בתשובה להאייל האלמוני, 31/08/03 16:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זוהי בסך הכל קאסטה הדואגת לכך ששורותיה לא ייפחתו. כל מי שזוכה להיכנס להיכל הקודש של קאסטה זו, מרגיש עצמו מורם ונבדל מהאחרים (להבדיל מאליטות מודרניות שמטרתן לשרת את ההמונים). וכל השאר - נחותים מהם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה מכבודך, זה קשקוש. אתה שוב מחיל את הכלל על היוצא מן הכלל. תלמידי-החכמים הם "קאסטה" שתמיד עשתה כל שביכולתה כדי להכניס כמה שיותר אנשים אל בין שורותיה, וכמובן שראתה את עצמה ופעלה כמשרתת העם והאמת ההלכתית. 1 פרקי אבות, פרק א' משנה א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענין הרחבת השורות עד למקסימום הוא שאיפה תיאורטית. במציאות הרי לא ייתכן שכולם ואפילו הרוב יהיו רבנים. שירות ה''אמת ההילכתית'' הוא יכולתם לפסוק החלטות בנוגע לכל פרט קטן בחייו הפרטיים של כל אדם ומשרתת בעיקר את מעמדם הנשגב בקרב קהל מאמיניהם. מה שעצוב הוא שגם במדינה מודרנית ודמוקרטית לכאורה לא הפרידו בין הדת למדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שלא כולם יכולים להיות רבנים. אבל כולם יכולים להיות תלמידי חכמים, ואפילו אם לא, הם יכולים להמשיך לנסות ("והגית בו יומם ולילה"). ואפילו אם לא, איזה מן אליטיזם זה, כאשר האליטה עושה ככל שביכולתה כדי להרחיב את השורות? שאר השצף-קצף לא כל-כך שייך לנושא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |