אילו מהפעולות הבאות אתה נוקט כדי להגן על הסביבה? | 3395 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אילו מהפעולות הבאות אתה נוקט כדי להגן על הסביבה? | 3395 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
חלק מהאופציות ברשימה לא רלוונטיות עבורי במקום מגורי הנוכחי (ונקובר): למשל, שימוש בנורות חסכוניות לא חוסך כשממילא מחממים את הבית (בחשמל) לטמפ' קבועה. |
|
||||
|
||||
אם אתה מחמם באמצעות מזגן (מה שמן הסתם לא סביר במיוחד בוואנקובר) אז נורות חסכוניות עשויות להקטין את הצריכה שלך. מצד שני, בוואנקובר החשמל ממילא מגיע בד''כ ממקורות הידרואלקטריים (אם כי הם משתמשים בחשמל ממקורות מאובנים בחלק מהזמן כדי לשמור יותר מים במאגרים, ומנצלים את המים האלה כדי למכור חשמל ביוקר לקליפורניה בשעות השיא). |
|
||||
|
||||
אם החימום החשמלי הוא באמצעות מתקן בטכנולוגיה של מזגן - ע"ע Heat pump [Wikipedia] - ולא באמצעות גוף חימום סטנדרטי, אז נורות חסכוניות דווקא כן יחסכו אנרגיה (או אולי בכלל ונקובר קרה מדי בשביל שחימום עם משאבת חום יהיה יעיל?). וזה עוד בלי לדבר על הנורות שמותקנות על המרפסת, בחוץ. |
|
||||
|
||||
אופסי. הייתי צריכה לסמן גם את עניין חיתולי הבד (אלא שכבר אין אצלנו חיתולים יותר, אז זה רלוונטי לעבר). דווקא מגבונים יש אצלנו מדי פעם, לשימושים שונים, למרות שזה אביזר די איום בעיניי. חברה סיפרה לי לא מזמן שהיא מנקה את הרצפה במין מגבון ייעודי חד פעמי שמוכרים בסופר (אני מניחה שהוא מבד לא ארוג) - להניח על המגב, להעביר על הרצפה ולזרוק לפח. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שמדובר ב-swiffer? יש אותם כבר בארץ? |
|
||||
|
||||
יש, אבל לא בזה מדובר, אלא בחבילות של 10 מגבונים לחים מקופלים, כשפורשים אחד מהם הוא כמעט בגודל של סמרטוט רצפה, אתה מניח אותו על המגב מעביר על הרצפה ומעיף לפח. חוסך טאטוא, מלוי דלי במים, ואת כל הקטע המעייף של הסמרטוט שצריך לטבול בדלי ולסחוט אחרי כל ויש, והוא הולך ומאפיר מחדר לחדר, ועימו גם המים בדלי. בקיצור, אחלה המצאה, ולדואגים לסביבה- זה חוסך את מי הדלי, את הדטרגנט שבדלי המים (שאח"כ מזהם את הסביבה) ואת שטיפת הסחבה המגעילה ששום כמות מים כבר לא תנקה. |
|
||||
|
||||
רק להבהיר: עדיין צריך לבצע ספונג'ה כהלכתה מדי פעם, אבל אפשר מרווחי זמן גדולים יותר בין ספונג'ות, ובאמצע ניקוי כמתואר לעיל. כמו שאתם רואים דרכתם פה על יבלת כואבת במיוחד... |
|
||||
|
||||
חסכון במים הוא לא דאגה לסביבה. למשק המים של מדינת ישראל, אולי. בעולם, גלובלית, אין מחסור במים. __________________ שלא להזכיר שאפשר לשים דלי מתחת לברז, כשמחכים שיגיעו המים החמים במקלחת. ולשטוף בזה. |
|
||||
|
||||
טוב אז לא חסכתי במים, אבל חסכתי בזמן, עצבים וקרם ידיים (להרגעת הידיים הדואבות מהספונג'ה). |
|
||||
|
||||
גם אני שונאת לשטוף רצפה. הפתרון שלי שונה לגמרי (קשור בהפחתת תדירות משמעותית. וכשאני כבר שוטפת, אני מביטה לתקרה וחושבת על אנגליה). |
|
||||
|
||||
אני החלטתי שאם ה''רומבה'' מנקה לעיתים מספיק קרובות אז אפשר להוריד את תדירות השטיפה. |
|
||||
|
||||
ישראל כמובן לא לבד בבעיה הזו. תחשבי על כל שכנותינו, על קליפורניה, אוסטרליה, ועוד מקומות דומים - כל המים שבשוויץ ובברזיל לא יעזרו להם. יש הרבה בתי גידול שנפגעו/נכחדו בגלל שהמים שלהם הופנו לטובת האדם; אם זה לא פגיעה בסביבה, אני לא יודע מה כן. בנוסף, חיסכון במים תורם גם לחיסכון באנרגיה: שאיבת מים, אספקה שלהם לבתים, טיפול בביוב וכו' כולם גוזלים אנרגיה. לפי ויקיפדיה, יש אזורים בעולם שבהם כ-15% מתצרוכת האנרגיה מוקדשת למים. |
|
||||
|
||||
גם בטווח יותר קרוב - בהודו יש מדינות שמוצפות במים, ומדינות שסובלות מיובש מסוכן. |
|
||||
|
||||
חסכון במים הוא דאגה לסביבה בכל מקום בעולם, אם את צורכת פחות מים יש יותר מים באגם\נהר\אקוויפר שמשמש אותך לשתייה או לחילופין נצרכת פחות אנרגיה כדי להתפיל מים. בנוסף נצרכת פחות אנרגיה לטובת שינוע המים אלייך הביתה וטיהורם (במקום שעושים את זה) לאחר מכן. נהרות מתייבשים בגלל עודף צריכה בהרבה מקומות בעולם, לא רק בישראל. |
|
||||
|
||||
גם ים המלח מתייבש בין השאר בגלל שלא מספיק מי ירדן מגיעים אליו, עקב הזרמת מקורותיו למרכז הארץ. |
|
||||
|
||||
כמו כן הדלדלות המקורות גורמת למיים להיות גרועים וכתוצאה מכך אנשים צורכים מיים מבוקבקים או משקיעים חשמל כדי לסננם. |
|
||||
|
||||
טוב. שכנעתם אותי. כולכם. __________________ אבל עדיין נראה לי יותר אקולוגי לשטוף עם המים שהצטברו כשמחכים למקלחת, מאשר הסמרטוט החד-פעמי. |
|
||||
|
||||
טענה כה משונה וחסרת תקדים מחייבת מובאה כלשהי. |
|
||||
|
||||
בערך דומה למה שהיא סיפרה. אבל לא כולם משתמשים בדטרגנט. |
|
||||
|
||||
אופסי2: יש עוד סעיף שלא ראיתי שמוזכר בסקר, הלא הוא שירותי קומפוסט ביתיים (על בסיס נסורת). מהסוג הזה: http://www.sanitatzia.co.il/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95... |
|
||||
|
||||
כן. והם עצמאיים (כלומר ממה שהבנתי הם לא נעזרים בשירותי חברה). |
|
||||
|
||||
אני מכיר1 מקום שמתמחה בחיים ברי קיימא1 ויש שם רק שירותים כאלה. 1 מכיר וקשור אליו |
|
||||
|
||||
מה מהטכניקות הללו יעבדו גם במקומות עם צפיפות גדולה יותר של אנשים? לדוגמה: מחזור המים לא משמש לשתייה, כי אם להשקיה. אבל זה בדיוק מה שנעשה עם מי ביוב מושבים כיום. |
|
||||
|
||||
אז מה שהרווחת הוא את השינוע למפעל המחזור, העתיד בכל מקרה זה דבר כזה. |
|
||||
|
||||
כמה השקיה מועילה באמת אתה חוסך בסביבה העירונית הצפופה? כמה מקום תצטרך להקדיש לזה? כמה צינורות מים שונים אתה רוצה להעביר בבניין רב-קומות? |
|
||||
|
||||
כי הדלק יקר ולנסוע בפקקי תנועה זה חרא. |
|
||||
|
||||
לנסוע בפקקי תנועה זאת שאיפת חיי. לצערי אני עומד בפקקי תנועה. |
|
||||
|
||||
אני נוסע בהם אבל לאט לאט. |
|
||||
|
||||
הצטרף אלינו הקטנוענים. נוסעים בפקקי תנועה בהנאה רבה. |
|
||||
|
||||
לא? (אם היית ותיק, לא היה הגיוני שנותרו לך מלוא התשע). |
|
||||
|
||||
רוב האפשרויות לא ממש מועילות לסביבה החיסכון במשאבים בכיוון אחד ''מפוצה'' ע''י ביזבוז בכיוון אחר למשל מיחזור נייר דורש הרבה יותר מיים וחומרי הלבנה מיצור נייר מעץ גידול עצים לנייר הוא דרך טובה לכליאת פחמן ומערך האיסוף של הנייר הממוחזר גם מוסיף זיהום אוויר |
|
||||
|
||||
מחזור נייר: אתה בטוח? נייר ממוחזר הוא בד"כ נייר מאיכות פחות טובה ממילא. גידול עצים: לא ברור לי למה התכוונת. לא רצית לכתוב את ההפך? זכור לי במעומעם שעצים לנייר הם אכן ניצול גרוע יחסית של השטח, יחסית לצמחיה חלופית. מעניין אם זה נכון גם בארץ, עם הצמחיה שקמלה בקיץ. מה שעוד לא ברור לי הוא עד כמה מחזור בדיחות מועיל לסביבה. |
|
||||
|
||||
גידול עצים במובן של גידול עצים האם עצים לוכדים פחות פחמן ליחידת זמן יחסית לצמחייה אחרת? . . וצרכן האנרגיה הכי גדול בגוף הוא המוח כך שכל דבר שמקטין את השימוש בו הוא טוב לסביבה |
|
||||
|
||||
בוודאי. הרבה פחות מתירס או במבוק לדוגמה. |
|
||||
|
||||
לפחות בארץ תירס גדל רק בעונה אחת. עצים גדלים כל השנה. תירס הוא חד שנתי ונראה לי שהוא מחייב הרבה יותר עיבוד מאשר עץ שגדל במשך כמה שנים. |
|
||||
|
||||
תירס מגדלים שלושה מחזורים בשנה |
|
||||
|
||||
ולדרבי יש חוקים משלו אבל מבחינת ההלכה האקולוגית מה עדיף? |
|
||||
|
||||
היתרון הגדול בגידול עצים הוא חיסכון במים, יש הבדל משמעותי בין צריכת המים כשהעצים קטנים והאדמה מקבלת קרינת שמש לשלב שבו כל האדמה מוצלת (העצים משמשים כמלכודות לחות בלילה, ככל שהעץ גדל כך הוא לוכד יותר ויותר, מרגע שהאדמה מוצלת כמות הלחות שנאגרת באדמה גדלה בצורה משמעותית. בשלב מסוים אפשר להפסיק להשקות לגמרי. |
|
||||
|
||||
בתגובה 458985, פסקה אחרונה, טריליאן ממחזרת נייר, ובתגובה טוען דורפל (פסקה לפני אחרונה) שזה לא כדאי סביבתית, בטיעון שייצור נייר גורם לנטיעת יערות. בהמשך הפתיל אני מנסה להקשות, אנחנו מתבחבשים, ולקראת סוף הפתיל יש לאיזי טיעון יפה לטובת יערות הנייר. |
|
||||
|
||||
מעדות אישית, שני חברים בגליל שאחד עשה והשני בהליך האישורים. הרעיון הוא להמשיך להשתמש בשטח לחקלאות ולשמור על הזכות לקרקע, שניהם באדמות שניצולן הקודם כמטע מנגו ושטחי לולים הפך למסובך ויקר. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מה יש (אמור להיות) בשטח? עצים עבור נייר? |
|
||||
|
||||
לבנין, אבל ההגיון הכלכלי והסביבתי זהה. |
|
||||
|
||||
את האופציה "אני צמחוני או טבעוני, מטעמים אקולוגיים"1 הייתי מחליף ב"מגביל את צריכת הבשר מטעמים אקולוגים". יותר אנשים יזדהו עם אופציה כזו. 1 למה צריך פה פסיק? |
|
||||
|
||||
תכל'ס. עבורי זה נכון לגבי רוב האופציות. אני לא צמחונית, אבל נמנעת כמעט לחלוטין מאכילת בשר בקר ואוכלת מעט עוף. משתדלת לקחת סל קניות לסופר1 ולאחד כמה מוצרים באותה שקית, אבל לא נמנעת מכך לחלוטין. לא מחזיקה רכב אבל לא פוסלת את הרעיון לשכור מדי פעם לפי הצורך2 או לשאול רכב מההורים כשאין תחב"צ סבירה.6 כשאני קונה נורות אני דואגת שהן יהיו מהסוג האקלוגי (גם כשהן יקרות יותר) אבל לא מחליפה במיוחד את הישנות הקיימות כל עוד הן פועלות. מנתקת את המטענים מהחשמל כשהם מסיימים להטעין את הבטריות/סלולרי/נגן, אבל לא מנתקת מכשירי חשמל גדולים. משתדלת לוותר על טיסות - אבל רק אם יש חלופה סבירה.3 משתדלת לקנות מקומי, מחנויות קטנות, להמעיט בקנייה מרשתות5 ובאופן כללי - לא לקנות יותר ממה שאני צריכה. לעשות שימוש חוזר בכל מיני דברים, אבל למחזר *ממש*7 לא יוצא לי. אבל אני גם מודעת לכך שאני חיה עכשיו חיים שמאפשרים לי את כל הדברים האלה די בקלות. כמה שהמאמץ יהיה יותר קשה, כך נקודת האיזון תשתנה. 1 אחד מהם סרגתי משקיות סופר ישנות. באמת! 2 תיאורטית, לפחות. בינתיים עוד לא יצא לי. 3 כלומר, לא אוותר על יעד רק כי הגעה סבירה אליו אפשרית בטיסה בלבד.4 4 אמרתי סבירה! ולכן מדלהי לגואה נסעתי 30 שעות ברכבת במקום לטוס, אבל מצ'נאי לאיי אנדמן טסתי במקום לשוט במעבורת של שלושה ימים. 5 בעצם, זה יותר קשור למודעות פוליטית מאשר אקולוגית. 6 עוד משהו שלא קרה כבר חצי שנה לפחות. 7 כלומר, לזרוק בקבוקים או נייר לפח מחזור. מצד שני, אני גם קונה מעט מאד שתייה בבקבוקי פלסטיק מלכתחילה. מים, למשל, אקנה בבקבוק רק אם נתקעתי בלי, לא עבור הבית. |
|
||||
|
||||
כשראיתי את הכותרת של הסקר קצת חששתי, כי אני לא מחזיק מעצמי אקולוג דגול במיוחד. התברר לי להפתעתי שאני מקיים לא מעט סעיפים: אני מקפיד לזרוק ניר, קרטונים, מיכלי פלסטיק (אנחנו כמעט לא קונים בקבוקי שתיה, אבל גם מרכך כביסה, אקונומיקה ושוקולית באים במיכלי פלסטיק שניתנים למחזור) וסוללות למיכלים המיועדים לכך ולזרוק בגדים משומשים למיכלי איסוף לנזקקים (ע"פ הצהרתם, מה שלא ראוי ללבישה מועבר למיחזור). אין לי מייבש כביסה (וגם לא מדיח כלים), אני מקפיד לקנות נורות חסכוניות (למעט נורות 40-60 וואט לגופים עם נורות חשופות משקולים אסתטיים ומניעת קרינה מיותרת), אבל לא מחליף את שלוש נורות הלהט בנות ה-6 שעדיין לא נשרפו (גם יומן יגיע). אני מכין קומפוסט מהפסולת האורגנית ומהדשא הקצור והעלים שנשרו, לא מדפיס שום דבר ולא קורא עיתונים (I-PAD מאוד נוח לקריאה ולקרוא מסמכים בעבודה יותר נוח לי מהמסך - אפשר למצוא במהירות את הפסקה הדרושה). יש לי (רק) שני ילדים, אבל זה לא מסיבות אקולוגיות ועד לא מזמן הם היו מתרחצים ביחד (הבן הודיע שמספיק לפני מספר שבועות), אבל זה היה משיקולי חסכון בזמן ולא מים. אבל יש לי גם חצי לא אקולוגי: אני נוסע לעבודה וחזרה 100 ק"מ ביום (אשתי חצי מזה, אבל היא גם נשארת בבית חלק מהימים) וגר בישוב כמעט חסר תחבורה ציבורית, בבית צמוד קרקע, שלצידו מדשאה גדולה וצמחיה נוספת שאני מעריך את צריכת המים שלה בכ-150 ממ"ק בשנה. אני לא מקפיד על אף אחת מהאפשרויות הנוגעות לקניה אקולוגית של מצרכים (יד שניה, מקומי, שקיות, חיתולים כשהיה רלוונטי, חומרי ניקוי אקולוגיים) חוץ מזה שאני משתדל לא לקנות מה שאני לא באמת צריך. אני טס (עם המשפחה) לפחות פעם בשנה לטיול בחו"ל (אבל בד"כ קרוב - לאירופה) ואוכל בשר (או עוף או דגים) לפחות 5 פעמים בשבוע (וב-3 מהם גם שולחים לי את האוכל מהמסעדה לעבודה כשהוא ארוז באריזות לא מתכלות). אני חושב שהתרומה העיקרית שלי לאיכות הסביבה היא העבודה שלי: החברה שאני עובד עבורה בונה את Ivanpah Solar Power Facility [Wikipedia] ומתכננת עוד כמה כאלה. |
|
||||
|
||||
מה העניין עם טיסות? מישהו מעדיף לשוט מהארץ? ואם זה פעמיים בשנה, זה די זניח. |
|
||||
|
||||
תסתכל על הטבלה הבאה, נסה לחשב כמה גרם פד"ח פולטים בטיסה הלוך חזור ליעדים שונים לעומת נסיעה בימים רגילים ואז תגיד לי אם זה זניח. |
|
||||
|
||||
קרא שוב את הטבלה. המספרים בה לא ענו על השאלה האם מטוס עם 400 נוסעים פולט יותר ממכונית עם שני נוסעים. |
|
||||
|
||||
הנתונים הם לאדם. לדוגמה ברכבת זה 0-250 והם כותבים "*טביעת כף הרגל הפחמנית של נסיעה ברכבת נמוכה מזו של נסיעה רכב משפחתי או של רכב 4X4, מפני שהאנרגיה המשמשת להנעת רכבת מתחלקת על פני מספר רב יותר של נוסעים." |
|
||||
|
||||
החישוב שם ליין מיובא נראה לי שתמוה. בהנחה שמדובר בהובלה בים ברוב הדרך, הרי שזו דרך הובלה יעילה יחסית. מה המקור למספרים הללו? הם מתייחסים לארץ? |
|
||||
|
||||
הבעיה עם הובלת יין בים היא שהמון מתנדף. |
|
||||
|
||||
ברצינות? מבקבוקים? |
|
||||
|
||||
יצאנו מסיוטה עם שני בקבוקי שלוש ליטר של וויסקי משובח חופשי ממס וכארבעים קרטונים של ליטר יין ספרדי, עד פאלרמו בחמישה ימי הפלגה לא נשאר כלום. |
|
||||
|
||||
נתקלתי בתופעה דומה גם ביבשה, אני חושב שהבעיה היא בבקבוקי הזכוכית. |
|
||||
|
||||
ואני חושב שהבעיה היא במנעול של הארגז... |
|
||||
|
||||
שוב? כבר סגרנו את הפינה הזו. פד"ח הוא לא זיהום אויר, וטבלאות כמו הנ"ל הן בולשיט מוחלט. |
|
||||
|
||||
תנוח דעתך. אין מעבורות. הנמנע מטיסות מגביל עצמו לירדן ולמצרים. |
|
||||
|
||||
יש המון קרוזים ואפשר להגיע בהם לאירופה. אפשר גם להצטרף להפלגה ביאכטה. |
|
||||
|
||||
קרוז, בעליל, זו לא הפלגה נוחה. אם אתה בסך הכל מעוניין להגיע ליוון, לא לבלות במלון צף, נמצאת משלם הרבה יותר מדי ומבלה בספינה הרבה יותר מדי, על פחות מדי. ובקרוזים, הם לא מאוד מעוניינים בנוסעים לכיוון אחד בלבד, או בנוסעים לכיוון אחד, שמחכים שבוע ביעד, ואז חוזרים איתם. מה שמאלץ אותך לשלם על שני קרוזים. להצטרף להפלגה ביאכטה - בשביל זה אתה צריך להכיר יכטאים. עוד משהו שלא כל אדם יכול לעשות. ועצומה בעניין: |
|
||||
|
||||
מה הם רוצים משר התחבורה? למה לא לנסות לפנות לחברות מעבורות מיוון/קפריסין/איטליה/טורקיה? |
|
||||
|
||||
אם לא היו טיסות מהארץ, היית פונה לחברות מחו"ל ומציע להן לפתוח קו טיסות? |
|
||||
|
||||
כן. ז''א אם הסיבה שאין מעבורות היא בגלל שמשרד התחבורה מונע מחברות מעבורות להקים קווים לישראל אז הייתי פונה לשר התחבורה, אבל אם אין מעבורות משום שחברות המעבורות חושבות שזה לא כדאי, אז הייתי פונה אליהן. את בטח לא מתכוונת שמדינת ישראל תסבסד מעבורות לאירופה. |
|
||||
|
||||
הנה למה לפנות למשרד התחבורה: |
|
||||
|
||||
סיפרו לי שספינות משא מסויימות מוכנות לקחת נוסעים (ואפילו את המכוניות שלהם) על בסיס מקום פנוי בתנאים ספרטניים למדי. |
|
||||
|
||||
קרא שוב את השורה הראשונה, זו שיש תחתיה קו. _________________ אגב, לפני כמה חודשים ניסיתי לבדוק את העניין, הואיל ושקלנו לנסוע ליוון בדרך זו. כשלנו. |
|
||||
|
||||
קראי שוב את השורה השניה, זו שמתחת לקו. אני מכיר מישהו שהשתמש בשירות הזה. |
|
||||
|
||||
אוי, חבל שהאפשרות הזו לא היתה קיימת לפני כמה חודשים. תשמעו סיפור ותבינו למה. אחר-צהריים אחד באמצע מאי האחרון, בעוד אני יוצא במכוניתי מקיבוץ שער העמקים, ראיתי רוכב אופניים מפדל בכבדות בעלייה לכיוון טבעון, כשהוא גורר אחריו עגלה עמוסה. משהו בו נראה לי לא בסדר, אז עצרתי והתעניינתי בשלומו. מסתבר שהוא תייר הולנדי, שאכן מיד אמר שהוא בצרות, ולכן הזמנתי אותו אלי הביתה (חצי שעת רכיבה משם) כדי לנסות לעזור. אחרי שהוא הגיע אלי הביתה, התקלח, וטרף שתי חבילות רביולי, הוא סיפר לי את הסיפור המוזר הבא. הוא בחור בן 50 בערך, בלי משפחה, שבערך שנה לפני שפגשתי אותו פוטר ממקום העבודה שלו, ובלי הכנסה קבועה, איבד את הבית שלו. משום מה הוא החליט שהדבר הנכון לעשות יהיה לרכוב באופניים לארץ הקודש, וזה בדיוק מה שהוא עשה, למרות שלא היה לו ניסיון מיוחד ברכיבה "רצינית". הוא רכב אלינו דרך כמה מדינות באירופה, טורקיה, סוריה, לבנון (שם הוא גילה שמעבר ראש הנקרה סגור לתיירים), שוב סוריה, ירדן, ואז ישראל. כשנכנס לארץ, הוא קיבל אשרת שהייה של שישה חודשים בלבד (במקום השנתיים שמישהו אמר לו שאפשר לקבל), שאותם הוא בילה בעיקר באילת, בתור מתנדב/מתאכסן באיזו אכסניה נוצרית (?) שמנהל הולנדי אחר. כשעמדו להיגמר ששת החודשים שלו, הוא יצא לסיני לכמה ימים, מתוך כוונה לקבל שישה חודשים נוספים כשינסה לחזור לארץ, אבל התאכזב כשבפעם הזו אישרו לו שבועיים בלבד. עוד התברר לו שבגלל שהוא החתים את הדרכון שלו בחותמת ישראלית, הוא לא יוכל להיכנס שוב לסוריה או ללבנון, ולכן לא יוכל לחזור לאירופה באופניים דרך היבשה. מישהו שהוא פגש באיטליה, בדרך לארץ, סיפר לו שאפשר להגיע בקלות ובזול מהארץ לאירופה על סיפון של מעבורת/ספינת משא, אבל כשהוא ניסה לברר על האפשרות הזו, הוא העלה חרס. אני פגשתי אותו יומיים-שלושה לפני תום התוקף של אשרת השהייה שלו, כשהוא בדרך לנצרת, בלי תוכניות מוגדרות להמשך. כל רכושו עלי אדמות הסתכם באופניים, העגלה, הציוד הבלוי שעליה, וכמה מאות שקלים בכיס. לא היה לו אף אחד באירופה שיכול לעזור. הוא אמר שכל יעד באירופה יהיה טוב בשבילו, אז התיישבתי על האינטרנט ועל הטלפון, ומצאתי כרטיס טיסה בכיוון אחד לברצלונה, מאד בזול (נדמה לי שב-$120), עוד באותו הלילה. הצעתי שאקנה לו את הכרטיס ואסיע אותו לשדה התעופה, ושהוא יחזיר לי את הכסף כשיוכל (בידיעה שהיום הזה כפי הנראה לא יגיע לעולם), אבל אז, להפתעתי, הוא אמר שהוא לא מוכן לעזוב בלי כל הציוד שלו, ששקל באזור 60 ק"ג. להעלות את כל המשקל הזה למטוס היה משלש את מחיר הכרטיס, ואת זה כבר לא הסכמתי לממן. הוא, מצידו, לא הסכים שאני אשלח את הציוד במועד מאוחר יותר, במשלוח זול (ואיטי) יותר, וגם לא הסכים לנסות למכור אותו (לא שראיתי איך היה אפשר למצוא קונה, אבל גם האפשרות הזו עלתה). נותרו לו שתי תקוות: הראשונה, שהקונסוליה ההולנדית תממן לו כרטיס טיסה עם כל הציוד, והשניה, שאיכשהו אני (בתור דובר עברית) אוכל למצוא חברת ספנות שתסכים להעלות אותו ואת הציוד על הפלגה לאירופה. נהיה כבר מאוחר, אז הצעתי לו מיטה, וסיכמנו שמחר ננסה לפעול בשני הכיוונים. למחרת התקשרנו לקונוסוליה, תיארנו את המקרה, ואז נאמר לנו שהגברת הרלוונטית בישיבה, ולכן תתקשר אלינו מאוחר יותר. במקביל, התקשרתי לכל חברות הספנות החיפאיות שמצאתי באתר דפי זהב (למעלה מ-20, אם אני זוכר נכון, ביניהן חברת רוזנפלד שאיזי ציין), אבל בכולן נאמר לי שכבר אין יותר פעילות של מעבורות נוסעים מישראל לאירופה, ושאף אחד לא ייקח את הבחור בהפלגה מסחרית רגילה של ספינת משא. כרטיס ל"קרוז" היה מאד יקר, יותר מאשר להטיס את הציוד. השעות עברו, הישיבה של הגברת בקונסוליה התמשכה והתמשכה (אבל לשנינו היה ברור שהסיכוי אצלה קטן), והפתרון שההולנדי בחר היה לעבור לירדן, ומשם, "אלוהים גדול". הצלחתי להעמיס את כל הציוד שלו על המכונית שלי, ויצאנו למעבר הגבול ליד בית שאן. בדרך התקשרה סוף סוף הגברת מהקונסוליה, ואחרי שתיארתי לה את המצב ואת התקוות שהבחור תלה בה, היא פרצה בצחוק מתגלגל, והסבירה שהמקסימום שהם יכולים לעשות זה לארגן קנייה של כרטיס טיסה/הפלגה, אם מישהו אחר יעביר להם את הכסף הדרוש. הבחור מאד התעצבן, אבל המשכנו בנסיעה. כשעברנו ליד הגלבוע, סיפרתי לו שלפי התנ"ך, שם נהרג שאול המלך, והתעניינתי אם הוא מכיר את הסיפור. הוא אמר לי שכמובן כן - יש אתו שני ספרי תנ"ך והוא מאמין אדוק באלוהים, אבל (וזה ציטוט כמעט מדויק), "יש רגעים, כמו עכשיו, שאני כבר לא בטוח". בכל אופן, הוא הצטלב כשהתקרבנו למעבר הגבול. קניתי לו במכולת של קיבוץ מעוז חיים כמה מצרכים, נתתי לו קצת כסף, והורדתי אותו במעבר הגבול. מאז אין לי מושג מה קרה אתו. |
|
||||
|
||||
הוא יכול היה לרכוב על אופניו למצריים ולעלות שם, בנמל אלכסנדריה או אחד הנמלים הקטנים יותר, על מעבורת לקפריסין, יוון, או כל מקום אחר. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, הוא לא רצה לעבוד דרך מצרים בגלל המהפכה שהתרחשה שם אז. |
|
||||
|
||||
? בהחלט, אכסניה נוצרית, מנוהלת ע"י יהודים משיחיים. |
|
||||
|
||||
הוא היה יכול ''להסגיר'' את עצמו למשרד הפנים ולהיות מגורש לארץ מולדתו. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל לא נראה לי שמשרד הפנים היה דואג לשלוח גם את כל הכבודה שלו. רק אחרי שכל הפרשה נגמרה, כשסיפרתי עליה לכמה חברים, עלה בדעתי שבעצם הוא היה יכול להישאר בארץ בלי אשרה, ולנסות להתארגן יותר בניחותא לחזרה להולנד. יש הרי בארץ אלפי (עשרות אלפי? מאות אלפי?) עובדים זרים בלתי-חוקיים, והוא, עם המראה הצפון-אירופי שלו, בטח לא היה מעורר חשד מיוחד. |
|
||||
|
||||
נשמע לי ממה שסיפרת שאולי הוא לא בנוי נפשית לעבור על החוק. |
|
||||
|
||||
תהייה: נניח שמישהו שהה בארץ באופן לא חוקי, אבל הרשויות לא גילו את זה והוא מיוזמתו עומד לטוס מכאן. כשהוא מגיע למשטרת הגבולות בנתב"ג הם מגלים שהוא היה בלתי-חוקי. אני מניח שיעשו לו בעיות בפעם הבאה שירצה לבוא - אבל בינתיים האם פשוט אומרים לו "יאללה, טוס לנו מהעיניים" או שמפעילים עליו איזושהי סנקציה? או לפחות לוקחים הצידה ומשפילים? |
|
||||
|
||||
קרה לי באיטליה בדרך לארץ, הויזה שלי פקעה שבוע קודם, השוטר התייעץ עם שוטר אחר ושלח אותי לדרכי בלי שום בעיות. |
|
||||
|
||||
צריך ויזה באיטליה? |
|
||||
|
||||
היום כבר לא. |
|
||||
|
||||
לא לגמרי מדויק. אתה לא צריך ללכת לשגרירות, שתצמיד לך ויזה לדרכון, אבל כניסתך כתייר (או איש עסקים) היא תחת התנאים הכלליים של ויזת תייר. בין יתר האיסורים וההגבלות שויזת התייר מטילה עליך (כמו למשל איסור העסקה), כלול גם האיסור לשהות במדינה מעל תקופה מסויימת, לרוב 3 או 6 חדשים, תלוי במדינה. |
|
||||
|
||||
בהודו משלמים מס מיוחד. באוסטרליה משפילים. מניסיון. |
|
||||
|
||||
קווי הספנות הזולים לאירופה עולים יותר מהטיסה שמצאת. |
|
||||
|
||||
מה עם לגשת למרינה הקרובה למקום מגורייך ולתלות שם פתק על לוח המודעות שאת מחפשת להצטרף בתשלום להפלגה לקפריסין או יוון? |
|
||||
|
||||
סכוי נמוך, ועם המטען המוזכר, שואף לאפס. |
|
||||
|
||||
כפונקציה של מה? |
|
||||
|
||||
הוא לא פונקציה. |
|
||||
|
||||
זה לא זניח. טיסה במטוס סילון צורכת דלק כמעט כאילו כל אחד מהנוסעים היה נוסע את המרחק במכונית. פעמיים בשנה הלוך ושוב לאירופה (או פעם בשנה לארה''ב) עשויות להכפיל את צריכת הנפט השנתית שלך. |
|
||||
|
||||
מה הקשר? אפשר להחליט שבמקום לטוס פעמיים בשנה טסים רק פעם אחת (או אחת לשנתיים, או לחמש, או לנסיעה אחת ארוכה במקום ארבע קצרות), שלאילת מגיעים באוטובוס ולא בטיסה, שבתוך המדינות אליהן טסת אתה נוסע או שט במקום לקחת טיסה פנימית. זו שאלה של מודעות. אני מכירה הרבה אנשים שעבורם השאלה אם לטוס או לבחור בחלופה תעבורתית אחרת תלויה רק בשאלת המחיר. אני לוקחת בחשבון גם את השאלת ההשלכה האקולוגית. |
|
||||
|
||||
אם את צריכה להגיע ליעד באירופה, את תטוסי לאיטליה ותמשיכי משם ברכבת? |
|
||||
|
||||
לאירופים זו דווקא החלטה מאוד משמעותית. היתה לי חברה הולנדית שסיכמה עם עצמה שתטוס רק פעם בחמש שנים. וכשרצתה לנסוע לחופשה בספרד, נסעה ברכבת. |
|
||||
|
||||
לפני שנה נסעתי לוולנסיה, לפגישה של פרויקט אירופי שמקום העבודה שלי השתתף בו יחד עם אוניברסיטאות, חברות ומכוני מחקר מפינלנד, צרפת, איטליה, אנגליה, גרמניה והולנד. בחרתי לטוס למדריד ולנסוע ברכבת לוולנסיה. בהשוואה לטיסת המשך לולנסיה זה האריך את הנסיעה, נדמה לי, במשהו כמו ארבע שעות לכל כיוון1 (ובמקרה שלי לא הוסיף למספר הלילות הדרוש). זה גם היה הרבה יותר זול, אבל השיקולים העיקריים שלי היו איכות הסביבה ותיירות2. הופתעתי וקצת התאכזבתי לגלות שכל שאר הבאים טסו עד ולנסיה, רובם אם לא כולם בשתי טיסות. ייתכן שאצל חלקם ההבדל היה כרוך בלילה נוסף, אבל הרושם שלי היה שהאופציה המסילתית בכלל לא עלתה על דעתם - זה נראה להם מפתיע וכמעט אקזוטי שנסעתי ברכבת. 1 אני לא באמת זוכר; הנסיעה עצמה היא רק ארבע וחצי שעות, אבל צריך תחבורה בין שדה התעופה לתחנת הרכבת במדריד, וזה תוספת יותר גדולה מהחיסכון בתחבורה בוולנסיה, שם אפשר היה ללון במלון טוב במקום טוב מטר מהרכבת. 2 מהרכבת אפשר לראות נוף, בתוכה אפשר להרגיש יותר מחוברים למקומיים, ובהמתנה לרכבת או אחריה אפשר לעשות שיטוט קצר במדריד3. זה מנצח בקלילות את התענוג המפוקפק של שעתיים פלוס בשדה תעופה. 3 אם אתם בתחנה, רק עשר דקות וכמה אירו מפרידים ביניכם לבין "גרניקה"! כולל קניית הכרטיס והפקדת המזוודה והכל. |
|
||||
|
||||
לפני שנים מספר טיילתי בבריטניה רבתי. התכוונו להגיע לאירלנד וחשבנו לנסוע בתחב"ץ + מעבורת, כשהכומר הקתולי החביב שארח אותנו בביתו חשף בפנינו את ראיינאייר. לא היה לנו שמץ של מודעות למחיר האקולוגי של טיסה. הטיסה בראיינאייר, אם מזמינים אותה מספיק זמן מראש, יותר זולה. הרבה יותר זולה. כמה יותר זולה? היא עלתה פאונד וארבעים פני + מיסי נמל. רק המעבורת היתה עולה יותר. ___________________ אין לי מושג איך מתנהל המודל העסקי שלהם. ואיך הם לא פשטו את הרגל עד כה. |
|
||||
|
||||
לא. כשהייתי צריכה להגיע ללונדון נסעתי ללונדון ישירות. בתור ישראלית עם אפשרויות מסע קרובות מוגבלות אני משתמשת בטיסות יותר ממה שהייתי רוצה. אבל כמו שציינתי, אני משתדלת לצמצם לאפס את טיסות הפנים. בשבעה+ חודשים במזרח, טסתי רק חמש פעמים (נוסף לטיסות מהארץ ובחזרה) ורק כשהחלופה הייתה לא סבירה (שלושה ימים במעבורת בתנאים לא קלים) או כשהמשמעות הייתה ויתור על יעד (לבורמה אפשר להכנס רק בטיסה, אבל בתוך המדינה נסעתי אך ורק בסירות ובאוטובוסים,1 למרות שהטיסות מאד זולות והמרחקים גדולים). בארץ לא עולה על דעתי לטוס, וכשיום אחד ארד סוף סוף לצלול בירדן או בסיני, או אזכה לראות את הפירמידות, אני די משוכנעת שאחצה את הגבול קרקעית. 1 ספיציפית בבורמה נוסף לשיקול האקולוגי היה גם שיקול פוליטי - כל חברות התעופה שייכות במידה זו או אחרת לחונטה הצבאית, ובמהלך כל הטיול השתדלתי במידת האפשר2 שהכסף שלי יגיע לאנשים פרטיים ולא לגופים ציבוריים. 2 הצלחה מלאה לא הייתה ולא יכולה הייתה להיות לי. בבורמה רב הנסתר על הגלוי. |
|
||||
|
||||
יש איפה לצלול בירדן? |
|
||||
|
||||
במקום שהצליינים טובלים, מלא כסף קטן ושרשראות זהב, כמו תחת הגשר במרינה באילת. |
|
||||
|
||||
את זה אפשר גם אצלנו, לא? בארץ לא נופלים להם מעות ועדיים? |
|
||||
|
||||
הגדה המערבית של הירדן זה אצלנו בינתיים. ניסיתי להתבדח על המשמעות הכפולה של ''צלילה בירדן''. |
|
||||
|
||||
בים האדום, למה לא? |
|
||||
|
||||
שני סעיפים אקולוגיים שאתם יכולים להוסיף בבית צמוד קרקע: לשתול צמחייה שאינה דשא (יש צמח ששכחתי את שמו, שמכסה את האדמה לא פחות טוב, וצורך ממש מעט מים). ולגדל חלק מהירקות שלכם (בעיקר ירקות חורף, שמניבים בקלות). |
|
||||
|
||||
יבלית. אני יכול לספק ייחורים למי שרוצה. |
|
||||
|
||||
פרנקניה משהו: |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שאפשר לשבת על זה או לשחק בכדור עם הילדים. גם מסיבת יום-הולדת או סתם ערב על האש עם המשפחה עדיפים על מדשאה. החורף אנחנו עושים לראשונה ניסוי בגידול ירקות. נראה מה יצא מזה. |
|
||||
|
||||
בשביל לשחק בכדור עם הילדים הייתי מעדיפה שטח טרשי פשוט בחצר (וצמחיה רק מסביב). אם יש צאלון גדול שמשיר עליו חיפוי, אז בכלל הוא ייראה נפלא. |
|
||||
|
||||
חשבתי שמדיח כלים חוסך הרבה מים בהשוואה לשטיפה ביד. לא כך? |
|
||||
|
||||
יש ויש, ראיתי שוטפי כלים חסכוניים וגם כאלה שהברז זרם בעוז כל זמן שהיתה עוד כפית בודדת בכיור. אני אישית מתהפנט ונגנב מהמים הזורמים מהברז והרבה פעמים אני נוטה לביזבוז (ביחס לעצמי ולא ביחס למדיח כלים). |
|
||||
|
||||
עוד שיפור אקולוגי קטן: מצאתי עבודה ליד הבית, עברנו לרכב יחיד (לא ליסינג) ואני נוסע על אופניים לעבודה (ולימי גשם או שרב, מסתבר שיש לי קו אוטובוס שעושה את הדרך בזמן סביר). |
|
||||
|
||||
למה זה חשוב לציין שהרכב הוא לא רכב ליסינג? רכב ליסינג הוא פחות ירוק? |
|
||||
|
||||
ברכב ליסינג (תפעולי) נוסעים בלי חשבון (מנסיון). |
|
||||
|
||||
האם גם העבודה החדשה קשורה באנרגיה ירוקה? |
|
||||
|
||||
האם שכרה של האקולוגיה יצא בהפסדה מהשינוי שעשית? (אין בכך ביקורת על המהלך, חלילה) |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלא, כלומר שהחברה שעזבתי תמצא לי מחליף שגר בירושלים. בכל מקרה, השיקול העיקרי היה איכות החיים שלי ולא השיקול האקולוגי. |
|
||||
|
||||
האם הפעולות הללו באמת מועילות לסביבה, או רק מפורסמות ככאלו ? ממחזר נייר - נייר מגיע מיערות שנשתלו במיוחד לצורך הזה (כלומר, חסכון בנייר לא מגדיל את שטח היערות). בנוסף מיחזור נייר נעשה תוך שימוש בכימיכלים מזיקים (ומים). למיטב ידיעתי, החסכון האנרגטי מאוד משתנה, וכך גם מקור האנרגיה המשמשת ליצור ולמיחזור (שאין דין אנרגיה הידרו-אלקטרית או גרעינית כמזוט). ממחזר בקבוקי פלסטיק - בזמן שבעולם משקיעים מאמצים אדירים לכלוא פחמן באדמה, אנחנו מתעקשים שלא למלא את המזבלות שלנו בצורות היציבות יחסית שלו ? למה ? מזבלה שבנויה נכון (כמו שנעשה במדינות מערביות רבות) אינה פוגעת בסביבה. נחפר בור, מדופן היטב, מתמלא לאורך מספר שנים ואז נסגר, ועליו מוקם פארק או מגרש גולף. במקום זה להשקיע אנרגיה (פד"ח) כדי למחזר את מה שלא כדאי כלכלית ? הרי מיחזור הבקבוקים לא יוריד את הדרישה לנפט כלל (סוגי נפט שונים וכד'). ממחזר זכוכית - נכון וכדאי, גם כלכלית (למשל במקרה של בקבוקי בירה של חצי ליטר, הפיקדון גדול מהדרוש בחוק). ממחזר בד - ? משליך תרופות לפח ייעודי - זה אולי עוזר לבני האדם (בעיקר פסיכולוגית), לסביבה לא ממש. המינון המינימלי של הפרוזאק/ויאגרה/רטלין/הסם החביב עליך שיגיע למאגרי המים לא יפריע לאף בעל חיים. משליך סוללות לפח ייעודי - טוב וראוי. משתמש בסוללות נטענות -כנ"ל. משתמש בנורות חסכוניות - טוב לפעמים. כמו שכבר כתבו, לפעמים החום דווקא מועיל, מנסיוני נורות חסכוניות גם עמידות הרבה פחות במקומות בהם מדליקים ומכבים לעיתים קרובות (אולי זה פחות קריטי בדגמים אחרים). משתמש במייבש כביסה (במקום לתלות) רק כשאין ברירה - מועיל בהחלט. מכין קומפוסט מהפסולת האורגנית - אני מכיר אנשים שמכינים הרבה יותר קומפוסט ממה שהם צריכים, שוב במקום לקבור את הפחמן המרושע (שאף ישמש כמקור אנרגיה עת יהפוך למתאן). רק מי שיש לו גינה ממש גדולה צריך להפוך חלק ניכר מהפסולת האורגנית שלו לקומפוסט. סעיפי החסכון - חסכון זה טוב באופן כללי, אבל למים יש מוניטין מוגזם. צריכת מים היום לא שונה מהותית מצריכת חשמל. התפלת מי ים (שני שקלים לאלף ליטר - למדינה) מאפשרת למזער את הפגיעה בסביבה, ודווקא החסכון הוא זה שהוביל את המדינה כל השנים להימנע מהתפלה, על חשבון הטבע. עדיף לקמץ קצת במזגן, ולהנות מעוד חמש דקות במקלחת. מכונית היברידית - מכונית קטנה וחסכונית צורכת בערך את אותה כמות הדלק ופולטת בערך את אותה כמות הפחמן, בנוסף, עלויות היצור והסוללה מטים את המאזן נגד ברוב המקרים. מצד שני, זה פתח חשוב מאוד לקידום של טכנולוגיה ירוקה, ואולי כבר בקרוב זה יהיה כדאי גם לסביבה עבור רוב המשתמשים. |
|
||||
|
||||
לגבי ההיברידיות: כשאני לא רוכב על קטנוע אני נוהג במכונית משפחתית היברידית. האוטו עושה בערך 16-17 ק"מ לליטר בעיר ו-22 ק"מ לליטר מחוץ לעיר. יתכן שמכונית קטנה כמו הסוזוקי אלטו או פז'ו 107 היו יכולות להתחרות בתצרוכת הזו (אני לא משוכנע כלל), אבל נסה להכניס אליהן משפחה שנוסעת לסופשבוע בצפון עם התיקים... עזוב, אל תנסה. במכונית הקטנה אתה מקבל הרבה פחות אוטו. |
|
||||
|
||||
אפשר לקבל צריכה דומה גם במכוניות גדולות יותר (במיוחד בנהיגה חסכונית), ישנם גם דגמי דיזל חסכוניים1. אבל אני מסכים שבד"כ (ובמיוחד בדגמים שנמכרים בארץ) זה כרוך בפשרה מסויימת בגודל הרכב (למרות שגולף GTD זה לא אוטו כל כך קטן). 1 כן, זה סוג שונה של זיהום. השוואה של צריכת דלק בפועל |
|
||||
|
||||
דיזל זה לא סוג שונה של זיהום, זה פשוט זיהום יותר גדול - יותר חלקיקים, יותר NOX וכו'. |
|
||||
|
||||
איכשהו הנתונים שהם מביאים נשמעים לי קצת תמוהים. ה-GTD (דגם ספורטיבי עם 170 כ"ס) צורך הרבה פחות מאחיו ה-2.0TDI (דיזל, אותו נפח מנוע, שלושים כ"ס פחות)? הוא אפילו צורך פחות מה-1.6TDI BlueMotion, דגם שכל עילת הקיום שלו היא חסכון בדלק, עם מנוע דיזל קטן יותר ב-20% ועם 65 כ"ס פחות? נשמע לי מאד משונה. בכל מקרה, גם אם זה המצב אז שילוב בין מנוע דיזל חסכוני כזה לבין סוללה בריאה יכול להביא להיברידית חסכונית עוד יותר. כעת מתחילים לשווק גם היברידיות Plug-In - כאן יש פוטנציאל לצמצום ניכר מאד בצריכה השוטפת, אם כי זה מאד תלוי באופי המסלול היומי שלך. אגב, בארץ לא נמכרות גולף דיזל (אולי למוניות), ואילו היו מוכרים כאן את ה-GTD הוא היה עולה כ-170,000 ש"ח או יותר. |
|
||||
|
||||
בקבוקי פלסטיק, אתה טוען שזה לא כדאי כלכלית לחברות שמקימות את כלובי הפלסטיק בערים? אם כך, למה הן עושות את זה? נייר, אם ראית פעם יער לנייר או לעץ, אתה יודע שמדובר ביערות שלפחות מהבחינה הנופית, עדיף שיהיו במקומם יערות רגילים, מה גם שאני משער שמחסלים ביערות האלה את הצמחייה הנמוכה (מתצפית בלבד) שמבזבזת משאבים. בייצור נייר לא משתמשים בכימיקלים מזיקים ומים? ובחישוב ה"תועלת" לאיכות הסביבה צריך להוסיף את עלות השינוע של הנייר או חומרי הגלם שלו. |
|
||||
|
||||
כי יש חוק, שנותן לבקבוקים הללו ערך כלכלי (ומשית קנסות אם אין מיחזור). ראיתי יערות שניטעו לצורך כריתה (אני לא יודע אם לנייר), והם דמו מאוד ליער הטבעי סביבם. אני לא יודע אם זה המצב בכל מקום, אבל מניין ההנחה שהם באים במקום יער טבעי ? זו קרקע פרטית, אם לא תהיה דרישה לנייר, יתכן שגידול חקלאי אחר יחליף אותם. יצור נייר דורש פחות כימיכלים רעילים, למיטב ידיעתי. כל מה שטענתי זה שהחישוב האנרגטי מסובך ולא אחיד. למשל מיחזור נייר בארץ היום, יכול להיות שיגדיל את צריכת הפחם, בזמן שייצור הנייר בצפון אמריקה צורך מים ממקור הידרואלקטרי (ועלות השינוע בדרך הים זניחה). יכול להיות שזה לא המצב. אבל ההכללה הגורפת של מיחזור נייר (להבדיל מהפחתת הצריכה) כטוב לסביבה רחוקה מלהיות טריוויאלית. |
|
||||
|
||||
ואללה, נקודה מעניינת עם הפלסטיק. מכיוון שהפלסטיק מוצק הוא במילא לא משפיע על ריכוז הפד"ח באוויר (אולי בעקיפין דרך היצור שלו, אבל זה כנראה קורה גם במחזור) ולכן אין משמעות למחזור שלו, מהצד של התחממות כדור הארץ. אבל אולי שווה למחזר פלסטיק כדי שיהיה לנו יותר נפט שנוכל לשרוף ואז כן להכניס אותו למחזור הפחמן הגזי? |
|
||||
|
||||
מעניין שכרגע מוביל ''איסוף פלסטיק'', שמשמעותו האקולוגית אפס (או פחות מזה). גם ''מיחזור זכוכית'', מה שזה לא יהיה בארץ, זו פעולה חסרת משמעות היום. |
|
||||
|
||||
מחזור זכוכית זה כמדומני, אחד משניים, החזרה של בקבוקי בירה גדולים תמורת 1.3 שקלים או החזרה של בקבוקי שתייה קטנים תמורת 30 אגורות. ייצור זכוכית כרוך בהשקעת אנרגיה ובכריית חומרי גלם, מחזור בקבוקים כנראה זול יותר מייצורם מחדש (אחרת לא היו משלמים לך 1.3 שקלים) ולכן מועיל אקולוגית. אני לובש עכשיו בגד פליס שעשוי כידוע מפלסטיק ממוחזר, כך שכנראה חסכתי ייצור כותנה איפשהוא בעולם וחסכתי משאבים של מים ואדמה לייצור הכותנה, מקום למזבלה שתאכסן את בקבוק הפלסטיק, וזיהום הקרקע ומי התהום בתוצרים של פירוק פלסטיק. |
|
||||
|
||||
"פסולת הפלסטיק כולה מהווה כ-15% מסך כל משקל הפסולת הביתית וכ-30% מנפחה ". הנפח שתופס מפעל מיחזור הוא בסופו של דבר הרבה יותר קטן מהנפח של בקבוקי הפלסטיק. |
|
||||
|
||||
השאלה הראשונה המתבקשת היא באיזה שלב ? 30% אצלי בפח? 30% במשאית הזבל? 30% כשזה דחוס באדמה? חוץ מזה, כאמור, ההנחה היסודית שחסר לנו מקום לקבור זבל, לוקה בחסר. צריך לגבות את העלות האמיתית של הטמנה לא מזיקה (אני חושב שזה קורה כבר היום, אם כי לא ברמת התושב), שזה הרבה פחות מעלות המיחזור. |
|
||||
|
||||
1.אני משער שבמשאית, אצלך זה לא מעניין אף אחד ובאתרי ההטמנה זה יותר כי הפסולת האורגנית מתכלה די מהר. 2. חסר לנו מקום לקבור זבל. הזבל מהמרכז מגיע לדודאים. 3. מהי העלות האמיתית של הטמנה לא מזיקה? |
|
||||
|
||||
1. אני בספק. מוצרי פלסטיק נדחסים טוב למדי תחת לחץ1. יש חומרים אורגניים שמתכלים לאט מאוד במעבה האדמה. 2. לא חסר לנו מקום לקבור את זבל, יש לנו את דודאים (ועוד אתרים רבים שיכולים להיות מפותחים בנגב, כי מדינה לא צריכה להיות מוגבלת לאתר הטמנה מרכזי יחיד). 3. איסוף, שינוע (פלוס זיהום נלווה, אולי יבנו רכבת לדודאים ?), הכנה נכונה של אתר פסולת (פשוט לאמץ תקן מתקדם, לא צריך להמציא את הגלגל). אם אני זוכר נכון, היעד של המשרד לאיכות הסביבה עמד על היטל של כמאה שקלים לטון (בעתיד), בחו"ל זה לעיתים יותר, אבל בעיקר במקומות בהם צריך להעביר את הזבל מרחקים גדולים (ואם כל הכבוד לארצנו, אין כאן מרחקים גדולים). זה אומר שהעלות של הקילו וחצי אשפה ליום שהישראלי מייצר היא כאגורה וחצי (אני חושב שזה לא כולל הוצאות פינוי הפסולת, שמאוד משתנות בהתאם לאופי הישוב). אם דיפון כפול דורש שלוש אגורות ליום, גם זה נראה לי מוצדק. אם כבר להשית עלויות על המזהם (ואני בעד), אז במקום לגבות מס מהעיריות, שאינן יכולות לעשות דבר בנוגע לייצור האשפה של תושבי הערים, צריך לגבות את המס מיצרני האריזות (או כל פסולת לעתיד). אבל שוב, בגלל שהמס יוצא אפסי, אין בזה טעם. 1 As of 1993, U.S. landfills consist of 40% to 50% paper waste, 20% to 30% construction debris, and 1.4% disposable diapers אני מניח שהיום זה קצת יותר, וכאן מדובר על פסולת שהיא לא רק ביתית, אבל מכל מקום, הפלסטיק לא מאוד משמעותי לנפח האשפה המיוצרת.
http://en.wikipedia.org/wiki/Landfill_in_the_United_... |
|
||||
|
||||
מעבר לשטח עצמו המשאית שנוסעת הלוך חזור 220 ק"מ לדודאים ו340 ק"מ לאפעה פולטת מזהמים (נניח פחמן חד חמצני) וצורכת דלק, מעמיסה על הכביש לבאר שבע והורסת אותו, לעומת זאת מפעל המחזור כמעט ולא משחרר פחמן חד חמצני, לא מעמיס על הכביש ולא הורס אותו. |
|
||||
|
||||
יש שרות רכבות זבל שיוצאות מחיפה, עוצרות בחדרה ובבני ברק ומובילות אשפה לתחנת ''צפע''. משם הפסולת מועברת במשאיות למישור רותם ומוטמנת במכרות של חברת ''רותם אמפרט''. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
צ"ל כמובן 15 אגורות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני ממחזר רוב האשפה שלי (פלסטיק, קרטון, נייר, מתכת, אלקטרוניקה - אבל רק כי אשתי עובדת ליד מרכז המיחזור הירושלמי), אך עיקר תרומתי האקולוגית היא בתיקון חפצים/רהיטים/מכשירי חשמל שהתקלקלו במקום לקנות חדשים. הייתי שמח אם היה יותר דגש לזה בציבור. |
|
||||
|
||||
איפה נמצא מרכז המחזור הזה? |
|
||||
|
||||
בגבעת שאול |
|
||||
|
||||
הסעיף- הגבלת ילודה מטעמים אקולוגיים נשמע לי מוזר, ועל כן מפתיע בעיניי שכעשרים איש ציינו אותו. האם מישהו מוכן יהיה לפרט..? |
|
||||
|
||||
תחשוב כמה משאבים צורך ומבזבז תינוק - חיתולים וכיו"ב, כמה יצרוך כשיגדל, וכמה יצרכו ילדיו, ותמצא שפחות ילודה = פחות זיהום סביבתי מכל הסוגים. |
|
||||
|
||||
תינוק, וילד, באמת צורכים הרבה משאבים, אבל רוב אלה שמגבילים את מספר הילדים הפרטיים שלהם, עושים בנקודה הזאת של המשאבים חישוב כלכלי, ולא אקולוגי. קשה לי להאמין שיש בארץ הרבה אנשים שרצו עוד ילדים, וגם היה להם מאיפה לקחת את המשאבים הכלכליים והאנרגטיים הדרושים, אבל הם ויתרו על התוספת למשפחה בגלל חישובים סביבתיים. |
|
||||
|
||||
המוותרים מטעמים אקולוגיים הם אכן מיעוט. |
|
||||
|
||||
אני נמנעתי מהולדת ילדים בכלל מסיבות אידיאולוגיות. הילד היחיד שיש לי מאומץ. ולא, לא קוראים לי סטיבן פינקר. |
|
||||
|
||||
אם פעם איזי יעצבן אותך, תוכל להציע את הרעיון הזה לאשתו כדי לנקום בו. |
|
||||
|
||||
אז איפה בסקר האפשרות להתאבדות המונית? אם נפזר את הגופות באדמות כדור הארץ בצורה שווה, הן יכולות להיות דשן מצויין. התאבדות בחנק לא מזהמת בכלל. אני חושב שאם מתאמצים אפשר למצוא דרך סביבתית להכריח אנשים שמתעקשים להמשיך ולזהם להצטרף אלינו כדשן לאמא אדמה. בטח אפשר לקבל עוד פרטים אצל גרינפיס. |
|
||||
|
||||
הבעיה בהתאבדות המונית היא שמי שיתאבד הוא רק מי שאיכפת לו מהסביבה, ואז מי שישאר בחיים ימשיך לזהם (אפילו יותר מהיום) ולא יהיה מי שיגיד לילדים שלו להמנע מזיהום. למעשה, התאבדות המונית רק תאיץ את הזיהום. לעומת זאת, רצח המוני... |
|
||||
|
||||
לא חושב שמי שמזהם יזהם יותר רק כי כל הירוקים התאבדו. כמעט ואין לירוקים השפעה עכשיו. לעומת זאת, אם יש נגיד 30% ירוקים, אפילו הפחתה אפקטיבית של 15% בזיהום היא משמעותית. הטיעון היחיד נגד התאבדות המונית הוא, שאז אי אפשר יהיה לקדם את התוכנית של כל"ז, בה אנו כופים גם על האנשים שעוד לא מבינים את הנזק לסביבה לעזור להצמחת יערות הגשם. מערכת, אפשר להוסיף את האפשרויות לסקר? |
|
||||
|
||||
בוודאי שיש להם השפעה: חוקי מחזור, חוקים שמגבילים זיהום ברכב, חוקים שמעודדים אנרגיה "ירוקה", חוקים שמגבילים מכירת מוצרים מזהמים... אני עדיין חושב שרצח המוני יהיה יעיל הרבה יותר מסתם התאבדות. |
|
||||
|
||||
ישר לרצוח? למה הקיצוניות הזאת? אפשר להתחיל מפיתוח אידיאולוגיה של מניעת חיסונים. |
|
||||
|
||||
זו גם הבעיה בהמנעות מהבאת ילדים... אם אקולוגיסטים ימנעו, משקלם באוכלוסיה של הלא-אקולוגיסטים יגבר. |
|
||||
|
||||
תינוק = תינוק ועוד פוטנציאל לתינוק בדור הבא ועוד אותו פוטנציאל בריבוע וכך הלאה. כלומר הנזק הסביבתי של תינוק אחד הוא אינטגרל של כמות האדם השיורי שמחולל התינוק כפול כמות הזיהום הצפויה של אותו אדם עד אינסוף. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על המתאן שמשחררות החיות, והצמחים שהן משחיתות. מה עם הכחדה מאסיבית של החיות? קצת רעל שיפוזר באגמי מים גדולים יהרוג ביעילות הרבה חיות ויפחית את הנזק הסביבתי שלהן! מערכת - אפשר להוסיף את זה כאופציה? |
|
||||
|
||||
יש כבר אופציה כזו. ההמלצה היא לא להרוג חיות אלא לא לגדל המוני חיות נוספות לצריכה המונית-מסחרית של האדם. פרות וכבשים, נניח. |
|
||||
|
||||
כן, זה מונע בעיה עתידית, אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה של כל החיות שנמצאות בג'ונגלים הרחוקים. הטענה "צריך לפתור בעיה אחרת", היא קצת ילדותית, לא? נהרוג את כל החיות בגו'נגלים (קל, למשל עם רעל אקולוגי שיפוזר באקוויפרי מים, או אולי חיידקים מהונדסים גנטית מהמכון הביולוגי), ובמקביל אפשר להפחית את הגידול המסחרי (יותר מסובך, כי יש כאלה שמעדיפים את הסטייק על איכות הסביבה). |
|
||||
|
||||
אתה בן שלוש ומאשים אותי בילדותיות? מי טען "צריך לפתור בעיה אחרת"? לא הבנתי. (אין שום בעיה עם החיות בג'ונגלים, הן אולי רבות אבל חיות בסביבה טבעית שבד"כ מתאזנת מעצמה, גם אם בלי התחשבות מיוחדת ברמת פליטת המתאן. גידולים של מונו-קולטורה זו סביבה "לא מאוזנת" במופגן). |
|
||||
|
||||
שוב אותה תופעה, זה שאני בן שלוש וילדותי, לא מונע ממני להעביר ביקורת על תופעות ילדותיות אחרות. מעבר לזה שלא חשוב הגיל - העיקר התרגיל, כמו שהפרסומת אומרת. לעניין, החיות הגדולות, כמו בני האדם, צורכות משאבים סביבתיים ויוצרות זיהומים. דוגמא אחת היא מתאן, דוגמא שניה היא הכחדה של מינים אחרים או העברת מחלות. השמדת כל החיות הגדולות היא קלה לביצוע, זולה סביבתית, ותחסוך משאבים סביבתיים רבים. למה ארגונים סביבתיים לא תומכים בה? הטענה "הסביבה מתאזנת מעצמה" היא טענה ערכית. בואו ונגדיר את האדם כחיה, ואז ההשפעה שלו על הטבע גם מתאזנת מעצמה. |
|
||||
|
||||
זה אחד הנימוקים שאני מעלה בכל פעם שאשתי רומזת שאולי כדאי לחשוב על הגדלת המשפחה. למרות שאני באמת חושב שזאת סיבה טובה, הנימוק העיקרי הוא שאני לא רוצה. |
|
||||
|
||||
ידוע שבשנים האחרונות יש יותר ויותר צמחונים, אבל 14% זה מעל מה שהערכתי, ההערכות האחרונות ששמעתי לפי משרד הבריאות היו 7% ולפני זה דיברו על 2%. מסתבר שאנחנו יותר מההומואים, יותר מהאיטרים, הרבה יותר מהחרדים, הרבה יותר מהמתנחלים, אנחנו כוח אדיר ולא ידענו! |
|
||||
|
||||
אתם גם פולטים הרבה יותר מתאן |
|
||||
|
||||
יכול להיות, מתוקף היותנו כוח אדיר, אבל אני די בטוח שאתה טועה. לפי מה חישבת? |
|
||||
|
||||
מה הביא אותך למסקנה שיש 14% צמחונים? |
|
||||
|
||||
או.קי. הבנתי. סליחה. |
|
||||
|
||||
ל-6 האחוזים שממעטים להשתמש בשקיות פלסטיק: במה אתם מרפדים את פח הזבל המטבחי, ואיך אתם מורידים את הזבל למטה? |
|
||||
|
||||
ממעטים לארוז עם שקיות פלסטיק בסופר = פחות שקיות נכנסות הביתה. ובשקיות שכן נכנסו, משתמשים לצורך איסוף זבל = לא משתמשים בשקיות זבל יעודיות לעניין. זה מה שאני עושה. ____________________ אבל גם מי שכן משתמש בשקיות זבל יעודיות אבל מפחית בצריכת שקיות הפלסטיק לצורך קניות, עושה משהו. |
|
||||
|
||||
מצמצם בשימוש בשקיות פלסטיק. |
|
||||
|
||||
ומה בדיוק הצמצום בשימוש בשקיות פלסטיק עושה? חשבתי שכבר הסבירו שפלסטיק הוא לא מזהם ולא צורך משאבים מיוחדים מהסביבה לפחות מבחינה סביבתית הוא עדיף על החומרים שהוא מחליף (בד,עץ,נייר וכד') בגלל ההתפרקות האיטית שלו |
|
||||
|
||||
ענית לעצמך. פלסטיק מתפרק לאט. השתמשת בשקית 5 דקות. לה, לעומת זאת, יקח עשרות ומאות שנים להתפרק. למה זה עדיף סביבתית? |
|
||||
|
||||
התפרקות איטית עדיפה מבחינת הסביבה כי פחות תוצרי פירוק משתחררים לסביבה ביחידת זמן שקית נייר שנרקבת משחררת גזים ונוזלי ריקבון שקית פלסטיק לעומת זאת פשוט מתפרקת לאיטה השאלה היא מה יותר מפריע לך , הרקב או המפגע האסטטי? נייר ובד גם צריכים שטחי גידול יחודיים ליצור חומר הגלם שקיות פלסטיק לעומת זאת מיוצרות מגז טבעי שהוא מוצר לוואי של תעשיית הדלק |
|
||||
|
||||
בעלי חיים, עופות ודגים בולעים את השקיות, ונחנקים למוות. |
|
||||
|
||||
האם זה יותר או פחות ממספר בעלי החיים שמתים בגלל גידולים חקלאיים? האם איזה צב ים טיפש שבלע שקית פלסטיק הוא יותר חשוב מהציפור שאת העץ שלה כרתת כדי לעשות שקית נייר? |
|
||||
|
||||
זה לא עניין של ''חשוב''. צב שבלע שקית - סובל ומת בייסורים. ציפור שאין לה איפה לבנות קן, אולי לא כייף לה, אולי לא תעמיד צאצאים, אבל הסבל שלה יהיה בדרגה פחותה בהרבה. |
|
||||
|
||||
אבל הגוזלים?! מה יהיה עם הגוזלים?! |
|
||||
|
||||
השורה היא ''ובכל ביצה- הספנתעיר''. וברבים הספנתעירים. |
|
||||
|
||||
מהמעט שידוע לי, עצים לנייר מגודלים בשיטה שבה יש כמה חלקות, שתילים שזה עתה נטעו, עצים בני שנה, עצים בני שנתיים, עצים בני שלוש. כשכורתים את העצים בני השלוש מיד נוטעים שתילים שמחליפים אותם, כך שמספר העצים נשאר קבוע. וכמובן, לא כורתים את העצים בעונת הקינון. וסבלם של בעלי החיים שנחנקים מהשקיות הוא באמת נורא. |
|
||||
|
||||
אם את שקית האשפה שלך אתה זורק לפח מסודר, ולא לים, סיכוי קטן מאוד שדג, עוף או בעל חיים (רגע, דגים ועופות לא נופלים בהגדרה הזאת?) יחנק ממנה. |
|
||||
|
||||
את השקיות שלנו אנחנו לא זורקים רק לפח, אנחנו זורקים אותן בהרבה דרכים ויעידו איי פלסטיק. |
|
||||
|
||||
לא כל שקית פלסטיק היא חלק מהבעיה הזאת, ולא כל רשות מקומית בארץ דואגת להשליך את השקיות שלה לאוקיינוס, במקום לקבורה מסודרת. אם אתה תיפטר מהשקית שלך בדרך מסודרת, אתה לא תתרום לבעיה הזאת. |
|
||||
|
||||
לא. אבל -א' טיעון ירוק אך הגיוני בנושא מתיחס גם לצריכת שקיות כמעודדת ייצור שלהן (אפשר תיאורטית לייצר מתוצרי הלואי של נפט, רק מוצרים שאכן יגיעו לקבורה נאותה) - ב' מובן שאת השקיות שלי אני זורק לפח, אבל זה פוטר אותי בהכרח מכל אחריות נוספת בעניני שקיות באופן גורף? |
|
||||
|
||||
פלסטיק מיוצר מחומרים שיכלו להיות דלק פחמימני. פוליאתילן מיוצר מאתילן שמיוצר מנפט גולמי או גז טבעי. |
|
||||
|
||||
גם נייר מיוצר מחומרים שיכלו להיות דלק פחמימני וזה לא מדויק להגיד שאתן מיוצר מנפט גולמי יותר מדויק להגיד שהוא מוצר לוואי של תהליך הזיקוק של נפט גולמי לדלק ושאם לא היינו מוצאים לו שימוש בייצור פלסטיק היינו צריכים לשרוף אותו או לשחרר לאטמוספירה אבל מה שהכי הכי הכי חשוב חוץ מלהיות סרן ידוע מה בדיוק הנקודה שלך? |
|
||||
|
||||
למה מתפרקת שקית פלסטיק? שלא לדבר על כך שמדובר על שקית בד אחת לכל אלפי שקיות פלסטיק, במקרה שהוצג כאן. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול לתת לך תשובה מוסמכת על תהליכי פרוק של פוליאתילן אבל ניחוש מושכל מתוך תצפיות על שקיות בטבע אני משער שהתהליך המרכזי הוא התקצרות של מולקולות הפולימר ו"צילוב" בינן כלומר תהליך הפרוק הוא יותר פיסי מאשר כימי וכמובן שהנקודה היא לא מוצרי הפרוק הסופיים אלא קצב ההתפרקות ושוב הרב פעמיות של שקיות הבד זה ששקית אחת כזאת יכולה להחליף אלפי שקיות חד פעמיות זו דווקא לא נקודה לטובה מבחינה סביבתית האתן הוא תוצר לוואי של תעשיית הדלק אם לא היינו הופכים אותו לפלסטיק היינו צריכים לשרוף אותו או לשחרר אותו לאוויר - הרבה יותר מזהם אז אם אתה רוצה לחשב את המחיר האקולוגי של החלפת השקיות החד פעמיות בשקיות מ"בד" (ולמעשה רוב השקיות הרב פעמיות גם עשויות מפוליאתילן) אז אתה צריך להכניס גם את המחיר הסביבתי של ההיפטרות מהאתן העודף ואם אתה ממש מנטורי ירקא ומתעקש להחליף את השקיות בחומרים טבעיים בלבד אז צריך להוסיף גם את מוצרי הפירוק ,גם את האתן העודף שישאר וגם את המחיר הסביבתי של גידול חומרי הגלם |
|
||||
|
||||
תסביר בבקשה לסרן פשוט שכמוני, מה קורה בדיוק לשאריות שקיות הפלסטיק? |
|
||||
|
||||
הן נעשות פריכות ומתפוררות מה קורה לפרורים והאם הם בסוף חוזרים להיות אתן ו/או פחמימנים פשוטים אחרים ? לא יודע |
|
||||
|
||||
אגב, גם מפגע אסתטי הוא סוג של מפגע סביבתי (אני מניח שאסתטיקה היא הבעיה העיקרית, למשל, עם המזבלות הפירטיות לפסולת בניין בארץ - תקנוני אם אני טועה). ושקיות הפלסטיק דורשות בעצמן קצת אנרגיה לייצורן. |
|
||||
|
||||
אל תספר *לי* על שקיות נילון! מה שכן- אני משוכנע שהפינגויניים האינטילגנטיים שיסתובבו על החופים אחרינו יאספו פקקי קוקה-קולה וישתוממו על השלמות האחידה. |
|
||||
|
||||
חמש שקיות בד עמידות (שמתקפלות לגודל זעיר) שקניתי לפני שש או שבע שנים, חסכו לי מן הסתם כמה אלפי שקיות פלסטיק, והיד עוד נטויה. החשבון הוא לא רק של חומר מול חומר, אלא צריך לקחת בחשבון גם אורך חיים. |
|
||||
|
||||
לפני שבוע נאלצתי לזרוק שקית "על בד" רב פעמית כזאת לאחר שבלתה. אני מניח שכוסות קלקר גרועות בהרבה מכוס קרמיקה רב פעמית, אבל מעבר לזה, איפה אפשר למצוא את תחשיבי העלות מול תועלת של הצעדים הירוקים או פסבדו ירוקים האלו? |
|
||||
|
||||
השקיות שדיברתי עליהן הן לא השקיות היחסית מסיביות שרואים לא מעט בארץ (כאלה), אלא שקיות מבד סינתטי מאד עמיד, שכשהן מקופלות לתוך הנרתיק הקטנצ'יק שלהן, אפשר להכניס שתיים לתוך קופסת סיגריות. לי יש בדיוק כאלה, של חברת Reisenthal; הן עלו לי ארבעה או חמישה דולר כ"א לפני שש-שבע שנים, ומאז משמשות אותי בנאמנות ובקושי מגלות סימני בלייה. אני מחזיק שתיים באופן קבוע באוטו ועוד כמה בבית, וכאמור, הן חסכו לי (ולכולנו) אלפי שקיות פלסטיק. בנוגע לנקודה האחרונה שהעלית - אני מסכים אתך לחלוטין שהרטוריקה של החינוך האקולוגי סובלת מחוסר חמור במספרים ובמדידה. למשל, ברור שגם נסיעה במכונית וגם צריכת מים הן פעולות שליליות מבחינה אקולוגית, אבל בכלל לא ברור לי מהו יחס ההמרה ביניהן - האם קילומטר אחד במכונית שקול בנזקו לסמ"ק מים, לליטר, או לקוב? אין לי שום מושג אפילו על סדר הגודל, וזה חבל, כי אז הייתי יכול למקד את המאמצים שלי בכיוונים יותר פרודוקטיביים. אידיאלית, היה אפשר לפרסם "מחירון" לכל מיני פעולות במעין מטבע אקולוגית שמודדת את הנזק של הפעולות: שקית ניילון אחת שווה X אקו-לירה, ליטר מים שווה Y אקו-לירה, וכו'. כמובן שהמחירון יצטרך להיות תלוי-מיקום - הנזק האקולוגי של צריכת ליטר מים בארץ אינו זהה לנזק המקביל בנורווגיה. מעולם לא ראיתי ניסיון ליצור כזה מחירון, וכאמור, בעיניי זה חבל. |
|
||||
|
||||
יש מחירון "אקולוגי" - המחיר הרגיל בהנחה כמובן שאין סובסידיות ו/או תקנות שמשנות את המחיר באופן מלאכותי |
|
||||
|
||||
זה היה נכון אם מחיר המוצר היה כולל את פגיעתו האקולוגית, מה שהיה קורה אם היצרן היה צריך לשלם קנסות על הזיהום שנגרם בייצור, והצרכן היה משלם עבור הזיהום שנגרם בשימוש. |
|
||||
|
||||
הרעיון שלך חיובי אבל עדיין המחיר לא היה משקף את המחיר האקולוגי כי המחיר מורכב מעוד הרבה גורמים. |
|
||||
|
||||
נניח שאפשר להתשמש בשני "דברים", שעולים אותו דבר ויש להם יעילות זהה, אבל בעת שמייצרים אחד נפלטים לאטמוספירה גזים רעילים בכמות X, ובעת שמייצרים את השני, נפלטים גזים 0.1*X גזים רעילים. למפעל המזהם אין סיבה לעבור לתהליך הייצור הירוק יותר אם לא תטיל עליו קנסות (או תיתן גזרים למפעל השני) משום שהוא לא סובל ישירות מהזיהום, לעומת זאת, הנזק הכלכלי שנגרם לנו כחברה ניתן לכימות כ-Z דולרים שמתבטאים בעיקר בהוצאות על בריאות1, האם לא ראוי שכל אחד מהמפעלים ישלם על הנזק שהוא גורם? במקרה שיש חלופה זהה בעלות זהה, התשובה לשאלה שהצגתי היא כנראה שכל מפעל ישלם על הנזק שגרם, העלות תתגלגל לצרכנים שיבחרו את המוצר הזול יותר ומזהם פחות, אבל אם אין חלופה "ירוקה" וטובה למוצר המזהם, לא בטוח שאני רוצה לשלם עוד מס רק בשביל להקטין את הצריכה של מוצר נחוץ. 1 אבל גם לכלוך והסתרת השמש הם נזקים. |
|
||||
|
||||
תמיד אפשר למצוא מקרי קצה שלא מתאימים לכלל אבל בגדול יותר זול זה גם יותר טוב לסביבה בעולם האמיתי רוב הזיהום מקורו בשימוש בדלק אז מוצר שייצורו צורך פחות דלק הוא גם יותר זול וגם פחות מזהם |
|
||||
|
||||
יותר זול יותר טוב לסביבה? זאת אמירה מוזרה, שקל מאוד להפריך אותה. יותר זול שבאוטו לא יהיה ממיר קטליטי, יותר זול שהארובה של המפעל\חברת החשמל תהיה בגובה של 10 מטר ולא בגובה של 50, יותר זול לא לנקות את השפכים של המפעל אלא לשפוך אותם לקישון\ים. (רוב הזמן) יותר זול לשרוף פחם מאשר לשרוף גז וכו' |
|
||||
|
||||
מה מלמדים אותכם שם בבצפר? זה שקיימות תעשיות מזהמות לא "מוכיח" שכל התעשיות מזהמות זה אפילו לא מוכיח שרוב התעשיות מזהמות אם אתה רוצה להפריך את הכלל אתה צריך להביא יותר מכמה דוגמאות אתה צריך להסביר למה לדעתך ברוב המוצרים החתימה האקולוגית כוללת גם זיהום שלא מתבטא במחיר המוצר0 . . 0ותזכור בבקשה ששימוש בחשמל ודלק דווקא כן נכלל במחיר |
|
||||
|
||||
אתה טענת "שזול יותר -> ירוק יותר" אני אומר שאם אתה לא מתחשב בסביבה, אתה יכול בקלות לחסוך בהוצאות (שיתבטאו במחיר המוצר), ונתתי כמה דוגמאות. אתה אומר ששריפת דלק מתבטאת במחיר המוצר, אבל, גם במקרה הזה, אם המפעל מייצר חלק מהאנרגיה שלו בעצמו באמצעות פחם, גז או מוזט, יש הבדל ברמת הזיהום, שלא נמצא בהכרח ביחס ישר לעלות למפעל. |
|
||||
|
||||
לגביי הבקשה שלך שאני אראה ש"וב המוצרים החתימה האקולוגית כוללת גם זיהום שלא מתבטא במחיר המוצר", לי זה נראה מובן מאליו, כמעט כל הליך ייצור המוני הוא מזהם במידה כלשהיא, נוצרים שפכים, נוצרים גזים מזהמים, נוצרת אשפה. נכון שבמדינות המערב, לזיהום הזה יש עלויות, אם יש לך פסולת חריגה עולה לך כסף לפנות אותה1, אם יש שפכים, מבקשים ממך לטהר אותם, אם אתה מזהם את האוויר עשויים לבקש ממך לצמצם את הזיהום, אם אתה כורה אבן מהר, אתה צריך לשקם את הנוף. אם אתה עוסק בדלקים, תתבקש לנקוט באמצעים כדי שהם לא יחלחלו לקרקע. ולכן אפשר להגיד שחלק מעלות הזיהום, נכנסת למחיר המוצר. אבל, אתה כמדומני מתנגד לרגולציות מהסוג הזה, והיא גם לא קיימת, נניח, באפריקה או בסין. 1 ואם לא, אז עולה "לי" כסף לטפל בה, למרות ש"אתה" ייצרת את הפסולת. |
|
||||
|
||||
למה רוב המוצרים זה הקריטריון? למה לא המוצרים האחראים למרבית הזיהום? ובכלל - מה זה "רוב המוצרים" ואיזה מין מדד מוזר זה? 200 עגבניות זה 200 מוצרים שונים או מוצר אחד? וקילומטר נסיעה באוטו זה מוצר אחד או האוטו הוא המוצר? המדד הרלבנטי הוא האם מרבית הזיהום מגולם במחיר, ומכיוון שלזיהום בפני עצמו אין עלות תעשייתית (ללא רגולציה)ברור שהוא לא מגולם במחיר. עלות הפקת תזקיק דלק לא כוללת באופן "טבעי" את הזיהום הסביבתי הנוצר מכך. הדרך הפשוטה להבין את זה היא פשוט להסתכל על עולם התעשיה לפני שנוצרה הרגולציה הסביבתית. השאלה שאתה מנסה לגרום לאחרים לענות עליה בשבילך (שזה גם דבר מוזר בפני עצמו) היא פשוט לא רלבנטית כלל וכלל. |
|
||||
|
||||
"200 עגבניות זה 200 מוצרים שונים או מוצר אחד?" הייתי שמח אם היו מבהירים זאת בקופה המהירה שבסופר. |
|
||||
|
||||
רוב המוצרים זה הקריטריון כי כלל זה משהו שאפשר להגיד אותו על הרוב והשאלה הייתה איך אנחנו יודעים איזו פעולה/מוצר/ואטעבער היא הנכונה ביותר מבחינה אקולוגית התשובה שלי היא שברוב המקרים האופציה היותר זולה היא גם בעלת החתימה האקולוגית הנמוכה ביותר מהסיבה הברורה שברוב המוצרים יש יחס ישר בין כמות המשאבים הדרושים ליצור לבין המחיר |
|
||||
|
||||
השורה האחרונה שלך פשוט מופרכת, בוודאי אם מנסים להסתכל מבחינה סביבתית. שוב - לא ברור לי מה זה "כמות משאבים" ואיך מודדים אותה? אם לפי מחיר אז מה שכתבת בשורה האחרונה הוא פשוט טאוטולוגיה, אז אני מניח שלא לזה התכוונת. אחרת במה יש "יותר משאבים" - בליטר דלק מזוקק או בקילוגרם עגבניות? מה "כמות משאבים" זה סתם מילים ריקות. |
|
||||
|
||||
להכריז שטענה מסויימת היא מופרכת בלי להסביר למה היא מופרכת זו לא טענה הניתנת להפרכה ומה רע בטאוטולוגיות? אלו ההצהרות הברורות מאליהן שעליהן אפשר לבסס דיון האם אתה חושב שברוב המוצרים אין קשר בין עלות היצור לכמות המשאבים (חומרי גלם,חשמל,דלק וכד') שדרושים לייצור? או שאין קשר בין עלות היצור למחיר לצרכן? |
|
||||
|
||||
כי חוץ מדלק וחשמל יש למחיר של המוצר עוד רכיבים (עבודה, חומרי גלם, מיסים...), ורכיב העלות שלהם לפעמים משמעותי מספיק על מנת שהמחיר לא יהיה תמיד מדד מוצלח לזיהום שהם מייצרים. למשל, המחיר של קילו כמהין גבוה בהרבה מהעלות של קילו פטריות, האם אתה משוכנע שהזיהום של ייצור קילו כמהין גבוה מהיצור של קילו פטריות? |
|
||||
|
||||
במקרה של כמהין, כמעט בטוח שכן. ייצור פטריות רגילות הוא לא תהליך מזהם במיוחד. 'ייצור' כמהין בכלל לא. אבל הזיהום הצדדי קרוב לודאי גדול יותר: איסוף, גידול חיות שמוצאות את הכמהין, שינוען מאזורים מסויימים מאוד בעולם למקומות מרוחקים הרבה יותר (מול פטריות שאפשר לגדל בהרבה יותר מקומות), וכו'. |
|
||||
|
||||
אז קוקה קולה בקולנוע לעומת סופר דרינק בחנות, זה לא שקשה למצוא דוגמאות. |
|
||||
|
||||
יש לי שקית בד שמתקפלת לתוך כאילו-ארנק שאני זוכרת שהשתמשו בה אצלנו בבית כשעוד הייתי ילדה. כלומר, היא לפחות בת 20; סל שסרגתי משקיות ניילון לפני שלוש שנים (ולא מראה שום סימני בלאי) ושקית בד מאיזה כנס שקר כלשהו. השקיות אל-בד כל כך לא נוחות שלא ברור לי למה להשתמש בהן בשיגרה. ויותר מזה, אנחנו מוצפים בכל כך הרבה תיקים/מארזים/שקיות "שוות", שלא ברור לי למה לקנות במיוחד "סל לקניות" במקום להשמיש אחד שכבר קיים. |
|
||||
|
||||
כי לרוב, על התיקים/מארזים השווים שמקבלים חינם, מופיע גם לוגו מסחרי גדול שלא כייף להסתובב איתו במשך שנים. |
|
||||
|
||||
כן, אבל מספיק אחד או שניים עם הדפס חביב שלא מפריע, או אולי אפילו כזה שאת מזדהה איתו.1 לא צריך עשרות. דווקא על שקיות העל-בד שמוכרים בסופר יש לוגו ענק של החברה. 1 למשל אם קיבלת אותו מעמותה או בכנס. |
|
||||
|
||||
אני קיבלתי בזמנו שקיות בד שמיוצרות מסדינים ישנים והוכנו במפעל שמעסיק מוגבלים. אבל זה: א) באמת הארד קור של אקו-קורקט. ב) לא היה בכוונה (קניתי בחנות יד שנייה והן חילקו שקית לכל קונה מעל סכום מסוים). |
|
||||
|
||||
ניצחת. שקיות רב פעמיות מסדינים ישנים שנתפרו על ידי מוגבלים לוקח אפילו סל קניות רב פעמי משקיות נילון שעבר זמנן. |
|
||||
|
||||
הו, אמא תרזה, שכחת לציין שהסדינים נלקחו ממעון לחסרי בית. |
|
||||
|
||||
וכובסו במים קרים ומגנטים במקום השיטות הקונבציונאליות. |
|
||||
|
||||
להרגיע: הם היו ממש מכוערים. |
|
||||
|
||||
זאת אמא תרזה, שכריסטופר היטצ'נס כתב שהיא פנטית פונדמנטליסטית ומזויפת שלא תומכת בעניים אלא בעוני ושנלחמה בפתרון לעוני, שחרור הנשים מחיים של בהמות שמתרבות בכפיה? |
|
||||
|
||||
אז הנה. מכיוון שאמרת "הארד קור": עד כמה לדעתך יש קשר בין אקו-קורקטיות של פעולה ספציפית כפי שהיא מורגשת על ידי המבצע (ה"היי" של XKCD) או נראית על ידי החברה, לבין האפקטיביות האמיתית שלה בשמירה על הסביבה? (כן, על זה חצי מהדיון, במיוחד לגבי שקיות, אבל את לא עוד אמרת שום דבר קונקרטי בנושא :) |
|
||||
|
||||
מה יש *לי* לומר בנושא? :-) נראה לי שדיברתי עליו די והותר באייל. אני בעיקר מצטערת שכבר לא עושה קומפוסט במרפסת (אם כי לא נראה שיש לי כוח לחזור לזה בקרוב). בעיקר בגלל שכשעושים קומפוסט ולא זורקים יותר זבל אורגני לפח הביתי, נורא כייף לגלות איך בפח הביתי מצטברים, אחרי 4 ימים שלמים, בערך 2 גפרורים שרופים, אריזה של בורקס ופתק מקומט אחד, או משהו. כך זה לפחות בסל הקניות שלנו. התוודעתי לא מזמן לעמדה האקו-פטליסטית1, שאומרת שכדור הארץ ידע תהפוכות גדולות הרבה יותר מחור קטן באוזון, ושאנחנו פסיק בהיסטוריה שלו, ושיש כל כך הרבה גורמים קוסמיים שאינם בשליטתנו, שגם אם נמחזר את כל השקיות בעולם עדיין תהיה תקופת קרח/אש/סופגניות מתישהו, וכולי וכולי. זה מאוד פסימי אך באמת קצת מרגיע. 1 אני נהנית להמציא מונחים חדשי םכאלה. כמובן שהעובדות שפירטתי ידועות, אבל העמדה הזו כתזה של אנשים בדיון על איכות הסביבה היא דבר שונה. |
|
||||
|
||||
זה נכון שכדור הארץ ידע תהפוכות גדולות הרבה יותר מחור קטן באוזון, ויש להניח שהוא היה יודע כאלה בעתיד גם בלי עזרתנו, וזה גם כנראה נכון שכדור הארץ, ואפילו החיים עליו ישרדו תהפוכות כאלה, אבל בכלל לא בטוח שאנחנו נשרוד אותן. אז נכון שאנחנו רק פסיק בהיסטוריה שלו, אבל למה לקצר את הפסיק הזה במו ידינו? |
|
||||
|
||||
כי לא בא לנו להיות טיפוסים אנאליים שמתחשבנים על שקיות ניילון, דלק וטיסות? |
|
||||
|
||||
אז בוא לא נתחשבן, אבל נודה בכך בגלוי, ולא נגיד שזה לא משנה. כולנו נמות בסוף. חלקנו נהנים מעישון סיגריות, אבל אף אחד לא טוען שמכיוון שמימלא נמות בסוף, העישון אינו מזיק. |
|
||||
|
||||
או, שלום לך! חסרת לי. |
|
||||
|
||||
שלום שלום. נחמד מצדך לכתוב זאת. |
|
||||
|
||||
*זה* נראה לך מקומם? ומה עם הבורקס בפח? |
|
||||
|
||||
מקומם? למה? ולגבי הבורקס, אם את רעבה את יכולה לקבל אותו. |
|
||||
|
||||
טוב. יצאתי עם חצי תאוותי בידי (היתה לי תקוה נסתרת לאיזו ביקורת נושכת על המלאכותיות של כל זה), אבל קיבלתי תגובה. לגמרי שותף להרגשתך בעניין הסיפוק הכרוך בפח זבל מצומצם. אבל: אריזות של בורקס, פתקים מקומטים וגפרורים שרופים לא הולכים אצלך למיחזור נייר? הנה, זה מקומם. אני חושד שהסיפוק מגיע מאותו מקום במוח כמו אצל אנורקסים. קומפוסט אני לא עושה כי אנחנו בקושי זורקים אוכל אורגני, ואני כבר חושש מהפדיחה כשהתולעים הרעבות יפנו לתקשורת. זבל אצלנו מורכב מחיתולים, אריזות פלסטיק של מוצרי חלב, וחול חתולים משומש, בסדר זה. לקמפסט חול חתולים זה כבר אתגר למקצוענים, אבל אם היו ממציאים חיתולים חד"פ קומפסטיביליים זה היה יכול להיות שוס גדול. |
|
||||
|
||||
אני לא מכניסה למחזור נייר כל מיני פתקים פצפונים שעפים ברוח בדרך לפח המחזור. לעומת זאת, אני זורקת תועפות זבל אורגני - רק הקליפות מסלט הפירות והירקות (הלא אורגנים) ממלאים שקית כל יום. (ולא מתכוונת לקחת ארנבות שיאכלו את זה). אה, ושמעתי על חתול שלמד לעשות בשירותים. הא לך אתגר אנורקטי! (בהמשך אפשר גם לקצץ לו בכמויות האוכל, כל פעם עוד קצת). |
|
||||
|
||||
(הייתה לי תגובה לזה, אבל היא קצת דוחה אז אני מתאפקת) |
|
||||
|
||||
אה, כן. יש את http://www.litterkwitter.com/ , ובזמנו ראיתי סדרת פוסטים באיזה בלוג עברי1 שעבר על כל שלבי החינוך. יוצא שברגע שאחנך גם את החתולים וגם את הילד בהשתמש באסלה כמו בני אדם, כמות האשפה תרד פלאים. 1 אישי, אקלקטי, מרתק ומטריד, שאני לא זוכר את שמו לצערי |
|
||||
|
||||
כשהילד (מה שלומו, אגב?) יתחיל להשתמש באסלה אתם יכולים כבר לארגן שהוא יילך להוריד את הפח עם הזבל האורגני. |
|
||||
|
||||
בכמויות הזבל האורגני שיש לנו, זה כנראה יהיה פרקטי מרגע שהוא ידע לזחול. למה לא. והוא רגוע, מבסוט, ונוח לבריות. לאחרונה החל להתעניין בעיצוב פנים, או כך לפחות אני מסיק מהמבטים המשתאים שלו בכל פעם שנכנסים לחדר זר. |
|
||||
|
||||
בקושי זורקים אוכל אורגני = את קליפות הביצים, קליפות ירקות השורש וזנבות המלפפונים והצנוניות אתם אוכלים? מה לגבי קליפות התפוז והבננה? או שהכוונה היא שבהשוואה לזבל החתולים והחיתולים, הנ"ל בטל בשישים? |
|
||||
|
||||
אנחנו עצלנים מכדי לאכול מדי יום פירות שצריך לקלף, כך שעל הכנת מאכלים מורכבים יותר שמכילים ביצים וירקות שורש ודאי שאין מה לדבר. לא לעתים קרובות, בכל אופן... הבישול הביתי, כשהוא כבר מתבצע, מתרכז בלחם אפוי בבית (מקמח ואגוזים), בשר, פסטה, שיבולת שועל, אורז ועדשים. כולם מנוצלים עד תומם. לפעמים ירקות חתוכים, אבל הזנבות שלהם זניחים לחלוטין מבחינת נפח. כשבא לנו לגוון אנחנו מזמינים טייק-אווי. חיתולים, לעומת זאת, יש בין ארבעה לשישה ליום לכל הפחות, וגם שני החתולים לא חוסכים מתוצרתם, כאמור. |
|
||||
|
||||
כמה מדויק (ולא לשכוח לקרוא את הטקסט שמופיע כשהסמן נמצא מעל הקומיקס). |
|
||||
|
||||
נחמד. אצלי כבר מזמן אין ''היי'' - אני כמעט תמיד זוכר לקחת את הסלים. התופעה שבקומיקס הנ''ל אופיינית אולי לארה''ב, אבל בטח שלא לכמה וכמה מקומות שראיתי באירופה, שם גובים בסופרמרקטים כמה גרושים על כל שקית פלסטיק, וכתוצאה מכך הצריכה שלהן צנחה באופן דרמטי. |
|
||||
|
||||
אחד הפודקסטים האחרונים של פריקונומיקס (דיון 2520) הוקדש ל"דרכים חכמות למניעת ביזבוז אשפה" (הם השתעשעו קצת במשחק מלים באנגלית). חברות הענק לייצור עוף גילו שלחלקי עוף חסרי ערך בארה"ב יש ביקוש עצום בסין וחברת פרדו מייצאת 300,000 טון רגלי תרנגולת בשנה והתחום העסקי הזה מחזיק למעשה את החברה. ארגון מד-וויש מעביר לבתי חולים בארצות מתפתחות ציוד ומוצרים רפואיים שלא ניתן להשתמש בהם בארה"ב מסיבות שונות, והיו אמורים להיטמן במזבלות. עד עכשיו הם טיפלו בלמעלה מ-1000 טון ציוד. חברת טרהפאוור מייסודם של ביל גייטס ונתן מיירוולד מנסה לפתח שיטה לניצול דלק גרעיני משומש לייצור חשמל. לטענתם, קיים פוטנציאל לספק 80% מתצרוכת החשמל האמריקאית למשך 100 השנים הבאות. אך, עדיין הרעיון הוא בגדר תאורית לא מוכחת והחברה מנסה לקבל אישורים להקמת מפעל פיילוט קטן. |
|
||||
|
||||
נתן מייוורלד הוא, כזכור, עובד לשעבר במיקרוסופט שהפך שותף באחד מטרולי הפטנטים הבכירים. המונח "טרול פטנטים [ויקיפדיה]" נאמר באחת הפעמים הראשונות בהקשר אליו ע"י עו"ד באינטל דאז ושותפו לעתיד פיטר דטקין. החברה מרוויחה המון כסף ממסחר בפטנטים ישנים ומאוד רוצה להראות שהיא גם ממציאה משהו. בינתיים לא רשום לזכותה כמעט כולם. ר' גם http://www.npr.org/blogs/money/2011/07/26/138576167/... שאני בטוח שכבר קישרתי אליה קודם. |
|
||||
|
||||
אתה טועה ומטעה. בקישור שהבאת מובא ציטוט מפורש האומר שששת כרכי ספר הבישול שמייוורלד היה שותף לכתיבתם ''חשפו טכניקות בהשראה-מדעית להכנת אוכל''. |
|
||||
|
||||
ספרי הבישול הללו אינם חלק מעבודתו בטרול הפטנטים. כמוכן "חשפו טכניקות מדעיות בהכנת אוכל" (מובא בכתבה כציטוט) נשמע כמו מלל שיווקי טיפוסי. לא ברור עד כמה זה באמת נכון. בהמשך הכתבה: IV says it has invented a nuclear technology that's safer and greener than existing technologies. A cooler that can keep vaccines cold for months without electricity. And the world's most high-tech mosquito zapper.
|
|
||||
|
||||
טוב, אם זה לא היה ברור התגובה שלי היתה הומוריסטית. אם אתה באמת מתעניין בטכניקות מדעיות של בישול, אני ממליץ על הסטון בלומנטל שמתמחה ב"גסטרונומיה מולקולרית" |
|
||||
|
||||
בזמן האחרון אתה באמת לא רציני. |
|
||||
|
||||
"...מיחזור, למרות היותה מילת קסם, היא בסה"כ פתרון מפוקפק יחסית שעדיף להמנע ממנו. לעיתים אפילו אם הגענו לתחתית הפרימידה לא בטוח שעדיף למחזר מאשר להטמין, ואני אומר את זה משיקולים סביבתיים, ולא כלכליים. הרבה פעמים המחזור, שאותו כל כך אוהבים בתקשורת, הוא רק מסתיר בזבוז גדול יותר של משאבים. אם אנחנו באמת רוצים לעשות שינוי, כדאי להתרכז כמה שיותר בשלושת השלבים העליונים של השרשרת (סירוב, הפחתה, שימוש חוזר)". |
|
||||
|
||||
זה המשך לתגובה 591255 הפעם במקום הנכון. חלק מההתנגדויות לפרויקט הרכבת לאילת חשפו המון פרובינציאליות. לדוגמה הקומוניסט היומי שמסביר למה מטוס עדיף לנוסע הפרטי מהרכבת אבל מתעלם מהעובדה שהמדינה מסבסדת טיסות. הסבסוד נובע מהעובדה ששטחים מאוד גדולים ומאוד יקרים שהמדינה הייתה יכולה למכור או להשכיר משמשים כשדות תעופה. מה שמעניין הוא שיש רצון שהמצב ישתנה. בתימנע מוקם עכשיו שדה תעופה שיחליף את שדה התעופה באילת ואת שדה דב כפי שאמרתי, רוצים לפנות. מעבר לכך יש רצון לבנות עוד שדה תעופה גדול כאשר האפשרויות מפורטות בכתבה הבאה. בסופו של דבר מה שצריך להיות שנבטים יהיה שדה התעופה העיקרי תמנע המשני ובן גוריון יקטן לפחות או יותר מה ששדה היום. החשיבות הסביבתית היא שהמדינה תסבסד פחות טיסות מזהמות. |
|
||||
|
||||
נתב"ג מעביר כמה מליוני נוסעים בשנה, אם העתקת שדה התעופה תוסיף לכל אחד 45 דקות נסיעה (לכיוון), אנחנו עדיין מדברים על מליוני שעות נסיעה עודפות בשנה, כלומר עלות זמן, תחבורה וזיהום של עשרות עד מאות מליוני שקלים בשנה. האם המעבר שווה את זה? לא ראיתי חישוב מפורט. החישוב הזה כמובן פחות תקף אם ישנה רכבת זמינה ומהירה 24/7 משדה התעופה למרכזי הערים, אבל בשלב הזה אני אסתפק באוטובוס מהבירה לשדה התעופה, עוד חזון למועד. |
|
||||
|
||||
העברת שדה התעופה הראשי לנבטים נכון כלכלית חברתי ואקולוגית. כלכלית כי בעלי הקרקע מרוויחים פחות מאשר לו היו בונים שם. חברתית כי אנשים צריכים בתים במרכז יותר מהצורך שלהם בשדה תעופה ליד הבית, כמו כן שדה התעופה ייצר משרות בנגב מה שיוביל לריווח של הארץ. אקולוגית כי יהיו פחות טיסות ומכיוון שיש הרבה אנשים שעובדים במרכז כנראה מי שיקנו את הבתים עובדים במרכז ונחסוך את זמן הנסיעה שלהם. |
|
||||
|
||||
מעניין אותי הרעיון של בניית אי, אם העלויות סבירות זה הפיתרון האידיאלי. |
|
||||
|
||||
לטענת התומכים זה יעלה 10 מיליארד שקל. (5 דברים שכדאי לדעת, סעיף 5). |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא האם בעלי הקרקע (רש"ת? מינהל מקרקעי ישראל?) היו מרוויחים יותר או פחות, אלא האם המשק היה מרוויח יותר או פחות. חברתית, צריך תחבורה יעילה לפריפריה (24/7) ולא עוד בניה במרכז, בטח שלא בתירוץ של פיתוח הפריפריה. אם אתה מתעקש לבנות עוד, לא חסרה אדמה חקלאית ליד שדה התעופה. אולי במקום לשלוח מליוני אנשים בשנה לנגב, אם אתה כל כך מתעקש להעסיק דרומיים בעבודות שמירה בשדה התעופה (רוב המשרות בשדה התעופה לא מערבות כניסה לתא הטייס), תחייב את העובדים לגור דרומה מבאר שבע. זה הגיוני באותה המידה ומצריך שינוע של רק אלפי אנשים ביום. אקולוגית לא יהיו פחות טיסות, יהיו יותר נסיעות לשדה התעופה. עוד לא שמעתי על מישהו שביטל טיסה כי שדה התעופה רחוק. |
|
||||
|
||||
צריך עוד בניה במרכז כי הרבה עבודות נמצאות במרכז כמו גם חלק ניכר מהאקדמיה והתרבות. דבר זה גורם להרבה אנשים שלא גרים במרכז לבוא אליו. היה עדיף להם לגור בו. תחבורה יעילה לנגב עולה כסף וגם לא תתרום עבודות. הרעיון הוא פשוט, אנשים מעדיפים לגור במרכז מאשר בנגב לכן כדי שיעבדו בנגב אתה צריך או להכריח אותם או לשלם להם יותר כסף מאשר במרכז. כדי לשלם את הכסף אתה צריך או להכריח אנשים לתת אותו או לתת להם שירות עדיף. לכן בנגב משתלם לשים מקומות עבודה שרוב העלות שלהם היא שטח. שזה בעיקר צבא ושדה תעופה, זה נכון גם מבחינה חשבונאית וגם בכל שיטה שמסתכלים על מכלול הרצונות של האנשים. שדה התעופה טוב לנגב, קודם כל הם רוצים אותו1 מעבר לזה זה יביא להם הרבה משרות והרבה תעבורה. מובן שאנשים מתחשבים במרחק של שדה התעופה. אנשים בוחרים חופשות גם על סמך עלות הנסיעה והקושי שבה. _____________ 1 לעומת הצפון שממש לא רוצה, הצפון והנגב זה שתי מקומות שונים לחלוטין. תמיד הדיבורים על ה"פריפריה" נשמעים לי מוזר. |
|
||||
|
||||
"אכילה מהאדמה, שינה תחת כיפת השמים, ויתור על טכנולוגיה, סבון ואפילו אש. כתב מוסף "כלכליסט" הצטרף לחבורת הלקטים הישראלית, חי ארבעה ימים כמו האדם הקדמון, והתחיל להרגיש פרימיטיבי רק אחרי שחזר הביתה". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |