![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן, הקונספט הזה של בית נבחרים שאחרי על אישור התקציב, הוא באמת צרה. תבוטל המאגנה קארטה ונגזרותיה, לאלתר! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
להזכיר רק שבתחילת הרפובליקה האמריקאית הנשיא היה במעמד חלש (חלש ממנו היה ביהמ''ש העליון) ולבתי הניבחרים - כמייצגי ה''פובליקה'' - היה כוח ניכר. מהר מאד התברר שחלוקת הכוחות הזו מביאה לשיתוק ותלות מצד אחד ולהתגברות כוחות ואינטרסים מקומיים צרים. החוקה עודכנה ומעמד הנשיא חוזק. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ולהזכירך, גם לאחר העדכון הותירו את הצרה השנתית הזו, של הכורח לקבל את הסכמת הרוב להקצאות תקציביות. באמת מציק. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם כבר הזכרת את המאגנה קארטה: בבריטניה (וכך גם בישראל) אין הפרדה כזו חמורה בין הרשות המחוקקת למבצעת: ראש הממשלה צריך בפועל להיות מהקואליציה השולטת בבית הנבחרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |