תשעה משרדי ממשלה עומדים לפרסם בקרוב דו"ח שכותרתו "מדדים לאיכות חיים, קיימות וחוסן לאומי". דו"ח זה שואף ליצור ולפרסם מדדים סטטיסטיים מגוונים הנוגעים לאיכות החיים, ולהשתמש בהם ככלי לקבלת החלטות.
על־פי TheMarker, יוזמי הדו"ח הם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שותפה לעבודת המשרדים על הדו"ח, והיא שתמדוד את המדדים שיוחלט עליהם.
עד כה המדדים בהם השתמשה הממשלה לקביעת מדיניותה, כמו מרבית ממשלות העולם, היו מדדים כלכליים - תוצר, אבטלה, וגירעון. ב-2009 כתב ג'וזף שטיגליץ, זוכה פרס נובל לכלכלה, דו"ח לבקשת ממשלת צרפת, ובו הציע מדדים שיחליפו את המדדים הכלכליים ה"טהורים" וישקפו טוב יותר את האושר ואיכות החיים. המדדים שהציע, ושהציעו אחרים בעקבותיו - ובכלל זה הדו"ח החדש של ממשלת ישראל – מדברים על צמיחה בת־קיימא, כלומר כזו שמאפשרת למדינה לצמוח גם בעתיד הרחוק ולעמוד במשברים. לכן הם מביאים בחשבון את אי־השוויון, את איכות הסביבה ואת אושרם של האזרחים.
כמה מדינות בעולם כבר מפרסמות, החל מ-2002, מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן – אוסטרליה, קנדה, בריטניה ואיטליה. אולם היוזמה בישראל מרחיקת לכת יותר: במדינות אחרות המדד מפורסם בפומבי, אך בישראל הוא אמור לשמש גם ככלי שבו הממשלה תמדוד את עצמה, תקבל החלטות ותתווה מדיניות.
עד כה עסקו הצוותים במשרדים בהחלטה מה יימדד. כך, למשל, המדדים של צוות הבריאות יכללו לא רק תוחלת חיים ותמותת תינוקות, אלא גם הוצאה משפחתית על תרופות. מדדי התעסוקה יכללו בנוסף למדדי האבטלה המקובלים גם מדדים של תנאים סוציאליים, נגישות למשרות אם, תחושת הביטחון התעסוקתי ושוויון ההזדמנויות בקבלה לעבודה. עוד מדדים שהוצעו בתחומים השונים כוללים את אמון הציבור במוסדות אכיפת החוק, ההיערכות הממשלתית לשעת חירום, ועוד.
הצוותים הסכימו כי המדדים יכללו גם מדדים סוביקטיביים, כמו מידת שביעות רצון. כמו כן, הם יציגו לא רק ממוצע על־פני האוכלוסיה, אלא גם שונות. לבסוף, המדדים יתמקדו בתוצאות ולא בתשומות (כמה תקציב הושקע).
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש