 |
לבנון, שנה אחרי: אופטימיות זהירה | 552 |  |
|||||||
 |
|
 |
||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
2 דברים שברצוני להעיר לאחר קריאה ראשונית של המאמר: 1. בקשר ל"שמועה" המסתובבת לאחרונה במשרד הבטחון באשר לפרס של 10 מליון דולר - עד כמה שידוע לי, מפי גורמים מסויימים (אם כי זוטרים מעט, משרד הבטחון מנוהל ע"י העבודה לצערי) אין כל ממש בשמועה הזו. שום פרס לא הועלה ואין כל כוונה להבדיל בין רון ארד לשאר החטופים שלנו ולהציע תמורתו פרס שתמורת החטופים האחרים לא מציעים. 2. הזכרת את בשאר אסד כמנהיג שלא מעוניין בהתפתחות איזורית שלילית. אני לא כל כך מסכים עם הקביעה הזו, לאור התנהגותו מאז עלה לשלטון. מובארק הוא מנהיג אחראי. זהו מנהיג שכפי שהצהיר פעמים רבות לא מעוניין לגרור את העם שלו למלחמה שתעלה לו הרבה יותר מאשר הוא ירויח. אסד, לעומתו, לא מגלה אחראיות איזורית גדולה במיוחד - הוא ממשיך (ללא שום סיבה נראית לעין) לתגבר את כוחות החיזבאללה, הוא תמך בחטיפת החיילים שלנו, והוא ממשיך במדיניות האמירות הלא-מרוסנות שלו כנגד ישראל. כמובן, ישנה הטענה שהכל מגיע מיועציו, יועצי אביו לשעבר המטפטפים אל אוזניו דברי תרעלה. משום מה נראה לי שהוא לוקח את עצותיהם בהתלהבות גדולה מדי. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני שמעתי את הידיעה על הרעיון להציע פרס על מידע לגבי רון ארד לפחות פעמיים במהדורות חדשות, במרווח של כמה שבועות. 2. האם בשאר אל-אסד פועל כדי להגיע למלחמה איזורית למשל? הרי ברצותו הוא יכול לדחוף את החיזבאללה (לפי מה שאתה אומר) להסלמה או אפילו לפתוח במלחמה כדי "לשחרר" את הגולן או "לבוא לעזרת האחים הפלשתיניים". מעבר לכמה אמירות (ואתה רואה שנאלצת להסתפק בטענה לגבי אמירות, אין לך פעולות קונקרטיות שאתה יכול להצביע עליהן) שגם את תוכנן יש לבדוק בזכוכית מגדלת לא ראיתי "חוסר אחריות אזורית". ובכלל, מהו חוסר אחריות איזורי? בעולם שלי אין כזה דבר כיוון שכל המושג של אחריות הינו נורמטיבי ושייך לעולם האתי ולא לעולם ה"יש". כאשר לאריק שרון יש תוכנית לעשות סדר חדש בלבנון בשנת 1982 האם יש בזה "חוסר אחריות איזורי"? לא, יש כאן מהלך פוליטי-מדיני שבא להשיג מטרה. לכן, כל הסיפא של דבריך אינה רלוונטית למושגים שאני מתייחס אליהם ולניתוח אותו אני מציג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני שמח שאתה ניזון באופן עיוור מהתקשורת. 2. כן, בשאר אסד בהחלט פועל להביא להתלקחות איזורית כוללת. אין לו הרבה ברירה - התעוררות הלבנונים כנגד השהייה הסורית בארצם (שמהווה מקור כלכלי לכ-60% מהסורים), לחצים איראניים כמו גם מימון נאות ודעת קהל זועמת נותנים לו סיבה טובה מאוד להביא להתלקחות כזו. אני לא צריך להציג בפניך "פעולות קונקרטיות", או לפחות חשבתי שאיני צריך - הייתי בטוח שפעילות החיזבאללה בגבול הינה הסבר מספיק. אתה מודע לכך שהחיזבאללה מכוון ע"י אסד והאיראנים, נכון? לא מזמן שמעתי הרצאה של אייל זיסר, בה הוא טוען שאסד הוא הרבה יותר גרוע מאביו. הוא מנהיג שאינו יודע אחריות מהי, ושעבורו כל הסכסוך עם ישראל אינו אלא משחק של כבוד. אני נוטה להסכים עם הטענה הזו. התפיסה המוזרה שלך של "אחריות" היא מנותקת-מציאות, ד"א. מזל שדאגת להזכיר "בעולם שלי", אחרת באמת לא הייתי מבין מהיכן הוצאת את ההסבר ההוא - אחריות היא דבר ברור מאוד. היא נגזרת משיקולים מדיניים רבים, אבל היא רלוונטית מאוד לעניין. אתה רוצה לומר לי שניתן לעשות השוואה בין האחריות הלאומית של מובראק (אותו אני מחשיב למנהיג אחראי מאוד) לבין האחריות הלאומית (שאינה קיימת) של ערפאת? אסד נמצא בין שני אלו. וערן, אם אתה מתכוון להמשיך ולתקוף אותי בהתפרצויות הזעם הפתטיות הללו שלך, אנא חסוך ממני את העצבנות ואמור לי שאינך מעוניין בשיחה בוגרת. העובדה שאכן ענית לעניין בתגובתך הקודמת לא מסתירה את העויינות הגלויה שהצגת בה. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה עיוור? למה שמות? 2. קצת נסחפנו עם %60, לא? אשר לתופי המלחמה של אסאד, ובכן, טענתי היא שהשימוש בחיזבאללה הוא לצורך טקטי – דחיפת ברק (ואח"כ שרון) לוותר על מוצבי התצפית בהר דוב. שום דירדור למלחמה איזורית (שלא הבהרת איך תוביל לביטול האנטי-סוריזציה של לבנון). אשר לחיזבאללה, אני שב ולא מסכים איתך כמו שלא הסכמתי עם אחרים – גם לנסראללה יש מדיניות והוא לא בובה של אף-אחד. אשר לאייל זיסר, כבודו במקומו מונח. אם יש ביכולתו לקרא את נפש האדם, שיבושם לו. אני איני מתיימר להסיק מסקנות שכאלו על אדם שמעולם לא פגשתי (וגם אייל זיסר לא פגש). אשר לאחריות, אחריות היא מושג ערכי. אני שב ושואל, האם כיבוש שטחי A למשל הוא "צעד חסר אחריות"? לא, כיוון שמושג האחריות משקף נורמטיביות ותלוי מטרה. אם המטרה היא לשמור על ביטחון אזרחי ישראל אזי ייתכן בהחלט והצעד האחראי הוא לכבוש את שטחי A ולהעביר את הלחימה אל תוך שטחי הרשות (או במקרה שכזה, הרשות לשעבר...) אם המטרה היא לא להסתכסך עם הממשל האמריקאי אז צעד שכזה הוא לא אחראי. כנ"ל לגבי אסאד או כל פוליטיקאי אחר. הרשה לי להביא את האמירה של פון-קלאוזוביץ' (אם איני טועה): "המלחמה היא המשך הדיפלומטיה באמצעים אחרים". ברור לי שהעמדה שאני מציג כלפי פוליטיקה/הסטוריה אינה השיח המקובל, אני מעדיף את דרך ההצגה הזו על הדרך המקובלת בבואי לדון בפוליטיקה. אגב, לכן אי אפשר בכלל להשות בין "מידות שונות של אחריות" או כל דבר דומה לשיטתי. ועצבנות? התפרצויות זעם? חבל שאתה מרגיש כך, שום עוינות כאן, ממש לא, ואני לא יודע מה גורם לך לחוש כך, מצידי יש כאן רק רצון להסביר ולהבהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך ברורים, פחות או יותר, אם כי איני מסכים עם התפיסה שלך של "אחריות". 60% אינו מספר מוגזם - רוב רובה של הכלכלה הסורית תלוי במישרין או בעקיפין בלבנון. כמליון וחצי אזרחים סורים יוצאים יום יום לעבוד בלבנון. ניסיתי למצוא לכך את הסימוכין אך נראה שהמקור הזה אינו קיים יותר. באשר לאנטי-סוריזציה, הסורים מאז ומתמיד השתמשו בטיעונים בטחוניים על מנת לתרץ את שהותם בלבנון. גרירת האזור לכדי עימות או לכדי הסלמה חמורה (מובן שאלו מושגים מעורפלים) יספקו לסוריה עוד ארכה מצויינת להמשך שהותה שם. ותסלח לי, אבל כינוי תגובותי בשמות כמו "תגובה בינונית" הוא קצת מעליב, לא יודע מה איתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שחלה אי הבנה. הכותרת ''תגובה בינונית'' הייתה פרפרזה על הכותרת שלך ''הערה קטנה'' ולא יותר. לא הייתה כאן שום כוונה לפגוע ואני מתנצל אם נפגעת. עם זאת, חבל שלא פנית אלי (כפי שאני נוהג לעיתים) בדוא''ל והייתי מבהיר זאת לך במקום שתקצוף ותזעוף על דפיו האלקטרוניים של האייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן, לא הצלחתי להבין את הרעיון הפילוסופי שהעלית באשר לניתוק המוחלט בין עולם המוסר לעולם ה"יש". אם אריק שרון מחליט להרעיל את כל הפלסטינים באורניום מדולל כדי לפתור את הבעייה הפלסטינית אז לא חלה עליו אחריות מוסרית לרצח עם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון, חלה גם חלה, אך בעולם ה"יש" יש לנו פלשתינים מורעלים, לא רצח עם. רצח גם הוא מושג אתי, האם הריגה לשם הגנה עצמית היא רצח? לא נגזר לכאן או לכאן כך מעולם ה"יש", אלא רק מעולם המוסר (ביהדות: "הקם להורדך השכם להורגו", או בנצרות: "הלחי השניה"). כמאמר הכותרת מספר קוהלת, עולם ה"יש" לא יכול אפילו להכריע בשאלה האם החיים עדיפים על המוות. ניהלנו דיונים בנושא בצמד המאמרים המצויין של ירדן ניר "בין מוסר להשכל": חלק א': דיון 216 חלק ב': דיון 224 אך אשמח לפתוח את הנושא שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''הקם להרגך השכם להרגו'', אלא ''אם בא להרגך השכם להרגו'' (מתוך רש''י על גנב הנמצא במחתרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה שספרתי פעם כאן על אבקה כנגד פשפשים מתאימה גם למה שאני רוצה לומר עכשיו: אדם שקנה אבקה כנגד פשפשים התפלא לראות בבואו לביתו ובעיינו בהוראות השימוש שכדי להשתמש באבקה יש לתפוס את הפשפש לפסק את רגליו ולזרוע מעט מהאבקה בין רגלי הפשפש. הקונה המשתומם חזר מיד למוכר ואמר לו שאם כבר הוא תופס את הפשפש הוא יכול למחצו באצבעותיו. על כך ענה המוכר: "נכון. אפשר גם כך." אני חושב שכדי להמית אדם בעזרת אורניום צריך להתאמץ לא מעט, ואולי כדי להשלים את המשימה לא יהיה מנוס בסופו של דבר אלא לוותר על תכונותיו הכימיות המרעילות, ולנצל דווקא את תכונותיו המכניות, ולהכות את הנידון למיתה בראשו בגוש האורניום. לפעמים בתכנון הפגזים מנצלים את צפיפותו הגבוהה של החומר הזה, ומוסיפים אותו להם כדי לתת את תכונות האיזון המתאימות, ללא תפיסת נפח (ואפילו משקל) מיותרת. כל כך מגוחך להתלונן דווקא על האורניום כשמדברים על פגז שיכולתו להרוג אינה מוטלת בספק בגלל סיבות אחרות לגמרי. נכון שהיה דיון בשאלת התכונות המרעילות של האורניום בפגזים שבהם השתמשו האמריקאים, אבל אנחנו מכירים דיונים מיותרים רבים. זה כאילו היפנים היו מתלוננים שהאמריקאים, בהרכיבם את פצצת האטום שהוטלה על עריהם השתמשו בדבק שמכיל מרכיבי עופרת מרעילים. אני יודע שלא התכוונת לכך, אבל כשאתה אומר "להרעיל בעזרת אורניום מדולל", אתה תורם לתעמולה המטופשת של ערפאת, כי כשחוזרים על דברים, גם חסרי בסיס לחלוטין הרבה פעמים הם איך שהוא נקלטים. (עובדה שנקלטו אצלך.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז הפרס קרם עור וגידים: http://www.10million.org/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי, קראתי וקראתי (בצייקנות) את כל פרטי הפרטים שיש בכתבה ולא הבנתי מה הכותב רוצה להוכיח. מישהו מוכן להסביר לי מה הפואנטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפואנטה? סיכום הארועים, נקודת מבט אחרת מזו הנשקפת מכותרות העיתונים והשיח המתלהם, ניסיון להציף נקודות שבדרך כלל מתעלמים מהן, תגובה למאמרו של יובל רבינוביץ מלפני כשנה (ופרסום מקביל היום), עוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד? לא תודה. התכוונתי לזה שמרוב עצים לא רואים את היער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות קלה אך בוטה: הר דב (וכל כתף שיאון) אינו צופה על סוריה. אזור זה של מערב החרמון צופה לעומק לבנון. לכיוון סוריה, כתף החרמון ובה מצפה שלגים ומצפה חורן גבוהה יותר ב500-700 מ' ומסתירה את סוריה. וחוץ מזה ברכות למאמרך אחרי הפסקה ארוכה מדי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאיני מסכים איתך. לפי המידע שבידי מקצין ששרת באזור, לפחות אחד מהמוצבים בהר דב (ועוד אחד שפוצץ עם הנסיגה) צופה לכיוון צפון מזרח, לשטחים בסוריה שלא ניתן לצפות לתוכם ממוצבי החרמון. כשאחזור משירות מילואים אשתדל לבדוק את המפה הטופוגרפית של הגולן שבידי ולהצליב את המידע עם גורמים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המידע שבמוחי הנסמך על הכרות מדוקדקת- רגלית, רכובה, ומוסקת - עם השטח ועם מפות ברוב הקנ"מ המצוי במאגרי פצ"ן, ועל הכרות עם המוצבים עמית צודק ב100 אחוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שהעלית לגבי הר דב וחשיבותו הטקטית לסורים היא בהחלט מעניינת. עם זאת, אני עדיין מתקשה להבין מדוע בעלי הכח בסוריה ישאפו לנהל קרב בלתי ישיר עם ישראל בחוות שבעא, מהסיבות הבאות: 1. קשה להאמין שמישהו בסוריה חושב שצה"ל יצא מגזרת הר דב בגלל פיגועי החיזבאללה. נסיגה כזו תהיה, בסבירות גבוהה למדי, תעודת פטירה לממשלה שתבצע אותה. 2. הדבר מחליש את מעמדם בשאר חלקי לבנון. תיארת את קירבת הפיגועים של החיזבאללה לנסיעותיו של חרירי; ניתן גם לתאר את העלייה, בקו ישר כמעט, בכמות המאמרים המפורסמים נגד סוריה והחיזבאללה בעיתונו של חרירי, 'אל-מוסתקבל'. ככל שהסורים מתנגשים עם האינטרסים של רוב העם הלבנוני בגלל תמיכתם בחיזבאללה, כך גוברת ההתנגדות נגדם. מישהו