'מע, יפה שכתבת לנו מסמכי תביעה המשתרעים על 300 עמודים. אתה צודק, הם באמת היו מאנייקים. תודה שהשקעת שנים בנסיון להוכיח את זה ולעמוד ברפש האישי שהוטל בך ובמניעיך. זכית. אנחנו מורים להם להפסיק להיות מאנייקים, לאלתר. וגם לשלם לך שקל ועשרים. שוב תודה שבאת." מובן שהמנהל שסרח ימשיך לכהן, וכו'. להשוואה בארה"ב זה עשוי להיגמר בכלא. |
|
||||
|
||||
האם אתה עומד מאחרי סעיפים 1-4 גם היום, אחרי אנרון, וורלדקום, זרוקס ומרק (וסליחה אם שכחתי מישהו) ? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |