מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי בשנים האחרונות גדל משמעותית מספר תלמידי התיכון הנבחנים בבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות, אולם עיקר הגידול הוא באוכלוסיות מבוססות ובאזור המרכז. המחקר גם מתריע כי האוניברסיטאות אינן ערוכות לגידול מתאים בהיקף לימודי ההנדסה, מדעי המחשב והמתמטיקה.
המחקר, שנערך בידי ד"ר איתן רגב, גבריאל גורדון ונאור פורת ושהוצג בכנס לפני כשבועיים, מדווח כי מ-2012 חלה עלייה של 115% במספר הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות מתמטיקה. שני עשירוני ההכנסה העליונים באוכלוסייה אחראים ל-54% מהגידול בזכאות מאז 2014, ואילו העשירון התחתון אחראי רק ל-3.5%. הגידול בקרב תלמידי י"ב מאזור המרכז היה 41%, בעוד תלמידים אלה מהווים כ-16% מתלמידי י"ב בארץ.
משרד החינוך פתח בשנת 2013 בתוכנית להגדלת מספר הלומדים חמש יחידות במתמטיקה, בזמן כהונתו של שי פירון כשר החינוך. התכנית הורחבה בשנת 2015 בידי שר החינוך הבא, נפתלי בנט. תקציב התכנית ב-2019 היה כ-80 מיליון ש"ח.
החוקרים צופים בשנים הקרובות גידול של אלפי בוגרי תיכון המבקשים ללמוד מקצועות ריאליים באוניברסיטאות, אולם מציינים כי מערכת ההשכלה הגבוהה תתקשה להדביק את הגידול בשל מחסור באנשי סגל ובתשתיות. כפתרון לבעיה זו, החוקרים ממליצים על מספר צעדים, ביניהם הנהגת שכר דיפרנציאלי באקדמיה אשר ימשוך חברי סגל פוטנציאליים הבוחרים כיום בתעשייה, העסקה לתקופת ביניים של אנשי סגל זרים מחו"ל, והרחבת הסגל האקדמי על ידי שכירת מומחים מהתעשייה בארץ במיקור חוץ.
|
קישורים
|