בממשל הסורי בוודאי מבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי אתה שוגה בהערכת המצב שלך לגבי החטופים. מצד אחד הכל מוכן אצלנו לשחרור דיראני ועובייד (10 מליון דולר) ומצד שני אין החלפת שבויים. אולי זה לא מה שנאסראללה רוצה?. אולי לנסראללה אין בכלל חזקה על החיילים. אתה בחרת להתעלם מאלחנן טננבאום שבאופן מיסתורי גם נעלם. נסראללה הודיע כי בהיותו איש מודיעין ישראלי (לשעבר לפי ידיעתי) הוא חטוף לגיטימי(אם אפשר לכנות כך מישהו), מדוע לחטוף עוד מישהו לאחר שכבר ברור לכולם מה המחיר לשחרור שלושת 3 חיילים? אותו אלחנן לפי מספר מקורות היה הגורם לכל חטיפת החיילים, מישהו רצה לשים את ידו על איש מודיעין ישראלי בכיר והכין מלכודת על מנת ללכוד אותו(בבואו לנהל מו"מלשחרור החטופים כביכול). יש ראיות שמעלות את החשד שמישהו אחר מחזיק את החטופים ולא החיזבאללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל דורשת בתחילת המו''מ מידע על מצבם של החטופים. החיזבאללה דורש גם עבור המידע הזה שחרור חלק מהאסירים. נניח שלא היה לחיזבאללה שום דבר להסתיר. אז הם היו דואגים להוכיח שהחטופים בידיהם ובחיים, כי זה היה יוצר לחץ חזק על נציגי ישראל במו''מ לשחרורם. ישראל לא מסוגלת לאתר את מקום המסתור בו מוחזקים החטופים גם אם החיזבאללה היה מפרסם צילום המוכיח שהם בחיים. אם החזבאללה מחזיק שלושה חטופים חיים, הוא לא היה מסתכן בחטיפה נוספת, כי כל מה שהוא יכול לקבל תמורת ארבעה ישראלים, הוא היה מקבל גם עבור שלושה. לכן או שהחיזבאללה לא מחזיק בחיילים, או שהם נהרגו בחטיפה. עדויות מג'יפ הסיור, תומכות בסברה השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כמה לינקים מYNet- והכותרות: החיזבאללה: מוכנים להיפגש עם אנאן בנוגע לחיילים השבויים נסראללה: הצעות ישראל בעניין החטופים - מגוחכות (כאן כדאי במיוחד לקרא את התוכן) נסראללה: נמשך המו"מ לחילופי שבויים עם ישראל החיזבאללה: ייתכנו חילופי שבויים לפני הבחירות נסראללה: "הדרישות שלנו לחילופים הן אנושיות" נסראללה מאשר שמתנהל מו"מ בתיווך גרמני לשחרור השבויים נסראללה: "ישראל לא רצינית ביחסה לחטופים" החיזבאללה: כל האסירים שלנו תמורת שלושת החיילים החטופים הלינקים שהבאתי, שפרושים לאורך התקופה, מראים שבמשך זמן רב השייך נסארללה מתבטא בנושא חילופי שבויים. אם הם לא בידיו אז מה משמעות האמירות הללו? אנא ספק הסבר חלופי לרצף הציטוטים (שאגב, אינו כולל את כל ציטוטי נסראללה בנושא השבויים). לי זה נראה שהם בידיו, במיוחד לאור הדרישות שהוא מציב באופן פומבי (לבנונים, תוך ויתור על השבויים האירניים אפילו). אכן שכחתי את אלחנן טנבאום (אע"פ שניתן לפרש את מילותי כ"השלושה שנפצעו לפי העדויות בשטח, טננבאום כנראה לא נפצע") והתזה שאתה מעלה היא מעניינת אך לא רלוונטית לשאלה/תזה שהצעתי. אשר לשאלתך "למה לחטוף כשיש כבר שלושה?", במקום אחר טענתי שמי שאחראי לחטיפתו של טננבאום הוא ראש המודיעין של החיזבאללה, ששמו זרח מפרחוני, אך הוא האחראי על שני הפיצוצים בבואנוס איירס. ייתכן והוא פועל להשגת מטרות אחרות מאשר נסראללה, כמו, לטענתי, סגן המזכ"ל השייך נעים קאסם? רצה "להעלות את המחיר" או פשוט לטרפד את כל המהלך? ייתכן וגם החטיפה הראשונה לא הייתה ביוזמתו של המזכ"ל אלא של סגנו ולראיה "מלחמת המחירים" ביום החטיפה בין משרד המזכ"ל למשרד סגן המזכ"ל בקשר למחיר תמורת החטופים. ואתה טוען שיש ראיות שהחטופים מוחזקים בידי מישהו אחר, אם יש, כוון אותנו, תן צעד לוגי שמראה את זה, לינק? משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אסד ויתר על רמת הגולן? הוא לא מתכוון לעשות יותר כלום בעניין הזה לדעתך? אם לא, אז איך לדעתך הוא מתכוון לפעול בכיוון הזה? 2. איזו רמה של חשיבות אתה נותן להפצצת המכ"ם הסורי בהשפעה על מהלך העניינים? 3. מתי איך ואיפה העבירו הסורים את חוות שבעא ללבנון, פרט הדגם צתת אייר ונמק. 4. יש לך מראי מקום הרומזים להסכם הנסיגה הסודי? 5. אני מסכים ששאלת הפגיעה באזרחים אינה רלוונטית לגבי קטיושות, אך מה בדבר חדירות, ירי מקלעים, סאגרים, פצמ"רים ועוד. 6. סתם הערה: סוריה ולבנון שינו כיוון מזה 10 שנים בעניין הסמים ועברו מסיבות פוליטיות לייבא חומרי גלם ולייצר קוקאין והירואין. כיום שדות הפרג והחשיש הבודדים הם יוזמות of the record של איכרים לבנונים, והבכירים בממשל הלבנוני והסורי לא נהנים מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא, מה זה קשור? 2. מישהו טען באוזני שהיה זה מסר לחרירי – אנחנו בעדך, לא נפציץ מטרות תשתית בלבנון (א-לא ארנס, יוני 99) אלא מטרות סוריות זניחות. 3. הדברים פורסמו בהרחבה בחדשות, אני בפרוש זוכר תמונה של הסכם (שנחתם לאחר 67) בטלויזיה. 4. את הטענה עצמה שמעתי מפיו של העיתונאי רן אדליסט בהרצאה בטכניון בחודש אוקטובר, ומיהרתי להציג אותה באייל. אני חושב שמר אדליסט מוכן לעמוד מאחורי האמירה שלו אע"פ שלא חשף את מקורותיו. דיון 228 הלינק הבא מYNet- שגריר סוריה באו"ם טוען שישראל והחיזבאללה הגיעו למזכר הבנות בדבר איזור המחלוקת. אני זוכר בפירוש לינק קודם (נדמה לי שהראתי אותו אז לטל. טל, זוכר משהו?) שבו העיד אותו שגריר סורי באו"ם לגבי הסכם קודם בין ישראל, לבנון והחיזבאללה (מצטער, מנגנון החיפוש של YNet לא משו-משו) 5. נו? מה באמת? ניסיון חדירה אחד של חולייה פלשתינית וירי על אזרח ישראלי אך ורק לאחר שחיילי צה"ל הרגו מפגין לבנוני בשער פטמה. חוץ מהתקרית הבודדת ההיא לא היה ירי תגובה על אזרחים ישראליים למרות שנהרג מפגין לבנוני נוסף אחד לפחות (לפני בערך חודש) ונפצעו עוד כמה. אתה מתעלם מהתזה העיקרית שלי כאן וב"נסיגת האיוולת" המקורי – מטרת הנסיגה הייתה להוציא את האזרחים מהלחימה *בניגוד* להבנות "ענבי זעם" שעליהן העברתי ביקורת כאן: דיון 442 כיוון שהבנות "ענבי זעם" בניגוד לרושם שנוצר בעצם היוו את הבסיס לערוב האזרחים בלחימה. לטענתי כל מהלך הנסיגה היה חלק מdefussing- (למישהו יש מילה עברית? לא מתאים לי להשתמש ב"הרגעה") של המצב. 6. כאן אני נאחז בדבריו של עו"ד רון טירה, עיתונאי ב"גלובס" וראש מדור לשעבר בלהק מודיעין שכתב ספר על יחסי ישראל-סוריה. ייתכן ואני טועה, אך נדמה לי שלפחות המעבדות לזיקוק הסמים עדיין שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה זה קשור?!?!? ענית -לא. אני חוזר: אז מה לדעתך הוא מתכוון לעשות בנדון? לאסד היה אנטרס בקיומו של החיזבאללה לא? הוא לא אמור למצוא איזה תחליף? מה עם אירן? אני מבין שאתה טוען שנסראללה הפסיק להיות בובה (מתי זה קרה, אגב), אבל לירוק לבאר ממנה הוא עדיין שותה? 2. כלומר, אסד לקחה זאת בשוויון נפש. 5. הצגת שאלה "ומי מבטיח ...קטיושות..." וסיימת ב"הנסיגה כלל לא רלבנטית לשאלה הנ"ל". השאלה מתחמקת, כי האיום של קטיושות בלבד (אפשר לספור על יד אחת את ההרוגים ב10 השנים האחרונות, לא?) נמוך בהרבה מכל השאר ביחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נסראללה לעולם לא היה בובה. בובה זה שם גנאי. ההנחה המתנשאת (מצדך כלפי נסראללה וצד אחרים שרוצים להמעיט בכוחו) שנסראללה עושה מה שאומרים לו ואין לו מדיניות משלו היא על דעתך בלבד ואין לה יסוד עובדתי במציאות, אלא אם כן תראה באותות ובמופתים כי לנסראללה אין כלל מדיניות. במקרה הפוליטי ההנחה שלי היא ההנחה הגורפת – לכולם יש מדיניות (לשם כך הם בפוליטיקה) והמאבק הוא על המדיניות. אם כוונתך היא שהאסדים משתמשים בחיזבאללה כדי לקבל את הגולן הרי שעומד לרשותו אמצעי אחר. פרטתי על כך בדו שיח עם דוב אנשלוביץ לפני יותר משנה בתגובה למאמרו "הטילים הביולוגיים של סוריה". 2. ייתכן והוא היה מאד מדוכדך לכמה שעות, וגם כשביקר (אם ביקר) אצל ההורים השכולים/אלמנות/יתומים. לא ידוע לי על צעד תגובה פרט לאי תגובה במסורת הפוליטית הידועה בשם "אנחנו נגיב בזמן ובמקום שאנחנו נבחר" כלומר, לא נגיב. 5. ובכן, שנה עברה. האם היה ירי על אזרחים פרט למקרה הבודד לאחר שנהרג מפגין לבנוני מירי של צה"ל? בחודשים האחרונים החיזבאללה לא מגיב על פגיעות בלבנונים (ונהרג לפחות מפגין נוסף). זה בסדר, ברור לי שזו מסקנה שאפשר להסיק רק בראיה לאחור. אבל כן, מישהו לקח כאן סיכון, וכנראה שהסיכון היה מחושב – ברק הבין את הפוליטיקה של נסראללה (שאתה טוען שאין לו) ו/או של אסד והגיע למסקנה שהסיכוי למעורבות מחודשת של האזרחים בלחימה נמוך מאד. מה שברור לי שבניגוד לדעתם של "מועדון מעריצי ברברה טוכמן" ברק חשב על הנושא, ולא ייתכן שלא לקח בחשבון את הסכנה לכאורה. מדוע החליט בכל אופן – העלתי סברה במאמר שמסתמכת על מידע שקיבלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א - הרתעה לא נועדה לפוליטיקאים ידידי. כאן זה לא כינוס ביטניקים שכולם חושבים שהממסד הוא האויב והפוליטיקאים הם האחראים לריקבון היקום. סיכסוכים לאומיים לא נובעים דווקא מהמנהיגים. ההרתעה קיימת בשביל שאויב יחשוב פעמיים או שלוש לפני שיחליט על צעד תוקפני נגד החברה שבה אתה חי. הרתעה אינה באה לבחון שום שאלה כדבריך, אלא להרתיע (ומכאן שמה) ב - העובדה שההחלטה על הנסיגה היתה של אהוד ברק ושעיתונאי כתב על הסכם סודי ומפוקפק (גם אם היה כזה) לא מורידה כהוא זה מכך שההרתעה הישראלית נפגמה. אני לא יודע כלל מה הקשר בין הדברים ומדוע הכנסת אותם. ג - חלק לא משמעותי מצד"ל קיבלו עונשים משמעותיים. חלק קיבלו עונשים קלים, ורוב המשרתים בו "הסתדרו". אירגנתי את הדברים הללו שאמרת רק בלי המשפטים שהקלו בכך ראש או זילזלו בעובדה שנטשנו את צד"ל כך שחלק מהם נשפטו והרוב "הסתדרו" (למה התכוונת בגרשיים ?). וראה זה פלא בלי הנימה מקלת הראש שלך זה עדיין נשמע מאוד גרוע. כיום כל מי שעזר לנו בלבנון אינו שמח על חלקו בכך, ועל זו חלק מן הביקורת בנסיגה. הנסיגה כפי שבוצעה ללא הסכם היתה נטישה של צד"ל וסטירת לחי לגיוס עזרה ובני ברית בעתיד. זה שרובם "הסתדרו" לא מניח את דעת אף אחד ובמיוחד לא את דעתם של "המסתדרים". ד - ירי קטיושות על הגליל פעולות החיזבאללה מאז הנסיגה והפוליטיקה של החזית הצפונית אינם העניין בביקורת כיום על הנסיגה, אלא הכח והגושפנקא המחודשת שניתנה לאלימות כנגד ישראל בעקבות ההתקפלות בלבנון. או במילים אחרות, אם לא הבנת עדיין כל הביקורת כיום נובעת מהאלימות דווקא בשטחים ולא מהחיזבאללה. ועצם העובדה שאנחנו דנים בחיזבאללה כל כך הרבה למרות שהוא לא מעורב באופן ישיר בלחימה רק מצביעות על כך שהנסיגה מואשמת בחיזוק המאבק הפלסטיני. כך שכל דבריך בתחילת מאמרך על חטופים קטיושות הרוגים ופןליטיקה בלבנון כרגע אינם קשורים כלל לויכוח. לסיכום לא השתכנעתי מדבריך ואפילו במעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרתעה נועדה לפוליטיקאים מכובדי. לא זכור לי שמישהו מתייעץ איתי או איתך לפני שיוצאים למלחמה. מה שאתה מכנה "האויב" הוא בעצם ההנהגה הפוליטית. אני יכול "נורא לפחד" מהסורים או "בכלל לא להרתע" מהסורים וזה לא ישנה כהוא-זה. ב. המטרה בהבאת הטענה על הסכם ועל מהלך ברור (שהיה כנראה חלק ממהלך גדול יותר של ניסיון אזורי למצא פיתרון ללבנון) היא לומר שלברק יש "בן ברית פוליטי" – נסראללה – בחיזבאללה, מעין "ברית חוצה קווים" שכזו, שכאשר מתעלמים מהרטוריקה המיועדת לציבור ובוחנים את המעשים וההשלכות המעשיות של אמירות רלוונטיות מגלים שההתנהלות משני הצדדים מעידה על אינטרסים משותפים. ג. אני לא עוסק בשאלות המוסריות – זה התחום של יובל רבינוביץ. אתה רוצה לסחוט ממני תגובה בכל אופן. כן, זה לא בסדר. אבל מבחינה מעשית זהו המחיר שברק היה מוכן לשלם בשביל לקדם את הפוליטיקה שלו בקשר ללבנון. לא מוצא חן בעיניך, אל תצביע בשבילו. ד. קצת לא ברור לי למה אתה מתכוון, אנא חדד את דבריך. ואם לא השתכנעת, נו טוף. you can't win them all... :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר להרתעה, נראה לי חשוב להוסיף שבדרך כלל הבנתי שמדברים על הרתעה ביותר ממישור אחד, ושהמישורים השונים של ההרתעה כלל אינם קשורים אחד בשני. ישנה הרתעה גרעינית, קונוונציונלית, ואולי גם כנגד מלחמת גרילה, אולם כולם מבינים יפה את ההבדל. הרתעה גרעינית איננה מרתיעה אויב מלפתוח במלחמה מוגבלת, ובוודאי שלא מלנקוט בלוחמת גרילה בעוצמה נמוכה. בוודאי שהכלל נכון גם להפך - אובדן או הישג הרתעה כנגד עימות בעוצמה נמוכה לא בהכרח רלוונטי למלחמה מוגבלת קונוונציונלית. (רוב המידע מגיע מהספר ''מלחמה ואסטרטגיה'' של יהושפט הרכבי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ראשית - הקדמה והסבר כללי: זה זמן רב אני מהרהר על הנסיגה מלבנון, ומגיע למסקנה שללא שום קשר להאם היא היתה נכונה או לא נכונה, לפי דעתי היא התקבלה על סמך נתונים חלקיים, תקשורת צהובה וללא הבנה אמיתית של הצד שכנגד. זו גם הסיבה שאני מפרסם את תגובתי כאן, ולא במאמר של יובל רבינוביץ. הערה שניה - התגובה הולכת להיות ארוכה, אפילו מאוד. לפני הנסיגה מלבנון שלטו מכיפה מספר תיאוריות, אשר כל אחת מהן הובלה על ידי קבוצה שונה של אנשים / גופים, חלקן השתלבו זו בזו ולפי דעתי הן היו בסוף הסיבה לכך שהנסיגה קיבלה תמיכה כה גדולה. **אף אחת** מתיאוריות אלו לא זכתה לדיון רציני (לפחות לא בתקשורת הכתובה / אלקטרונית. או - תיקון - לפחות לא בזו שאני נתקלתי בה). לפי דעתי, על הפגמים שברובן (ואני בכוונה לא כותב שהן היו מופרכות) היה ניתן לעלות עוד לפני "מבחן המעשה". בוא ונבחן אותן (השמות שלי, כמובן): 1. תיאוריית - "בוא נברח כי מתים לנו חיילים, לא ממש ניתחנו את התוצאות" - טוב, תיאוריה זו נתמכה בעיקר על ידי תנועת "ארבע אמהות" ועתונאים שהחליטו "לקפוץ על העגלה" (דוגמת סילבי קשת). מהות התיאוריה - מתים לנו חיילים והם סובלים - אז בואו נצא. מאחורי גישה זו עמדה **במשתמע** התיאוריה שאם נצא אז יפסקו הפעולות כנגדנו מגבול הצפון ללא שום ניתוח יותר עמוק מזה. תיאוריה זו זכתה לתמיכה ממגוון כתבות שכל מטרתן היתה תיאור עד כמה רע לחיילים בלבנון והגיעה לשיאה דווקא לפני מספר שבועות בכתבת "הר הקללה". זו גישה צהובה להחריד - קבלת החלטות אסטרטגיות על סמך תחושות של החיילים בשטח זה דבר שמדינה שפויה לא צריכה לעשות. למה הדבר דומה - לבעלות הברית במלחמת העולם השניה שלאחר שהם רואים את מחזות הנחיתה בנורמנדי והצניחה בסט. מר איגלס מחליטים שלא להלחם כי לחיילים רע וקשה. רוצה לומר - גישה זו דחפה לקבלת החלטה אסטרטגית על סמך שיקולים צהובים ואישיים. 2. תיאוריית - "חזבאללה בסך הכל רוצה להפוך למפלגה פוליטית ולכן יפסיק את הפיגועים" - תיאורייה זו נתמכה בעיקר על ידי קוראי עיתונים קצת יותר ממשכילים, אבל גם הם לא טרחו להתעמק (מצטער, ערן). בחינה מדוקדקת של חזבאללה היתה מביאה אותם למסקנה ש- נציגי חזבאללה בפרלמנט הם דרגים די זוטרים בארגון, דבר שבהחלט לא מעיד על כך שהארגון לוקח את הכיוון הפוליטי כמשהו רציני. נצראללה, קאסם, פדלאללה, נביל קאוק ועוד רבים אחרים הם בכירים בחזבאללה שלא חברי פרלמנט. נראה, שהארגון שולח למפלגה את הזוטרים, מעין שלוחה של "דובר חזבאללה". לא רק זאת, אלא שהסיעה סרבה להצטרף לכל ממשלה שהציעו לה. בנוסף לכך, היה ניתן להבחין בקלות שחזבאללה שואב את מרכז האידיאולוגיה והגישה שלו מתוך המאבק עם הישות ישראל, וזו העילה המרכזית לקיומו. ניתוח שכזה היה מתבקש אפילו עוד יותר אל מול תנועת אמ"ל - תנועה לבנונית לאומית, בעלת פעילות פוליטית עניפה אשר העמידה את המאבק בישראל באופן ברור כפן משני בפעילותה. ואכן - מאז הנסיגה אמ"ל לא בצעה פיגועים. 3. תיאוריית - "אם הם ירו, ואפילו קפצון.... אנחנו נדע את הכתובת" - תיאורייה זו הובלה בעיקר על ידי התומכים הבטחוניים (עמירם לוין, פורשי צבא שונים) ובראשם כמובן אדריכל הנסיגה - אהוד ברק. בתוך תיאורייה זו למרבה הפלא הצליחו למכור לציבור שתי תיאוריות, אשר שתיהן דורשות הוכחה ושתיהן אף (לפחות כנראה) הופרכו כבר - הראשונה - אנחנו נגיב קשות על כל פיגוע שהוא. מתוך בדיקה של תגובות ישראל בעבר ומימוש איומים שונים היה קל מאוד להבין שהסיכויים הם שזה ישאר איום. מי שבעיקר הבין את זה היה כנראה חזבאללה, אשר ארבעה חודשים לאחר הנסיגה ביצע את אחד הפיגועים האסטרטגיים ביותר שלו מאז ומעולם (צריך להזכיר שחטיפת חייל נחשבת כפיגוע קשה במיוחד, בשל ההשלכות הקשות שיש לכך). השניה - פגיעה בסורים (או בלבנונים) אכן תוכל להשפיע על מדיניותם בלבנון. לסורים, להבדיל מלנו, יש מטרות מוגדרות בלבנון והם לא נבהלים כשקצת קשה. אנחנו, לאחר הטעות הטראגית בקנא ישר הפסקנו את מבצע "ענבי זעם" ללא שהוסגו מטרותיו ובמחיר קשה מאוד מבחינת ההבנות המטופשות. לסורים זה לא היה קורה, פשוט כי הם נוטים להסתכל על טעויות כאלו בפרספקטיבה אסטרטגית. לכן, גם מה שמצויין במאמר לגבי המשך השליטה הסורית בלבנון, ג'בראן תויני וכיו"ב, נראה לי מופרך. הסורים לא נוטים לשנות את גישתם מתוך אירועים קטנים ובכל מקרה הם חותרים בדבקות לשמירה על האינטרסים שלהם, גם תוך כדי תשלום מחיר. בהשלכה לעניינו - תקיפת כוחות סורים בלבנון או כל אינטרס סורי אחר, כל עוד אינה מסכנת את האינטרסים האמיתיים של סוריה בלבנון, שאחד מהם הוא המשך הפעילות כנגד ישראל ממנה, לא תשפיע. ראינו את זה יפה מאוד - גם לאחר שתקפנו את המכ"ם הסורי בלבנון, בוצע פיגוע כנגד כוחות צה"ל על ידי חזבאללה. לרוע מזלנו, אף לא אחת מתיאוריות אלו זכתה לדיון מעמיק. התקשורת העדיפה להתמקד בבעיות אחרות, כמו עד כמה גולנצ'יק ממוצע מפחד לפני שהוא יוצא למארב. על רקע זה קיבלנו את אחת ההחלטות האסטרטגיות של מדינת ישראל בשנים האחרונות, לפחות מאז הסכם אוסלו. טוב, כבר מאוחר, אני מפריע לבני ביתי לישון, ואני נאלץ לדחות את החלק השני של התשובה, בו הייתי אמור להתייחס יותר קונקרטית למאמר ולנסות לתאר את מה שקורה היום בלבנון בצורה אלטרנטיבית לניתוח של ערן - למחר (בלי נדר...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It seems to me ,that this response is worthy of an article of its very own.
Of course, I can only speak for myself. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת ''נציגי חיזבאללה בפרלמנט הם די זוטרים בארגון''. אז זהו שזה לא מפתיע אם תשווה למפלגות החרדיות בישראל. אומנם ההשוואה מאד לא מדוייקת, אך גם שם ''גדולי התורה'' נמצאים מחוץ לכנסת ושולחים את נציגיהם הזוטרים יחסית להתלכלך בפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשים לב, אז מלבד ש"ס (בה הבכירים נציגים בכנסת - מה זה אריה דרעי?) אכן כל המפלגות החרדיות לא רואות בפוליטיקה את יעודן. מבחינתן ההשתתפות הפוליטית הוא אמצעי להטיב עם המגזר שלהם, והן מוכנות לנדוד בין מפלגות רבות ושונות בעלות מצעים שונים על מנת להטיב עם המגזר שלהם. זה רק משרת את המטרה העיקרית שלהם - שימור אורח חייהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה רק מדוע אתה חושב שהדיון הציבורי (או יותר מדוייק - הדיון התקשורתי) רלוונטי באופן כלשהו לקבלת ההחלטות בדרג הבכיר. התקשורת לא עוסקת בליבון סוגיות ובקבלת החלטות. התקשורת עוסקת בהשגת רייטינג ומכירת שטח פרסום. מכאן שחלקו הזה של הניתוח שלך פשוט אינו רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהוד ברק התחייב לסגת מלבנון במהלך מערכת בחירות. הלחץ הציבורי שהופעל על הממשלה נחשב כגורם המרכזי ליציאה החד-צדדית (=שלא בהסכם) מלבנון. היוזמה לסגת מלבנון החלה בעקבות תנועות כגון "ארבע אמהות" ו-"קו אדום". יוסי ביילין הצטרף אחר כך וכך גם שאר הפוליטיקאים. נראה לי, שכמו בהרבה החלטות, לשיח הציבורי ולאווירה בציבור (שמושפעת באופן קיצוני עד מוחלט מהתקשורת) היה חלק מרכזי בשיקול של הפוליטיקאים, ולראייה - ההישג היחיד שאהוד ברק זקף לזכותו במערכת הבחירות של 2001 היה הנסיגה מלבנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? התקשורת החלה לסקר את פעולותיה של ארבע אמהות רק כאשר הפעולות הללו נעשו בקונצנזוס. או, במילים אחרות - התקשורת מחזקת גישות אופוזיציוניות שזוכות ללגיטימציה. כמובן שהחיזוק הזה לא ילווה בדיון - התקשורת, כפי שציינתי, כלל לא עוסקת בליבון נושאים ובדיון בהם. היא עוסקת ברייטינג. הרבה אנשים תומכים בנסיגה? העיתונות תהיה 100 אחוז לצידם. אנשים החלו לנטות ימינה ולנטוש את השמאל? התקשורת תתגייס באופן מלא כדי להדגיש ולחזק את הרגשות הלאומיים, תוך הבהרה כי אין פרטנר לשלום ואין עם מי לדבר. התקשורת, מבחינה זו, אינה יוצרת אופנות ואינה יוצרת דעת קהל - היא נגררת אחריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין - לדעת הקהל היתה השפעה חשובה על העובדה שלבסוף נסוגנו בצורה חד-צדדית מדרום לבנון. דעת קהל זו הושפעה רבות מהתקשורת (ולא משנה אם היה פה מעגל שמזין את עצמו או לא). טענתי היתה שההחלטה על הנסיגה התקבלה בלחץ דעת קהל ללא ניהול של דיון אינטליגנטי או הצגת טיעונים מנומקים בפני אותן תיאוריות שהזכרתי. לשאלה האם התקשורת התגייסה כגוף אחד ללא כל שאלות ותהיות לצד המצדדים בנסיגה ותיאוריותיהם המוזרות לאחר שאלו זכו ללגיטמיציה או שהיא היתה זו שהעניקה להם את הלגיטמציה אין שום נגיעה לעניין, למרות שגם בנקודה זו אני חולק עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תאלץ לסלוח לי, בעת כתיבת תגובותי האחרונות אני התחבטתי בשני עבודות שונות (אחת בתחום תקשורת ההמונים ואחת בתחום מדעי המדינה) שגרמו לי לכתוב דברים שאני לא לגמרי מסכים איתם. מכיוון שהעבודות הצריכו אותי לתמוך בדעות הללו - הדבר השפיע על צורת החשיבה שלי באופן זמני אך כולל. אמנם יש לדעתי מידה מסוימת של צדק בטענות שהצגתי - אין בכוונתי להמשיך ולתמוך בהן. בכל מקרה - הממוצע האקדמי שלי מודה לך. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כתיבת עבודות משפיעה עליך בצורה חזקה כבר בסוף השנה הראשונה, מה יצא ממך בסוף התואר? זה ממש מפחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה, במדורו של חמי שלו במוסף שבת היה פינה עם כמות הימים שנותרו עד תום השנה, ועידכון על ההכנות לנסיגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית - שכחתי אתמול את הספיח שממש רציתי להדביק לסוף החלק הראשון, אז אני נצרף אותו כאן: כשנה לפני הנסיגה מלבנון נכחתי ביום עיון במרכז הבינתחומי בהרצליה בו דיברו מספר אישים בנוגע ללבנון. אורי שגיא הסביר שבין כל הספרים שעל איש מודיעין להכיר היטב הוא מונה גם את "ילקוט הכזבים" וציטט משם סיפור: הקוסם לסיום קורס המ"מים בג'וערה באו המון אורחים מההגנה והביאו אתם את הנשים על מנת להראות להן מה זה פלמ"ח. החברה, שרצו להשוויץ, עלו לעופר על הנשמה וביקשו ממנו שיראה לאורחים איזה קונץ. עופר התנגד קשות אבל בסוף הסכים. עלה על הבמה הקטנה ואמר: "אבקש אי אלה ממחטות, אבל עדינות ככל האפשר". הנשים של ההגנה אספו ביניהן איזה עשרים ממחטות והעבירו לעופר. הוא לקח עיתון, הכניס פנימה את הממחטות, הדליק גפרור ואמר: "גבירותי ורבותי, אני שורף את העיתון, והממחטות תשארנה שלמות". עופר הדליק את העיתון וזרק אותו על הארץ. אחרי חצי דקה לא היו עיתון ולא היו ממחטות. "זה לא הצליח" אמר עופר "אבל עם גרביים זה תמיד מצליח". טוב, עכשיו לחלק ב' המובטח. ערן שוטח במאמר למעלה הרבה מאוד פרשנויות, חלקן מצטרפות לאלה שכבר הציג ב-"נסיגת האיוולת". אני אנסה לתת ניתוח קצת שונה של המצב בלבנון: לאחר הנסיגה, חזבאללה נכנס למצב בו היה עליו להחליט איך להמשיך את המאבק בישראל. שימו לב - לא האם להמשיך, אלא איך. האידיאולוגיה של חזבאללה (ובהחלט מותר לדבר על אידיאולוגיה של גוף) מדברת על השמדת הישות הציונית באמצעות מאבק אלים. חסן נצראללה, המזכ"ל זה 9 שנים של הארגון, אשר אין לי מושג למה ערן החליט שהוא מתון יחסית, מקפיד בנאומיו לתאר את ישראל כ-"סרטן בלב האומה הערבית", "ישות פושעת" ועוד כהנה תיאורים מלבבים. לא רק זאת, אלא שנצראללה (ושאר דוברי חזבאללה) מדברים רק על דרך אחת להלחם בישראל - המאבק המזוין. הדבר בולט בכל ההתבטאויות, כמה מהאחרונות שבהם - "ההתנגדות תמשך עד להשמדת ישראל", "ההתנגדות תמשיך להיות חרב המונפת מעל צוואר האויב הציוני" ועוד. דרך אגב, מי שיטרח להביט בסמל של חזבאללה יגלה שם יד האוחזת בנשק. מי שיטרח להביט בסמל של אמל, לעומת זאת, יגלה רק את המלה אמל. חזבאללה, וזאת אפילו הוא לא הכחיש, מושפע רבות (אולי עד כדי שליטה מוחלטת) מאיראן. נכון שבאיראן לאחרונה נשמעים קולות רפים של רפורמה תרבותית, אבל אפילו המתונים ביותר בה אינם משנים את נימתם כלפי ישראל וממשיכים לדבר על השמדתה המוחלטת. חזרה לסיפורנו - חזבאללה מקבל את ההחלטה להמשיך בפעילות הישירה והגלויה מגבול הצפון כנגד ישראל. הוא מתחיל בביסוס הלגיטימציה - חוות שבאע והשבויים הישראלים ואכן תוך ארבעה חודשים הוא חוזר ומבצע פעולה. תומכי הקו ה-1 היו המומים למדי, תומכי הקו ה-2 (וערן ביניהם) הסבירו שלאחר החטיפה יפסקו הפיגועים, ותומכי הקו השלישי התפלאו לראות שלאחר עוד סבב של איומים - לא הגבנו. מספר שבועות לאחר החטיפה בוצע פיגוע נוסף - מטען פוצץ ופצע שני חיילים. חזבאללה הכריז בבירור על כוונותיו - הפעולות הצבאיות ימשכו. בשבועות האחרונים, דרך אגב, אנו עדים להתעוררות מחודשת של נושא "שבעת הכפרים" בנאומי חזבאללה - שבעה כפרים אשר נכבשו ע"י ישראל ב-48 ועל חורבותיהם יש היום ישובים ישראליים כגון מרגליות. כנראה שזו הלגיטימציה שמתחיל הארגון לבסס לעצמו לפתיחת חזית נוספת. עוד נקודה אחרונה בנוגע לחזבאללה ולפעילות - בחזבאללה מתרחש מאבק, אליבא דערן, בין נצראללה המתון לקאסם הקיצוני. קאסם הוא סגן המזכ"ל עוד מתקופת מוסווי, כלומר, יותר מ-10 שנים. האם נראה הגיוני שישאר בתפקיד לאור מאבק כה עמוק עם האיש החזק בחזבאללה - המנהיג? האם הגיוני שהארגון ימשיך פעם אחר פעם ללכת כנגד הדרך אותה מוביל מנהיגו? בנוגע לשליטה הסורית בלבנון. הסורים היו בלבנון עוד לפנינו - הם נכנסו כבר ב-75' לאור בקשת הנוצרים. ב-82' גם אנחנו נכנסו לאור בקשת הנוצרים. היום, אותם נוצרים (אשר תויני הוא מביניהם) הנם הקבוצה האתנית הבולטת בלבנון הדורשת את יציאת הסורים. דרך אגב - נשיא לבנון, הנוצרי אמיל לחוד, הוא מהתומכים הגדולים בסורים. את הנהגת המאבק מוביל הפטריאך צפיר. להבנתי לחרירי לא כל כך אכפת הם הסורים ישלטו בלבנון או לא, הוא בעיקר מעוניין בסיוע כלכלי אשר יעזור לו לשקם את כלכלת לבנון. בכל התבטאויותיו הוא הקפיד שלא לתקוף את הסורים. גם עיתונו, אלמסתקבל, אינו אנטי סורי. אכן, חרירי התבטא מעט כנגד חזבאללה, אך הוא תקף את הפיגועים שלהם רק מבחינת המועד - כלומר, הוא מעולם לא טען שעל ההתנגדות להפסק (בניגוד לתויני, לדוגמה). הסורים, אשר כאמור נמצאים בלבנון עוד לפנינו (ובטוח אחרינו) כנראה ישארו שם עוד הרבה זמן. תויני אינו מפחיד אותם ובטח שהנוצרים אינם מפחידים אותם. האינטרסים שלהם בלבנון הם גדולים למדי - כלכליים, בטחוניים ואידיאולוגיים. הם היו שם כשהסונים ירו עליהם, כשהנוצרים ירו עליהם וגם כשאנחנו ירינו עליהם. הם לא היססו להכנס לבירות עם כוח צבאי ולגרש משם ביריות את עון, גנרל לבנוני נוצרי שסירב לקבל את מרותם, הם גם לא בחלו ברציחות פוליטיות (ג'נבלאט, ג'מיל). נראה, שמספר כתבות בעיתון לא יפחידו אותם יותר מכך. דרך אגב, היום, מלבד תויני, כמעט אין עוסק בנושא הזה והיחסים בין סוריה ללבנון חזרו להיות נושא אשר אינו נמצא על סדר היום. לבסוף, נקודה אחרונה - צד"ל. פליטי צד"ל רבים משתחררים בימים אלו מהכלא, כי רובם נכלאו לתקופת מאסר של שנה. בדרום לבנון, לא כל כך אוהבים אותם - מכוניות מתפוצצות ליד בתיהם, חנויותיהם מוצתות וחלקם מאוימים ברצח. דרך אגב, חזבאללה מצהיר בוקר וערב כי העונשים שנקצבו להם הם קטנים מאוד והוא לא יכול להאשים את האנשים בדרום שאנשי צד"ל התנכלו להם ורואים אותם מקבלים עונשים קלים כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד שלא ראיתי בתקשורת הישראלית באחרונה התייחסות ל''שבעת הכפרים'' (אליהם דווקא התייחסתי במאמרי - ''ולבנון אין די בער''), ראיתי התייחסות בתקשורת (הארץ) לדרישה של חיזבאללה לכפר ההרוס נוחיילה - לרגלי הר דב, פחות משני ק''מ צפונית לתל-דן ועל הדרך לכפר המחולק ע'ג'ר. (שטח שלכל הדעות אינו חלק מ''חוות שבעא''). ואני מזכיר ששבעה הכפרים מעניינים במיוחד את חיזבאללה כי אלו היו כפרים שיעיים בניגוד לכל שאר הכפרים ההרוסים בגליל. אין בישראל כיום ולו יישוב שיעי אחד. באשר לטענה שהסורים יישארו עוד זמן רב בלבנון, אני מאמין שאתה טועה - אתה מוזמן להסתכל במאמרי המתייחס לנושא. אל תשכח שלבשאר אסאד אין את הסמכות והתדמית של אביו, ואת העובדה שעתה הסורים לא יכולים לטעון שישיבתם בלבנון מגנה על האוכלוסייה הלבנונית מפני ישראל. כבר יש ביקורת על הסורים וזה לא היה בימי אסד האב ורצועת הביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לחזק את ידיך בנושא הנוכחות הסורית בלבנון. תוך כדי הכנת התגובות אמש עברתי על עשרות ידיעות בYNet- והתמונה שהתגלתה מהסקירה הנ"ל (לאורך כשנה) היא של נסיגה הדרגתית של הסורים מלבנון מאז שעלה בשאר אל-אסד לשלטון (יתכן ואף לפני כן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ממך ציפיתי לתשובה קצת יותר מנומקת, לאור העובדה שאתה דוגל בכך שהחלטות המתקבלות על ידי פוליטיקאים מתקבלות תמיד על סמך שיקולים ברורים של אינטרסים וכיו"ב. לסורים יש הרבה אינטרסים בלבנון, והם ברורים. מה שלא ברור הוא מה יגרום להם לצאת משם, כלומר - איזה אינטרס הם ישרתו על ידי יציאה מלבנון? ללא ספק עדיף להם לשלוט בלבנון בה מיעוט מסוים (המיעוט הנוצרי - פחות משליש מהאוכלוסיה על פי הערכות) מתנגד להמצאותם שם בדרכים לא אלימות, מאשר לעזוב את לבנון בה כולם אוהבים אותם. מה אכפת להם אם אוהבים אותם או לא? בינתיים, כאמור, נראה שהדיון בכלל על המשך הנוכחות הסורית בלבנון דעך. גם בשלב הקיצוני ביותר שלו מדובר היה באיזה הפגנה של כמה עשרות אלפים - נו אז? למה שדבר כזה יגרום לסורים לצאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקטיושות ארוכות הטווח אכן יש טווח, אבל צריך לזכור שהן "עוורות". סאדם חוסיין ירה טילים עוד יותר ארוכי טווח למרכז גוש דן הצפוף במשך כחודשיים והתוצאה שהשיג הייתה הרוג אחד שנפגע ממש באופן ישיר. מבחינה היכולת לפגוע נטישת אזור הביטחון כן משנה את המצב באופן מהותי, ואני שוב חוזר על דברים שכבר אמרתי. על הגדר לא יושב האום כפי שסוכם עמו אלא החיזבאלה. בעזרת ירי בכנון ישיר באמצעות אמצעים כטילי נ.ט. ניתן לפגוע ישירות בכלי רכב ובחדרים ולגרום נזק רב בהרבה. הייתי אומר שהם יכולים טכנית לגרום אצלנו למאות הרוגים באירוע אחד אם יתכוננו היטב. בנוסף לכך, ירי טילים ארוכים ממדינה שכנה נשמע על פניו פחות כ "טרור" ויותר כהתקפה של מדינה על שכנתה אפילו במושגי "הפיל המסומם", וירי תגובה דומה על ערי לבנון לא ייחשב כ "מוגזם". (אני מקווה. אני כבר לא מאמין בשום דבר בעניין הזה.) ולכן פשוט הם לא יעשו זאת. בתחרות הזאת אין להם סיכוי לזכות. אשר לשאלה העיקרית האם הנסיגה התבררה ככדאית אומר שאם השנים הבאות יהיו כשנה האחרונה אפשר אולי להגיד שהיה כדאי. אני גם רוצה להודות בשגיאה מסויימת בההערכה שלי. עם הנסיגה הערכתי (והדברים כתובים כתגובה למאמר "נסיגת האיוולת") שתתכננה שתי התפתחיות: או שיהיה שקט מוחלט. או שתהיה הסלמה שתתחיל מאירועים קטנים ותתפשט לתבערה גדולה. מה שקרה הוא משהו אמצעי. למרות אירועים קטנים האש לא התפשטה. יש לכך כנראה סיבות רבות, ולא כל דבר יכולתי לחזות (אפילו אני :) ) את הסיבה לשגיאה שלי אפשר אולי לראות גם כתוצאה ממה שהתפתח עם הפלשתינים עם סיום הסכמי אוסלו. רמת האלימות בגזרות האחרות היא כל כך גבוהה שלאויב זה מספיק. תמיד בחר בשיטת פעולה גבולית על מנת לא להעיר את הפיל מסמיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Somehow, it seems that the drugged elephent has been under intoxication for so long, that its muscles have atrophied.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משובחות, לא ניתן להפריך את טענותיך. יש דברים ש''הם'' לא מספרים לנו. חבל. דווקא טענה מעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, דווקא לשאלת ההסכם נדבקת *מכל* הטקסט? אתה באמת מרושע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא אמרתי אותם בכלל. הטענה במאמר, אם היא עצמה לא תכחיש, היתה - ''מה שקורה בצפון לא תלוי במאום בישראל, והוא תוצאה של מאבקים פנימיים בלבנון''. פחות או יותר. הכותב לא ניסה להוכיח טענה זאת. הוא הציג אותה. זוהי טענה נסיבתית ביותר, שלא ניתן להפריכה או להוכיחה. וחבל. הייתי הרבה יותר רגוע אם הייתי מאמין שזה המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי ערן ! רציתי לשאול מספר שאלות להבהרת הענין: 1. מהו האינטרס של הלבנונים תומכי הישארות סוריה בארצם ? 2. מה הקשר, לפי דעתך, בין איראן לחיזבאלה (בפרט לאחר הבחירות שהזכירו לנו שאיראן אינה כל כולה איסלאמית ומלחמתית) ? 3. איך מצליח נסראללה להחזיק את הכוחות בשטח שלא יפעלו נגד ישראל ? (הוא צריך הרבה עזרה ממפקדי השטח לשמור על גזרה שקטה ועל מוטיבציה באש נמוכה של חייליו, כיון שגם אתה מסכים שחיילי חיזבאללה אינם מודעים לפוליטיקה של מזכ"לם) יאיר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You're forgetting that Hatami is also fully supportive of the current "intifada."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגן מזכ"ל החיזבאללה השייח נעים קאסם אמר בראיון שמתפרסם היום בפייננשל טיימס כי חיזבאללה יסכים לדון בהתפרקות מנשקו, אם ישראל תסיג את צבאה מחוות שבעא, ובהמשך אולי ישתלב החיזבאללה בצבא לבנון, כמעין צבא מילואים הפועל בתיאום עם רשויות לבנון. לדבריו, צבא מילואים "אין פירושו שההתנגדות נהפכת לחלק מהצבא, כי אם זו נוסחה לתיאום עם הצבא. זו התנגדות בשם אחר". "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חמש שנים אחרי נסיגת כוחות צה"ל מלבנון, יש לקריית שמונה גיבור מקומי בלתי מעורער - אהוד ברק. גם אלו שהתנגדו לנסיגה מודים היום כי טעו בתחזיותיהם השחורות. את תחושת הביטחון החדשה איש מהתושבים לא היה מחליף בעד שום הון שבעולם. רק בלילות עדיין מתגנב לו החשש שמא מישהו מצדו השני של הגבול ירצה להחזירם לסיוט מהעבר הלא רחוק." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות ירי הקטיושות אמש נזכרתי במאמר הזה ותהיתי מה מהות העיתוי. לפי ההסבר של אהוד יערי בערוץ 2, אתמול נכשלו השיחות בתוך ממשלת לבנון עם נציגי החיזבאללה בשאלת סימון הגבול בחוות שבעא. הבעיה מבחינת החיזבאללה היא שסימון הגבול הינו הצעד הראשון לפני פירוק המיליציות החמושות, דהיינו פירוק החיזבאללה מנשקו. בתגובה, הסביר יערי, התיר מישהו מראשי החיזבאללה לחוליה פלסטינית, שבימים כתיקונם אסורה כניסתה לאזור הגבול) להיכנס ולירות קטיושות לעבר קריית שמונה. ברור שאת תושבי קריית שמונה ההסבר הזה לא מנחם, אולם הוא מצביע על כך שאין כאן "סתם" פעולות אלא החלטות מחושבות ומתוכננות מתי לירות ומתי לנצור את האש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא כתגובה לנמלה העמלה תגובה 302270? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |