|
||||
|
||||
גם אותי זה הקפיץ בהתחלה. אבל אני חושב שאפשר להצדיק את השילוב1 על-ידי מודל כלכלי-אתי כזה: מבין קבוצת אנשים שמבינים את כל ההשלכות לאשורן, הרוב יעדיפו סיכון גבוה לטווחי הזמן של החיסכון הזה. מיעוט יעדיפו סיכון נמוך. זו העדפה סובייקטיבית-רגשית, וצריך לכבד אותה, לכן יש לתת בחירה. בפועל רוב האנשים לא מבינים את כל ההשלכות לאשורן, או סובלים מהטיות קוגניטיביות-רגשיות ידועות (שנאת סיכון, העדפת ברירת מחדל, קושי לדחות סיפוק בטווח הקצר לטובת הטווח הארוך - האחרון רלוונטי לתוספת 50 השקלים), שגורמות לכך שרובם יבחרו סיכון נמוך. כדי לפצות על כך בא תיקון ברירת המחדל, ומה שמדברים עליו במחקר המקושר, של nudges (בעברית - ניג'וסים?) מתחום הכלכלה ההתנהגותית בכיוון הסיכון הגבוה - כדי לקרב אותנו או למצב של החלטות מיודעות יותר במקרה הטוב, או למצב של החלטות לא-מיודעות אבל קרובות יותר למה שהיו ההחלטות אילו היו מיודעות (שזה כבר אזור אפרפר-משהו מבחינה מוסרית, אבל לדעתי אפור בהיר למדי). 1 אם רוצים להצדיק אותו, ומשעים את החשד ללוביזם של הבנקים. |
|
||||
|
||||
אני מקבל את זה. |
|
||||
|
||||
אני לא אתפלא אם בסוף יקרה התסריט הבא שיגרום לכך שהשינוי יצא שכרו בהפסדו: אחרי שהמשקיעים ה"זהירים" הפסידו שש שנים של תשואות חלומיות בשוק המניות, השינוי יחול בדיוק בשנה שבה השוק מוציא אוויר1 ויורד, הם יחטפו על הראש ירידות דו-ספרתיות בשנה אחת ובמשך עשרים השנים הבאות הם יברחו ממניות כמו מאש (וכמובן יפסידו את התשואות החלומיות של ההתאוששות אחרי הירידות). |
|
||||
|
||||
דבר דומה קרה עם ההגבלות של בנק ישראל על משכנתאות ברבית צמודה לפריים. במשך תשע שנים הגביל בנק ישראל את המשכנתאות הצמודות לרבית הפריים (שהוא עצמו קובע) ל 33% בלבד מסך המשכנתא, מהלך שעלה ללוקחי המשכנתאות מיליארדים, אולי עשרות מיליארדים, בריבית גבוהה יותר ששילמו. בסוף 2020 הקל בנק ישראל את המגבלה ל 66% מסך המשכנתא, ועכשיו כל אלה שהסתערו על הריביות הזולות ב 2021 הולכים לסבול מעליות הריבית (או למחזר בריביות גבוהות בהרבה ממה שהיו מקבלים לפני שנה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |