בתשובה לאריק, 30/12/19 19:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כל הכיתה קיבלה ציונים נמוכים, הבעייה היא כנראה במורה או במבחן (לא בלתי תלוי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקונסנזוס היה שהשאלות במבחן היו ברמה יותר גבוהה מאשר השאלות שהם תרגלו כהכנה למבחן. אבל אני מצביע על גישה שפותרת לי את הדיסוננס איך אנחנו יורדים בציונים במבחני פיז"ה אבל באותה עת מגדילים את כמות לומדי ה 5 יחידות. בלי או עם קשר, הופתעתי לגלות שבמבחני בגרות אם תלמידים נבחנים מספר פעמים הציון הגבוה קובע, ולא האחרון, למעט אצל בוגרים שם האחרון קובע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפטון האחרון. מה זאת אומרת למעט בוגרים? אם כבר פיז'ה, מיותר להזכיר שהם עוד יותר נמוכים מהנמדד, כי איכשהוא הצליחו להוציא מהמבחן את החרדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שחוזר להבחן כדי לשפר ציוני בגרות אחרי שסיים את חוק לימודיו. השכיח: חיילים עם שאיפות להתקבל לטכניון אחרי השחרור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קראת את הדו"ח אתה בטח זוכר שישראל מובילה בפער בין בתי ספר חזקים לחלשים (ע"מ 21), כשהממוצע עומד על 29%, ישראל על 77% ובמקום השני לבנון עם 62% (אחר כך הולנד, ערב הסעודית ובולגריה, מהצד השני אפשר למצוא את פינלנד איסלנד, אזרביזאן, נורווגיה ואירלנד עם 7%-12%). אין שום סיבה לדיסוננס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרם. קראתי רק את הכתבות. כתוב שם שגם המצטיינים שלנו (5% העליונים) נחלשו, וממוצע הציונים שלהם דומה לממוצע הכללי בסין. הייתי מצפה שהמצטיינים שלנו יהיו לפחות בממוצע של המצטיינים של OECD, והם לא. מכאן הדיסוננס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מציע את האפשרות שאתה מניח את העגלה לפני הסוסים. 5% העליונים תמיד יהיו בדיוק 5%, ולכן הקריטריון שעליו מדובר בא לאפיין כמה טובים באמת הם הטובים. אני חושב שכאן אנו מנתחים את התוצאה ולא את הסיבה. את הסיבה הייתי מחפש דוקא בחציון (במובן רחב, כלומר באמצע של מעמד הביניים העירוני או משהו כזה). כאשר החציון הזה הוא טוב, זה יותר משמעותי מכיון שלא מדובר בגאונים חריגים אלא בקיומה של תשתית חברתית לפריחה מדעית-טכנולוגית. הסטטיסטיקה אומרת שבמקרה זה גם הגאונים ופורצי הדרך יופיעו. הניתוח הזה גם מסביר שכותרת הדיון היא טריביאלית. חברה צריכה להחליט מה החזון והעדיפויות שלה. האם החזון שלה הוא שיוויון סוציאליסטי למשל בין פריפריה למרכז, או לחילופין קפיצת דרך נוספת בפיתוח מדעי-טכנולוגי. אם המטרה היא עידוד גרעיני הרבייה של התפתחות מדעית-טכנולוגית, זאת לא תבוא מן הפריפריה. אוסיף ואומר שיש כאן לדעתי משחק עדין באיזונים. כאשר אתה מתעדף העברת מפעלי הייטק לפריפריה, זה סביר (או ודאי אם אתה הממשלה כפי שיאמרו חסידי השו"ח) שתפגע ביתרון האיכותי הכללי. אם אתה חכם, אתה יכול לעודד מעבר אוכלוסיה חזקה לפריפריה כלכלית שאינה פריפריה גאוגרפית, או לנסות לקצר את המרחקים מן המרכזים העירוניים-מנהליים. בקיצור, העובדה שהצמיחה היתה דוקא במרכזים העירוניים, אינה אומרת שה"רפורמה" היתה רעה. בכיוון מעט הפוך, המהפכה הגלובליסטית, מחזקת את ההשערה שחיזוק החינוך במדעי הטבע והטכנולוגיה ע"ח התחומים האחרים (מאפיין בד"כ משטרים ריכוזיים), אינו בהכרח הדרך הנכונה למטרה. היסטורית, דוקא חברות פתוחות וקוסמופוליטיות שבהן עודדו את כל תחומי המדע החברה והתרבות הצליחו ליצר גם התקדמות טכנולוגית. גם גלילאו ולא רק לאונרדו הופיע ברנסנס (וגם המהפכה התעשייתית בבריטניה נולדה ביחד עם דרוין). וכאן בישראל כדאי להזכיר שזרעי הרנסנס נבטו בתקופה של הגירת אנשי דת, מלומדים ואמנים מקונסטנטינופול שהדרדרה לחורבן לאיטליה הקמה לתחייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי עם החולשה היחסית של המצטיינים שלנו היא שאלה אמורים להיות הטכניונים שיהיו סוסי העבודה של הסטארטאפים של העתיד. אם אנחנו הסטארט אפ ניישן הייתי מצפה שהמצטיינים שלנו יהיו מעל הממוצע של מצטייני ה OECD ולא מתחתיו. זה שהחלשים שלנו חלשים אני כבר יודע. זה שהממוצע שלנו מתדרדר אני כבר יודע. אבל זה שהמצטיינים שלנו כבר לא כל כך מצטיינים זו בעיה חדשה עבורי. בעיה שונה מהקודמות, ולא פחות מטרידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה הויכוח. לדעתי יש קשר חלש מאד בין מספר פריצות הדרך הטכנולוגיות לבין איכותה של החמישייה העליונה. לעומת זאת יש קשר חזק יותר בינה לבין איכות החציון ורוחב הממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שיזמי ועובדי הליבה של ההייטק באים רובם ככולם מאותם 5%. אחרת למה לשלם למתכנת ישראלי פי 3 מאשר למתכנת פקיסטני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. לדעתי החמישיה העליונה מוצאת את מקומה בקלות ברשת המוסדות האקדמיים של ארה"ב ואירופה. שם יש פחות אקזיטים גדולים, אבל אם לוקחים את המשכורת הממוצעת, היא לאין ערוך גדולה משכרו הממוצע של מוביל סטארט אפ ממוצע. באשר לשאלה על המתכנת הישראלי והמתכנת ההודי (ברשותך), התשובה אני חושב די מורכבת. אסתפק בכך שאומר שהקשר בינה לבין מספר המאמרים והרפרנסים בעיתונות המקצועית של הישראלי וההודי הוא לדעתי די קלוש. אני צריך להיזהר, לא להגרר להכללות שיש לי עליהן מדגם בערך אפסי, אבל הייתי מעז ואומר שהמהנדסים ההודים והסינים הם מאוד משכילים וחכמים, אבל הם קונפורמיסטים באופן בסיסי. בימי הרחוקים כסטודנט לפיזיקה, השתתפתי בכנס שהוביל אותו פיזיקאי אמריקני-יהודי בולט. הוא שאל את הסטודנטים כמה מהם מאמינים שהתיקונים הלא יחסותיים לחוק הכוח של ניוטון יכולים להיות נכונים (יותר מן התיקון היחסותי של איינשטיין). הוא כמעט השתבץ כאשר בערך 80% מן הסטודנטים הישראלים הרימו יד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שנתוני המשכורות שלך חוטאים למציאות. איש סגל מתחיל באוניברסיטה אמריקאית מרוויח כמאה אלף דולר בשנה - וגם זה באוניברסיטאות יוקרתיות ורק אחרי שנים ארוכות של דוקטורט ופוסט-דוקטורט שבהן שכרו נמוך מאד. שכרו הממוצע של מוביל סטארט-אפ היום הוא בקלות בין 40 ל-50 אלף שקל בחודש, שזה בסביבות 150,000 דולר בשנה. וזה לפני אופציות למיניהן, שכמובן מקפיצים את זה למעלה, לפחות התוחלת. אז לכל הפחות ניתן לומר שהשכר שח מוביל סטארט-אפ הוא שקול אם לא גבוה משכר הסגל האקדמי בארה"ב, וודאי שהוא לא "קטן לאין ערוך" כמו שציינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5% זה הרבה אנשים. חלקם ילך לאקדמיה, חלקם ילך להייטק, וחלקם יהפוך לנזיר בנפאל או יפתח מכולת. החלק שמעניין אותי הוא זה שהולך להייטק. המצטיינים של לפני 15 שנה הם עבדי ההייטק של היום, ואילו המצטיינים של היום הם עבדי ההייטק של עוד 10-15 שנים. המיוחד במבחני פיז"ה הוא שהם בוחנים התמודדות עם העולם האמיתי. "המבחנים בודקים אפוא באיזו מידה רכשו התלמידים מיומנויות חשיבה כלליות והבנה של בנושאים הנבדקים במבחן באופן שיאפשר להם לתפקד, לתרום ולהתמודד התמודדות טובה ויעילה בסביבתם העתידית. המבחנים בודקים ידע יישומי בגישה מעשית, ידע החיוני ל"עולם המבוגרים", כישורי חיים ויכולת לפתור בעיות מחיי היומיום המצריכות שילוב בין תחומים שונים. המבחנים אינם מתמקדים בשליטה בתכנים ספציפיים או בנושאים של תוכנית לימודים כלשהי, אלא דורשים יישום של ידע ונושאים שונים שנרכשו לאורך שנים במערכת חינוך." לפיכך אני חושב שאותה חשיבה נון קונפורמיסטית היתה גם היא צריכה לבוא בהם לידי ביטוי. חשבתי שבעבר המצטיינים שלנו היו לפחות בממוצע המצטיינים של OECD, אבל מסתבר שלא כל כך: פיזה 2002 (ממוצע OECD=500, סטיית תקן OECD=100) ...........................ממוצע ישראל .... סטיית תקן ....... אחוזון 95 ישראל ...... OECD ......... אחוזון 10 ישראל .... OECD קריאה .................... 452 ........ 109 ........................... 618 .................. 652 ................... 305 ......... 366 מתמטיקה ............... 433 ........ 131 ........................... 637 .................. 655 ................... 257 ......... 367 מדעים .................... 434 ........ 125 ........................... 640 .................. 657 ................... 277 ......... 368 אמנם סטיית התקן שלנו במתמטיקה ומדעים היתה הגבוהה ביותר ב OECD, אבל זה בגלל שהחלשים שלנו היו על הפנים, ואילו המצטיינים שלנו בקושי הגיעו לממוצע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |