 |
הביטוח הלאומי ינסה לעודד הורים לבחור בסיכון גבוה ב''חיסכון לכל ילד'' | 4132 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זה רק למען הילדים. זה לא קומבינה כדי להזרים כספים אל אלה שרוצים לשחק עם כספי הציבור בשום צורה או אופן. לא יעלה על הדעת. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל כשלושה מיליון ילדים. גם בהנחה שאף הורה לא מוסיף את ה-50 שקלים האופציונליים, מדובר בהזרמה של 150 מיליון שקלים בחודש. מליארד 800 בשנה. כעבור כמה שנים, עוד עשרות מליארדים נזילים מכספי ציבור שיכולים לשחק איתם בעלי אינטרס אלו או אחרים. כשהיוזמה לכל זה היא ראש המטה של שר הפנים הכי תמים והכי לא עבריין בתולדות מדינת ישראל, מה כבר יכול להשתבש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור, בתקציב של 2016 (+-, 6 שנים, לך תזכור) האוצר התעקש לא לתת יותר כסף וש״ס התעקשה לקבל הישגים. אז בסוף הגו באוצר את התוכנית הזו. היתרון שלה זה שהיא לא מזרימה את הכסף הזה סתם לחרדים אלא לכל הציבור. כמוכן היא לא נותנת סתם כסף מזומן אלא מעודדת חיסכון. ואז התפתח מאבק בין הבנקים לקופות הגמל על מי יקבל את הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין היא מתעדפת חרדים כי היא מזרימה כסף לפי מספר הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הכסף (אם הבנתי נכון) מגיע לילדים, כשהם כבר בוגרים - לא להורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה לי פרט טכני, שאחרי שיקול כלכלי אפשר יהיה להראות שבטווח בארוך זה עדיין מעודד ילודה ותומך במשפחות מרובות ילדים. דוגמה רק כדי להבין את העקרון - נניח שאתה יודע שכל ילד שלך יקבל חצי מיליון שקל מהמדינה בגיל 18. ברור שמבחינה כלכלית (ובהנחה שיש לך בכלל שיקולים כלכליים כשאתה מתכנן משפחה ואיך לתמוך בצרכיה), יש לזה אפקט מאד משמעותי על המשפחה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה שיקול מאוד צר. כמה כסף אתה צריך להשקיע יותר כדי לקבל את החצי מליון הזה? האם העלות השולית של ילד להורה היא פחות מ־50₪ לחודש (בממוצע לאורך שנות ילדותו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא צריך לאפס את העלות, רק להקטין אותה. כלכלה זה לא 1 או 0. מותר להשתמש בfloat. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוח שקול: במקום "כל ילד שלך מקבל חצי מיליון שקל", אמור "כל אזרח מקבל חצי מיליון שקל". בוודאי שיש לזה אפקט משמעותי על משפחות, אבל אם אתה בוחר למסגר מדיניות כזו כאפקט שמפלה או מתעדף משפחות מרובות ילדים - אז תצטרך למסגר כך ממש כל מדיניות עם רכיב סוציאלי (מערכת בריאות ציבורית, מערכת חינוך ציבורית וכו'). הרי המובן היחיד שבו משפחות מרובות ילדים מרוויחות כאן יותר באופן יחסי, הוא רק במובן הצר בו אזרחים בוגרים בתחילת דרכם נזקקים פחות לעזרת הוריהם בזכות רשת תמיכה במימון מס פרוגרסיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי שהמס פרוגרסיבי. והרי אין פה מבחן הכנסה. וכמובן - כל מדיניות המתגמלת פר אזרח, בלי קשר למידת תרומתו, היא מדיניות סופר-קומוניסטית שמתעדפת גולגלות לא תוצרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי בסך הכל לכך שהמימון מגיע מתקציב המדינה, שמקורו במיסים, והמיסוי בישראל הוא (ברובו) פרוגרסיבי. זו לא נקודה חשובה. עם המשפט האחרון אני לא מסכים באופן עמוק וגורף, אבל אני מעדיף להמנע מלפתוח את הנושא כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין בקשר למס. אבל אפילו אתה הסכמת בתגובתך שיש פה רווח יחסי שמתעדף משפחות מרובות ילדים. עד כמה שאני מבין בכלכלה, רווח יחסי הוא רווח אמיתי. ואני מסכים שזה נכון לכל מדיניות עם רכיב סוציאלי - אבל לכן יש איזון כלשהוא בין תמיכה סוציאלית לבין רווח כלכלי אישי מעבודה. תמיכה חדשה משנה את נקודת האיזון הזו. וכשהזזת האיזון היא לטובת ילודה - שבכל הסקאלות היום היא אסטרטגיה מאד מפוקפקת, מהלוקאלית ועד הגלובלית - יש מקום לביקורת על מהלך שכזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אם במקום חצי מיליון תקבל 20,000? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא קודם האם אתה מסכים לגבי הטיעון עבור חצי מיליון? (כי אם לא - אין טעם להמשיך, אם כן - אענה לך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הייתי מסכים, לא היה טעם לשאול לגבי 20,000... אבל אם אני כבר מגיב - אני מסכים שטכנית גם 20,000 מעודד ילדוה במידה כלשהי. גם 800 ש"ח, לצורך העניין, מעודד ילודה ברמה כלשהי. השאלה היא אם לדעתך 20,000 מעודד ילודה במידה משמעותית או ברת מדידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לשמחתי הסכמנו על העקרון, עכשיו נשאר לקבוע את המחיר. גם אם העידוד לא גדול, הוא עדיין קיים (ועולה הרבה כסף למדינה - aka אנחנו בעיקר, אחרי שכבר הוזכר כאן שזה מס פרוגרסיבי), וראוי היה להשקיע את הכסף הזה באפיקים ראויים ומועילים הרבה יותר (או מזיקים פחות, לפי הטעם). לגבי הכמות - שאלה פחות עקרונית בעיני - 20,000 לילד לא נראה לי סכום זניח כלל1. זה יכול לכסות מחצית משכר הלימוד של תואר ראשון למשל, ומן הסתם אפילו חלק גדול יותר מהכשרה מקצועית אחרת. לך תספר לתושב ארה"ב שאתה מוכן לממן חצי מהקולג' של צאצאיו, ותראה כמה מעודד הוא יהיה. 1 וסיכוי טוב שבהשקעה המדוברת ל-20 שנה זה יצא אפילו יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שהתוכנית מיותרת, אבל אין לי דעה מוצקה. אם כי שווה לציין שעצם זה שהמס רגרסיבי1 לא בהכרח אומר שהוא גרוע במכלול השיקולים. רק לגבי עידוד ילודה - כדי שסכומים כאלה יהיו משמעותיים, המשפחה המדוברת צריכה להיות במעמד סוציואקונומי נמוך יחסית, ואלה בדיוק השכבות שלא בוחרות במסלול עם תשואה גבוהה, כך שכנראה ההשפעה של ההטבה הזאת על הילודה זניחה. 20,000 זה בהנחת תשואה של קצת כ-8% לשנה על פני 18 שנים. ולתושב ארה"ב 20,000 ש"ח יותר קרוב לממן ספרי לימוד מאשר שנת לימודים. ______ 1 לדעתי הפכת בין רגרסיבי לפרוגרסיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלגבי מעמד סוציואקונומי נמוך, הרי זה כל הענין כאן - כאלה שלא רוצים לעבוד ולתרום מסיבות שונות ומשונות. ואי הבחירה שלהם במסלול עם תשואה גבוהה נובעת מבורות פיננסית (ממי שלא ברור שלמד אפילו מה זה חזקה, קשה לדרוש שיבין משהו בחישובי תשואות לאורך זמן). הסייפא נכון לגבי תושב ארה''ב, אבל ההטבה המדוברת רלבנטית לארצנו הקטנטונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אי הבחירה שלהם במסלול עם תשואה גבוהה נובעת מבורות פיננסית" זאת הצהרה שדורשת ביסוס. בצירוף מקרים, רק הבוקר הייתה כתבה על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה לפיו הערים החרדיות מתנהלות בהצטיינות פיננסית יתרה: ובתור מגזר עם הכנסה מאוד נמוכה והרבה ילדים, לא אתפלא לגלות שההבנה הפיננסית במגזר דווקא גבוהה מהממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פרוש הוא חבר כנסת קיצוני, אבל אבא של ראש עיר מתון? שלא לדבר על ראשי הערים לשעבר יעקב אשר ודי־9 פינדרוס שכנראה עברו גם הם תהליך הקצנה כשעלו בדרגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין היכולת הפיננסית של ראש העיר לבין זו של האזרחים? תמהתני. ומה הקשר בין הכנסה נמוכה להבנה פיננסית? תמהתני בריבוע. תכף אגלה לשמחתי שההבנה הספורטיבית שלי עולה על זו של יוסיין בולט, כי הרי אני רץ הרבה יותר לאט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי בדיחה של איזה סטנדאפיסט שראיתי פעם: אם אתה רוצה לשאול מישהו ברחוב את הדרך הקצרה ביותר ליעד כלשהו, שאל את האיש עם הרגל האחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלית הנחה שלא ביססת, ועכשיו אני צריך להגן על השערת האפס? איך זה קרה? "מה הקשר בין היכולת הפיננסית של ראש העיר לבין זו של האזרחים?" ומה הקשר בין מידת דתיות להבנה פיננסית?" הכללת את כל הציבור החרדי וטענת שהבחירה שלהם נובעת מבורות פיננסית, אז נראה לי מעניין להראות שלפחות בפן אחד ההתנהלות הפיננסית של הציבור החרדי טובה יותר מהממוצע. לא ניסיתי להראות שאתה טועה (לא ביססת את זה, אין לי מה לסתור) אלא רק להראות שהזלזול שלך בהבנה הפיננסית של הציבור החרדי לא מוצדק. "ומה הקשר בין הכנסה נמוכה להבנה פיננסית?" מעבר לעניין הכללי של how to stretch a penny, צריך לזכור שהעוני של החרדים לא נובע מהיעדר השכלה. להפך, הם מאוד משכילים בתחומים שהם רואים בהם ערך, ולחיות בצמצום הוא ערך מרכזי בתרבות החרדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה ארבל וינון אזולאי הם ממיעוט חברי האופוזיציה שעושים משהו בכנסת (חוץ מסתם פיליבסטרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי סיכון גבוה זה דבר חיובי? ואם הוא כל כך חיובי למה נתנו להורים לבחור מלכתחילה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את כלל האצבע ש"אחוז המניות בתיק שלך אמור להיות 100 פחות גיל המשקיע"? שים במשוואה גיל של ילד ותקבל את התשובה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כלל שנובע מהאמונה הטפלה שמניות תמיד ישיגו תשואה גבוהה מאג"ח בטווח הארוך, והיא תהיה גבוהה יותר ככל שהטווח ארוך יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי המונח ''כלל אצבע'' מכיל בתוכו את ההנחה שהוא לא תמיד נכון. הוא נכון רוב הזמן לרוב האנשים. לא אשלח אותך לעשות סטטיסטיקה כמה עשורים אחורה, אבל אמפירית נדמה לי שהכלל הזה הוא כלל לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וע"ש: למיטב הבנתי הילדים הללו לא משקיעים לפנסיה שלהם. אופק ההשקעה הוא 20 שנה לכל היותר. ולפי אותו כלל אצבע האם בגיל 15 הם כבר צריכים לעבור לתיק סולידי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופק ההשקעה הוא 20 שנה לכל הפחות, למיטב הבנתי. הם יכולים להמשיך להשקיע אני מניח אם לא יוציאו את הכסף מיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אותי זה הקפיץ בהתחלה. אבל אני חושב שאפשר להצדיק את השילוב1 על-ידי מודל כלכלי-אתי כזה: מבין קבוצת אנשים שמבינים את כל ההשלכות לאשורן, הרוב יעדיפו סיכון גבוה לטווחי הזמן של החיסכון הזה. מיעוט יעדיפו סיכון נמוך. זו העדפה סובייקטיבית-רגשית, וצריך לכבד אותה, לכן יש לתת בחירה. בפועל רוב האנשים לא מבינים את כל ההשלכות לאשורן, או סובלים מהטיות קוגניטיביות-רגשיות ידועות (שנאת סיכון, העדפת ברירת מחדל, קושי לדחות סיפוק בטווח הקצר לטובת הטווח הארוך - האחרון רלוונטי לתוספת 50 השקלים), שגורמות לכך שרובם יבחרו סיכון נמוך. כדי לפצות על כך בא תיקון ברירת המחדל, ומה שמדברים עליו במחקר המקושר, של nudges (בעברית - ניג'וסים?) מתחום הכלכלה ההתנהגותית בכיוון הסיכון הגבוה - כדי לקרב אותנו או למצב של החלטות מיודעות יותר במקרה הטוב, או למצב של החלטות לא-מיודעות אבל קרובות יותר למה שהיו ההחלטות אילו היו מיודעות (שזה כבר אזור אפרפר-משהו מבחינה מוסרית, אבל לדעתי אפור בהיר למדי). 1 אם רוצים להצדיק אותו, ומשעים את החשד ללוביזם של הבנקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אתפלא אם בסוף יקרה התסריט הבא שיגרום לכך שהשינוי יצא שכרו בהפסדו: אחרי שהמשקיעים ה"זהירים" הפסידו שש שנים של תשואות חלומיות בשוק המניות, השינוי יחול בדיוק בשנה שבה השוק מוציא אוויר1 ויורד, הם יחטפו על הראש ירידות דו-ספרתיות בשנה אחת ובמשך עשרים השנים הבאות הם יברחו ממניות כמו מאש (וכמובן יפסידו את התשואות החלומיות של ההתאוששות אחרי הירידות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר דומה קרה עם ההגבלות של בנק ישראל על משכנתאות ברבית צמודה לפריים. במשך תשע שנים הגביל בנק ישראל את המשכנתאות הצמודות לרבית הפריים (שהוא עצמו קובע) ל 33% בלבד מסך המשכנתא, מהלך שעלה ללוקחי המשכנתאות מיליארדים, אולי עשרות מיליארדים, בריבית גבוהה יותר ששילמו. בסוף 2020 הקל בנק ישראל את המגבלה ל 66% מסך המשכנתא, ועכשיו כל אלה שהסתערו על הריביות הזולות ב 2021 הולכים לסבול מעליות הריבית (או למחזר בריביות גבוהות בהרבה ממה שהיו מקבלים לפני שנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בידיעה המקושרת ב-TheMarker מדברים על המחקר והפיילוט של הביטוח הלאומי לעידוד בחירה, ולפחות במשתמע לעידוד בחירה בסיכון גבוה. אבל לא ברור איך זה מתייחס להצעת החוק שבקנה שתשנה את ברירת המחדל - באופן מוזר אין לזה שום התייחסות בכתבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |