בתשובה להאלמון האיילי, 08/05/22 19:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז לשמחתי הסכמנו על העקרון, עכשיו נשאר לקבוע את המחיר. גם אם העידוד לא גדול, הוא עדיין קיים (ועולה הרבה כסף למדינה - aka אנחנו בעיקר, אחרי שכבר הוזכר כאן שזה מס פרוגרסיבי), וראוי היה להשקיע את הכסף הזה באפיקים ראויים ומועילים הרבה יותר (או מזיקים פחות, לפי הטעם). לגבי הכמות - שאלה פחות עקרונית בעיני - 20,000 לילד לא נראה לי סכום זניח כלל1. זה יכול לכסות מחצית משכר הלימוד של תואר ראשון למשל, ומן הסתם אפילו חלק גדול יותר מהכשרה מקצועית אחרת. לך תספר לתושב ארה"ב שאתה מוכן לממן חצי מהקולג' של צאצאיו, ותראה כמה מעודד הוא יהיה. 1 וסיכוי טוב שבהשקעה המדוברת ל-20 שנה זה יצא אפילו יותר |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שהתוכנית מיותרת, אבל אין לי דעה מוצקה. אם כי שווה לציין שעצם זה שהמס רגרסיבי1 לא בהכרח אומר שהוא גרוע במכלול השיקולים. רק לגבי עידוד ילודה - כדי שסכומים כאלה יהיו משמעותיים, המשפחה המדוברת צריכה להיות במעמד סוציואקונומי נמוך יחסית, ואלה בדיוק השכבות שלא בוחרות במסלול עם תשואה גבוהה, כך שכנראה ההשפעה של ההטבה הזאת על הילודה זניחה. 20,000 זה בהנחת תשואה של קצת כ-8% לשנה על פני 18 שנים. ולתושב ארה"ב 20,000 ש"ח יותר קרוב לממן ספרי לימוד מאשר שנת לימודים. ______ 1 לדעתי הפכת בין רגרסיבי לפרוגרסיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלגבי מעמד סוציואקונומי נמוך, הרי זה כל הענין כאן - כאלה שלא רוצים לעבוד ולתרום מסיבות שונות ומשונות. ואי הבחירה שלהם במסלול עם תשואה גבוהה נובעת מבורות פיננסית (ממי שלא ברור שלמד אפילו מה זה חזקה, קשה לדרוש שיבין משהו בחישובי תשואות לאורך זמן). הסייפא נכון לגבי תושב ארה''ב, אבל ההטבה המדוברת רלבנטית לארצנו הקטנטונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אי הבחירה שלהם במסלול עם תשואה גבוהה נובעת מבורות פיננסית" זאת הצהרה שדורשת ביסוס. בצירוף מקרים, רק הבוקר הייתה כתבה על מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה לפיו הערים החרדיות מתנהלות בהצטיינות פיננסית יתרה: ובתור מגזר עם הכנסה מאוד נמוכה והרבה ילדים, לא אתפלא לגלות שההבנה הפיננסית במגזר דווקא גבוהה מהממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פרוש הוא חבר כנסת קיצוני, אבל אבא של ראש עיר מתון? שלא לדבר על ראשי הערים לשעבר יעקב אשר ודי־9 פינדרוס שכנראה עברו גם הם תהליך הקצנה כשעלו בדרגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין היכולת הפיננסית של ראש העיר לבין זו של האזרחים? תמהתני. ומה הקשר בין הכנסה נמוכה להבנה פיננסית? תמהתני בריבוע. תכף אגלה לשמחתי שההבנה הספורטיבית שלי עולה על זו של יוסיין בולט, כי הרי אני רץ הרבה יותר לאט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי בדיחה של איזה סטנדאפיסט שראיתי פעם: אם אתה רוצה לשאול מישהו ברחוב את הדרך הקצרה ביותר ליעד כלשהו, שאל את האיש עם הרגל האחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלית הנחה שלא ביססת, ועכשיו אני צריך להגן על השערת האפס? איך זה קרה? "מה הקשר בין היכולת הפיננסית של ראש העיר לבין זו של האזרחים?" ומה הקשר בין מידת דתיות להבנה פיננסית?" הכללת את כל הציבור החרדי וטענת שהבחירה שלהם נובעת מבורות פיננסית, אז נראה לי מעניין להראות שלפחות בפן אחד ההתנהלות הפיננסית של הציבור החרדי טובה יותר מהממוצע. לא ניסיתי להראות שאתה טועה (לא ביססת את זה, אין לי מה לסתור) אלא רק להראות שהזלזול שלך בהבנה הפיננסית של הציבור החרדי לא מוצדק. "ומה הקשר בין הכנסה נמוכה להבנה פיננסית?" מעבר לעניין הכללי של how to stretch a penny, צריך לזכור שהעוני של החרדים לא נובע מהיעדר השכלה. להפך, הם מאוד משכילים בתחומים שהם רואים בהם ערך, ולחיות בצמצום הוא ערך מרכזי בתרבות החרדית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |