 |
ינאי עופרן: כשלים בממשק בין חברות התרופות לרגולטור | 4141 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
תגובה 742188 | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא מבין את הרגולציה על תרופות שקיימת בכל העולם. למה אני חייב מרשם רופא כדי להשתמש בתרופות מסויימות, ובאחרות לא? מותר לי לייצג את עצמי בבית המשפט ללא עורך דין, מותר לי לנהל לעצמי את תיק ההשקעות ללא יועץ, וכו'. למה אסור לי לטפל בבעיות הרפואיות שלי ללא רופא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה מפקחת על דברים מסוכנים (סמים, תרופות, נהיגה, נשק, אלכוהול וכו). מסיבה דיי ברורה - כי זה מסוכן. צורת הפיקוח משתנה מחומר לחומר וממדינה למדינה. מובן מאליו שאין הסכמה גורפת על מידת הסיכון של כל דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים תאורטית, רק נראה לי שלא כל תרופות המרשם הן כאלה כי המדינה החליטה שהן מסוכנות (יותר מתרופות ללא מרשם). בערך תרופת מרשם [ויקיפדיה] מופיעות ארבע קטגוריות- שלוש שנראות מסוכנות, ואחת "תרופות מרשם רגילות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי 2 מילות קסם להגיד על זה: "תופעות לוואי". נכון, גם לטיפקס יש תופעות לוואי. אבל למדינה יותר קל לפקח על מכירת תרופות מאשר על מכירת טיפקס. וגם בתרופות לפעמים המדינה "מרימה ידיים" ואומרת: זה מסוכן, אבל לא נורא, תקראו את אזהרה על האריזה. אני מבין שאתה חושב שהרבה יותר תרופות אמורות להיות בקטגוריה של "אזהרה על האריזה". יש מצב.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, בחלק ממה שנקרא ''תרופות מרשם רגילות'' יש בעיה של בריאות הציבור. ז''א, ככל שאנחנו צורכים יותר אנטיביוטיקה, החיידקים מפתחים יותר עמידות, מה שמייצר סכנה למחלות קשות יותר (לא בהכרח למי שצרך את האנטיביוטיקה). אם זה נכון, פתיחת השוק תיצור סוג של ''טרגדיה של המרעה המשותף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לגבי אנטיביוטיקה, אבל מה לגבי סטטינים וכו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתי אומר שהבעיות העיקריות הן - תופעות לוואי, עלות למשלם המיסים (יש תרופות יקרות), והליכה שבי אחר תרופות שאינן פותרות את הבעיה האמיתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאתה צודק תיאורטית; האם אתה יכול להצביע על פגיעה כלשהי ב"אדם הסביר" בשל כך? בפרט, בהשוואה לאלטרנטיבה, שהיא... מה בדיוק? שוק חופשי של דעות על איזו תרופה כדאי לקחת באיזה מצב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמיין שאקמול תהיה ממחר תרופת מרשם1. היית מרגיש פגיעה? ____________ 1 שאם דואגים לבריאות הציבור- לדעתי היא צריכה להיות. בריאות הציבור נפגעת קשות מזה שלילד יש חום, והאמא נותנת לו אקמול ושולחת אותו לגן. אין לך מושג עד כמה זה נפוץ. שלא לדבר על תופעות הלוואי ארוכות הטווח של שימוש תכוף באקמול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה דעתך אתה; אם היינו חוזרים בזמן למתי שהמציאו את האקמול, האם היית ממליץ לאשר אותו לשימוש חופשי יותר מאשר, נניח, תרופה X ללחץ דם? לי זה נראה סביר, ובוודאי לא פוגע. כמובן שהמחיר של עומס מוגבר על הרופאים היה עלול להיות בלתי נסבל. מצד שני, גם היום הרופאים נאלצים לעשות דברים שלא באמת מצדיקים את המומחיות שלהם וגוזלים זמן, אז אולי אם היינו מוסיפים אקמול לרשימה זה היה עוזר לתת פתרון מערכתי יותר. מכל מקום, בהינתן מצב שקיים כבר כמה עשורים, והמערכת כבר בנויה עליו במידה רבה, צריך סיבה טובה לשנות אותו. כך שאני לא משתכנע מטיעון האקמול, לא משנה מה אני או אתה עונים בנוגע לאקמול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תלך רחוק למחוזות המה היה קורה אילו. אופטלגין הוא תרופת מרשם בארה”ב ובישראל לא. האם זאת פגיעה באזרחי ארה”ב? (נו, באמת. כמות המתים בארה”ב מתרופות מרשם היא מזעזעת, אז אופטלגין זאת הבעיה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהסיבה היא כמות הידע שנדרש כדי לבחור בתרופה המתאימה בכל סיטואציה. בהעדר רגולציה, חברות התרופות יפרסמו את מרכולתן באגרסיביות באמצעי התקשורת וברשת. האוכלוסיה הפגיעה ביותר תהיה הראשונה ליפול בפח. מתוך שילוב של משאלות לב בלתי מציאותיות, פרסום מגמתי וחוסר ידע, היא תקנה תרופות שיזיקו לה, ובהיקף עצום. בריאות האוכלוסיה תפגע, ותעריפי הביטוח הרפואי של כולנו יתייקרו בחדות. סיכון נוסף טמון באפשרות של אבחנה עצמית: בהעדר צורך לפנות לרופא לקבלת מרשם, חולים רבים יחליטו על דעת עצמם לקנות תרופה - אולי את הזולה ביותר או המפורסמת ביותר - במקום לבקש את עצת הרופא. התוצאה תהיה ניתוק הקשר הקיים היום בין צריכת תרופה לטיפול אפקטיבי במחלה, ומכאן קצרה הדרך להפסקת סבסוד התרופות ע"י קופות החולים, ולהתייקרות המחיר לצרכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה- FDA מציב מספר קריטריונים למתן הרשאה למכירת תרופה ללא מרשם: א. החולה יכול לאבחן בעצמו את הבעיה הדורשת טיפול. ב. החולה מבין את מהות הבעיה במידה מספקת, כך שקל לו לקבל את ההחלטה על הצורך בתרופה. ג. החולה יכול לבדוק בעצמו את הצלחת הטיפול. ד. החולה יכול לקבוע בעצמו את מינון ותדירות הטיפול. בחלק ממדינות העולם קיימות גם תרופות "מעבר לדלפק", כלומר כאלו שהחולה יכול לקנות ללא מרשם, אבל רק באישור הרוקח. קישור למאמר בנושא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לא רע בתאוריה. השטן נמצא כמובן בפרטים. איך קובעים אם החולה (למה לא בן משפחתו?) יכול או לא יכול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כצרכן, נראה לי שזה עובד לא רע גם באופן מעשי. אני מפספס משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול ללכת לקצה ולהגיד שזה לא עובד כי גם עם מרשם רופא הצליחו למכר מיליוני אנשים לאופיואידים, אבל זאת כנראה סטיה מהדיון. מהצד המעשי אני לא רואה הבדל בין ASA-5 לבין NSAID אחרים שאינם דורשים מרשם רופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך הההתמכרויות לאופיואידים משנות לדיון הזה (נראה לי שהם היו תרופות במרשם). למיטב הבנתי, הרגולטורים מנסה למצוא את האופטימום בין הרצון להקל על קניית תרופות ולהוזיל את מחירן לצורך להקשות על קניית תרופות ולשמור על בריאות הציבור. ברור שיש כאן סתירה מובנית, ולכן אני לא חושב שיש לזה פתרון אידיאלי. כל מדינה מגדירה את המגבלות קצת אחרת, וכל מדינה משנה את המגבלות עם הזמן. המגבלות הן בסופו של דבר שרירותיות, וכמו כל מגבלה שרירותית ברור שאין להן יותר מידי הגיון פנימי. השאלה היא: האם זאת באמת בעיה? זה נשמע לי די דומה לבעיית הגבלת המהירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנלוגיה טובה. שכנעת אותי | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |