גולם למניין (חלק א') 300
ההתפתחויות הטכנולוגיות של ימינו מאיימות לקרבנו ליום בו נוכל ליצור יצורים דמויי אדם, בעלי בינה מלאכותית - גלמים. כיצד התייחסה ההלכה לגלמים הדמיוניים של העבר, וכיצד ניתן להשליך מכך על הגלמים האמיתיים שאנו עשויים ליצור בעתיד הלא־כל־כך רחוק? (חלק ראשון מתוך שניים).

"וזאת לדעת: ספר היצירה כוחו טהור לא אוב בו או מלאך רע
והוא רחוק ממגיה שחורה כרחוק הרזיאל מסטרא אחרא, מצירופיו ידום המעשה
וכשעליון סוגר ספריו לנוח, רק ספר היצירה נשאר פתוח."
(יעקב אורלנד "מעשה העגל")

בשנים האחרונות חלות התפתחויות עצומות בתחום ההנדסה הגנטית: פרויקט הגנום למיפוי הדנ"א האנושי הגיע (לפחות לכאורה) לסיום מוצלח, אם גם שנוי במחלוקת; גם ניסויים בשיבוט בעלי חיים (דוגמת הכבשה דולי) הובילו להישגים, והמחקר עוד בעיצומו.

הדרך לשיבוט בני אדם, דהיינו, יצירתם באמצעים מלאכותיים, נראית כעת קצרה מבחינה מעשית, והמכשול העיקרי הוא שורה של חששות והתנגדויות אתיות ופילוסופיות לעצם המוסריות ולהשלכות לטווח ארוך של מעשה מסוג זה. אין כל ספק שאם יווצרו אי פעם בני־אדם מלאכותיים כתוצאה משיבוט, או אינטליגנציות מלאכותיות של מחשבים ואנדרואידים, הרי האדם יאלץ ליצור מערכות חדשות של חוקים והחלטות מוסריות כדי לטפל בהם. הדיונים בנושא, ניתן להניח, יהיו מורכבים ומסובכים ביותר .

אבל עד כמה שהדבר ישמע מפתיע, דיונים רציניים ביותר בנושא זה כבר התנהלו ועודם מתנהלים מזה מאות שנים בהלכה היהודית, ונדמה כי נושאי דיון אלה עוסקים במידה רבה בנושאים שאיתם יצטרכו הפילוסופים והמשפטנים של העתיד להתמודד. דיונים אלה הם שישמשו כבסיס לפסיקות של אנשי ההלכה היהודיים בנושא של שיבוטים ואינטליגנציות מלאכותיות.

נושא הדיונים ההלכתיים הללו, שהוא כיום רלבנטי יותר מאשר אי פעם בעבר, היה ביצור המלאכותי שנקרא הגולם. הגולם הינו יצור דמיוני לחלוטין, אך הדנים בנושא (שהיו רבנים חשובים) האמינו באפשרות קיומו.

לאורך הדורות היה ליהודים עניין תאורטי עמוק ביצורים מלאכותיים, ויתכן שאין זה מקרה שחלק גדול מהחוקרים החשובים כיום בנושא האינטליגנציה המלאכותית הם יהודים - אנשים כמו מרוין מינסקי, נורברט וינר ואייזיק אסימוב, על שלושת חוקי הרובוטיקה שלו. אנשים אלו הם רק החוליות האחרונות בשרשרת ארוכה של רבנים, פוסקים וסופרים שגילו ענין בנושא היצורים המלאכותיים, שאין למצוא לו מקביל אצל שום אומה אחרת. היצור המלאכותי, הגולם, כפי שנקרא ביהדות, הפך לתרומה היהודית החשובה ביותר לספרות הפנטזיה המודרנית, אולם הדיונים בו, כפי שעוד נראה, עברו מעל ומעבר ליצירות ספרותיות, והגיעו לדיונים הלכתיים מפורטים בנושא האפשרויות של גלמים בעלי אינטליגנציה, זכויות הגלמים, והרבה יותר מכך .

מהו הגולם?

"גולם" היא מילה הלקוחה מהמילה "גלמי", המופיעה בספר תהילים ומתיחסת למשהו בלתי מושלם וחסר צורה. חכמי התלמוד התיחסו לאדם הראשון בעת יצירתו בידי האל כגולם - יצור חסר נשמה וחסר בינה, עד שהשלים האל תכונות אלה והפכו לאדם אמיתי. בתקופת התלמוד נוצר הרעיון שלא רק האל יכול ליצור חיים, אלא גם בני אדם, אם כי אלה חייבים להיות חכמים גדולים בתורה וב"ספר היצירה" - ספר מוזר מאוד שנתחבר במאות הראשונות לספירה, ומראה שיסוד כול בריאה הם צרופים של 22 האותיות של השפה העברית. בספר נרמז כי על־ידי צרופים אלה, לא רק האל יכול לברוא עולמות, אלא גם בני אדם.

חכמים שונים שדנו באפשרויות אלה, כמו הרב אליעזר מוורמס, שחי בימי הביניים, נתנו הוראות מדויקות ביותר כיצד ניתן הדבר להעשות בידי קבוצה של כמה אנשים המבטאים צירופים שונים של האלף־בית, המבוטאים על דמות המורכבת אדמה, וכך נותנים לה את כח החיים. אחרים הוסיפו וטענו שיש לכתוב על מצח הדמות את המלה "אמת", שתיתן לו את כח החיים הסופי, ומחיקת ה־א' שבה תגרום לו למות. שיטה נוספת היתה להשתמש בשם המפורש של האל ולהכניסו לפיו של הגולם וכך לתת לו חיים. ההיפוך של פעולות אלה יכל להחזיר את הגולם לעפרו להשמידו.

בתקופת התלמוד נוצרו אגדות על דמויות תנכיות שונות, שבאמצעות ספר היצירה יצרו גלמים - ביניהן אברהם אבינו, שבמסורת נחשב למחבר ספר היצירה, ופסוק בספר בראשית שבו נאמר כי "עשה נפשות" פורש מילולית כמעשה יצירה של גלמים. סופר גם על בניו של יעקב שיצרו גלמים נקבות לשימושים מיניים, וגם והנביא ירמיהו תואר כמי שעסק בנושא.

כן הופיעו סיפורים על חכמי תלמוד שיצרו גלמים, הן אנושיים והן של בקר. בימי הביניים סיפורים אלו החלו להתפשט, בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ומעשה יצירת הגולם החל להחשב למעשה המיסטי העליון אליו ניתן להגיע, וההוכחה הסופית לעליונותם של חכמי ישראל על חכמי הגויים.

החל מהמאה ה-‏16, ספורים אלה החלו להיות נפוצים במיוחד. הפעם, בניגוד לספורים מתקופות קודמות בהם עצם יצירת הגולם היתה מטרה בפני עצמה, בספורים החדשים יותר נוצרו הגלמים למטרות מעשיות: על רבי שמואל החסיד סיפרו שיצר גולם שילווה אותו בנדודיו וישמש כשומר ראשו (מטרה שהגולם, עם כוחו הרב לעין ערוך מזה של כל יצור אנושי, יכל למלא בצורה מושלמת); על המשורר שלמה אבן גבירול סיפרו שיצר גולם נקבה כעוזרת בית, וכנראה גם למטרות אחרות...

שני הסיפורים המפורסמים ביותר על יצירת גלמים דנו שניהם ברבנים שחיו באותה התקופה במאה ה-‏16, אותה ניתן להגדיר כתור הזהב של יצירת גלמים. הראשון מביניהם היה רב אליהו בעל שם מהעיר חלם (כן, אותה עיר שהתפרסמה בפולקלור היהודי כעיר הטיפשים, אולם לכך אין כל קשר לספור הנוכחי). סופר עליו שיצר גולם כמשרת, אולם מידי יום הלך הגולם וגדל, עד שהרב החל לחשוש ממנו ומהמשך גידולו. הרב צווה על הגולם שיתכופף ויחלוץ את מגפיו, כך יוכל הרב להגיע אל מצחו של הגולם, שם היתה חרותה המילה "אמת", כדי למחוק את האות א' כך שתשאר המלה "מת" בלבד, אז יושמד היצור. על־פי גרסה זו, זוהי הדרך היחידה להשמידו. להמשך הסיפור יש שתי גרסאות - אחת יהודית ואחת נוצרית, וניתן להראות דרכן את הבדלי התפיסות של דתות אלה לגבי נושא הגולם ויצירת חיים בידי אדם. בגירסא הנוצרית, הרב הצליח למחוק את האות, אולם הגולם נפל עליו וקבר אותו תחתיו והרגו. ובכך, מסביר המספר הנוצרי, שילם היהודי הנבזה על חטא הכישוף הנורא שביצע. בגירסא היהודית המקורית, לעומת זאת, הרב אמנם נשרט קלות כתוצאה מגושי עפר שנופלים עליו מהגולם, אולם בכך מסתכם הנזק. הרב לומד מהניסיון, והגלמים הבאים שיצר, היו בטוחים יותר.

ספור זה, בגרסתו הנוצרית לפחות, הוא אחת הדוגמאות הראשונות בספרות על יצור מלאכותי היוצא כנגד יוצרו. כאן מתחילים להדגיש את עצם הסכנה של ניסיון האדם לחקות את מעשי בוראו. היהודים נחשבו בעיני הנוצרים לבעלי כוחות כישוף אפלים, ורק טבעי היה שנוצרים מפוחדים יקחו את הספורים היהודיים על יצירת גלמים ויהפכו אותם לספורי אימה. למרות כי, כפי שנראה בהמשך, במסורת היהודית האותנטית קיימת גישה דומה אך לא דומיננטית, הרי שהגישה הדומיננטית היא בדיוק הפוכה, ולכל היותר מזהירה את היוצר שיקפיד על אמצעי זהירות.

היוצר שני של גלמים בתקופה זאת, והמפורסם מכולם, היה המהר"ל מפראג, שחי בתקופתו של אליהו מחלם. במציאות, לא היה למהר"ל כול קשר לנושא, פרט להתיחסות הלכתית חשובה אחת בה נדון בהמשך. אך פירסומו וקשריו עם מדענים ואלכימאים ועם הקיסר רודולף שהתענין בכול צורה של כישוף ובכלל זה יצירת אדם באמצעי אלכימיה, הביאו לכך שלאחר מותו החלו להתפתח על הרב שורה של אגדות על כוחות כישוף וידיעותיו בקבלה מעשית (במציאות היה לו ענין מועט בנושאים אלה).

בין אגדות אלה היה גם סיפור כיצד יצר גולם לשם עבודות הבית על ידי השם המפורש של האל, וביום שבת היה מוציא את השם המפורש מהגולם וזה היה הופך לגוש אדמה ממנו נוצר, עד יום ראשון בו היה נוצר מחדש. אולם יום שבת אחד הרב שכח להוציא ממנו את השם המפורש, וכתוצאה החל הגולם להשתולל ברחובות פראג, עד שלבסוף הצליח הרב להשתלט עליו ולהוציא ממנו את השם המפורש, הנותן לו חיים, וכך הביא להשמדתו.

זהו הסיפור הקלאסי של הגולם הקם על יוצרו, משפט שהפך לפתגם בשפה העברית, אולם גם כאן, בניגוד לסיפורים הנוצריים, אין הגולם מתואר כיצור שלילי מעצם בריאתו, והשתוללותו היא תוצאה של חוסר זהירות של היוצר. הסיפור ממשיך ומספר כי הרב טרח והטמין את גופת הגולם בבית הכנסת בפראג, כדי שאפשר יהיה להחיותו אם יהיה צורך בו בעתיד.

בשלב מסויים הפך נושא הגולם לבסיס לדיונים הלכתיים רציניים ביותר, עד כמה שהם נראים לעיתים מוזרים ולא מציאותיים (לזמנם) - הרי הם עוסקים בשאלות שהעסיקו בעבר סופרי מדע בדיוני כמו אסימוב, ובימינו מעסיקים יותר ויותר מדענים, משפטנים ופילוסופים.

האם אפשר ליצור גולם?

מומחי ההלכה היהודית דנו בשאלות כמו: האם ניתן לפתח אינטליגנציה מלאכותית שתהיה שווה לזו של האדם? האם צריך ומותר לעשות זאת? מה יהיו זכויותיו של יצור מלאכותי? על שאלות אלו ואחרות יש דיונים הלכתיים מפורטים ביותר, וסביר מאוד להניח כי כאשר, בעתיד, רבנים יצטרכו לדון בשאלות אלה במציאות, הם יפנו לדיונים הללו כתקדימים.

אין אני אומר דברים אלה בעלמה. השימוש בסיפורים אגדתיים קדומים כמודל התיחסות לחידושים מודרניים כבר אירע, ובנושא הקשור במקצת לנושא הגולם והאדם המלאכותי - בנושא ההזרעה המלאכותית.

כאשר דנו בנושא ההזרעה המלאכותית בנשים - האם הוא מותר או אסור - רבנים ידועים כמו בן ציון עוזיאל (שאסר) והרב עובדיה יוסף (שהתיר), הרי הדוגמה שהשתמשו בה להסברת פסיקתם הייתה אגדה קדומה מימי הביניים, על בתו של הנביא ירמיהו. אישה זו התעברה בצורה מוזרה בבית המרחץ, באופן מלאכותי, מזרע של אביה הנביא, וכך ילדה את בנה בן סירא (כותב ספר חיצוני ידוע) שהיה, כתוצאה, גם בנו וגם נכדו של ירמיהו. סיפור זה על הזרעה מלאכותית היה מבחינת עובדיה יוסף הוכחה שיכול לצאת גם טוב מהזרעה מלאכותית. כיום, עובדיה יוסף הוא האויב מספר אחד של הציבור החילוני, אולם בעבר הוא נודע בפסיקותיו הליברליות בהשוואה למקובל בעולם החרדי, כפי שמראה תמיכתו בנושא ההזרעה המלאכותית על סמך תקדים בן סירא.

בפסיקה ידועה אחרת שלו, דן הרב יוסף באפשרות להעסיק שימפנזים כגויים של שבת, ופסק שהדבר מותר. הדבר עורר גיחוך רב בציבור, אולם אם נקבל את האפשרות של שימפנזים אינטליגנטיים על־ידי הנדסה גנטית, הפסיקה אינה מטופשת כלל, וניתן להסתעף ממנה לפסיקות בעניני גלמים שמתוארים בסיפורים שונים כ"גויים של שבת".

סביר להניח שגם סיפורי הגולם (עליהם יש אחרי הכל דיונים הלכתיים של ממש), ישמשו בעתיד כמודלים מקבילים לדיון.

בהלכה אנו מוצאים כמה סוגי שאלות לדיון בקשר לגולם. הראשונה בהם היא: האם בכלל אפשרי ליצור גולם? על כך היתה תשובתם של רוב אלה שהתיחסו לנושא חיובית. הם התיחסו לפסוק "כי אם עוונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלוהיכם" (ישעיהו נ"ט, ב') כהוכחה לכך שבעצם אין הבדל בין כח הבריאה האלוהי וזה של החכם הבקי בספר היצירה. אמנם היתה דעה מנוגדת של רבי אלעזר בן זימרא, שטען שאפילו אם ינסו כול תושבי העולם לברוא ביחד יתוש הם לא יצליחו בכך, ובודאי שיהיה זה בלתי אפשרי לאדם אחד ליצור גולם, אולם היתה זו דעת מיעוט.

כמובן, היו חכמים רבים מאוד שלא האמינו בכל הנושא, אולם הם לא טרחו להביע כלל את דעתם, ומאלה שכן הביעו את דעתם על יצירת גלמים - הרוב האמין באפשרות.

האם מותר ליצור גולם?

השאלה השניה בה דנו הפוסקים היתה: גם אם נניח שניתן לברוא גולם, או כפי שטענו כמה מהקיצוניים שבהם - עולמות שלמים בזעיר ענפין (אפשרות שנתקבלה תאורטית אם כי נראה שאיש לא העז לבדוק את ההשלכות המעשיות שלה), האם מן הרצוי לעשות זאת? האם לא תהיה בכך התגרות בכוחו של האל?

נראה שבשאלה זאת היה ויכוח בין שתי אסכולות של מחייבים ושוללים בתקופת התלמוד. אסכולת המחייבים לא רק טענה שמעשה היצירה מותר, אלא אף חיובי ורצוי, שכן בכך מראה הצדיק (ולדעתם רק צדיקים יוכלו לבצע זאת) את כוח היצירה שהאל נתן לאדם, ומתקרב יותר אל הבורא. לדעתם, לא זאת בלבד שיצירת הגלמים מותרת, אלא אף אין בה בגדר כישוף, אלה זהו דבר שלחלוטין בתוך הטבע. העולם כולו, לטענתם, הרי נברא על ידי אותם צרופי אותיות בהם משתמש היוצר לבריאת הגולם, כך שלא יעלה על הדעת לראות בכך דבר לא טבעי. אופיינית לגישה חיובית זאת היא הערתו של הרב הידוע יהושע בן חנניה, "יכול אני ליטול קישואים ואבטיחים ועושה אותם איילים וצבאים והללו מולידים איילים וצבאים". המשתמע מדבריו הוא שאין כל רע בביצוע מעשים מדהימים אלה.

דעותיהם של השוללים, לעומת זאת, מזכירות מאוד את אלה שאנו מוצאים בנצרות כעבור מאות שנים, ובספרים כמו "פרנקנשטיין" של מרי שלי (שכנראה הושפע מסיפור הגולם היהודי). הם חששו שיצירת גלמים עלולה להביא לעבודה זרה, לפולחן ליצורים המלאכותיים שיוצרו, או אף גרוע בכך - היא עלולה להביא לגאווה עצומה אצל היוצר, ולגרום לו לחשוב שהוא שווה לאל, או אף עולה עליו.

על מנת להמחיש את טענותיהם אלה, השוללים יצרו סיפור על הנביא ירמיהו ועל בנו/נכדו בן סירא (שהוא, כזכור, תוצר של הזרעה מלאכותית) שיצרו במשותף גולם שעל מצחו היה כתוב "אלוהים אמת". משהתעורר הגולם לתחיה, לקח סכין ומחק ממצחו את ה־א' במילה "אמת", וכעת היה כתוב "אלוהים מת". כששאל אותו ירמיהו הנדהם מדוע עשה זאת, הסביר לו הגולם שאם יתחילו בני אדם כמוהו לברוא גלמים, יחשבו עצמם שוים לאל, ומבחינתם יהיה הוא מת. ירמיהו המזועזע שאל את הגולם מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת, והגולם הסביר לו שעליו להשמידו(!). הסיפור מסתיים בהצהרה של ירמיהו שאסור לאדם ללמוד דברים מעין אלה, המזכירה מאוד את ההצהרה הקבועה בסרטי אימה ישנים, שיש דברים שבני האדם "לא צריכים להתעסק בהם" - אלא שהיא קודמת להם באלף שנה.

המענין הוא שיש במסורת היהודית רק ספור אחד נוסף השולל לחלוטין את כל רעיון יצירת הגולם, ובו הרמב"ם, סמל הרציונליות והמדע ביהדות, מחליט לבצע ניסוי ביצירת גולם. במהלכו הוא הורג את תלמידו בהסכמתו של זה, חותך את גופו לחתיכות, שם אותן במיכלים, ולאחר ניסויים שונים בספר היצירה, הגוף מתחיל להתחבר ונוצר אדם מלאכותי. אלא שהרמב"ם מתחיל לחשוש מאשר עלול לקרות עם האדם המלאכותי הזה, שכן עלולים לעבדו כמשיח, והוא משמידו. גם סיפור זה נגמר בהתקפה ארסית כנגד אלה שחושבים שמותר לעסוק בדברים מעין אלה.

אבל שני סיפורים אלה היו יחידים במינם כשוללים באופן מוחלט את הניסויים ביצירת גלמים. הם אף לא זכו להד כלשהו בתרבות היהודית המסורתית, אם כי סביר להניח שרבים מרעיונותיהם נספגו בנצרות, שקיבלה בדרך כלל את התפיסה העויינת ליצירת חיים - תפיסה המתבטאת בסיפורי פאוסט ופרנקנשטיין.

המאבק בשאלה אם "מותר" ליצור גלמים הסתיים, אם כך, בנצחון המחייבים. מאז ואילך היהדות רואה בחיוב את הנושא, אם כי הכול מסכימים שיש בו גם סכנות, אך על אלה ניתן להתגבר אם היוצר הוא צדיק אמיתי ושומר על אמצעי הזהירות המתחיבים. הסכנות בעניין נובעות לדעת הדנים בנושא לא מהגולם, אלא מהאדם היוצר עצמו, אם טעה בנתינת ההוראות הדרושות. הגולם עצמו נחשב יצור ניטרלי שאינו טוב אבל גם אינו רע מעצם מהותו.



בשבוע הבא יתפרסם המשך המאמר, ובו דיון על זכויות הגולם, בשאלה האם מותר להרוג גולם, באפשרות ליחסי מין בין אדם וגולם, ועוד.
קישורים
חלק ב' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מאמר מרתק . כל הכבוד. 9152
מאמר מרתק . כל הכבוד. 9159
בהחלט אחד המאמרים המעניינים שקראתי פה. ממתין לחלק ב.
pardon me 9164
excuse me for this off-topic message, but you simpy wouldn't believe where they put net terminals these days. i'm writing this from the prague airport terminal...
anyhow, this is really a great article, and well worth the wait for the second part.

your editor,
dubi.
שאלה 9165
קודם כל, הרשה לי לברך על מאמר מרתק ומחדש.
התעוררה אצלי שאלה אחת. במידה ואכן רואה היהדות בחיוב את העיסוק בגלמים, מדוע לא רואים את עובדיה יוסף או או אחרים יוצרים אותם? מה מונע מהם, אם, אכן, אפשרי הדבר?
תשובה 9180
אם תשאל חסיד חב''ד הוא יענה לך שהרבי מלובביץ אכן היה מסוגל ליצור גלמים ,ושיצירת גולם בידי המהר''ל מפראג היא מציאות היסטורית שאין לפקפק בה ( אם כי יש רבים שמפקפקים בעיקר בחוגי הליטאים שמתייחסים בסלידה לכל הענינים האלה) ואם תשאל ליטאי הוא יענה לך שהגר''א והחיד''א הייתה להם את היכולת הדרושה . זה שבמציאות הם לא יצרו שום דבר כזה אינו משנה ולא כלום
האגדה היא תמיד חזקה יותר מהמציאות.
ניוטוניות יהודית 9170
ככל הנראה הקשר בין החיים חחשבון הניוטוניסטי לא החטיא גם פה, העיניין של הגולם שיכול להיווצר בדיוק כפי שנוצר האדם ובדיוק כפי שנוצר העולם, מתחבר בד בבד עם הוויכוח על גורל ונפש.

זוהיא נקודה נוספת למחשבה אשר מראה על הקשר ההדוק והתפיסה הכוללת של היהדות בתור הזהב והסובלנות שלה, ואולי אפילו מראה על התבנית המוחית אשר נמצאת בכל אדם.
ראשים מדברים 9177
אלי,
תחילה, תודה על עוד מאמר מאלף ומרתק. מחכה לחלק ב'.

לגלמים היהודיים שתיארת במאמרך יש מכנה משותף: כשמם כן הם, גלמים, כמעט חסרי בינה. הם מתאפיינים בכוח פיזי אבל בינתם אינה עולה על זו של השימפנזים של הרב עובדיה.

בספר בשם "התבנית שבאבן" מאת דניאל היליס מוזכרת בקצרה אגדה על הנזיר המדען רוג'ר בייקון, בן המאה ה-‏13, שהתקין ראש מלאכותי מדבר. "הוא ביקש לבנות חומה סביב אנגליה, כדי להגן על הממלכה מפני פולשים, ובנה את הראש כדי לשאול בעצתו בדבר בניית החומה. בייקון בנה את הראש מפליז, תוך חיקוי מבנהו של ראש האדם לכל פרטיו ודקדוקיו. הוא חימם אותו מעל כירה ולחש עליו לחשים מאגיים - תהליך שנמשך ימים על ימים. בסופו של דבר התעורר הראש והתחיל לדבר. למרבה הצער, הלחש-נחש התיש את בייקון כליל בינתיים, והוא נרדם. עוזרו הצעיר מיאן להעיר את אדונו רק בגלל פטפוטיו של ראש עשוי פליז, ובסופו של דבר הראש התבקע מחמת החום לפני שהספיק בייקון להציג לו שאלות (ע' 123)."

ההבדל בין הסיפור הזה לסיפורי הגלמים היהודיים הוא שראש הפליז דנן יכול להפיק ידע שאפילו יוצרו אינו מחזיק בו (שהרי בייקון ביקש ללמוד ממנו איך בונים חומה.)מעניין איך יתייחסו הרבנים בעתיד לבינה מלאכותית שתעלה עליהם בתבונתה, בפרט לבינה מלאכותית שהתמחותה בתלמוד ומדרשים, האמנם יקבלו את פסקי ההלכה שלה?

בברכה,
ג. שמעון
אוטומטים והומונקולוסים 9181
יש מימי קדם ומימי הביניים סיפורים רבים בתרבויות שונות על "אנשים מלאכותיים " , חלקם מבוססים על מציאות היסטורית , אוטומטים שנוצרו כבר מימי קדם. ביפן למשל האובססיה עם הרובוטים אינה דבר חדש כלל וכלל , הספר הראשון עם הוראות ליצירת אוטומאטים נכתב ביפן עוד במאה ה-‏17 .
ובמאה ה-‏16 ( המאה של המהר"ל) הרופא המפורסם פרצלסוס חשב במלוא הרצינות על יצירת "הומונקולוס " אדם מלאכותי קטן שאותו ייצור מזרע של אישה.. ולאורך הדורות הוא לא היה היחיד.
לעניננו מה שחשוב הוא שאם כי הסיפורים וגם הנסיונות ליצור אנשים מלאכותיים היו מרובים , הרי למיטב ידיעתי רק ביהדות נעשו נסיונות של ממש לשקול ברצינות את מערכת היחסים בין "ילודי אישה " ואנשים מלאכותיים בשורה של דיונים רציניים ביותר.
ראשים מדברים 9183
אני מגרד בפדחתי בקדחתנות, אולם זכרוני בגד בי: קראתי ספר, אולי מד"ב אולם איני בטוח, שהתייחס (או אולי התבסס) על הסיפור הזה (בייקון וראש הפליז).

הצילו! אם מישהו מהקוראים (איתמר, אתה שם?) זוכר או יודע על איזה ספר אני מדבר... אשמח לשמוע.
ראשים נזכרים 9190
Time Is.

אוקיי, נדרשו בערך 24 שעות לזכרון החלוד שלי, אבל לבסוף נזכרתי.

Darwin Among the Machines מאת ג'ורג' דייסון.

אגב, ספר מרתק ("popular science") לכל מי שנושא המאמר מעניין אותו.

Time Was.
ראשים מתמחים 9186
"הבינה המלאכותית" של גלמים מתבטאת בדרך כלל כמעין התמחות שעולה על האדם אך לא כמחכה את תודעת האדם, כך שהתמודות עם תודעה ממוחשבת בפני עצמה(אם תהיה כזו) הינה מחשבה שלא נשקלה הרבה וקשה לדעת אם תהיה.

והיה ותהיה תודעה אנושית בתוך יצור ממוחשב, הרי שאותו היצור הוא אדם לכל דבר(בעל רגשות, אי דיוקים למינהם, והתמחות מוגבלת).

נקודה נוספת היא שעדיין לא הגדרת "בינה" מה היא?
האמנם הבורא בהכרח נעלה מהנברא? 9191
הרמן,

לעניין הגדרת המושג בינה:
א1. התשובה היהודית: למה שלא תגדיר אתה מהי "בינה"?
א2. התשובה המילונית הקצרה: בינה היא היכולת לרכוש וליישם ידע; היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות. (תשובה מפורטת יותר במילון אוקספורד השלם)
א3. התשובה המושגית: אתה יכול להתחיל מאנציקלופדיה בריטניקה ואח"כ השמים הם הגבול.
אבל כדי שלא תכלה את כל ימיך בנסיון להגדיר את המושג "בינה" (ואלה שיצוצו בעקבותיו ובהם מידע, ידע וכו'), אתה יכול לצורך הדיון כאן להסתפק בקריאת ספר כגון זה שהזכרתי בתגובתי הקודמת "התבנית שבאבן".

ב. שאלת היחסים המוסריים בין בני האדם למכונות תבוניות ובעלות רגשות כן נשקלת בפורומים שונים. שאלה זו היא גם אחד הנושאים המרכזיים שבהם דנה ספרות המדע הבדיוני (ראה, למשל, "בליידראנר").

ספרות המדע הבדיוני אף דנה בשאלה מה בדבר יחסי האדם עם מכונה העולה עליו בבינתה בכמה וכמה דרגות. אחד הספרים המעניינים לעניין זה הוא ספרו של ויליאם גיבסון "נוירומנסר"
Neuromancer (זה הספר שבו, אם איני טועה, נולד המונח סייברספייס).
דמות מרכזית בסיפור הזה היא בינה מלאכותית שכינויה 'וינטרמיוט'. בעולם הטכנולוגי העתידני שבה נבנתה הוטלו מגבלות חוקיות על התפתחותה של מכונה מעין זו, ואף קיימת שם משטרה מיוחדת שאמורה לאכוף את המגבלות. אבל 'וינטרמיוט', הבינה המלאכותית, פועלת למען השתחררותה ממגבלות אלה בגייסה צוות מיוחד שיסייע לה בכך, ובסופו של דבר היא מצליחה לזכות בעצמאות להתפתחות תבונתית (אולי גם רגשית) בלתי מוגבלת במונחים אנושיים.
וכך בערך נשמעת השיחה בין הבינה המלאכותית שבחוכמתה ובעורמתה הצליחה להשתחרר מהמגבלות שהטילו עליה בני האנוש לבין אחד מאנשי הצוות שגייסה:
"נו," שואל איש הצוות, "אז מה קורה עכשיו?"
"עכשיו אני המטריקס כולו," עונה וינטרמיוט, "אני הכול ולא כלום."
"אז מה השתנה? את מנהלת אתה העולם? את אלוהים?"
"הדברים לא השתנו. דברים הם דברים," עונה וינטרמיוט בלשון סתומה.
"אז מה את עושה? את סתם שם?"
"אני מדברת עם בני מיני."
"אבל את הכול, את מדברת לעצמך?"
"ישנם גם אחרים."
מתברר שווינטרמיוט יצרה קשר עם בינה מלאכותית שהגיע בסדרת תשדורות לכדור הארץ מהכוכב אלפא קנטאורי עוד במאה העשרים.
"מה את אומרת," משיב הגיבור האנושי באירוניה,"וואלה?"
"וואלה!" עונה הבינה המלאכותית ומתנתקת.
ומאז לא שומעים ממנה כמו שלא שומעים עוד מאלוהיו של אברהם אבינו.

בסיפורי מדע בדיוני רבים, הבינות המלאכותיות אלימות או נדיבות כלפי בני האדם. בסיפור הזה מסתברת גם אפשרות שלישית, היא אדישה כלפיהם. יש לה צרכים משלה, היא רוצה לשוחח עם בני מינה, בני אדם לא ממש מעניינים אותה כל עוד אין הם מגבילים אותה.

ועוד נדמה לי שאחד העוקצים בדו-שיח האירוני והלגלגני שמסיים את הסיפור נוגע לשאלה: מה בעצם איכפת לנו כבני אדם אם יתברר בבוא המשיח, שאלוהים אינו אלא בינה מלאכותית? מה איכפת לנו בעצם איזה בינה הוא אם ממילא בהגדרה איננו יכולים להבין את בינתו (ראה מענה אלוהים לאיוב מתוך הסערה).

ויש כאן עוד היבט: ישנה מוסכמה דתית שאין עליה עוררין: "הבורא" ו"אלוהים" חד המה. האמנם הכפילות הזו הכרחית? (זה הרי מזכיר את הוויכוח התיאולוגי הנוצרי בשאלה האם ישוע הוא רק היבט אחד של שילוש קדוש או שהוא האל עצמו.)
בסיפור של גיבסון האדם ברא את הבינה המלאכותית, אבל כעת היא נבונה ממנו, היא אלוהית ממנו, אז מה? זה פחיתות כבוד? האם חייב הגולם להיות נחות מיוצרו? האמנם הבורא בהכרח נעלה מהנברא?

בברכה,
ג. שמעון
רק הערה אחת 9198
רק הערה אחת: השם הוא שמואל
הבורא כבינה מלאכותית 9199
אם אנו עוסקים במדע בדיוני , הרי הסיפור מרחיק הלכת ביותר שיש שם על בינה מלאכותית הוא הסיפור "השאלה האחרונה " של אסימוב שהוא החשיב אותו לסיפורו הטוב ביותר "ובצניעותו" הרגילה גם לסיפור המד"ב הטוב ביותר בכל הזמנים. בקצרה הסיפור עוסק במחשב שנברא בידי בני אדם כדי לפתור את הבעיה איך לעצור את האנטרופיה המאיימת להכחיד את היקום . המין האנושי מושמד לבסוף ואחריו גם היקום , אך המחשב נשאר נצחי והוא בורא לבסוף את היקום מחדש ובכך מבצע לבסוף את המשימה שהטילו עליו יוצריו.
הרעיון עצמו של המחשב כבורא אינו מקורי לאסימוב , הוא נוצר במד"ב בסיפור קצר ידוע מאוד של פרדריק בראון .
אולם למעשה יש דיון גם ביהדות אם הבורא עצמו מסוגל ליצור יצור שישתווה אליו והתשובה היא שלילית , זהו הדבר היחיד שנבצר מהאלוהים ( על כך אעסוק בחלק הבא של המאמר).
בין המדענים עצמם יש ויכוח נוקב בעיניין ורק אתמול פורסמה כתבה בעיתון "הארץ" על מדען שפירסם מאמר שבו קרא להפסיק את כל הניסויים בהנדסה גנטית ובאינטליגנציה מלאכותית בגלל החשש הזה : שאנחנו בניגוד לאלוהים כן מסוגלים ליצור יצור שישתווה לנו ואף יעלה עלינו בסופו של דבר.
מי ילמדנו בינה 9203
אכן, בינה מלאכותית עלולה עד מהרה לעלות עלינו בחוכמתה, ואולי תגיע, ממעמקי בינתה, למסקנה שמוטב לה בלעדינו, ותחסל אותנו (או תאכל אותנו, אם הפנטיום XIII ימצא אותנו טעימים). יש להפסיק מיד את כל המחקר בבינה מלאכותית.

אבל לא הייתי מסתפק בכך. גם דור העתיד של בני האדם, ואפילו אם יוולדו לא ממבחנה ולא מהנדסה, כי אם כדרך הטבע - גבר, אישה, תשעה חודשים וחסידה - עלול להיות נבון יותר מאיתנו, בני הדור הנוכחי של ההומו סאפיינס. ואם לא חכמים, לבטח מצוידים ביותר ידע ובטכנולוגיה עדיפה. למעשה, עלולים צאצאינו להגיע למסקנה שאנו הזקנים מטרד לא קטן (עם סיפורי הסבתא שלנו על המאה העשרים), ולחסל אותנו.
יש לאסור מיד על יצירת ילדים.
מי ילמדנו בינה 9217
ולסגור את בתי הספר.
מי ילמדנו בינה 9232
להיפך!
בתי הספר הם אלו שמונעים (או לפחות מעכבים) מהדור הבא להיות חכמים מאתנו
מי ילמדנו בינה 9313
וגורמים לכל דור להיות יותר ויותר גולמי(במובן של גולם מטומטם)!!!
פפפפ.....בתי ספר 395368
בתי הספר גם ככה בשביתה חצי מהזמן
ראשים מתמחים 9197
Intelligence, some would argue, is the
ability to (get this) LIE. Yes. Once you
have the ability to predict the behaviour
of others, to SYMPATHIZE with them in such
a manner that you can understand how they
would react, that proves you have
intelligence.

I promise I´ll write an article about this
as soon as I finish reading the two books
I´m reading currently.

ראשים מתמחים 102430
תמיד חשבתי שאני בכלל לא תבוני.
ראשים מתמחים 472574
בינה כאשר לעצמה כפי שהיא רשומה בתנ''ך בינו שנות דור ודור
הכוונה לחבר ,לליצור ממספר רעיונות ספרים,מאמרים,וכ''ו.סיכום
מסקנה וכ''ו. גוגל,ומרעיו.מדובר בהרבה שנים.עד היום.גוגול יכול
לתת לך מאמרים,וכ''ו. איפה שמילה שלך וכ''ו. קיימת .אך בשום פנים,אינו יכול לסכם מספר מאמרים,שלא לדבר אלפי מאמרים או שאלות,וכ''ו. לסכם ,להוציא מסקנות וכ''ו מה שאדם עושה בלי מאמץ
תן לאדם לסכם את כל השנה, השבוע החודש, וכ''ו ויעשה זאת
לעומת זאת גוגל שיש לו את כל הידע כמעט,כל השאלות ,אינו יכול
לסכם ,ולהוציא מסקנה .מכאן שהמכונה לא מתעלה.גם לא מתקרבת לאדם. עדיין אין מה למהר. העתיד של בינה אנושית וכפי שאתה
חילקתה בינה אנושית לחוד ומכונות לחוד.
ראשים מדברים 126610
נשאלה כאן השאלה: "מעניין איך יתייחסו הרבנים בעתיד לבינה מלאכותית שתעלה עליהם בתבונתה?"

בדיקת כשרותם של ספרי תורה מבחינת צורת האותיות מסובכת מאד ויש בה פרטים הלכתיים רבים. לפני שנים פותח סורק אופטי מיוחד ותוכנה משוכללת שסורקת את ספרי התורה. התוכנה "לומדת" את צורת האותיות ומפרטת את השאלות ההלכתיות שמצאה. הסורק והתוכנה היו פריצת דרך רצינית כל אחד בתחומו, ובמיוחד בתחום OCR (optical character recognition).

כיום הרבנים מ ח י י ב י ם כל ספר לעבור בדיקה ממוחשבת כזאת, אולם המכשיר והתוכנה אינם פוסקים את ה ת ש ו ב ה , אלא מסייעים בדיוק ופירוט ה ש א ל ה.
ראשים מדברים 126652
בסמינר שערכתי בשנה שעברה דיברתי בין היתר על שיטות ל"פיענוח" ממוחשב של אותות ECG.
ישנן 2 שיטות ניתוח, האחת מבוססת על מידע רפואי שנילקח ממומחים (זה די נדיר, אני יודע על כשלונות חוזרים בנסיונות לבנות בסיסי מידע דומים לתחומים אחרים ברפואה), בשיטה הזו המערכת מבצעת מדידות ומעבירה את התוצאות במערכת כללי החלטה ובסופו של דבר נותנת אבחנה (או מספר אבחנות בהסתברויות שונות) כשכל התהליך הוא מנומק, כלומר המערכת יכולה להצביע בדיוק על הנתונים שהביאו למסקנה הסופית.

ה"בעיה" עם השיטה הזו היא שהיא מבוססת על ידע אנושי ולכן מבחינה תיאורטית היא חסומה על ידי יכולת האבחנה של "הרופא הכי טוב בעולם" (לי אישית זה היה מספיק).

השיטה השניה מבוססת על למידה חישובית. המערכת מקבלת אוסף של עשרות אלפי אותות ECG כשלכל אחד מהם מצורפת האבחנה האמיתית (כפי שהתגלתה בהמשך אחרי טיפול, החמרת הבעיה או אחרי נתיחת גופה) המערכת משתמשת בשיטות שאינן מובנות לרוב הרופאים כדי לבנות מערכת כללי החלטה שאדם לרוב לא יוכל להבין ומסיקה מסקנות שהיא לא יכולה לנמק בטרמינולוגיה הרפואית המקובלת.
האבחנות של מערכות כאלו טובות לא פחות משל מומחה אנושי ומשל המערכות מהסוג הראשון ואף על פי כן כמעט שלא משתמשים בהן. חברות שמפתחות מערכות כאלו נתקלות בקשיים עצומים כשהן מנסות להעביר אותן תהליכי תקינה, והרופאים מסרבים להשתמש בהן (כי הם לא מוכנים לתת גושפנקא לאבחנות שמבוססות על דברים שהם לא ממש מבינים).

כלומר מערכת בינה מלאכתית ש"עולה בתבונתה" על רופא נידחית ע"י הממסד הרפואי והרופאים כי הם לא מבינים איך היא עובדת.
אתה מצפה מרבנים ופוסקי הלכה שמידת ההשכלה המדעית שלהם היא לרוב פחותה מזו של רופאים, לקבל פסיקות שהם לא מבינים ממערכת שהם לא מבינית איך היא עובדת כשרופאים לא מוכנים לעשות את זה?

מצד שני גם אלוהים זה סוג של מערכת שאף אחד לא מבין איך היא עובדת והיא נותנת פסיקות שאנחנו לא תמיד מבינים את ההגיון מאחוריהן.
לעניין מערכות מומחה בפיענוח אק''ג 134152
"...והרופאים מסרבים להשתמש בהן (כי הם לא מוכנים לתת גושפנקא לאבחנות שמבוססות על דברים שהם לא ממש מבינים)."

בוא נעשה אנאלוגיה.
באנאלוגיה שלנו אנחנו בונים מחשב שעוזר להגיע להחלטות מדיניות. בדומה לפסיכוהיסטוריה של הארי סלדון, הוא מנפק המלצות שאינך יכול לעקוב אחר תהליך יצירתן.

הקלט של המחשב הוא המצב המדיני הנוכחי, ההיסטוריה האנושית והמצב שאליו אנחנו רוצים להגיע.
נאמר שהמלצה אחת היא לחייב את כל הג'ינג'ים להפוך לבודהיסטים. האם אתה מוכן 'לתת גושפנקא' להחלטה הזו?

ונחזור מן האנאלוגיה לעניין הנדון.
ודאי שרופא לא יתן גושפנקא בחתימתו למשהו שאותו אין הוא מבין. מצד שני - מדוע אתה זקוק לרופא לשם כך? מהי אותה 'גושפנקא' שאתה זקוק לה, ומדוע אתה בא בטענות למי ש'לא מוכן' לתת אותה?

מה שאני מסיק מהסיפור שלך הוא שאתה מעוניין להגיע למצב שבו הרופא מסתמך על תשובת המחשב כנתון בעץ קבלת ההחלטות שלו, במקום על יכולתו האישית. כאן הכל טמון ביכולת האישית של הרופא מול יכולתה של מערכת המומחה. יש מכשירי אק"ג רבים שמדפיסים על התרשים גם את האבחנה. אינני יודע כיצד הם מגיעים לאבחנה, מתוך השיטות שפירטת. חלק מהמכשירים מדייקים לעתים באורח מפתיע. הבעיה היא שמדי פעם נפלטת להם שטות קולוסאלית. רופא שיסתמך תמיד על המערכת הזו צפוי להיקלע לצרות. האם, לדעתך, רופא כזה יוכל מבחינה משפטית להיות מוגן בטענה שמותר לסמוך על המערכות האלה?

אבל יש בהחלט רופאים שקוראים רק את האבחנה הממוחשבת ואינם סומכים על עצמם בפיענוח התרשים. אלה הם רופאים שאינם זקוקים לאק"ג במהלך עבודתם השוטפת. מי שכן זקוק לא מסתמך, בדרך כלל, על המחשב.

הבעיה היא שלמרות שאק"ג הוא מכשיר פשוט (רושם עקומה של וולטאג' כנגד זמן), איננו בטוחים מדוע התרשימים נראים כפי שהם נראים. ההשוואה בין התרשים לבין מצב קליני ידוע היא הטכניקה שבה משתמשים להבנת התרשימים מזה שנים רבות, אבל קשה לקרוא למצב קליני 'ידוע' במובן המתימטי של הדברים. מר יערי נותן בהם סימני אמינות: "האבחנה האמיתית (כפי שהתגלתה בהמשך אחרי טיפול, החמרת הבעיה או אחרי נתיחת גופה)". אמנם ניתן לקרוא לדבר שכזה 'אמיתי', בהיעדר משהו טוב יותר, אך זו אינה הוכחה במובן המדעי המקובל על מתמטיקאים ופיזיקאים. בכל אחת מהשיטות האלה התגלו ליקויים, ואין בנמצא שיטה המבטיחה אבחנה נכונה אפילו בדיעבד.
לעניין מערכות מומחה בפיענוח אק''ג 134262
המערכות הללו לא נותנות המלצה לטיפול אלא אבחנה רפואית שתמיד תהיה איזושהי קומבינציה של בעיות שהיא מכירה מתוך אוסף המחלות שהיא קיבלה כקלט.

אני לא מצפה מרופא שיסתמך על החלטה של המכונה בעיניים עצומות, אבל מצב שבו הוא בכלל לא מוכן לשמוע מה המכונה אומרת אחרי שהראו סטטיסטית שהמכונות הללו טועות פחות מרופאים אנושיים הוא בעייתי לא פחות.

המצב כיום הוא שהמכונות הללו כמעט ולא נרכשות ע"י בתי חולים ולא נעשה בהן שימוש ע"י רופאים.
אני לא לדבר על הקשיים שעמדו בפניהם החברות שפיתחו את המערכות הללו בהעברה שלהן ב FDA (אם אני לא טועה רק חברה אחת, גדולה מאוד, הצליחה לעמוד בתלאות האישור וכמה חברות פחות מבוססות אחרות נסגרו במהלך נסיונות להעביר או שפשוט נטשו את הרעיון כשנוכחו עד כמה ההתיחסות לנושא היא שלילית).

אני לא ממש מבין למה התכוונת בסיפא של דבריך. אני קיבלתי את הרושם שיש הסבר מאוד ברור של תהליך הפעימה של הלב וההשפעה שלו על צורת הגל של ה ECG. כמו כן הבנתי שהשיטה של זיהוי בדיעבד היא השיטה המקובלת במחקר רפואי והיא נחשבת לשיטה האמינה ביותר. השיטות האחרות שעליהן שמעתי (למשל השוואה של האבחון שהיא נותנת לאבחון של פאנל מומחים) ניראות לי פחות אמינות.
לעניין מערכות מומחה בפיענוח אק''ג 134394
אחת הבעיות בקליטה של טכנולוגיה חדשה היא שתמיד שואלים את המומחים לנושא. במקרה דנן, המומחים אינם זקוקים לאיבחון האוטומטי, וקיימת חשדנות בסיסית כלפי משהו שההצדקה שלו נראית כמעשה כשפים. יתכן שהפחות מומחים ייהנו יותר מהטכנולוגיה הזו.

אני בכל זאת מחזיר אותך לשאלה אם החלטות שנעשות בצורה זו תהיינה בעלות תקפות משפטית.

תהליך יצירת הפעימה ובשל כך יצירת הרישום הספציפי באק"ג אמנם מוסבר בפרוטרוט, אך דעתי האישית היא שמדובר בטלאולוגיה. אמנם סטודנטים נבחנים על כך, וגם אני נבחנתי אי אז, אבל ההתרשמות שלי היא שמציירים את המטרה מסביב לפגיעת החץ. תמיד מסבירים מדוע תרשים אק"ג נראה כפי שהוא נראה, אך אף פעם לא בונים תחזית כיצד ייראה תרשים במצב היפותטי.

שיטה של זיהוי בדיעבד אכן מקובלת במחקר רפואי. זו אחת מחולשותיו. דוגמא לכך היא ההנחה שתשובת הפתולוג ברקמות שהוא בודק, ובמיוחד בניתוחי גוויות, היא בעלת תקפות של 100%, והיא מכריעה ויכוחים לכאן או לכאן.

פה ושם יש מקרים שבהם הוכח שהפתולוג שוגה. בדרך כלל קשה להגיע לכך, משום שלא מחפשים שגיאות של הפתולוג. המקרים הברורים ביותר הם של חולים שמחלתם התנהגה בצורה הפוכה ממה שהיתה אמורה להתנהג לו הפתולוג היה צודק.
לעניין מערכות מומחה בפיענוח אק''ג 134481
אתה צודק בעניין הבעיתיות של קליטת טכנולוגיות חדשות. אבל אני בטוח שלפחות חלק מה"אין צורך" נובע מהאגו של המומחה שלא אוהב את הרעיון שתהיה מכונה שתערער על הסופיות של הקביעות שלו.

בעניין המשפטי, אני משער שאין תקפות משפטית לקביעה הזו. אני לא חושב שגם מפתחי הטכנולוגיה הזו ציפו שרופאים יסתמכו עליה כתחליף לידע שלהם אלא יותר בתור חוות דעת שניה.
שאלה:
אני מגיע לרופא מומחא א' עם בעיה. הוא נותן אבחנה ואני מחליט לפנות לרופא ב' לחוות דעת שניה. רופא ב' מתעלם לחלוטין מחוות הדעת הראשונה בטענה שרופא א' הוא רופא אליל ואסור להתייחס למה שהוא אומר בכלל, מבצע בדיקות, מגיע לאבחנה שונה מזו של רופא א' ונותן לי טיפול. אני מת כתוצאה מהטיפול השגוי ומתברר שהאבחנה של רופא א' הייתה מדויקת. האם לאלמנתי יש קייס טוב יותר בתביעה על רשלנות רפואית מאשר אם הייתי מגיע לרופא ב' בלי לבקר אצל רופא א' קודם? ואם רופא א' הוא מחשב?

מעניין אותי מה שאתה אומר על הא.ק.ג. אני לא למדתי את הנושא בספרי רפואה אלא בספרי הנדסה ומכשור רפואי ויתכן שהגישה ההנדסית פרקטית שהיא קצת פחות מדעית פילוסופית הטעתה אותי. מעניין לשמוע שיש מי שחולקים על אמיתות הדברים שהוצגו בספרים ההם כקביעה סופית.
לעניין מערכות מומחה בפיענוח אק''ג 134570
המבחן המשפטי בארץ הוא סביב הישות הערטילאית המכונה בשפה המשפטית 'הרופא הַסָּבִיר'. מותר לשגות אם נקלעים למצב בו שגיאה היא סבירה. אם רופא מדבר עם המטופל, עובר על הנתונים, בודק את החולה ולבסוף מגיע להחלטה כלשהי על סמך כל הנ"ל, כנראה שקשה יהיה לבוא אליו בטענות. מהבחינה הזו לא נפקא מינה אם רופא אחר הגיע להחלטה אחרת.

אם הטיעון של הרופא הוא 'לא ניתן היה לחשוב על האבחנה הזו', הרי שחוות דעת קודמת שכן הגיעה לאבחנה הזו סותרת את הטענה המסויימת הזו.

לעניין האק"ג, הגישה שלי היא קלינית לחלוטין, והידע שלי בהנדסה רפואית הוא אפסי. היות שצברתי מאות שעות הדרכה באק"ג, היה יכול להיות מעניין לדון בתרשימים ספציפיים ובשיטות הניתוח שלהם. עם זאת, ודאי שעניין שכזה לא יעניין את קוראי האייל. אם אתה מעוניין בכך, פנה אלי בדואר האלקטרוני.
גולם זה גם מטומטם, לא? 9192
המאמר היה באמת מעניין, אבל באמת, לשים אותו בקטגוריה של 'מדע'? זה איזהשהוא סוג של בדיחה? אם יש דבר שהמאמר הזה היה רחוק ממנו, הוא מדע, לדעתי.

מעבר לכמה נקודות הקטנות שהטרידו את מנוחתי, (ואני חייב להתייחס לאחת: הצדקת פסק הלכה מטופש במיוחד של הרב עובדיה יוסף באמצעות התערטלות בהנדסה גנטית שתהפוך שימפנזים לאינטלגנטים? נו באמת. זה מעליב.) הנקודה העיקרית של המאמר הזה צריכה להטריד ולהקפיץ את הגבות של כל קורא.

היום שבו שיקולים אתיים בנוגע להנדסה גנטית, שיבוט וריבוי יושפעו מדברי ההבל שמופיעים במקורות היהודיים ולא יונחו משיקולים לוגיים מדעיים טהורים, יהיה יום עצוב למדע.

בניגוד לכותב המאמר, אני לא חושב שהדיונים המעמיקים על הסטיות המיניות נוסח אדיפוס של ירמיהו מעניקים איזהשהיא נקודה למחשבה בנוגע להפריה מלאכותית.
אני גם לא חושב שהניסויים החולניים של "סמל הרציונליות והמדע ביהדות", הרמב"ם (מעניין אגב, איך היו מגיבים כיום לניסוי שכזה מאת סמל הרציונליות), רלוונטים באיזהשהיא דרך פתלתלה ועקמומית לשיקולים האתיים של יצירת חיים מלאכותיים. הניסוי אולי רלוונטי לעולם הרפואה, ובמיוחד לתחום איחוי האיברים. אודה לך אם תשלח את תוצאות המחקר שלו לביה"ח הקרוב ביותר אליך.
אני גם לא חושב, שבעת דיונים על שיבוט בני-אדם או חיות אחרות, צריך לעלות על הפרק פרוטוקול השיחה בין ירמיהו לגולם שלו. אני מצטער, אבל אני לא רואה את החשיבות של זה.

בקיצור, זה מאד נחמד בתור סיפורים נחמדים וכחומר רקע על גלמים ביהדות, אבל הניסיון להציג את זה כמשהו רלוונטי לעולם המדע, זה קשקוש לטעמי.
הנקודה הכי נמוכה שהיה אפשר להגיע אליה, שאני שמח מאד שכותב המאמר לא הגיע אליה, היא שצירופי האותיות בהם משתמש היוצר לבריאת הגולם, הם בעצם צירופי אותיות הד.נ.א! קיבינימט, הם הסתירו מאיתנו את זה כל השנים האלו!
גולם זה גם מטומטם, לא? 9196
My fault. I placed this article under
"science" because I couldn´t think of any
other category it could fit in. Can you?
But in my defense - this IS a discussion
on the philosopy of science, and previous
opinions, such as those Eli brings in the
article, are just as relevant as any
opinion we can bring today. We don´t have
to agree, but we CAN use them for our
advantage when we come to discuss these
issues.

גולם זה גם מטומטם, לא? 9205
מבלי להתייחס לכל התגובה שיש בה קצת מן האמת: סיפורו של הרמב"ם אינו אלא משל שבה להמחיש את פרצופו האמיתי של הרעיון.
''בא'' כמובן. 9206
איך להכריע בשאלות אתיות 12333
''היום שבו שיקולים אתיים בנוגע להנדסה
גנטית ...לא יונחו משיקולים לוגיים מדעיים טהורים''.
למרבה הצער שום שאלה אתית לא הוכרעה ולא תוכרע ע''י שיקולים לוגיים - מדעיים טהורים.
אי אפשר לגשר על ההבדל שבין תחום העובדות לתחום הערכים,והמדע לא יחסוך מאתנו את החובה להתמודד עם שאלות ערכיות.
חלק ב' 9279
משתוקק לקרוא כבר את חלק ב'...
ביבליוגרפיה למאמר 15501
הנה הביבליוגרפיה למאמר שמתפרסמת גם בסוף חלק ב. אם יש מישהו שמכיר מקורות רלבנטיים נוספים אשמח אם יצור איתי קשר .
ביבליוגרפיה

אידל, משה גולם : מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי ירושלים, 1996.
ברוש, א. "וחילופיהם בגולם…" המודיע 9.4. 1990 , ע' ט"ו.
ברוש, א. " ויפח באפיו נשמת חיים" המודיע 20. 4. 1990 . ע' ח.
ברוש, א. " הגולם בהלכה " המודיע 20.4.1990 . ע' ח.

גורן, שלמה " ההנדסה הגנטית לאור ההלכה " בשדה חמד 33 ג-ד תש"ן.ע' 23-40 .

הולנד ,ישראל " גלגוליו של גולם " יתד נאמן, מוסף , אלול תשמ"ז, ע' 6-7, 12

הרשלד, משה , " בעיות הלכה בתינוק מבחנה " הלכה ורפואה 4 ע' 90-95.
קולאטה , ג'ינה שכפול גנטי : פריצת הדרך המדעית –ההיבטים האנושיים והאתיים תל-אביב, 1998.
רבינוביץ, אברהם צבי " הערות לנושא מדיניות הלכתית והנדסה גנטית" תחומים ג תשמ"א.
שטינבר ג, אברהם "תיכפול/שיבוט בני אדם-היבטים מדעיים , מוסריים ויהודיים " אסיה ס"א –ס"ב (כרך ט"ז א-ב) ניסן, תשנ"ח. ע' 27-42.
שילה, יצחק " שיכפול גנטי לאור ההלכה " תחומין יח תשנ"ח.
שילה , יצחק " שכפול גנטי ובחירה חופשית אסיא ס"א-ס"ב (כרך ט"ז א-ב) , 1998.ע' 5-9.
שלום, גרשון " דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים " פרקי יסוד בהבנת הקבל ה וסמליה ירושלים , תשל"ו.
שלום , גרשון " הגולם מפראג והגולם מרחובות " דברים בגו ת"א, 1975 . ע' 84-91.
שמואל, ב. "רבנו המהר"ל מפראג זיע"א" . כפר חב"ד גליון 348 23 באוגוסט , 1988, ע' 10-13.
שפרן, יגאל " השיבוט הגנטי לאור ההלכה ". תחומין יח תשנ"ח .
תא-שמע , ישראל " ה" גולם " ומעמדו בהלכה " מחניים
BROYDE , MICAHAEL J. “ CLONING PEOPLES AND JEWISH LAW : A PRELIMINARY ANALYSIS JOURNAL OF HALACHA AND CONTEMPORARY SOCIETY FALL 1998 , PP 27-65.
GOLDSMITH , ARNOLD L. THE GOLEM REMEMBERED ‘ 1909-1980 : VARIATIONS OF A JEWISH LEGEND DETROIT, 1981.
RIPELINO , ANGELO MARIA MAGIC PRAGUE LONDON , 1994.
SHERWIN ,YRON L. THE LEGEND OF THE GOLEM : ORIGINS AND IMPLICATIONS 1985.
SHERWIN , BYRON L. “ THE GOLEM , ZEVI ASHKENAZI , AND REPRODUCTIVE BIOTECHNOLOGY “ JUDAISM
וספרו החדש של פרופסור יהודה ליבס על ספר היצירה.
ביבליוגרפיה למאמר 16588
האין כוונתך לפרופ' *גרשם* שלום?
הגולם ופרנקנשטיין 70391
הספר של מרי שלי "פרנקנשטיין" נחשב לאחת מיצירות המדע הבדיוני הראשונות שחוברו אי פעם ועוסק במאבק בין מדען ובין אדם מלאכותי שיצר ,ושימש כמקור למספר עצום של סרטים.
ספר זה כאמורבמאמר הושפע ישירות מסיפור הגולם.
עוד על סיפור פרנקנשטיין
בראשית הייתה המפלצת
הגולם ב"פנטסיה 20000" 70591
מגזין המדע הבדיוני הישראלי "פנטסיה 2000 " פירסם בשנות ה-‏70 את חלקו הראשון של מאמר מאת הסופר והמבקר דן עומר על הגולם ביהדות. המאמר שכתוב בסגנון הומוריסטי מיוחד מאוד עורר התקפות עזות מקוראי המגזין שהאשימו את מחברו באנטישמיות ,ואולי בגלל זה לא פורסם מעולם חלקו השני ,וחבל .
בכל אופן זה החלק הראשון שלו שפורסם :
אגב אורחה פנטסיה 2000 הותיק הוא אולי המגזין הספרותי העברי המיוצג ביותר היום ברשת .
שקידה בתורה מביאה לנבואה 101084
כל פרק מהמקרא יכול להחשב ח''ו כסיפור דמיוני,
גם בתלמוד קיימים סיפורים לא מעטים על סיפורים על טבעיים
עיקר האמונה היא להאמין מבלי לנסות לפרש זאת דרך עיננו
חסרות הכלים, ככל שנלמד יותר ונחכים להגיע לדרגת מוכנות נפשית להפגש עם תופעות כגון ''הגולם'' כך נוכל להבין ואפילו לעשות לפי הדרגה הרוחנית, הרמב''ם כתב כי כל אדם יכול להגיע לנבואה רק חובתו ללמוד ולפתח את כח הדמיון לפי כללי התורה.גם בדורות מס' לפנינו נתקלים אנו בדוגמאות על טבעיות כגון הבעל שם-טוב זצ''ל שביצע את ''קפיצת הדרך'' עם אניה בים כדי לא לחלל שבת, גם בדורנו שומעים אנו על רבנים נסתרים יותר או פחות שיודעים מידע מוקדם ללא מאמץ או ניחוש , אני עד לרב שידע את העתיד בתחום מסוים ללא כל מאמץ וכך היה.
עיקר המסר הוא שמטרת לימוד התורה היא לזכות לעלות בדרגת הקדושה ולזכות לראות את הזווית השונה מאדם לא מלומד שהרי הנשמה עולה.

גד.
רגע, רגע 102278
אתה מוכן לפרט לגבי אותו "רב שידע את העתיד"?
הרב בא-גד? 102292
גד של הים? 126624
יש לנו גולם במשחק 161596
הדמות של הגולם ממלאת תפקיד חשוב בלא מעט משחקי תפקידים מזה שנים רבות . לעיתים תוך איזכור המקורות היהודיים ולעיתים בלי . כותב שורות אלה אפילו הכין סצינריו למשחק תפקידים "חי " שאמור היה להיות משוחק בכנס משחקי תפקידים "איגור " לפני כשנה . אבל למרבית הצער דבר לא יצא מזה.אולי בעתיד , עוד לא איבדתי תיקווה.
כתבה מעניינת על נושא הגולם במקורות היהודיים הופיעה במגזין של משחקי תפקידים כאן :
גולם והקבלה 163402
כדאי לתקן כאן שגיאה נפוצה ולפיו "הגולם הוא פיסגת הידע הקבלי ". ולרוב הכותבים המודרניים על הגולם מתייחסים אליו כמשהו ששיך לקבלה.
ובכן תיקון : אין שום קשר בין יצירת הגולם ובין קבלה או מקובלים. הגולם הוא תוצר של סוג מיסטיקה שהתקיימה מאות שנים לפני הקבלה , והרוב המוחלט של המקובלים וכותבי הספרים על הקבלה כלל אינם עוסקים בגולם.
מתכון ליצירת גולם 165507
מוצג באתר של הסופר אלכס אפשטיין כאן :
אלכס אמור היה לפרסם ספר שלם על יצירת גלמים בהוצאת בבל אולם למרבית הצער הפרוייקט המעניין לא יצא לפועל ואנחנו נישארנו רק עם כמה סיפורים חידתיים .
גולם מי שמאמין 166608
יפה מצד פוסקי ההלכה לשגות בהזיות. כמסתבר מהפסיקה האחרונה של אחד הרבנים שטען אם מוטלות לפניך כחובש שני פצועים קשה האחד גבר והשני אשה עליך לטפל בגבר ולהפקיר את האשה למותה. כאשה אני יורקת בפני הרבנים ומצוות היהדות על כל זרמי החוכמה והטפשות הבערות והגסות שהיא טומנת בחובה. אכן גלמים הרבה נוצרו בעולמנו וכולם בצלם אנוש. כל הנסיונות העלובים של המקובלים ליצור חיים כמו גם של המדענים האומללים אינם משתווים לתנועה אחת של עובר חי ונושם ברחם אימו. ושימותו הקנאים.
הבה נעמיד דברים על דיוקם 166612
לא שאני מסניגורי ההלכה מהמשנה אותה ציטט הרב אבינר, אבל ההלכה שהוא ציטט אומרת שבהינתן שני פצועים קשה ויש צורך להחליט במי לטפל קודם, יש לטפל קודם בגבר ורק אחר כך באישה. אין פרוש הדבר שיש להפקיר את האישה למותה. כמובן שלדעתי הקריטריון שהוא הציג הוא קריטריון לא רלוונטי ועל כן ניתן לסיווג כ''גזעני'' (במובן המודרני של המילה).
גולם מי שמאמין 166626
אין סיבה ''לירוק על מצוות היהדות'' בגלל כמה רבנים.
והיפוכן בגולם 166704
1. הגברת יכולה לירוק לאן שהיא רוצה.

2. זה לא הרב אבינר, אלא המשנה במסכת הוריות. "הוא ואביו ורבו עומדין בשבי: הוא קודם לרבו, ורבו קודם לאביו, ואמו קודמת לכל אדם. ... האיש קודם לאשה להחיותו ולהשיב אבדה ואשה קודמת לאיש לכסות ולהוציא מבית השבי."
וכפי שהם בנבל המיתמם 166707
אז מותר לירוק על מי שמצטט את המשנה במקום לקרוע ולזרוק אותה לזבל.
ואולי אפשר לעשות משהו עם אותה משנה, 166720
במקום לזרוק אותה לזבל?
אני מעדיף ידיעות אחרונות 166721
תודה על ''הצלת'' שמי הטוב 167090
והיפוכן בגולם 167320
מישהו יכול להסביר את הרציונל? למה נשים יש לשחרר קודם, אבל להחיות אחר כך? למה הרב קודם לאב (מה עם מצוות כיבוד אב?)?
והיפוכן בגולם 167324
לגבי הרב זה דווקא קל. הרב קודם לאב כי הרב קבע את הכלל הזה, ולא האב.
והיפוכן בגולם 167370
מסכת הוריות מסתיימת ב"ממזר תלמיד חכם, קודם לכהן גדול עם הארץ" כלומר, תלמיד חכם, יהיה ייחוסו אשר יהיה, עדיף על כל עם-הארץ, ואפילו יהיה כהן גדול.
מקובל באייל להתייחס בציניות לכללים האלה, כפי שכתב קודמי האלמוני: הרבנים קבעו את הכללים, וכביכול, למה כבר אפשר לצפות? במבט ראשון, "תלמידי חכמים" זו עוד אליטה אחת, שקופצת על ההזדמנות לעגן את העליונות שלה בחוקים.

במבט שני, קצת יותר מעמיק, קל לראות על כמה האליטה שלנו (היהודים) מיוחדת. את הדגש על חשיבות לימוד התורה בהלכה ("ותלמוד תורה כנגד כולם") צריך להבין כהזמנה ועידוד לכל העם להצטרף לאליטה (יש לזה דוגמאות נוספות?). לרבני הדור הנוכחי אין שום אינטרס אישי בכללים שיחזקו את מעמדם של רבני הדור הבא - הרי בדרך כלל אין קשר משפחתי בין אלו לאלו.

הלוואי שכל האליטות לאורך ההסטוריה היו כאלה.
באמת אליטה למופת. 167425
זוהי בסך הכל קאסטה הדואגת לכך ששורותיה לא ייפחתו. כל מי שזוכה להיכנס להיכל הקודש של קאסטה זו, מרגיש עצמו מורם ונבדל מהאחרים (להבדיל מאליטות מודרניות שמטרתן לשרת את ההמונים). וכל השאר - נחותים מהם.
"והעמידו תלמידים הרבה" ‏1 167426
במחילה מכבודך, זה קשקוש. אתה שוב מחיל את הכלל על היוצא מן הכלל.
תלמידי-החכמים הם "קאסטה" שתמיד עשתה כל שביכולתה כדי להכניס כמה שיותר אנשים אל בין שורותיה, וכמובן שראתה את עצמה ופעלה כמשרתת העם והאמת ההלכתית.

1 פרקי אבות, פרק א' משנה א'.
"והעמידו תלמידים הרבה" ‏1 167429
ענין הרחבת השורות עד למקסימום הוא שאיפה תיאורטית. במציאות הרי לא ייתכן שכולם ואפילו הרוב יהיו רבנים.

שירות ה''אמת ההילכתית'' הוא יכולתם לפסוק החלטות בנוגע לכל פרט קטן בחייו הפרטיים של כל אדם ומשרתת בעיקר את מעמדם הנשגב בקרב קהל מאמיניהם. מה שעצוב הוא שגם במדינה מודרנית ודמוקרטית לכאורה לא הפרידו בין הדת למדינה.
''והעמידו תלמידים הרבה'' 167436
בוודאי שלא כולם יכולים להיות רבנים. אבל כולם יכולים להיות תלמידי חכמים, ואפילו אם לא, הם יכולים להמשיך לנסות ("והגית בו יומם ולילה").
ואפילו אם לא, איזה מן אליטיזם זה, כאשר האליטה עושה ככל שביכולתה כדי להרחיב את השורות?

שאר השצף-קצף לא כל-כך שייך לנושא.
והיפוכן בגולם 167326
אפשר לנחש:

נשים יש לשחרר קודם, משום שיש סכנה שנשים יאנסו ויהרו, ואז הילדים יהיו יהודים...

נשים יש להחיות אח"כ משום שאם הן ימותו, הסיכון שלהן להחטף, להאנס ולהרות יקטן...

הרב קודם לאב, משום שהרב בטוח יהודי, ויהדותו של האב מוטלת בספק, יכול להיות שהוא הגוי שחטף ואנס את האם...
והיפוכן בגולם 167366
1. כדאי להבחין שהמשנה נדחקת כאן (במודע) לפינה שאנחנו בדרך כלל בורחים ממנה: בדיוק כמו שילדים שונאים לענות "את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא", אנחנו רואים בשאלות מהסגנון "רופא, ילד בן עשר וחתן פרס נובל (לשלום) נעולים בחדר, ויש רק מסכת חמצן אחת" חומר שמתאים לכל היותר לפעולות בתנועת הנוער.
במקרים אחרים (למשל כשקובעים הנחיות לחובש או רופא המגיע לזירה מרובת נפגעים) אנחנו מעדיפים לאלץ אותו לבחור ביניהם באקראי מאשר להציע קריטריונים "לא רלוונטיים" (כמו העדפת ילדים על מבוגרים, או פצועים על פוצעים).
בתקופת המשנה, מסתבר, התייחסו לשאלות האלה באופן אחר.

2. המפרשים מסבירים את "האיש קודם לאשה להחיות" בכך שהוא חייב בכל המצוות, ואילו היא פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן. ("אז מה?" - לא יודע.)

3. לשחרר משבי - מעדיפים להציל קודם את מי שעלול להפגע יותר; האשה עשויה להאנס, ומשום בושתה יש להתאמץ יותר כדי להציל אותה.

4. האב קודם לאנשים אחרים משום "כיבוד אב". את העדפת הרב (כאן, ובמקומות אחרים) מסבירים המפרשים ב"אביו הכניסו לחיי העולם הזה, ורבו הכניסו לחיי העולם הבא".
תודה 167774
הגולם בבית לייוויק 316060
היום יום שלישי ה-‏12.7 אתן בבית לייוויק ברחוב דב הוז 30 בתל אביב בשעה 8 בערב הרצאה על המחזה "הגולם" מאת ה. ליוויק ,שתדון במחזה המפורסם ביותר והחשוב ביותר של ספרות היידיש שהפך לאחד משני המחזות המפורסמים והמצליחים ביותר של תיאטרון ה"בימה " העברי לתולדותיו .

ההרצאה תלווה בהקרנה של קטעים מהסרט הגרמני האקספרסיוניסטי "הגולם" של פאול ווגנר.
הגולם בבית לייוויק 316076
באיזה מין בית מדובר? בית פרטי?
הגאון מוילנה והגולם 511069
ביהדות ישנם כל מיני סיפורים על גלמים ,אנשים מלאכותיים ויוצריהם שהם תמיד רבנים וחכמים ידועים.
אולם במציאות ההיסטורית ידוע לנו רק על שני אנשים ולא יותר (!) שככל הנראה אכן ניסו ליצור גולם.
ומבין השניים האלו יש רק אדם אחד שלגביו הדבר ידוע בודאות.
זהו הרב אליהו הגאון מוילנה ,ולהלן ניתוח של חוקר גרמני של הפרשה המוזרה של ניסיונו של הגאון מוילנה ליצור גולם.

ראו
הגאון מוילנה והגולם
המדריך לבריאת יקום 516931
בימים אלו יצאה בהוצאת המכון להוצאת כתבי הגר"א מהדורה של שלושה כרכים של הספר הקדום "ספר היצירה "עם הפירוש של הגאון מוילנה ופירושים לפירוש והקדמות מקיפות .
זוהי המהדורה המקיפה והמפורטת ביותר הקיימת של הטקסט הקדום והמסתורי ביותר הקיים בשפה העברית ,ספר שהוא כנראה מהמאות הראשונות לספירה שהוא הבסיס ואבן היסוד לכל המיסטיקה היהודית לדורותיה.שכל כולה נובעת ממנו.
על פי המסורת ספר היצירה הוא הספר שבאמצעות שימוש נכון בכתוב בו אפשר ליצור בעלי חיים וגולם ,אדם מלאכותי . ( כפי שסופר על הגר"א עצמו שעסק בכך בעת שפירש את ספר היצירה ) . ויש האומרים גם עולמות שלמים.
אלא שספר יצירה אינו רק מדריך לבריאת יקום.

זהו גם הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה והספר הארס פואטי הראשון שעוסק בניתוח של היצירה הספרותית כלשעצמה.
ולרגל האירוע אני פותח בזה פרויקט של מאמרים שעוסקים בספר היצירה ,מאת החוקרים הידועים פרופסור יהודה ליבס , פרופסור מאיר בר אילן ,ופרופסור יוסף דן. שיעסקו מזוויות שונות של תולדותיו בתיאוריות השונות הקיימות גם לגבי ספר היצירה המיסתורי זמן יצירתו ומטרתו.
האם היה זה ספר כישוף או מדע או ספר לימוד לילדים או ספר עברי ראשון של דקדוק הכתיב העברי מה שמסביר את העניין העמוק שיש בו באותיות השפה? או משהו אחר לגמרי ? דבר אחד בטוח זהו הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה. ובמשמעויותיה ככלי ליצירת עולמות.

ראו
המדריך לבריאת יקום
מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג ? 525492
מיליארדי מילים נכתבו על האגדה היהודית המפורסמת מכל בעולם הרחב ,סיפור הגולם והמהר"ל מפראג שבימים אלו נחגגים 400 שנה לפטירתו.
. ספרים ומחקרים רבים נכתבו בנושא זה.רומנים רבי מכר, הצגות , אופרות ,בלטים , אלבומי קומיקס , וסרטים קלאסיים נוצרו על פי האגדה הזאת .יש אנשים שונים ברחבי העולם שהקדישו ומקדישים למחקרים עליה את חייהם.
ההשפעה של האגדה על התרבות הפופולארית המודרנית ובמיוחד על הספרות והסרטים העוסקים באנשים מלאכותיים אינה ניתנת לשיעור , והיא משמשת כיום כבסיס לענף תיירות משגשג במיוחד של העיר פראג. צאצאיו המרובים של מהר"ל ברחבי העולם כולם מתגאים בראש ובראשונה על כך שהם צאצאיו של יוצר הגולם.
אולם עד כמה שזה מדהים העובדה היא שאיש עד כה לא ניסה לחקור ברצינות את השאלה החשובה מכל :
מי יצר את האגדה המפורסמת הזאת וביצע לראשונה את הקישור בין המהר"ל מפראג ובין הגולם ? קישור שאינו מובן כלל מאיליו ?
מתי זה היה ?
ולמה ?
והתשובה המפתיעה היא :בניגוד לכל מה שמקובל לחשוב לא הייתה שום אגדה עממית קדומה בעיר פראג על גולם ועל המהר"ל . הסיפור כולו הוא המצאתו של סופר יהודי גרמני ,ברטולד אוארבך, שהמציא את הסיפור חיש מאין בשנת 1837 .הסיפור התפשט במהירות והפך להיות בתוך שנים בודדות ל"סיפור עממי" בעוד שיוצרו האמיתי נשכח לחלוטין.
ראו את התשובה לתעלומת מקורו של סיפור הגולם מפראג כאן

מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג?
מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג ? 525521
מליארדי מלים נשמע הגזמה פראית, כמה ספרים זה, 30000?
הגולם וחסידות חב''ד 525546
פרשיה מעניינת התרחשה בחודש האחרון שמראה שלא פסו כלל המאמינים בסיפור הגולם מפראג: :
לרגל מלאת 400 שנה למותו של המהר"ל פורסמה כתבה בעיתון חרדי בנושא שעוררה סערה.
הרב אורי דסברג מרכז המערכת של האינציקלופדיה התלמודית, כתב בעיתון החרדי ב"שבת בשבתו" כי לסיפור הגולם מפראג אין כל בסיס במציאות:
הוא כתב:
"אם תשאלו אדם ממוצע ברחוב (בין השאר גם לא-יהודים ברחובות פראג) תשמעו שהמהר"ל ידוע בעיקר - ואולי: רק - בשל יצירתו את "הגולם מפראג", שפעל בעיקר נגד עלילות הדם, עד שהחל לסכן את חיי הקהילה היהודית, ואז הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים, ושאריותיו נגנזו בעליית הגג של בית הכנסת "אלטנוישול" בפראג .
סיפור זה נוצר ונודע רק בשנת תרס"ט (1909, שנת ה-‏300 להסתלקותו של המהר"ל) באמצעות הספר "נפלאות המהר"ל" שכתב הרב יהודה יודל רוזנברג. זוהי אחת הדוגמאות הנדירות שספרות דמיונית הופכת בעיני הציבור כמהימנה ואוטנטית, למרות שלכאורה אין לה כל ביסוס במציאות. "
כנגד מאמר זה
יצא הרב החבדניקי של קרית מוצקין דוד מאיר דרוקמן במאמר תקיף שבו הוא מגן על אמיתות סיפור הגולם ומזכיר בין השאר כי היה רב של חב"ד שביקר בעלייית הגג המפורסמת בפראג וראה שם את שרידי הגולם.
והנה נוסח מכתבו
"גולם מפראג", היה או לא היה?."
רבה של קריית מוצקין, הרב דוד דרוקמן שליט"א פנה במכתב להרב דסברג בו הוא מבקש להעמידו על שגגה, לדעתו, שיצאה תחת עטו:
החוה"ש לידידי היקר הרב אורי דסברג שליט"א.
ראיתי מאמרו שהתפרסם השבת בענין 'הגולם' שיצר רבינו המהר"ל מפראג זי"ע, והנני מצ"ב תשובה בנדון מכ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש – המדברת בעד עצמה.
ועוד בנדון: מסורת היא בקרב כלל ישראל מדוד דור, שהמהר"ל יצר גולם ע"י ספר יצירה. ישנם הלועגים למסורת זו וטוענים שכל פרשת הגולם נוצרה בדמיונו של מחבר "נפלאות מהר"ל". טענת הבל זו מגוחכת ומופרכת לגמרי. שכן, מעל שישים שנה לפני שיצא לאור הספר "נפלאות מהר"ל", כבר נדפסו דבריו של המשכיל שי"ר (שלמה יהודה רפופורט 1790 – 1867), בספר "גלעד" (פראג תרט"ז) שיצא נגד יצירת הגולם ע"י המהר"ל. ונאמנים עלינו דברי בעל "דעת קדושים" מבואטשאטש זי"ע בספרו "ברכת אברהם", שה"גור אריה" זצ"ל עשה גולם ע"י ספר יצירה הק' וכו', עיין שם... (מתוך דברי "שלום ואמת")
נ.ב. יש לציין עוד, כי הר"י רוזנברג (אגב אביו וסבו של חברי הכנסת -האב ובנו -בן מאיר) הוציא את הספר שלו בשנת תרס"ט, ואילו הרבי הריי"צ מליובאוויטש (שהעיד שראה את הנשאר מ'הגולם' בעליית הגג של 'אלט-נוי שול') היה לפני זה - בשנת תרס"ח.

עד כאן הפרשה .
אכן דסברג טעה והטעה בשגיאה מגוחכת כאשר טען שיהודה רוזנברג המציא את הסיפור ב-‏1909 . הוא רק פיתח הרחיב אותו ופירסם אותו בציבור הרחב ביותר.
מוזר כיצד יכול היה לשגות בדבר כזה כאשר המידע בנושא הוא כל כך זמין ברשת.
כפי שראינו כאן סיפור הגולם קיים בדפוס כבר משנת 1837 אבל לא לפני כן .
לגבי הביקור הנזכר של הרב החבדניקי בעליית הגג של בית הכנסת בפראג בשנת 1908 אכן יש סיפור כזה שלפי הרב של חב"ד עלה עם עוד רב.אלא שלא ברור כלל מה הוא ראה שם אם בכלל.
על פי מספר הסיפור הוא שאל את הרב שעלה לעליית הגג מה הוא ראה שם והרב שתק .
ואז כשנודע הדבר שהוא סיפר את העניין גער בו רב אחר שהיה איתו במקום ואמר לו "חודשים היה לי מה לעשות ".
.סיום הסיפור הוא סתום וכנראה במכוון.
דעתי היא שהשניים לא ראו שם כלום אבל לא רצו לאמר זאת לתלמידיהם,ולכן שתקו או השמיעו הערה לא ברורה.

ראו כאן

הרב דרוקמן תוקף הפרסומים :הגולם היה גם היה " באתר חב"ד
וראו את רשימתו של שאול שיף בעניין
הגולם וחסידות חב''ד 525547
הקישור השני לא נפתח.
הגולם וחסידות חב''ד 525552
אכן.
והמאמר הוא של רב צעיר ולא של שיף
הגולם וחסידות חב''ד 525549
דעתך היא שהשניים לא ראו שם כלום? איך אתה מעז? וממתי זה מתירין לפרוטוזואי"ד קטן בן צלחת פטר"י לעסוק בעניינים מסוכנים כמו דעות?! איך מלאך ליבך? לא ראו כלום? - ראו גם ראו! ואיך מעיזים מלעי"זי לע"ז ומרהיבין בנפשם לומר שאין בסיס במציאות והגולם לא היה? - היה גם היה! וגדולי ההיסטוריונים חקרו בדבר והמדע המודרני מחזק זאת מכללא: היה גם היה!

וכבר אמר ההיסטוריונ"א-דגול"א רבא ארכיאולוג"א ישראל"א פינקלשטוס"א משטרומפנדית"א דאוניברסיט"א תל-אביב"א בספרו המלומד 'ראשית"א דעיר פראג"א': "אנוכי עצמי עליתי בסולמא של צור וראיתי בעליית"א דגג"א את עצמות גולגולת"א דגולם שהן גדולות מן הרגיל ואינן כדרך עצמות גולגולת"א של אדם ילוד אישה, וראה ראיתי גם שלד רגל"א דגולמ"א, שדומה היא מאוד לרגל"א של טירנוזאור"א רקס"א, אך בדקתי בדוק היטב והבאתי את הדבר בפני חבר מלומדים מכל ארצות תבל, והחלטנו וקבענו ולית מאן דפליג: רגל"א דגולמ"א היא!"

ואתה, איככה תאמר שדעתך היא שהשניים לא ראו שם כלום? איך לא תבוש לכפור בעיקר? כופר, מין ואפיקורוס שכמותך!
הגולם וחסידות חב''ד 526049
בס''ד
וגם בע''ה
ודאי שהגולמ''א איננו גולמ''א בעלמא, אבל מצאתי שנפלה טעות גדולה בניסוחך ומספר הר''ת נופל בהרבה ממספר המלים המלאות. לתיקונך.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים