בתשובה לדורון יערי, 09/03/03 12:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחת הבעיות בקליטה של טכנולוגיה חדשה היא שתמיד שואלים את המומחים לנושא. במקרה דנן, המומחים אינם זקוקים לאיבחון האוטומטי, וקיימת חשדנות בסיסית כלפי משהו שההצדקה שלו נראית כמעשה כשפים. יתכן שהפחות מומחים ייהנו יותר מהטכנולוגיה הזו. אני בכל זאת מחזיר אותך לשאלה אם החלטות שנעשות בצורה זו תהיינה בעלות תקפות משפטית. תהליך יצירת הפעימה ובשל כך יצירת הרישום הספציפי באק"ג אמנם מוסבר בפרוטרוט, אך דעתי האישית היא שמדובר בטלאולוגיה. אמנם סטודנטים נבחנים על כך, וגם אני נבחנתי אי אז, אבל ההתרשמות שלי היא שמציירים את המטרה מסביב לפגיעת החץ. תמיד מסבירים מדוע תרשים אק"ג נראה כפי שהוא נראה, אך אף פעם לא בונים תחזית כיצד ייראה תרשים במצב היפותטי. שיטה של זיהוי בדיעבד אכן מקובלת במחקר רפואי. זו אחת מחולשותיו. דוגמא לכך היא ההנחה שתשובת הפתולוג ברקמות שהוא בודק, ובמיוחד בניתוחי גוויות, היא בעלת תקפות של 100%, והיא מכריעה ויכוחים לכאן או לכאן. פה ושם יש מקרים שבהם הוכח שהפתולוג שוגה. בדרך כלל קשה להגיע לכך, משום שלא מחפשים שגיאות של הפתולוג. המקרים הברורים ביותר הם של חולים שמחלתם התנהגה בצורה הפוכה ממה שהיתה אמורה להתנהג לו הפתולוג היה צודק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בעניין הבעיתיות של קליטת טכנולוגיות חדשות. אבל אני בטוח שלפחות חלק מה"אין צורך" נובע מהאגו של המומחה שלא אוהב את הרעיון שתהיה מכונה שתערער על הסופיות של הקביעות שלו. בעניין המשפטי, אני משער שאין תקפות משפטית לקביעה הזו. אני לא חושב שגם מפתחי הטכנולוגיה הזו ציפו שרופאים יסתמכו עליה כתחליף לידע שלהם אלא יותר בתור חוות דעת שניה. שאלה: אני מגיע לרופא מומחא א' עם בעיה. הוא נותן אבחנה ואני מחליט לפנות לרופא ב' לחוות דעת שניה. רופא ב' מתעלם לחלוטין מחוות הדעת הראשונה בטענה שרופא א' הוא רופא אליל ואסור להתייחס למה שהוא אומר בכלל, מבצע בדיקות, מגיע לאבחנה שונה מזו של רופא א' ונותן לי טיפול. אני מת כתוצאה מהטיפול השגוי ומתברר שהאבחנה של רופא א' הייתה מדויקת. האם לאלמנתי יש קייס טוב יותר בתביעה על רשלנות רפואית מאשר אם הייתי מגיע לרופא ב' בלי לבקר אצל רופא א' קודם? ואם רופא א' הוא מחשב? מעניין אותי מה שאתה אומר על הא.ק.ג. אני לא למדתי את הנושא בספרי רפואה אלא בספרי הנדסה ומכשור רפואי ויתכן שהגישה ההנדסית פרקטית שהיא קצת פחות מדעית פילוסופית הטעתה אותי. מעניין לשמוע שיש מי שחולקים על אמיתות הדברים שהוצגו בספרים ההם כקביעה סופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן המשפטי בארץ הוא סביב הישות הערטילאית המכונה בשפה המשפטית 'הרופא הַסָּבִיר'. מותר לשגות אם נקלעים למצב בו שגיאה היא סבירה. אם רופא מדבר עם המטופל, עובר על הנתונים, בודק את החולה ולבסוף מגיע להחלטה כלשהי על סמך כל הנ"ל, כנראה שקשה יהיה לבוא אליו בטענות. מהבחינה הזו לא נפקא מינה אם רופא אחר הגיע להחלטה אחרת. אם הטיעון של הרופא הוא 'לא ניתן היה לחשוב על האבחנה הזו', הרי שחוות דעת קודמת שכן הגיעה לאבחנה הזו סותרת את הטענה המסויימת הזו. לעניין האק"ג, הגישה שלי היא קלינית לחלוטין, והידע שלי בהנדסה רפואית הוא אפסי. היות שצברתי מאות שעות הדרכה באק"ג, היה יכול להיות מעניין לדון בתרשימים ספציפיים ובשיטות הניתוח שלהם. עם זאת, ודאי שעניין שכזה לא יעניין את קוראי האייל. אם אתה מעוניין בכך, פנה אלי בדואר האלקטרוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |