 |
האם לדעתך שנת הלימודים תפתח כסדרה? | 669 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זה לא אחד באפריל, ואני באמת מחכה ליותר אפשרויות לפני שאצביע! | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לראות בסקר הזה הבעת עמדה, או מחאה, מצד המערכת. (ליתר דיוק, מצדי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברקה - אפשרות יחידה. (ועד שאני אפתח בפעם הבאה את האייל יתנוססו מעליה ''כן'', ''לא'' ואז תחשף עובדת היותי קצת טמבל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה נוהל כמעט-קבוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כה לחי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם היו 20 תשובות אפשריות כולם בכל מקרה היו מסמנים את התשובה הזו ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי - או בעצם להערכתי - או בעצם, כמו שאומרים בפואדית: "לפידתי ורכתי" ("לפי דעתי והערכתי") - שנת-הלימודים תפתח כסדרה, כלומר לא תהיה שביתת-מורים ארצית (אולי פה ושם שביתות הורים/מורים מקומיות, כפי שהיה גם בשנה שעברה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצרף את קולו של יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, שהודיע הבוקר כי איום ההשבתה של מערכת החינוך העל-יסודית הוסר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפתור ופרח. הקורא (ה-א-י-ל?... לא!!!!) מקבל תשובה אחת אפשרית ועוד כזו מפתיעה. יענו "כסידרה". שלא אובן לא נכון, אינני תומכת בדרך זו, אך מצד שני נראה לי שמחבר החידון שלפנינו לא מתכוון אי פעם להיות מורה. (גם המגיבים פה). איזה כף לחבוט במערכת העלובה והחבוטה הזו. איזה כף לתלות בה כה הרבה מתחלואי החברה. ולא לשלם לאנשיה. מה לעשות? כאשר רוצים למשוך אנשים טובים למערכות חשובות משלמים להם. מישהו מכיר שיטה אחרת? נראה לי שממשלות ישראל לדורותיהן לא מתעניינות לא בחינוך ילדיה, לא בתשתיות ולא בזקנה שבבית החולים במסדרון. אינני יודעת את מי באה השאלה לעיל לעקוץ אך לצערי אוכל לראות בה לא יותר מסתם התחכמות או נפיחה משחררת רק אם יקומו די אנשים ויסכימו להצטרף למערכת הזו ולעשות עבודה קשה. יש מתנדבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם בשביל הסקרנות ולא מתוך ידיעה. כמה שעות חודשיות יש למורה. וכמה הוא מקבל על כך שכר. האם יש לכל מורה משרה מלאה של 184 שעות? האם השעות שהוא משקיע בבית נחשבות לחלק מהשעות הללו? האם מורה מקבל שכר גם על כל ימי החופש שיש לתלמידים בשנה? ומה קורה מבחינת מורה בחופש הגדול? עם יש משהו שיודע אני אשמח ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרועי, משרה של מורה בתיכון היא 4 שעות כיתה ביום, כלומר 24 ש"ש. רוב המורים מלמדים הרבה יותר אם ברצונם לפרנס את משפחתם. מידת ההכנה בבית, בדיקת עבודות וכו' תלויה בכל אחד. בכל מקרה שאלותיך לצערי לא כל-כך רלבנטיות, כי הן מסתכלות על המצוי ולא על הרצוי. אינני מציעה מערכת חינוך גרועה עם משכורות מנופחות, אלא מערכת חינוך טובה עם משכורות גבוהות. בכל מקרה מה שקשה בעבודת החינוך הוא ההתמודדות ולא מספר השעות. הקושי הוא בצורך להתמודד, לחשוב, לתת, לאהוב ולדרוש ולהיות מקצועי מאד כל הזמן. אני מקווה שאתה מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אחד שרק לאחרונה סיים תיכון עליי להגיב על ההערה האחרונה... >רוב< המורים שאני מכיר אינם מתחשבים-אוהבים-מקצועיים.... אלא שם רק בשביל להרוויח כסף (ולא הרבה יש לציין)... בבי"ס שבו אני לומד (שנחשב לאחד הטובים במדינה) יש בעיה קשה מאד עם מורים, רוב המורים לא שמים קצוץ על התלמידים, המורים המקצועיים למחשבים ולמקצועות טכנולוגיים מבינים ממש ממש קצת בנושא הלימוד וחלקם אף לומדים את החומר מהתלמידים (המתקדמים) בזמן השיעור. לא רק זאת אלא גם מורה אחד פשוט החליט "להבריז" ולא לבוא יותר לבי"ס כחודשיים לפני הבגרות שלי שנה שעברה ומאז לא שמעו ממנו יותר, וזו רק דוגמא אחת... יש הרבה מורים כאלו. אני לא מנסה להשמיץ את הבי"ס שלי, הוא באמת אחד הטובים ביותר שנתקלתי בהם, אני מנסה להראות שהמצב קיים בכל העיר שלי ומן הסתם גם בארץ ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרמור היקר, ראשית, אינני תומכת בדרך השביתה הנ''ל של המורים (כפי שכתבתי), אך גם לא בארסיות- העסיסית-המאוהבת בעצמה של כותב ה''סקר''. ושנית, לצערי דבריך מראים בדיוק את מה שאני כותבת. ושוב, יש במערכת המון מורים טובים ומסורים, אך גם המון לא מתאימים. מעמד המורה בארץ ממש לא בשמיים והתלוש עוד פחות. כמי שהיתה מורה בתיכון שנים רבות, אני מזמינה את הטובים שבין כולנו לקחת אחריות למערכת הזו ולשנות. הסקר שלעיל בוודאי לא יתרום לכך. בכבוד רב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארסיות עסיסית מאוהבת בעצמה?! לא פחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, כמי שקוראת לעתים את דבריך ויש לי גם כבוד לדברים אלו... כיצד אתה היית מעדיף לכנות דרך זו של התבטאות? ובאשר לשאר דבריך מקודם... אם יגוונו המורים וישבתו בפסח, מה אז? האם יישתנה משהו בסידרי העדיפות של ממשלות ישראל? מה שאני מנסה לטעון (כנראה ללא הצלחה) הוא שהמערכת מוכה, חבולה, נשחקת ולא מוערכת. ניתן להעלותה או ע"י עשייה ממשלתית (שתימשך זמן רב וגם לא תתרחש בעתיד הנראה לעין) או ע"י התגייסות גדולה של אנשים טובים ואידאליסטיים לחינוך. בתור מי שהעיזה ונכנסה לעבודה המרתקת של חינוך והוראה אני מזמינה את כולכם להצטרף ולא רק לחבוט. נכון, קל יותר להצטרף למערכת טובה, מצליחה, מתגמלת נפשית וחומרית וקשה הרבה יותר להצטרף למערכת כושלת, לעתים שנואה, ושוגה באוילות לא קטנה (ראה השביתות החוזרות ונישנות בראשית כל שנה), אבל... יש היום מעט דברים שהם יותר חשובים מזה. אז.... למה לא? וחוץ מזה נדמה לי שהתבטאתי בפורום זה הרבה יותר פעמים ממה שאני נוהגת, אז עם כולכם הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המערכת היא באמת "מוכה, חבולה, נשחקת ולא מוערכת"? על סמך מה את קובעת זאת? כמות שעות העבודה של מורה היא נמוכה. הוא מקבל חופשות ארוכות יותר מאשר כל מגזר שאני מכיר. יש לו אפשרויות רבות להשלמת שכר. מעבר לכך - כפי שכתב אריה כספי ב"הארץ" בשביתה שהיתה לפני שנה: שביתת מורים, להבדיל משביתות אחרות, אינה כוללת את המנגנון של "לחץ מלמטה" להפסקתה. בכל מגזר אחר - השובתים אינם מקבלים שכר עבור השעות שבהן לא עבדו. המורים מקבלים את השכר המלא, מתוך הבנה ששנת הלימודים תתארך בהתאם, כך שימי השביתה יוחזרו. לכן לא בוער שום דבר אף פעם. רק ההורים לוחצים לסיים את השביתה, ולא המורים עצמם. בנוסף - הימים המוחזרים בהמשך לעולם אינם באותה כמות של ימים שבהם לא עבדו המורים, אבל השכר משולם באופן מלא. יש לי גם תחושת בטן (כלומר - יתכן שאינה נכונה, ואשמח אם מישהו יוכיח לי שאני טועה) שארגוני המורים מנסים להאדיר את כוחם ושמם בקרב חבריהם על ידי השביתות האלה, והם גם מתחרים זה בזה מי ישיג תוצאות טובות יותר. איזה מסר בדיוק מעבירה מערכת החינוך לתלמידים בכך שהיא תוקפת את ההורים בזמן שבו הם פגיעים במידה הרבה ביותר, בסוף החופש הגדול? ובסופו של דבר - השנה נראה שלא תהיה שביתה. אולי בכל זאת ניתן לייחס הצלחה לשרת החינוך המושמצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכוונה הדגשתי את המילה ''רוב''... כי לעומת המורים שהזכרתי מקודם יש הרבה מורים מסורים ומקצועיים, כמו לדוגמא המחנך שלי בכתה י''ב... אחלה גבר, שבאמת השקיע בתור מחנך שלי... ולדעתי ה''ארסיות- העסיסית-המאוהבת בעצמה'' שהזכרת מקודם היתה פשוט ציניות-קומדית תמימה לחלוטין שלא התכוונה להרע לאף אחד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"You took a teaching position, 'cause you thought it'd be fun, right? Thought you could have summer vacations off...and then you found out it was actually work...and that really bummed you out..." (זו לא התייחסות אליך. רק אל רוב המורים.)
(Carl, The Breakfast Club) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק אני, או שקיים דימיון לא מפתיע בין מועדון ארחות הבוקר ובין הספייס גירלס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה?! הסבר ופרט, וגם התנצל על העלבון לאחד הסרטים האהובים עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוף, ראיתי את הסרט די מזמן, אבל אם אני זוכר נכון... הסרט לוקח כמה דמויות סטריאוטיפיות כמו הילד החנון אבל היפה שלא מצליח עם בנות; המסומם הלא-יוצלח שכולם לא אוהבים חוץ לא אוהב את כולם; הפריקית הקטנה והמתבודדת שבכלל יש לה עולם פנימי עשיר שאם רק מישהו ינסה להתקרב אליה הוא יראה איזה בת-אדם מקסימה היא; הביצ'ית-סנובית שגם לה יש בעיות רק שאף אחד לא מעלה את זה על דעתו ובגלל זה היא פוגעת בכולם כל הזמן; ונדמה לי שיש עוד אחד. אז זה מין סרט נעורים נוסחתי, כאילו עמוק ועם הרבה פסיכולוגיה בגרוש, שאמור לדבר אל מתבגרי העולם, כי כל אחד מרגיש שונה לפעמים. חוצמזה זה סרט נחמד. ההקשר לספייס גירלס: על ילדה רוצה להיות כוסית, מקובלת וכאילו מיוחדת אבל לא יותר מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספורטאי. (A brain, a jock, a basketcase, a princess and a criminal). אבל הסרט הזה הוא הרבה יותר מסתם עוד סרט נעורים. הסיבה היא שאין לסרט סוף טוב. הסוף הוא די פתוח. אחת הסצינות הלפני האחרונות כוללת שיחה בה שואל בריאן (החנון) את קלייר (הנסיכה) אם למחרת בבוקר, כשהיא תראה אותו, אם הם עדיין חברים. היא אומרת שלא. אחר-כך מתפתח ויכוח, אבל בשום מקום הדילמה הזאת לא נפתרת, ואנחנו לא יודעים מה באמת קרה בבי"ס ביום שלאחר מכן. לדעתי הדיאלוגים בסרט הזה הם מבריקים, מבלי להראות לא-טבעיים, והמבנה של הסרט, לטעמי הבלתי מתוחכם, יפה עד מאוד. אני אישית ראיתי את הסרט לראשונה אי שם בסביבות גיל 12, וגם היום, עשור לאחר מכן, אני עדיין נהנה מאוד לראות אותו. חוץ מזה, אין על ג'ון בנדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה שם בנבחי מערת הזכרון? רגע, רגע, אני רואה את זה במעורפל, הנה! הכל חוזר אלי. או לפחות הסצינה שתיארת. הסוף הוא באמת מפתיע ומוצלח ביותר. רק תרשה לי להיות קטנוני, איזה הסבר יש לך לתעוזה יוצאת הדופן של בריאן? זה תמיד מפריע לי בסרטים וספרים, שדמויות פותחות בנאומים חדים ושאלות מהותיות שנוגדות את אופיין ואת אופיים של רוב בני האנוש, בלי שום הסבר אמין. לי זכור דווקא סרט שלאורכו נוטה להיות בילתי אמין, סטריאוטיפי ומביך. הניחוש שלי זה שכמו בהרבה סרטים אחרים, לקחו תסריט טוב שמעלה דילמות ואמירות מעניינות, וביימו אותו בצורה הוליוודית אופיינית. אני אשאל את מקריי וחבריי, אולי לאחד מהם יש את הסרט בקלטת ווידיאו. ואם לא, הוא בטח ניתן להשכרה במעט המקומות שמחלקת הDVD עוד לא השתלטה עליהם לגמריי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי עותק (כמובן), אבל אם אני אתן לך אותו, אני אאלץ להרוג אותך מיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התיאור שלך הוא מדויק, אזי הבית ספר שלך הוא לא אחד הטובים שיש. צר לי. אולי ממוצע הציונים של התלמידים הוא גבוה, או אחוז מקבלי הבגרויות הוא גבוה - אבל זה יכול להיות קשור גם למערכת הסביבתית של אותו בית ספר (שיעורים פרטיים, מודעות לחינוך מצד ההורים, וכו) בית ספר שבו המורים מתנהגים כמו שאתה מתאר, לא יכול להיות - בהגדרה - אחד מבתי הספר הטובים בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, ביקרתי בהרבה מבתי-ספר של חברים שלי, בכל העיר שלי, וגם די הרבה בארץ, והמצב זהה כמעט בכולם... אפילו יותר גרוע... אצלי יש הרבה מורים שהם לא מבצעים את מלאכתם נאמנה, אבל יאמר לזכותו של בית-ספרי שבשנה של הבגרות במקצוע אתה תקבל את המורה הכי טוב בבית-סםר למקצוע הזה, כך שאתה כן תדע את כל החומר ואף טוב מאד... אחוז מקבלי הבגרות ממש ממש גבוה (כמעט מאה, אני חושב) והרמת לימוד בסופו של דבר בין הגבוהות בארץ, כך שיש סיבה לכך שהוא נחשב לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים הטובים בארץ... אני אישית מאד שמחתי שלמדתי שם... רק חבל שהוא עכשיו מתדרדר ע"י פתיחה של יותר כיתות מב"ר והכוון.... איך נפלו גיבורים ?... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אבל... משרה של מורה היא בעצם חצי משרה לכל דבר. או מעט יותר.אולי שני שליש , צר לי אבל כרגע המחשב בראש לא פועל מי יודע מה. מה שקשה בכל עבודה היא בצורך להתמודד לחשוב לתת ולדרוש ולהיות מקצועי מאד כל הזמן (נכון לא נידרש לאהוב) אולם אני לא בטוח כמה מהמורים שהיו יל אהבו את בית הספר ואת הלימוד, חלקם כן וחלקם לא. צר לי אבל בתור מביט מהצד, ואני לא בעד המורים ולא נגדם, אדם כל שהו גבר או אישה שבוחר מקצוע לחיים יכול לבחור בהמון דברים, משוטר ועד טייס חלל, ההחלטה היא שלו והוא גם יכול לשנות מקצוע. רוב האנשים גם אוהבים לעשות את מה שהם עושים טוב ודי מתגאים בכך לא פעם ללא קשר למשכורת שלהם. (כל עוד הם אילו שבחרו מתוך רצון לעבוד איכן שהם עובדים ולא מתוך הכרח) האם עבודה בתור שוטר קלה יותר מאשר עבודה כמורה? האם אנו לא צריכים אנשים "מצוינים" במשכורות גבוהות גם שם? ומה אם רופא? האם גם שם אנו לא צריכים אנשים "מצוינים"? ומה עם איש צבא בכיר? ומה עם פוליטיקאי? ואם האיש שעובד במשרד האוצר? אנחנו צריכים אנשים טובים בהמון מקומות שלא בכולם ואפילו ברובם המשכורות לא כאילו גבוהות, אולם ברובם הגדול שעות העבודה הנדרשות הן משרה מלאה. אז אנו לוקחים את מה שיש ולא פעם אילו אנשים פחות טובים ממה שאנו רוצים אולם אני לא בטוח שבמידה והיינו מציעים סכום גבוה הרבה יותר הרבה היו באים ללמד. בשביל ללמד יש צורך במספר תכונות(שאני לא הולך לפרט) שבלעדיהם גם אנשים "מצויינים" לא יכולים ללמד ואילו לא רק התכונות שאת ציינת, עוד רבות וטובות יש, אולם אין מספיק אנשים כאילו ללא הקשר לכסף. בנוגע למערכת טובה, אז הנושא לא תלוי רק במורים, הוא תלוי בעוד המון אספקטים נוספים אחרים, דרך התלמידים ודרך משרד החינוך ודרך עוד רבות ונצורות. אגב מה דעתכם על השיטה החדשה שבה תלמיד צריך להשבע למדינתו בבית הספר על מנת לקבל ת.ז.? האם תלמיד יכול לסרב להשבע אמונים? ואם כן האם הוא לא יקבל ת.ז. ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא אני חיברתי את הסקר הנ"ל (חידון?!), אך להגנתו יאמר כי הריטואל השנתי של שביתת מורים בתחילת השנה, שביתה שלא משיגה כלום בין כה וכה (אחרת למה יש בשנה שלאחר מכן עוד שביתה?) נעשית כבר מגוחכת. האם באמת אין דרכים יותר טובות להעביר את המסר? אולי יגוונו קצת? למה שלא יעשו שביתה מיד אחרי פסח, סתם בשביל השינוי? אני חושב שדרישות המורים (לפעמים) מוצדקות, אבל אני חושב שהדרך שהם (הן) בוחרים בה היא שגויה מיסודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה (מרושעת משהו, אולי) לסדר: בנוסח התשובה לסקר, כשלעצמו, אין הבעת ביקורת על המורים. נכון, יש טענה מובלעת, לפיה כל שנה באופן שיטתי המורים שובתים. לא יהיה זה גם מופרז לטעון שיש כאן ביקורת על המצב (שהרי שום אדם לא יחשוב שמצב כזה הוא תקין). אבל שום דבר בקביעה הזו לא קובע את אשמתם של המורים: נניח שאני מסכים עם "העובדה" שבאמת כל שנה המורים שובתים. ונניח שאני דווקא חושב שהם צודקים לחלוטין, ושמאבקיהם המקצועיים הם הדרך הנכונה להבריא את תחלואי מערכת החינוך. אם כך, הרי שבעיני האשמה היא במשרד האוצר, והטענה הופכת להיות לטענה נגד משרד האוצר (שנה אחרי שנה שובתים, ועדיין היד קפוצה ולא ניתן להבריא את המערכת). תאמרי שזה תמים; שנראה שיש כמעט קונצנזוס בציבור שהמורים הם "הרעים" בסיפור. אבל אז אין לך מה להאשים את מנסחי הסקר. הייתי יכול לומר ש"על ראש הגנב בוער הכובע", אבל זה כבר יהיה ממש מרושע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנו לי לספר לכם למה שנה הלימודים לא תתחיל כסדרה בבית הספר שלי. אני לומד בבי''ס הניסויי בתפן בכתה י''ב. בי''ס הוא אחד מבתי הספר הדמוקרטים בארץ, ובזכות אופיו ההוגן והלא-אלים זכה בשנה שעברה בפרס ע''ש יאנוש קורצ'ק לחברות ילדים ומסגרות חינוכיות. בי''ס תפן הוא בעל מעמד מאוד בעייתי, אין לו מועצה מקומית או איזורית. למעשה הוא ממוקם באמצע גן התעשיה של תפן, שנמצא בתחום השיפוט של המועצה התעשיתית של תפן. לכן משרד החינוך מקשה על בי''ס בסידור מבנה ראוי, או אפילו תשלום דמי שכירות לבעל המבנה הקיים (מבנה שמיועד במקורו לתעשיה קלה) סטף ורטהימר. נוסף על זאת משרד החינוך מקשה על בי''ס בתפן במימון ההסעות שלהן זקוקים כל התלמידים הלומדים בו, השנה יצטרכו ההורים להסיע את ילדיהם כל בוקר מרחק של עד שעה נסיעה, מכל רחבי הגליל. כל הבעיות האלה הן לא חדשות, מהשנה הראשונה (תשנ''ב) מקשים כל הגורמים הממשלתים והמוניציפלים על הפעולה התקינה של בי''ס. בין השאר הוגשו שתי עתירות לבג''ץ כדי לאפשר העברת תלמידים הגרים במעלות שהעיריה סירבה לאשר להם העברה לבי''ס תפן. וכדי לסכם את מזל הביש של בי''ס, הוא ממוקם בסמוך למפעל המצברים ''וולקן'' המפזר באופן קבוע עשן עשיר במתכות כבדות לכל הסביבה (מסתבר שכל התושבים באיזור סובלים מרמות לא תקינות של עופרת בדם). במשך השנים היו נסיונות לשנות את מיקום בי''ס למקום אחר, מכל הסיבות שמניתי כאן. השנה הציעה מועצה איזורית ''מעלה יוסף'' למקם את בי''ס בתחומה, אבל רק בתנאי שיאוחד עם בי''ס מעונה, שהוא מהגרועים בבתי הספר בגליל ומהווה אנטי-תזה מוחלטת לשיטת החינוך של בי''ס תפן ולרמת הלימודים בו. אני יודע שאת השנה הזאת בי''ס ישרוד, וכנראה גם עוד כמה שנים אחריה, אבל אני חושש מאוד שהתלמידים הצעירים שלומדים היום בבי''ס יאלצו לסיים את לימודיהם בבתי ספר אחרים, ושהמורים שימשיכו ללמד בו מתוך אהבה לחינוך פתוח יאלצו לחזור למסגרות המגבילות ומוגבלות של בתי הספר האחרים באיזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם גם השנה ידחה משרד האוצר את דרישותיהם של איגודי המורים ויסתפק במקום בהטבות ושוחד לראשי האיגוד ומקורביהם?" התשובה היחידה היא "כן כמובן. שביתה תהיה גם בשנה הבאה, וגם היא לא תשיג כלום" התחיל דיון על זה למעלה (ובמקומות אחרים באייל), אבל מאחר ואני מציג זווית חדשה במקצת, אני רוצה להתחיל אותו מחדש כאן. האשמות נגד מורים כאילו אינם מתאימים היא בילתי הוגנת; מורים הם בסך-הכל בני-אדם רגילים ויש בהם חתכים מכל האוכלוסיה. יתכן כי מורה זה או אחר ימצא חן בעיני אחד ויהיה שנוא על אחר, לכן לא ניתן להצביע על מורים מסויימים ולהגיד כי הפיתרון הוא פשוט בגיוס יותר אנשים כמותם. הסיבה העיקרית לכך שמערכת החינוך שווה לתחת, רבותיי, היא שהמערכת לא מתאימה, לא למורים ולא לתלמידים, ולא להיפך. איך אפשר לצפות ממורה ללמד חומר שלא מעניין את התלמידים?! משרד החינוך מצא לנכון לגבש סט חומרי לימוד אותו הוא כופה על כל תלמידי המערכת, עם אפשרויות בחירה וגיוון מוגבלות ביותר. מי הם בכלל שיחליטו מה ילד צריך לדעת ומה לא? מי אתם שתחליטו? יגידו האיילים כי יש להכין את הילד לעולם. אבל ילדים יודעים מה הם צריכים לדעת. למשל, יש רצון רב אצל ילדים, עוד בגיל גן, ללמוד קרוא וכתוב. כמובן שעל בתי הספר לענות על הצורך הזה ולעודד אותו, אך מכאן ועד כפיית נושאים שתלמידים ממש מפתחים פוביות מהם, כמו אלגברה, המרחק עצום, וניתן לגישור רק במוחות מבולבלים או מעוותים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לדמיין בנאדם מבוגר בעל תעודת בגרות שאינו יודע אלגברה... אולי אני >מכור< למערכת... אבל לדעתי עם הזמן ידיעת אלגברה תהפוך למשהו מובן מאליו, כמו שעכשיו קרוא וכתוב הוא מובן מאליו... ציינו פה באחד מהדיונים (מהדיון על הפסיכומטרי, כמדומני)שפעם אנשים לא ידעו קרוא וכתוב, וזה לא הפריע לאף אחד, כי לא היתה סיבה לדעת זאת, אך עם הזמן יותר ויותר אנשים רצו להיות משכילים, ולמדו... וכך היום זהו דבר שיגרתי... אותו דבר יחול על מתמטיקה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא באלגברה, או בבחירה ללמד אותה, אלא בשיטת הכפייה שלה. הבעיה היא בכך שאין השראה לתלמידים לבחור להבין את זה ברמה עמוקה (כלומר, לא שיידעו לפתור משוואות מסובכות, אלא שתהיה להם הבנה חודרת של הרעיון). אחד הגורמים לכך, לדעתי, הוא שבבית הספר יש חוסר-לגיטימיות של אי-ההתעניינות באלגברה -- ובה בעת חוסר-לגיטימיות של התעניינות באומנות, קולנוע, מוסיקה. האנשים שהאוריינטציה שלהם היא נגד אלגברה ובעד אומנויות, למשל, נדחקים לפינה על ידי שתי מערכות הדה-לגיטימציה האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא באלגברה, או בבחירה ללמד אותה.. אולי בשיטת הכפייה שלה, אולי גם בשיטת הלימוד שלה. השנתון של אחותי, למשל, שימש שפני ניסוי לשיטה חדשה בכל שנה, ובסוף ידע.. כלום בערך. חוץ מבעלי כשרון טבעי ו/או בעלי ממון טבעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי כופה ? אם מישהו לא רוצה ללמוד אלגברה, לא ילמד אלגברה... אך הוא גם לא יקבל תעודת בגרות... מי אמר שחייבים תעודת בגרות ? אם מעניין אותך יותר מוסיקה, או קולנוע, תעשה את זה... לא צריך תעודת בגרות בשביל לנגן על גיטרה... אבל, המעסיקים של היום, מעדיפים אנשים עם תעודת בגרות, לא משנה אם המקצוע דורש ידע כזה או לאו... ופה האשמה נופלת על המעסיקים ולאו דווקא על משרד החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שכתרצה ללמוד קולנוע באוניברסיטה או במסגרת מתקדמת אחרת (רימון, בית צבי וכו') (ומה לעשות, מי שלא ניחן בכישרון הורס, יופי מהמם או נטיה להתפשט במקומות פומביים צריך גם ללמוד כדי להכנס לתעשית הקולנוע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמוד. ממש חמוד. היום צריך בגרות בשביל הכל. אני לא יודע מה הדרישות של ''רימון'', אבל אני די בטוח שהם כוללים בגרות מלאה. אפשר להיות בטוח שהאוניברסיטאות דורשות בגרות (ופסיכומטרי) כדי להכנס לחוגים לקולנוע, מוסיקה או תאטרון. להזכירך, החינוך בארץ הוא חובה, והמתמטיקה היא מקצוע חובה במערכת החינוך. לכן - האלגברה נכפית על התלמידים. אם זה טוב או לא אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החינוך אולי חובה, אבל תעודת בגרות- לא ! אתה לא רוצה להוציא תעודת בגרות ?? אל תוציא !!! לעומת זאת, אתה רוצה להתקדם בחיים, ללמוד משהו, לפתח קריירה נורמלית ??? תצטרך להקריב מספר קורבנות לשם כך, אחד מהפעוטים שבהם הוא הקדשת מס' שעות בשבוע ללימוד אלגברה... לא יהרוג אותך, ובאמת לא חומר קשה במיוחד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענית יותר למר שק''ר היקר, אני חוששת. (ההתייחסות שלי לכפיה היתה רק איזכור למה שכתב הנ''ל לפניי.) בכל אופן, נראה לי שהמקצוע חשוב, אבל חשוב לא רק המה - אלא גם האיך. נכון שאנשים לעולם יקטרו, בלי קשר למידת המתמטיקה שירוו אותם בה, אבל עדיין - יש דרכים שונות ללימוד. השיטה הקיימת כנראה לא כל כך יעילה (לאחרונה התפרסם נתון שאומר שבישראל מידת ההשקעה בין הגבוהות בלמוד מ''מ, וההישגים, באורח פלא, דווקא בין הנמוכים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא, למה זה צריך להיות דווקא ככה. למה אי אפשר ללמד מתמטיקה (חשבון?) ברמה של שתי יחידות עד כיתה י' או אפילו י"ב, בדיוק כמו ספרות, ביולוגיה, תנ"ך היסטוריה וכל השאר. מי שירצה להגביר מתמטיקה לחמש יחידות, יוכל להרחיב את זה, בדיוק כמו שאפשר לעשות תנך חמש יחידות, היסטוריה חמש, ספרות חמש, או כל נושא אחר החל במשפטים (מודה באשמה) וכלה בקולנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, ניתן ללמוד מתמטיקה ברמה של שלוש יחידות, ואכן מדובר בלימודים בסיסיים וקלים למדי. שנית, מי ששונא מתמטיקה בכל נפשו יתלונן גם על הכפייה בלימוד שתי יחידות, לפי הצעתך. אז נבטל את המתמטיקה לגמרי? שלישית, מתמטיקה הינה מדע בסיסי המשמש בכל המדעים האחרים - ביולוגיה, כימיה, כלכלה וכו', כך שלימוד מתמטיקה הוא דווקא רעיון לא רע ו"קולע" לבחירתם העתידית של לפחות מחצית מהתלמידים (בהנחה שמחצית מהם "ריאליים" ומחצית "הומניים"). על אותו משקל - לשון והבעה הינם מקצועות בסיסיים המשמשים בכל המקצועות ההומניים האחרים - ספרות, היסטוריה, חינוך, כך שלימודם (המנדטורי גם כן) משרת את המחצית השניה של התלמידים. לדעתך נער בן 16 יכול להחליט אם כשיהיה גדול יעסוק במקצוע הומני או ריאלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בסדר, נראה אותך מתקבל לאוניברסיטה נורמלית עם שלוש יחידות מתמטיקה בלבד. ועל אותו המשקל- לשון וחיבור, ביחד, הם שתי יחידות בלבד. אין לי בעיה ללמוד מתמטיקה כמו היום, אם ההתייחסות תהיה זהה גם ללשון העברית. יותר מזה- אני לא אומרת שצריך לבטל את המתמטיקה לחלוטין. בדיוק כמו שלא צריך לבטל את הבעה, ספרות, היסטוריה או תנך לחלוטין. צריך לתת בחירה- בדיוק כמו עם פיזיקה, כימיה, קולנוע, תאטרון, ספרות מוגברת, היסטוריה של ארץ ישראל,אקולוגיה, חינוך (13 יחידות למי שממש מעוניין לדעת.), תקשורת, או כל מגמה אחרת שיש או אין בכל בית ספר. ואין לי בעיה עם קיטורים- גם ללמוד גיאוגרפיה לא אהבתי במיוחד. אז מה? ברור לי שיש חומר מינימלי שאני צריכה לדעת. למה שאני לא אדע חומר מינימלי גם במתמטיקה? למה אני צריכה לדעת איך לחשב ווקטורים? או לנתח פונקציות? כבר בגיל 15 ידעתי בוודאות שזה לא יהיה הכיוון שלי בחיים. בגיל 18 וחצי, אני משוכנעת בכך לא פחות. אישיות של אדם בן 16 (כיתה י', פחות או יותר כשצריך לבחור את המקצוע המוגבר) היא כבר די מעוצבת, בשביל לבחור כיוון. ואם לא- תמיד אפשר להשלים. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל מקצוע לא ריאלי באוניברסיטה, עם בגרות מלאה, שכוללת רק שלוש יחידות מתמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר אנשים בעומדים בפני הרשמה לאוניברסיטה אחרי הצבא, ואין להם מושג מה הכיוון שלהם. אני לא מתכוון רק חוג - אני מתכוון פקולטה. הם לא יודעים אם הם רוצים משהו ריאלי, או מדעי הרוח, או מה. יש מי שמחליט מה הוא רוצה להעשות עם עצמו בגיל 8 (אני, למשל, החלטתי אז שאני רוצה להיות סופר, ואני דבק בגישה הזו, פחות או יותר, מאז), ויש מי שגם בגיל 25 עדיין לא ממש יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותם אנשים שבגיל 25 אין להם מושג מה מעניין אותם, אולי היה להם עדיף אם כבר בגיל 8 לא היו מתחנכים לחכות שמישהו יבוא ויכוון אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי פשוט מעניינים אותם כל מיני דברים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, מה זו "אוניברסיטה נורמלית"? אולי בארה"ב, על 450 אוניברסיטותיה, יש כאלו שאינן "נורמליות", למרות שלא נראה לי, אבל בישראל? וקראי את הודעתו של יונתן, 3 ס"מ מעליי. שנית, את משווה את היקף החומר במתמטיקה לזה שבלשון והבעה? הנה, בכיתה י' לומדים את תורת ההגה, הצורות והתחביר (שלושת מרכיבי תורת הלשון), לומדים את כללי הניקוד, וכבר לא נשאר הרבה... ואת כל זה מספיקים תוך שנה אחת של לימודים לא אינטינסיביים במיוחד. במתמטיקה, תלמיד שסיים י"ב ולמד 5 יחידות לא נגע אפילו ב-5 אחוזים מהחומר המתמטי. אז כנראה שלמתמטיקה בכל זאת מגיע סיקור קצת יותר נרחב, לא? שלישית, צריך בהחלט לבטל את התנ"ך. רביעית, לא אמרתי שחומר הלימוד במתמטיקה הוא ממש נפלא ומוצדק, ודנו על כך באריכות באחד המאמרים כאן בעבר. אולי באמת לא צריך ללמוד וקטורים, אני לא יודע. אבל אם הגענו להסכמה על כך שצריך ללמוד מתמטיקה, אז נהדר. חמישית, את גישת ה"תמיד אפשר להשלים" אפשר לקחת צעד אחד קדימה, וכמו שמישהו כאן הציע פעם בבדיחות, אולי כדאי לשלוח את הילדים בגיל 6 הישר אל שוק העבודה, ובגיל 16, כשאישיותם תתגבש, ש"ישלימו". זה לא בא בחשבון. על בית הספר ללמד כמה שיותר נושאים, גם אם תלמידים רבים לא יאהבו את זה, בכדי שכשתחליטי סופית שמדעים זה לא הכיוון שלך, זה יהיה לאחר שבאמת ראית ושמעת קצת לעומק במה מדובר, ולא כתוצאה מעיון בחוברות "מדע פופולרי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני עדיין לא לומדת באוניברסיטה, אז יכול להיות ששם טעיתי. 2.לימוד הלשון והשפה מכיל הרבה יותר מאשר ניקוד, תורת ההגה, הצורות והתחביר, פשוט לא נוגעים בדברים האלו בגרוש בבית ספר, אז אף אחד לא מודע לקיומם. שנית, "השפה העברית" על שתי יחידותיה מכילה גם את היחידה של "חיבור". טוב, כל מה שיש לי להגיד בנושא הזה, הוא שמדובר במס שפתיים בלבד. מי שלא ידע קודם לבטא את עצמו בכתב, לא יידע גם עכשיו. מבחינתי, ידיעת שפה כוללת בתוכה הרבה יותר-למה שלא לחבר את הבעה, עם לשון, עם ספרות, וליצור מגמת "עברית חמש יחידות" בדיוק כמו מתמטיקה שכוללת גיאומטריה, טריגונומטריה, וקטורים, בעיות קיצון, בעיות מילוליות וכל מיני כאלה שלא תמיד יש קשר בין האחד לשני? ברגע שמפרידים בין מקצועות העברית, מתבטל דבר קטן אך לא שולי בכלל- בונוס של 25 נקודות על כל מקצוע מוגבר. אוטומטית, מ95 במקצועות הנ"ל הייתי יכולה להיות הבעלים הגאים של 120 חביב. אבל לא, רק בעלי הראש המתמטי זוכים לצ'ופר שכזה. 3. טוב, לא נפתח את הויכוח הזה, אני לא מסכימה איתך. 4. לא טענתי שלא צריך ללמד מתמטיקה, טענתי שצריך ללמד ככלל רמה מינילית, של 2 יחידות, והשאר- לפי בחירה. 5.אני מסכימה איתך שנקודת המוצא לא צריכה להיות "אז אני אשלים". אבל- אם מערכת החינוך באמת רוצה לחשוף אותי לכמה שיותר מדעים, למה בחיים לא שמעתי על אסטרונומיה, גאולוגיה, מיקרוביולוגיה, או כל מיני לוגיות ומטריות אחרות במסגרת 12 שנות לימודי? יכול להיות באמת שהאישיות עוד לא מעוצבת בגיל שמונה אצל כולם, הגיוני, צודק. אני דיברתי על גיל 16, שאז, הכיוון הכללי, יותר ברור למרבית האנשים, גם אם לא לכולם. ______ אני מסרבת להגיב להערה הדמגוגית שלך בסוף. אתה לא מכיר אותי, ואין לך שמן של מוסך לגבי רמת ההתעניינות שלי בנושאים הנ"ל. טוב, בעצם כן הגבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. העלמה מגנה על לימודי הלשון, חזי על המתמטיקה, דובי על אומנות ואני בטוח שיהיה מי שיכיר בחשיבות התנ"ך. במילא כל אחד יצליח בתחומים להם יש לו משיכה ויתעניין בתחומים אחרים רק באופן שיטחי, אז למה כל אחד חייב לכפות את טעמו האישי ותחומי העיניין שלו על כל השאר? בסך-הכל כולנו מפסידים מזה. 4. מה כולל לימודי 2 יחידות? אני לא מכיר מישהו שניתנה לו האפשרות ללמוד חיבור, חיסור, כפל, וחילוק ודחה אותה. משוואות דיפרנצאליות (אם אני בכלל מאיית את זה נכון) זה דבר שונה. אני גם לא מסכים אם ההנחה שלימודי מתמטיקה גבוהים הם הכרחיים למדעים מקובלים אחרים. בכימיה אין לי מושג, אבל מה הקשר בין פונקציות ריבועיות ובין מחזור הדם? או בין נגזרות של פולינומים ובין חוקי היצא וביקוש? 6. "שמן של מוסך". אהבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגן על אומנות? שקר וכזב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6.תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. "חוקי ההיצע והביקוש" מנוסחים במונחים של אופטימיזציה ("[הנקודה בתחום בה מתקבל] הערך המקסימלי של פונקציית המטרה"). אם איתרע מזלך, ופונקציות-התועלת והאילוצים נתונים ע"י פולינומים בלבד, ייתכן שנגזרות של פולינומים1 יספיקו כדי למצוא את האופטימום. אם לא - עדיין עומדת בפניך האפשרות לפתור קירוב של הבעיה ע"י פולינומים, או להיעזר בטכניקות נומריות שונות ומשונות, שגזירת פולינומים היא לחם-חוקן. לדוגמא, ראה שאלה 3 כאן: 1 לנוחותך, כל מה שאתה צריך (גרש מסמן גזירה לפי x) 1. (x)' = 1 כאשר c קבוע2. c' = 0 3. (f*g)' = f'*g+f*g'
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. כדי ללמוד ביולוגיה צריך לדעת פיזיקה ברמה של כ 5 יחידות. בתחומים מסויימים יש צורך בידע הרבה יותר מעמיק מזה. בשביל זה צריך לדעת גם אלגברה וגם אינפי ברמות סבירות. למיטב ידיעתי אם יש לך בגרות של 3 יחידות ואת רוצה ללמוד ביולוגיה, תיאלצי להשלים ידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? קשה לי להאמין שכל החומר שלומדים בפיסיקה 5 יחידות באמת נחוץ ללימודי ביולוגיה, שלא לדבר על לימודים יותר פרקטיים כמו רפואה. שיטת היחידות דפוקה. בתי הספר צריכים לעבור לקורסי בחירה, כמו באוניברסיטה. קורסים חובה צריכים להיות רק כשקורס מסויים באמת נחוץ להבנת קורס אחר, ולא סתם לצורך צבירת נקודות. כמובן שאם מישהו רוצה ללמוד את כל החומר של 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות פיסיקה ו-5 יחידות ביולוגיה, בית הספר צריך לאפשר לו את כל הכלים, כולל מורים וספרי לימוד. תלמיד שלומד את החומר מרצון (לא באיומים של "לא תתקבל ללימוד קולנוע כי אתה לא פיסיקאי מדופלם"), ויחד עם תלמידים אחרים שלומדים את החומר מרצון, יתקדם הרבה יותר בקלות ובמהירות, בלי קשר ל"רמתו השכלית והלימודית", שהיא נתון סובייקטיבי ואף שיקרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושג בסיסי כמו אנרגיה למשל, חיוני להבנת מנגנונים כמו נשימה וחילוף חומרים. מצד שני כדי להבין מהי אנרגיה, צריך ללמוד על תנועה ועל כוחות. כדי להבין איך עובדת מערכת עצבים, צריך לדעת קצת על חשמל. יוצא שכל הידע בפרקי החובה לבגרות דרוש. חוץ מזה הם צריכים לדעת קצת תרמודינמיקה, קצת על לחצים וזרימה, בקיצור צריכים ידע כללי בפיזיקה וכדי ללמוד את הנושאים האילו צריך לדעת לפתור משואות ריבועיות ולעשות נגזרות ואולי גם אינטגרלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידע הדרוש לסטודנט לביולוגיה ממש אינו הידע הדרוש על מנת לעבור בהצלחה בחינת בגרות בפיזיקה. מכיוון אחד: רוב מה שנבחנים עליו תלמידי הפיזיקה בביה"ס אינו רלוונטי ללומד הביולוגיה. מכיוון שני: תרמודינמיקה, לחצים וזרימה, למשל- לא (או לאו דווקא) נלמדים בתיכון. את מה שסטודנט לביולוגיה נדרש לו בלימודיו הוא יקבל בקלילות ובזמן הרבה יותר קצר בזמן לימודיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביולוגים ורפואנים לומדים פיזיקה עם דגשים רלוונטיים (כמו קוהיסיה ואדהיסיה של נוזלים, למשל), ונדרש מהם פיזיקה 5 יח"ל כרקע. סתם רציתי שתדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרוש אולי ידע ברמה של פיזיקה 5 יחידות. לא דרוש שיהיה להם ציון כלשהו בפיזיקה 5 יחידות. הבדל חשוב. גם מי שלא למד יום פיזיקה בתיכון, יכול ללמוד רפואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור למקצוע פיזיקה 1ר': דרישות הקדם הם פטור מהשלמות פיזיקה - או שלמדת במכינה פיזיקה, או שעשית את היח"ל של מכניקה בתיכון. לפיזיקה 2ר' צריך גם את הפרק של חשמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור - דרוש ידע ברמה הזו. אתה יכול לעשות את המבחן ולעבור אותו, או שאתה יכול ללמוד במכינה ולעבור את המבחן, או שאתה יכול לעשות את הבגרות. מי שלא למד פיזיקה לבגרות, לא חסומה דרכו להגיע ללימודי רפואה. זה כל מה שאמרתי. אגב, אני לא בטוח עד כמה התנאים של הטכניון דומים לאלו של אוניברסיטאות אחרות. אשאל את אחותי בהזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין הדרישות בלימודי הנדסת מחשבים בטכניון, למשל, נמצא קורס מבוא לקוואנטים (פיזיקה 3ח'), למרות שאין שום קשר אמיתי בינו לבין ידע שיהפוך את הסטודנט למהנדס טוב יותר. קדמים הם לא הוכחה לנחיצות הידע הנדרש בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא הוכחה לנחיצות הידע, אבל הם כן הוכחה לנחיצות הלימודים שמעניקים את הפטור מהקדם, שזה ההקשר המקורי של הפתיל. (מה טל, אם עברו 8 שנים מההודעה המקורית אז כבר אין אימיליים שיספרו לי שיש תגובה חדשה? זאת סיבה זאת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול לנקד טקסט פשוט ללא שגיאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושבים שהגיע הזמן לפשט את שיטת הניקוד העיברית, כך שתתאים גם לבני תמותה ארציים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זה היופי שבשפות השונות בעולם - המורכבות שלהן, החוקים המשונים וההיסטוריה שהביאה אותם. אם אתה תומך-פשטות נלהב, אז אולי נבטל את השפות לגמרי ונשאיר רק אחת? גם אני לא בקיא ברזי הניקוד, ולכן אני לא משתמש בו, אבל אני שמח שהוא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. ובכל זאת... היופי בשפות הוא שעושר שלהן, שבא בהתפתחות טיבעית והדרגתית, כך שלכל אחד ולכל מקום יש את הניב והסגנון שלו. עברית, בניגוד לרוב שפות העולם, הייתה שפה כמעט מתה במשך אלפי שנים, עד בא בן-יהודה. אני לא יודע מה הוא באמת שינה לנו בשפה, אבל יש בניקוד חוקים שנראים לי מיותרים באופן מקומם. ואולי לא צריך להאשים דווקא את בן-יהודה. הרבה פעמים ההבדלים בין קמץ ופתח היו נהגים באופן שונה, כמו בהיגוי בערבית. אולי חוסר ההתאמה בין הניקוד ובין ההיגוי נובע מכמות העצומה של המהגרים האירופים שלמדו את השפה בו זמנית, וכך הם סיגלו את השפה לעצמם במקום להסתגל אל השפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא בשמים היא. בניגוד לטענתו של חזי, שיש מעט חומר ללמוד בנושא הלשון, יש הרבה חומר שאפשר ללמוד. אני יכול לנקד באופן מושלם, בניגוד לרובם המוחלט של בוגרי מערכת החינוך. לא למדתי זאת בבית הספר. לדעתי, כל אחד יכול ללמוד כיצד לנקד, בעזרת תרגול מספיק. את זה לא עושים היום, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום. האם יש בכך צורך יומיומי, כלומר - לאחר שמסיימים את כיתה י'? האם כדי לקבל תואר ד"ר בספרות, או את פרס ישראל לספרות, או את פרס נובל לספרות, צריך לדעת לנקד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש צורך בניקוד! השפה העברית אינה מתקיימת ללא הניקוד, שלא כמו שפות לטיניות לדוגמא. גם כשאתה קורא כיום "ללא ניקוד" כביכול, אתה משתמש במיומנויות הניקוד שלמדת בעבר. אולם, גם כיום אתה עשוי להיתקל במקרים שמצריכים שימוש בניקוד: לא מזמן הכרתי מישהי ששמה אסתר. כעת, איך לכל הרוחות אתה אמור לדעת שכרגע כתבתי אסתר (קמץ,שוא,פתח) ולא אסתר (צירה, שוא, סגול) כפי שבודאי חשבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצעתי לבטל את הניקוד, ולמעשה בהודעתי 5 ס"מ למעלה תוכל לראות שאני מתנגד לביטולו. הנקודה בהודעתי המקורית היתה שלימודים גבוהים, כמעט מכל סוג שהוא, לא נשענים על ידיעת הניקוד, זאת לעומת ביולוגיה, פיסיקה, כימיה, כלכלה ותחומים רבים אחרים המצריכים ידע במתמטיקה. זהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא תדע לנקד, תהנה פחות מן הספרים של מאיר שליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאת שמה יש לנקד דוקא בא' פתוחה, ס' בשווא נח ות' דגושה. ייתכן כמובן שהא' בקמץ והשווא נע, אבל זה לא מצלצל היטב... מה מקור השם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל עלי, מעולם לא הייתי מעולה בניקוד - אני יודע את הבייסיקס, כמו שאומרים... והמקור מרוקאי/צרפתי, עד כמה שאני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללמוד מתמטיקה וגם 3 יח"ל הם קשות למי שקשה ובמיוחד השאלון האחרון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללמוד לשון יותר קשה ובמיוחד השאלון הראשון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אנשים לא ידעו קרוא וכתוב כי הם עבדו כמו חורנים בשביל לספק את הצרכים הרבים של כמה אצילים משכילים, מלומדים, מתנשאים וקרי-לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים, פעם אנשים לא ידעו קרוא וכתוב, כי לא היה להם סיבה (או טעם) לקרוא ולכתוב... מקצועם היה ברובו חקלאות, נפחות ושאר מקצועות יצרניים (סנדלרים וכו') המקצועות ה"משכילים" לא היו נחלת הכלל, ואנשים אף לא רצו לעסוק בהם משום שנחשבו ע"י רוב העם למקצועות לא פוריים וחסרי תוכלת ותועלת. אך בכל זאת, חיו חיים טובים... כעת, לא תוכל למצוא עבודה נורמלית ללא ידע בסיסי בקרוא וכתוב וחשבון... ובשביל עבודה טובה תצטרך תעודת בגרות ואף תואר... אבל מכריחים אותך פה לעשות משהו ???? חס וחלילה, מדינה דמוקרטית, לא שמעת ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו שטויות במיץ עגבניות! נראה שהיסטוריה היא לא הצד החזק שלך. לפני המהפכה התעשייתית, כשרוב האנשים היו איכרים, רובם היו בכלל משוללים מהזכות לבחור את האדמה אותה יעבדו. על העניים היו מיסים כבדים ביותר (או משכורות נמוכות ביותר בזמן המהפכה התעשייתית), והם עסקו בעבודת כפיים כל חייהם. תחליט אתה אם זה חיים טובים ואם על זה צריך להתפשר. הודות למהפכה התעשייתית, נצרכת פחות עבודה פיסית וחקלאית, ונתח גדול יותר מן האנושות נתפנה ליצור דברים הדורשים לימודים. הנתח הזה עדיין לא כולל את רוב החברה ולכן הפועלים לא זכו לחינוך אלה למשכורות המספיקות בקושי למזון וגידול דור המשך של פועלים. החינוך להמונים הוא תוצאה של מאבקי עובדים לשיפור תנאיהם ותנאי הילדים. חינוך חובה שתחניו נשלטים בידי המדינה הוא תוצאה של חשיבה פאשיסטית במהותה. כעת, רוב האנשים באמת לא מוצאים עבודה טובה, עם בגרות אם בלעדיה. במילא רק 40% מתלמידי ישראל מוציאים תעודת בגרות, ופעם המספר היה נמוך עוד יותר. אז אם משכללים את מספר בעלי התעודה יחד עם עובדים זרים (שהם כ-20% מכח העבודה, והשכלה שלהם אינה מעניינת את המעסיק, שרוצה בעובדים זולים ובורים) אז ברור שבעלי התעודה הם מיעוט, שלא לדבר על בעלי תואר אקדמאי. ידע בסיסי במתמטיקה יש לכל בוגר בית ספר יסודי. קשה למצוא אנשים שטוענים ברצינות (כמוך) כי חומר הלימוד בבגרויות הוא בעל ערך מהותי עבור שוק העבודה. על בתי הספר לאפשר לכל תלמיד ללמוד את הדברים אותם הוא חפץ, עד כמה שאפשר. ביטול תעודת הבגרות יגדיר מחדש את מטרת בית-הספר ויביא לשיפור רב בתנאי המורים וההוראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוראות הפעלה: להוציא מהנפטלין בכל סוף אוגוסט, כדי להתפעל שוב ושוב מהסקר שלא נס ליחו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |