 |
הממשלה תומכת בהקצאת קרקעות להתיישבות יהודית בלבד | 1066 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה ראוי לציין את התנגדותו של השר מרידור, את המנעותו של השר שטרית, ואת העדרותם של שרי ''ישראל אחת'', מלבד השר סנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההתנגדות, ההמנעות וההעדרות היו מלוות בהתפטרות, היה ראוי לציינן, אחרת מדובר על מחוות ריקות מתוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אם דבריו של אפי איתם לגבי מה שיש לעשות למרואן ברגותי היו מלווים במעשים, היה ראוי לציינם, אחרת מדובר על מחווה ריקה מתוכן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפי איתם הוא ריק מתוכן באופן כללי, מין אדם ניאנדרטאלי שקם לתחייה בעידן המודרני ועלה לגדולה בזכות הקסם הברבארי שמושך אליו מתנחלים ושאר טיפשים. לגבי שרי הממשלה, עד כמה שזכור לי משיעורי האזרחות בשלהי שנות השמונים, כל עוד הם חברים בממשלה, חלה עליהם אחריות להחלטותיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נשאר מהעיתון שאתה קורא, אם יש כזה, אחרי שאתה מוחק ממנו את המחוות הריקות מתוכן, לשיטתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר על עניין לא מהותי, נניח חילוקי דעות בדבר גובה המס על סיגריות או כמות הפועלים הזרים הלא חוקיים לעתיד שיורשו להיכנס לישראל, ניחא, הלא אי אפשר להסכים על כל דבר. אבל כאן מדובר על הפרה מהותית ובוטה של עקרונות השוויון וחופש הפרט. מי שמוכן להמשיך לשבת בממשלה המקבלת החלטה כזו ולכן מסכים למעשה לקבל את ההחלטה לא יכול להיקרא אדם מוסרי (בספר שלי). אני קורא את הניו יורקר ואת האקונומיסט ונמנע מהעיתונות היומית (ובכך מפחית מאד את כמות המחוות הריקות שאני צריך לספוג) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. אם השרים הללו היו ממשיכים להתנגד לחוק גם בכנסת מבלי להתפטר, הייתה כאן בעיה מהותית. אבל מותר לחילוקי דעות להתקיים בממשלה. התנאי היחיד הוא שלאחר שנתקבלה החלטה, כל הממשלה מקיימת אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבזק חדשות ב"הארץ": ח"כ קליינר: אם תידחה הצעת דרוקמן, אניח הצעת חוק לפירוק מנהל מקרקעי ישראל. אכן לדעתי הגיע מכבר הזמן לחיסול פרה קדושה זו. מנהל מקרקעי ישראל זה מכבר חדל מלנהל את נכסי המדינה בצורה שקולה ואחראית. זהו אחד הגורמים המרכזיים המעודדים בנייה מאסיבית, ומחבלים בתהליכי הכרזת שמורות טבע וגנים לאומיים. כך למשל שיווק המנהל מכרזים לקרקע לא מתוכננת לבנייה באזור צור-הדסה (ואחרים), ולמעשה בלחץ המנהל וספסרי נדל"ן, יישוב של 2000 תושבים עלול להפוך לעיר של 20,000 תושבים שכמובן יבואו מירושלים. הצעה של אולמרט לספח את צור-הדסה לירושלים (יישוב שנמצא 20 ק"מ ממרכז העיר) למעשה מחלישה את מרכז העיר. דוגמא אחרת - התנגדות המנהל להכרזת שמורה ביוספרית השנייה מסוגה בישראל בדרום השפלה על פני 615 אלף דונם בנימוק שזה מוריד את ערך הקרקע. בהחלט לא נימוק רציני מבחינתי. (יש לציין ששמורה ביוספרית אינה אוסרת לחלוטין בנייה - בניגוד לשמורת טבע רגילה). המנהל הפך זה מכבר לגוף שעוסק בעיקר ביוזמות נדל"ן. שום יוזמה להקצאת קרקעות מדינה לפארקים ושמורות לא באה מהמנהל אלא רק מהגופים הירוקים, וגם אז הרבה פעמים המנהל מעכב ומקשה את התהליכים. גם מערכת היחסים בין קק"ל והמנהל היא בעייתית ולא מתאימה למדינה דמוקרטית. לקק"ל יש חצי מחברי מועצת המנהל, וברשותה יש חלק גדול מקרקעות המדינה. מוטב בעיני להקים רשות יערות לאומית, שתחליף את קק"ל בכל הקשור לענייני יערות וייעור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמנהל מקרקעי ישראל נוהל במשך שנים רבות ע''י בעלה של שלומית אלוני הקדושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בכל אדם אחר, לצורך העניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלוני היא ''קדושה'' במרכאות כפולות. חשבתי שזה ברור. כנראה שטעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם רפול הוא בעלה של עפרה מאירסון, זה אומר שהיא מצביעה ל"צומת"? בקיצור, הסקות שכאלו הן חסרות משמעות. זה שאחותך זונה (או אחיך זונה) לא אומר שום דבר עליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובני בגין נגד ההחלטה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי להזכיר שבימי ההסתה נגד רבין, כאשר נאמר הביטוי הגזעני ''ממשלה הנשענת על ערבים'' אמר בני בגין ''רוב זה רוב''. רוב הימין הוא לא כזה בגלל הסתירה בין ערכים דמוקרטים והומנים ללאומנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לכבודו על האבחנה הפסיכיאטרית של בני בגין. אבל מעבר לזה, האם בני בגין הוא לא הוכחה שאין סתירה בין ערכים דמוקרטיים והומניים ללאומנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני בגין הוא היוצא מן הכלל המדגיש את הכלל. הימין שהוא מייצג היה אולי רלבנטי בימי אביו.מי שתומך בכיבוש מטבע הדברים יתמוך בקיצוץ זכויות ערבים. העובדה היא שזה הימין של ימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאתה מדבר על ערכים שהם, כידוע, דברים מוחלטים ולא זמניים, ולא על גחמות. בכל מקרה, כאן: תגובה 76958 אמרת שיש סתירה בין ערכים דמוקרטיים והומניים ללאומנות. אז או שבני בגין הוא לא עקבי, או שהוא לא לאומן, או שהוא לא דמוקרט והומני, או שאתה לא עקבי. תחליט אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אני טוען שמה שהוא אמר בתגובתו המקורית ובתגובתו הבאה (מי שתומך בכיבוש תומך בקיצוץ זכויות ערבים) זה שטות גמורה והכללה גורפת מדי. יכולתי כמובן לענות "ארז, אתה מדבר שטויות במיץ (אין קשר), הרגע סתרת את עצמך". אבל אני לא עושה את זה, כי יש לי תרבות דיבור (או, תרבות כתיבה). יש למישהו בעיה עם זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לג. שמעון, כמובן. (סעיף 3 ב'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? יש הבדל בין הפרש של 23 דקות להבדל של שנתיים. העובדה שאנשים עושים הכללות (שגויות בעיני) שעוזרות להם אולי לקדם את הטיעונים שלהם לא תמנע ממני לערער על ההכללות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן היה הפרש של שנתיים בין שתי ההודעות של ארז, זאת הייתה "השתקה"? (ניסיתי לשאול את כותב ההודעה המקורית, חבר המערכת, ג. שמעון, אבל הוא ענה לי בענייניות היובשנית והמנומסת שלו, שאופיינית לסגנון דיונו האקדמאי, משהו כמו: יא (שם גנאי) אחד, תחזור ל(שם גנאי) שלך1). 1 ציטוט מהזיכרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני בגין מייצג דבר שהיה קיים אך עבר מן העולם - ימין שתומך בעקרונות מר"צניקים בעניני פנים. כך ז'בוטינסקי אמר שעבור כל בעל משרה יהודי במדינה העתידית יהיה סגן ערבי ולהיפך. כך תמכה מפלגת חירות בראשות מנחם בגין, אביו של בני בגין בסיום הממשל הצבאי בשנות ה50 וה60. הם לא ראו סתירה בין ליברליזם ללאומנות וחשבו שניתן לגשר על זה. במובן זה הימין של היום יותר מציאותי. כאשר אתה תומך בכיבוש מטבע הדברים גם תתמוך באי שיויונם של אזרחים לא יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אני תומך בכיבוש סיפוח ואיזרוח (משה ארנס למשל התבטא בנושא יותר מפעם אחת, אני זוכר למשל את מצע הליכוד בשנת 1992), אז אני לא ימני1? אתה לא חושב שאתה מכליל יותר מדי? 1 אני כמובן לא רואה בעצמי ימני או שמאלי. אני בכלל מחוץ לסקאלה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה ימני, אבל אני מדבר על הימין המסורתי שלא תומך בנתינת זכויות אזרח לאוכלוסית השטחים. ולא ידעתי שארנס תמך בדבר כזה אי פעם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זו לא בהכרח דעתי. רוב הזמן אין לי אג'נדה להעביר באייל, אני נהנה מעצם הדיון. ב. ובכן, אולי הימין הזה לא כל כך מסורתי? אולי זה הימין שאוהבים להציג בטלויזיה כי הוא מצטלם טוב, אבל יש גם ימין אחר? כמו שלא כל השמאל הוא "נוער הנרות"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שנראה זה הימין היחיד במדינה. לבני בגין אין ממשיכים ותומכים, אלא אם מחשיבים את דן מרידור שכיום הוא יותר איש מרכז. הימין ההומניסטי היה קיים בימי ז'בוטינסקי ובגין האב. כיום אין לו סימן וזכר, אלא ע''י בני בגין ודן מרידור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה לא קודם כל יורה את החץ ואז מסמן את המטרה? מדוע דן מרידור הופך אצלך לאיש מרכז, בגלל שהוא הומניסט לשיטתך? שוב, טענתי כנגד ה"מה שנראה" שכן למצלמה יש נטייה לחבב את מי שצועק וזועק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. דן מרידור הוא איש מרכז כי דעותיו הן שמאלה מהליכוד, הוא הצטרף למפלגת המרכז וטומי לפיד רוצה אותו בשינוי. שכחתי להזכיר את משה ארנס ועוזי לנדאו, שניהם לאומנים קיצונים אבל הומנים לגבי הערבים. (שלמה בן עמי מתיחס לתופעה בספרו האוטוביוגרפי, שכחתי את שמו). כל אלה שהזכרתי הם בנים של אנשי ''חירות'' הקלאסית. בימין של היום זה לא קיים. ב. לא רק מי שצועק יכול להיות בעל דעות לא סימפטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, מה הופך את דעותיו של מרידור ל"שמאלה מהליכוד"? האין אתה שוב יורה את החץ ואז מצייר את המטרה? אני מניח שאתהגם לא מכיר את כל חברי מרכז הליכוד בשמותיהם הפרטיים, ואתה גם מביא עוד ועוד דוגמאות שאני לא חשבתי עליהן (והם אגב, עדיין חלק מהימין של היום, לא? אחרת אתה שוב חוזר על התרגיל עם החץ). אז אולי ההכללה המקורית היא אכן שגוייה, אבל לא רק במקרי קיצון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום ערן! האם אתה רואה בדבריו, אף שאלו דיבורים שלא באים לידי מעשה, את השתייכותו של בני בגין ל"משתלבים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, שהרי זו לא חוכמה להתנגד למשהו שאתה בכלל לא משפיע עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שבני בגין לא משפיע, אך מה מטרתו בהתבטאותו. הרי לא שמענו ממנו כבר כמה שנים ופתאום בני בגין מוותר על אלמוניותו ויוצא לתקשורת. קצת מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אולי הוא מתכנן קאמבק? נחיה ונראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא רואה את החוק הנורא הזה ואומר לעצמו פה כבר אי אפשר לשתוק. מותר להם להרוס הכל אבל גם להרס יש גבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הזדמנות לומר לשם שינוי על אדם חי: "היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה?". בגין הוא קול של שפיות ומוסריות במדמנה המופרעת של הפוליטיקה. עכשו כשאמר, וממחנהו, את שאמר, אני מעריך אותו עוד יותר (אם אפשר) והחוק שעבר, כלוננו וכלימתינו מעל דפי ההסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא גם יחזור אלינו כמו בומרנג. מי שמתיחסים אליו כגייס חמישי בסופו של דבר יתנהג כך. וחזרנו לימים השחורים של שנות ה80. הליכוד מפגין שרירנות לאומנית מטומטמת שכאמור תחזור אלינו כמו בומרנג. העבודה מתעקשת להמשיך ולתפקד כסמרטוטי הליכוד, וכמו שעופר שלח כותב היום בעיתון עונשה בבחירות הבאות יהיה מוצדק מאין כמוהו. המדינה ממשיכה ללכת מדחי לדחי. אבל בכל ההסברה אשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית: לא ראיתי את נוסח החוק המוצע. האם יש למישהו? שמעתי את הראיון עם בני בגין, והוא אכן היה משכנע מאוד. כאשר שמעתי את פסיקת בג"ץ לא תמכתי בה, אבל בעקבות הראיון עם בגין שיניתי את דעתי. המפתח לשינוי, שלבושתי לא חשבתי עליו לפני כן, היו דבריו של בגין על הפגיעה בכבוד הערבים הנובעת מהאיסור. לא כל אפליה בהכרח פסולה בעיני, אך אפליה זו פוגעת במובהק בכבוד האדם ולכן אני מתנגד לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקישור ל"מעריב" מופיע נוסח החוק. הנה הוא שוב לשימושך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. קריאת הנוסח לא שינתה את דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל ונגמור עם הקללות וההשמצות כמה שיותר מהר: זו החלטה מטומטמת (בגלל השלכותיה, אם היא תעבור בכנסת ואח"כ את בג"צ, מה שלא סביר), שנעשתה ממניעים פסולים: אינטרסנטיים-סקטוריאליים (הצדקה לתשלום משכורות הפרזיטים בסוכנות היהודית, ואם מישהו ירצה אני יכול להרחיב על פן מסריח ומטופש זה של הצעת החוק) וגזעניים (לא ממש צריך לפרט, בעיקר על רקע זהות מציעי החוק והתומכים בו). עכשיו למה שמעניין באמת (אותי, לפחות): ראשית, העובדה שלמרות פסיקת קעדאן אף פלסטינאי אזרח ישראל(לפחות שאני שמעתי עליו) טרם התקבל לישוב קהילתי פירושה שזהו חוק מיותר, שמתפרץ לדלת פתוחה. משפחת קעדאן עצמה נדחתה על בסיס סעיף אחר בוועדת הקבלה שדנה שנית בעניינה. שנית, ובאותו הנושא, חשוב להבין שפסיקת קעדאן התייחסה למקרה ספציפי מאוד: קציר אינו באמת "ישוב קהילתי" - צמוד אליו, על גבעה סמוכה, נמצא פרויקט "בנה ביתך" אשר בו גם ערבים יכולים לרכוש מגרש (כמובן, גם זה הוסכם רק לאחר מאבק). עובדה זו פירושה שהרעיון של לאומיות שונה כפגיעה ב"רוח הקהילתית" היא שטות גמורה. לא ברור מה היה קורה אם היה מדובר על ישוב קהילתי אמיתי. לדעתי האישית, יתכן מאוד שיש מקום להכיר בלאום כעקרון מבחין לגיטימי בישובים קהילתיים - כמובן, בהנחה כל שאר התנאים בין יהודים ופלסטינאים שווים, ולא כתרוץ למדיניות גזענית של "נפרד אבל שווה". במחשבה שניה, אני לא מוצא שום הגיון בקריטריון כזה: מי שלא נראה למייסדים כמתאים לקהילה, שיידחו אותו באופן פרטני. לבסוף, חלק גדול מפעילי הזכויות בקרב הפלסטינאים אזרחי ישראל היו *מאוד* לא מרוצים מהבג"צ המקורי - משתי סיבות עיקריות: 1. לשון העתירה, הציונית והאפולוגטית במודע, שמטרתה היתה לאפשר לשופטים לקבל החלטה חיובית בנושא, לא התייחסה כלל לעוולות שהתרחשו בנושא הקצאת הקרקעות (במקרה של הפלסטינאים אזרחי ישראל, יותר נכון לדבר על הפקעת קרקעות, או על גניבת קרקעות) מקום המדינה ועד למקרה הספציפי. הצהרה עקרונית מעין זו, היתה חשובה לרבים מהפעילים יותר מאשר הנצחון במקרה הקונקרטי, וזאת בעיקר עקב הסיבה הבאה: 2. המקרה הפרטי היה חסר רלוונטיות לאוכלוסיה הפלסטינאית בכללה, אשר זקוקה להקצאת אדמות, אישורי בניה (לא סתם הורסים פעם ביומיים בית של פלסטינאים שנבנה באופן בלתי חוקי - אין להם שום אפשרות אחרת לבנות), תשתיות, הכרה בישובים הבלתי מוכרים וכו', ולא ליכולת להתקבל לישוב קהילתי יהודי - דבר שרק מעטים מסוגלים (כלכלית) ומעוניינים בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד דוגמא קטנה לגזענות ישראלית: בפיגוע הירי היום בירושלים נהרג פלסטינאי ונפצע שוטר. הכותרת בעמוד הראשי בYנט: "שוטר נפצע בפיגוע בירושלים" (בכתבה עצמה הכותרת היא כבר "ישראלי נפצע ופלסטיני נהרג בפיגוע בירושלים"). רק כדי שהכל יהיה ברור - ההרוג אינו המחבל, אלא סתם אדם שנקלע אל חילופי האש. אבל הוא לא חשוב - הוא פלסטיני. הבוס שלי סיפר לי על כותרת שהייתה פעם בעיתון בדרום אפריקה של האפארטהייד אחרי אסון טבע כלשהו: "5 אנשים, 3 סוסים ו-10 שחורים נהרגו אתמול"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת היא "הרוג ופצוע בפיגוע". אולי תיקנו בינתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוץ תיקנו (ואז, כמובן, לא מציינים את לאום המעורבים). בפנים השוטר עדיין בא קודם. אפשר לתרץ את זה כרונולוגית (קודם נפצע השוטר, אחר כך נהרג הפלסטיני), אבל זה קצת דחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 74312 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה כל המגיבים שנודעו במלחמתם בגזענות, ובכל קישור בין גזענות לציונות? איפה ג. שמעון? איפה אסתי? איפה גילית? איפה אשר לבשן? כשזה לא נורווגים מול יהודים, זו לא גזענות? או שציונות היא אכן גזענות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה אני: הכותרת בוויינט באמת לא בסדר. ובעניין האדמות- ההצעה הקליינרית הזאת היא בושה וכלימה. ואני מקווה מאוד שזה לא יעבור בכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם התכוונת דרוקמנית גם אני נגד (ולא רק משיקולי מוסר אלא גם בתקווה שכך קליינר יגרום לפירוק מנהל מקרקעי ישראל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דירה להשכיר- ישראל 2000 בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד מגדל בן חמש קומות. בקומה הראשונה לודמילה השמנה עלתה מאוקראינה לפני שנה. פיה מלא שני זהב וסבה כך היא אומרת, היה ברוסיה רב. בקומה השניה משפחה תימניה. הורים ועשרה ילדים מטפחים לאבא יש בשוק דוכן פצוחים. בקומה מספר שלוש אביעד,עם הכפה על הראש לו כפה ולה מטפחת את חמשת ילדיהם מגדלים הם בנחת. בקומה הרביעית גר זוג צעיר היא גננת, הוא מלצר עלו מאתיופיה, שכחתי לומר. בקומה מספר חמש גרה משפחת חרמש אך לפני שבוע ארזו מזוודות ועזבו. איש אינו יודע לאן ומדוע. סגרו השכנים הדלת ותלו בחוץ שלט: ``דירה להשכיר`` בא תום משיינקין עגול משקפים ארבעה עגילים לו בשתי האזנים עומד בחוץ וקורא את השלט עולה במדרגות ופותח הדלת. באים מכל הדירות השכנים עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: ``הנאה המטבח בעיניך?`` נאה. הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המסדרון בעיניך? נאה. אם כן, שב אתנו, תום! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני! איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם עם מתנחל שידיו מגואלות בדם? ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח! שלום לכולם, שלום עכשיו הלך לו תום, ואביעד נעלב. הלך תום, בא קלמן. עומד בחוץ וקורא את השלט, עולה במדרגות, פותח הדלת. באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: הנאה המטבח בעיניך? נאה הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המסדרון בעיניך? נאה אם כן, שב, קלמן, אתנו! לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני! איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור ליד אישה פרוצה לגור? היא מכסה טפח ומגלה טפחיים ומה יהיה על קדושת העינים? נעלבה לודמילה, וקלמן הלך לו. הלך קלמן, בא דוקטור גל. עמד בחוץ, קרא את השלט, עלה במדרגות, פתח את הדלת באים מכל הדירות השכנים עומדים מסביבו מאירים לו פנים הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המטבח נאה הנאה המסדרון? נאה. אם כן, שב אתנו דוקטור גל! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני - איך אשב אני, המחונן, הגאון עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?! הבוז לבערות, יחי המשכל! נעלב התימני, והלך דוקטור גל. הלך דר` גל, בא איליה. עולה... פותח.. באים... הנאים החדרים... לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. איך אגור אני, לטבי בהיר עור בכפיפה אחת עם אתיופי שחור? לא נאה לי ולא יאה לי! לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה, צעקו השכנים פה אחד, רק לודמילה שתקה בצד. הלך איליה, בא אבו-עמאר. עולה... פותח... באים מכל הדירות השכנים, עומדים בגבם אל הקיר (בגלל הסכינים) הנאה המטבח? לא מספיק מרווח הנאים החדרים? אח, הם קטנים וצרים. וואלה, דירה כל כך קטנה לא מספיק אפילו לילדי אשתי הראשונה! אם כן, לא תשב עמנו כאן? שאלו כשנימת רווחה בקולם אשב ואשב, בחפץ לב! הרי מי שיש לו שכל במוח ימהר מכאן לברוח ומי שישאר כאן בדירה מתוך בחירה או מחוסר ברירה אני לא אגרש, אני בן תרבות! אני אחכה עד שהוא ימות וזה יקרה תוך זמן קצר, תסמכו על מילה של אבו עמאר! ואז הא הא - יהיה לי את כל הבנין! לי ולחמולה - הם יותר ממניין!! אז יאללה! קדימה! לארוז מזוודות חשף אבו עמאר שיניים מפחידות. ומאז, בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד מגדל בן חמש קומות. גרה בו משפחה אחת: אבו עמאר, כל היום הם שרים אללה הוא אכבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילה אחת: אומנות! פשוט נפלא. מחכה בקוצר רוח לסיפור ההמשך, עם פרק נרחב על מאבקי "מרחב המחייה" או "הכה את החילוני/ישראלי" בין החרדים לפלשתינאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת נפלא. (חבל שאתה אלמוני, אלמוני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן, כמובן, שהאלמוני הוא אכן המחבר של הטקסט הזה, אבל בכל אופן הטקסט הזה כבר רץ כמה ימים ברשת הישראלית, ואפילו מנוקד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את השיר בפורום ארץ הצבי, אבל הם הורידו אותו אחרי איזה חצי שעה. (והם מדברים על צנזורה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי ששרת החינוך שכל כך אוהבת את השואה, שמעה על חוקי נירנברג. הכינו את הטלאי השחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שיהודי היה מבקש לקנות בית ברהט ולהתיישב בה, והתושבים היו מתנגדים בנימוק שבגלל היותו שונה מהם מבחינה חברתית ותרבותית, הוא אינו מתאים. מה לדעתכם היה פוסק בג"ץ במקרה זה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין קהילה קיימת, לקהילה בהתהוות. מה גם שישוב בדואי הוא קהילה אמיתית, לא סתם אוסף אנשים אקראי שבא לגור בבתים צמודי קרקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קציר הוא ישוב ותיק. מדוע אינו "קהילה קיימת" ? גם את המשפט השני בתגובתך אני לא כל כך מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפני כן- מדובר כאן על שכונה חדשה לגמרי, על גבעה אחרת. למה שלא ייכנסו לשם יהודים וערבים, באופן החופשי לגמרי שבו אנשים קונים בית ומשלמים עבורו במיטב כספם? מה מפריע לך שכן ערבי? (גדלתי ברחוב מעורב בחיפה, וזה בכלל לא היה issue). ובעניין ישוב קהילתי- אני חושבת שלא כל פיתוח קבלני של אזור בתים צמודי קרקע הוא "קהילה" או "ישוב קהילתי". רהט מאוכלסת בבדואים שמקיימים שם שפה ותרבות נפרדים. דוגמה אחרת- ישוב אקולוגי שיוסד בשבועות האחרונים בהר תבור (אני חושבת). קהילה זה מקום שבו אנשים מקיימים קשרים, ובד"כ עם נושא אידאולוגי או חברתי שמאחד ביניהם. אחרת זה יותר כמו פרבר של עיר, מקום של בתים פרטיים, כשלשכנים אין קשר מיוחד, אם בכלל, זה עם זה. השוני מפרבר הוא שזה לא צמוד באופן מיידי לעיר. אבל בארץ קטנה, שבה שום מקום לא רחוק מאיזשהו מרכז, זה לא הבדל גדול. (כלומר, זה לא שהאנשים מבודדים על רא הר קירח בלב הישימון, ותלויים זה בזה באופן חברתי או אחר). יש אגב ישוב קהילתי מעורב אחד בארץ- נווה שלום. המדינה לא הסכימה לתת להם אדמה ובסוף הם קיבלו (בחכירה?) אדמה מהמנזר של לטרון. אני חושבת שישובים מעורבים זה רעיון טוב, כל עוד לא מדובר באנשים עם צרכים אידאולוגיים מיוחדים (שמירה מוחלטת על אי נסיעה בשבת, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מסכים עם כל מה שאת אומרת, ובעיניי חלק מההבחנות וההדלים שאת עושה אינו כה ברור (למשל, אם לא אותה שפה הרי זה דו צדדי), אך ממילא, כפי שאני מסביר כאן באיזה שהוא מקום, איני רוצה להציג את עמדתי בנושא זה משום שאינה מגובשת מספיק (בודאי לא מפריע לי שכן ערבי), והסיבה להתערבותי כאן היא אך ורק הצבעה על הפוליטיות וחוסר האיזון בהרכבי בית המשפט העליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני חושבת שישובים מעורבים זה רעיון טוב, כל עוד לא מדובר באנשים עם צרכים אידאולוגיים מיוחדים (שמירה מוחלטת על אי נסיעה בשבת, למשל)" - כלומר, ישובים לא-מעורבים, שכל תושביהם מסכימים על אי נסיעה בשבת, יכולים למנוע ממני את זכותי הדמוקרטית הידועה בכינויה "חופש התנועה"? במה נעלה רצונם כי בכביש (הציבורי! לא של אבא שלהם) העובר בישובם לא יותר לאזרח לנוע עם רכבו, על זכות אלמנטרית זו? ומה לגבי דרישות אחרות (שהאזרח יצטרך להקריב בוהן, בהתאם לדת המקומית, ובניגוד לזכותו הדמוקרטית לסרב)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי גוד איפשהו במעלה הפתיל דיברתי על "קהילה קיימת" לעומת "קהילה בהתהוות". בישוב קהילתי מתהווה, אפשר לקבוע מראש אם זו קהילה יחודית (חרדית, אקולוגית, שיתופית), לקבוע כללים בהתאם, ולקבל או לדחות אנשים בהתאם1. אם אתה בא אח"כ, ומתקבל, (שזה המקרה של "קהילה קיימת"), ברור שאתה חייב לכבד את חוקי המקום. (אתה לא תיסע במאה שערים בשבת, נכון? לעומת זאת, במקומות שהדתיים מנסים להשתלט על כביש שהיה פתוח לתנועה עד עכשיו, יש בהחלט מקום למאבק!) אגב, בעניין קהילה מתהווה- אם נותנים לקבוצה אידאולוגית, לאומית, חברתית, או מה-לא, אדמה לישוב קהילתי ברוח יחודית, צריך לתת גם לקבוצות אחרות. כלומר- אם "יהודי" זה אפיון מספיק יחודי כדי לדחות בגללו ערבים, אז צריך לתת גם לערבים אישורים לישובים חדשים. וסיפור קטן- לפני כמה שנים, בזמן אחת מממשלות הליכוד,(ביבי? המ.. מרוב בחירות מוקדמות כבר קשה לזכור) היה לי קשר לעמותה שרצתה להקים ישוב אקולוגי, עם תכנון אקולוגי מיוחד של הבתים והצמחיה. ובשום אופן לא הצלחנו לקבל אדמה מהמנהל- כלומר, לא בתחומי הקו הירוק. אם היינו מסכימים לעבור "כמה ק"מ מזרחה" היינו מקבלים אדמה מיד. לא הסכמנו, ובכך נגמר העניין. 1 טל הזכיר איפשהו למעלה את "נוף אלונים", שהוקמה על אדמה מופשרת של קיבוץ "סוללים"- הטרנד הזה, של בתים שמוקמים על אדמות-קיבוצים מקפל בתוכו תופעה מכוערת של דחיית אנשים ללא סיבה טובה- לא מדובר על ישוב עם אפיון יחודי ספציפי, או על קיום קשר משמעותי כלשהו עם הקיבוץ עצמו. אבל יושבות שם ועדות קבלה של קיבוצניקים, ומסננות אנשים לפי קריטריונים סנוביים ומעמדיים בעליל. וכשלוקחים בחשבון שהאדמה בעצם לא שייכת לקיבוץ אלא היא אדמת לאום, [ובכ"ז הקיבוץ "מוכר" אותה ומרוויח עליה כסף], לא ברור למה בכלל נותנים לעשות את הסינון המכוער הזה. [אני אישית לא הייתי רוצה לגור בישוב שבו יש אוכלוסיה הומוגנית מסוג מסויים מאוד, שאנשיה עמדו כולם ב"דרישות" הקבלה המסויימות האלה. גם לא הייתי מכפיפה את עצמי לנסיון לעבור את הוועדה הזאת] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי אסתי. אני מדבר על מצב שאני גר בכלל במקום אחר. נניח, אני גר בת"א, וביישוב הדתי עמנואל התושבים החליטו שאסור לנסוע בשבת בָרחובות. *לי*, ללא קשר לשאלה עם אני גר במקום או לא, שמורה הזכות הדמוקרטית "חופש התנועה". הכביש הנ"ל, גם אם אינו ערוץ תחבורה ראשי, אינו רכוש של תושבי עמנואל. הוא רכוש של המדינה הדמוקרטית. אולי אכבד את מנהגי המקום ולא אסע שם, אבל אינני חייב. אני חייב לציית רק לחוקי המדינה, ממש כמוהם. באיזו זכות הם עוברים על חוקים אלו ומקפחים את אחת מחירותיי? לכן, הסיבה היחידה שלא אסע במאה שערים היא כי אני חרד (מצחיק, הא?) למכוניתי, ואולי לחיי. אינני *חייב* לכבד את מי שאינו מכבד זכויות-פרט אלמנטאריות. אולי לא אסע לשם רק משום שהנסיעה ועיצבון האנשים לא תביא תועלת. זה הכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא אכפת לכבד את רגשותיהם של תושבי מאה שערים. אני לא אסע שם בשבת גם אם יובטח לי שלא יזרקו עלי אבנים. אבל לגבי כביש בר אילן למשל, לא הייתי מוותרת להם. בעניין זה שאתה לא תכבד את רגשותיו של מי שלא מכבד את זכויות הפרט שלך- לדעתי כדאי למצוא דרכים אחרות להילחם באי-הכיבוד הזה מצידם. לא ע''י החזרה באותו מטבע. (אבל זאת רק דעתי, ואני יכולה בהחלט להבין את הזעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נסחפתי קצת. אני לא אציק להם, כי הכלל המוסרי שלי הוא לא לגרום לסבל אנושי (כפי שהם גורמים לי. טוב, להם יש כללים אחרים). אבל בפירוש לא ניתן לומר כי פגיעה בזכויות יסוד אלמנטריות שווה לפגיעה ברגשות. בכל מקרה, כיבוד הרגשות הוא במקרה הטוב רק עניין של נימוס. הוא בוודאי לא ראוי לגזור חיוב חוקי (אם כי הוא עלול להחשב כזה, ושלא כדין, לדעתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... גם באום אל פאחם וגם בשגב שלום. ואגב, נניח שבית המחוקקים הנורווגי היה פוסק שליהודים אסור לקנות בתים, מה לדעתך הייתה אומרת השרה לבנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הגבתי עד כה על הידיעה משום שלא גבשתי לעצמי דעה החלטית בנושא, שיש בו פנים לכאן ולכאן. השאלה שהבאתי הייתה בעצם שאלת ''מלכודת'' (כי כבר ידעתי את התשובה), ומטרתה לבקר (שוב) את בית המשפט העליון, מבלי להציג את עמדתי כלפי העניין עצמו. פשוט שמעתי אתמול ברדיו על מקרה שבו ביקש יהודי להתיישב ברהט לפני שנים מספר, ובית המשפט העליון דחה אותו בנימוקים כפי שתיארתי. אתה הוספת לידיעתי עוד שני מקרים אחרים שבהם נהג כך בית המשפט העליון במקרים שבהם הקהילה הייתה ערבית והמבקש להתיישב בה יהודי. והנה במקרה שבו אזרח ערבי רוצה להתיישב ביישוב קהילתי יהודי מובהק, התמיכה של בית המשפט העליון היא דווקא בצד השני. זו עוד דוגמה לאיפה ואיפה שבה נוהג בית המשפט הפוליטי הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום סיבה ''לאהוב'' את הסיפור הזה. העובדה ששני שופטים יכולים להגיע לפסקי דין הפוכים עבור אותו מקרה היא מובנת מאליה. השופטים הם בני אדם, ואנו חייבים לקבל את העובדה שהמשפט אינו מתמטיקה. ולי גם מובן מאליו שמהותו של השופט שנוצרה עוד מאז ינק חלב משדי אמו תשפיע על פסקי הדין שלו. (איני רוצה להגיב לגבי המקרה הספציפי עצמו שלא התעמקתי בו ובודאי לא ידועים לי עליו כל הפרטים.) מה שכן מפריע לי הוא שבבית המשפט העליון ובבג''ץ שאליו מגיעים מקרים שיש להם הקשר פוליטי, ונתונים בויכוח ציבורי, יושבים שופטים שמפסקי הדין שלהם אני יודע שרובם ככולם שמו פתק שמאלי בקלפי. אותה איפה ואיפה שלכאורה צצה מסיפורי ה''יהודים ערבים'' הנ''ל, שמצביעה על השקפה פוליטית היא רק מקרה מאפיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מסתבר שטעיתי בהערכה שלי, ואין לי אלא להתעצב על החלטת בית המשפט, ולהביע את התנגדותי לערכים שהיא מייצגת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד פרטים / לינק על פסקי הדין שמדובר בהם? האם היהדות היתה באמת הסיבה היחידה לפסילה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור על רהט שמעתי בחצי אוזן ברדיו, ויהיה קשה לעשות עם זה משהו. בלינק שהביא האלמוני ישנה כתבה מ''הארץ'' ובה שם העותר. עם זה אפשר ללכת לאתר בית המשפט העליון ולחפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש של אליעזר אביטן ב google הביא אותי לאתר של ערוץ 7. אליעזר אביטן מספר שם כי במקרה שלו היה מדובר בקבוצת אנשי משטרה וצבא שביקשה להקים שכונה בישוב שגב שלום ע"מ לחזק את הנוכחות השלטונית הישראלית במקום. זה לא בדיוק זהה למקרה של קציר ששם זוג אחד רצה להתקבל למקום ללא יומרות לשנות את אופיו או לשמש כמעין שוטר על שאר התושבים. הלינק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התכוונתי לחיפוש באתר בית המשפט העליון. קריאת פסק הדין מעניינית יותר. אולי הם לא התייחסו כלל לנימוק הזה של אביטן. ובכלל, הנימוק שבפי המתיישב לא צריך לתת לו משקל, אלא לעובדה עצמה. תאר לעצמך שקבוצת ערבים תבקש להשתלב בישוב יהודי מטעמים אידאולוגיים, כדי לדחוק את רגלי היהודים מאזור מסויים. בודאי לא יצהירו על כך בגלוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להאמין שבג"ץ היה פוסק לזכות היהודי. אבל קשה לי להאמין שזה היה בכלל מגיע לבג"ץ - לרהט, למיטב ידיעתי, אין "ועדת קבלה". התנגדות התושבים, אם הייתה, הייתה בדרך אלימה, ולא בדרך של ניסיון להפעיל סעיף כלשהו בחוק כלשהו1. 1 באמירתי זו אין כדי לייחס לאוכלוסיית רהט נטייה לאלימות, אלא לכלים העומדים לרשות התושבים לו היו מעוניינים למנוע מאדם להתיישב בעיר. אני בספק אם אכן הייתה ננקטת אלימות כנגד יהודי כמתואר לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה מנסה למצוא דרך מילוט מהמלכוד אליו נכנסה, ומגלגלת את תפוח האדמה החם לוועדת נאמן. מי שידע מיהם עשרים ושניים השרים שתמכו בדחיית החוק עד להמלצות ועדת נאמן, והאם השרה לבנת נמנית עליהם, מתבקש להודיע לכולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמרו של אריה דיין ב"הארץ" טוען עדאל קעדאן שמנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית עברו מאפליה גלויה לאפליה סמויה, שמונעת את מימוש פסק הדין של בג"צ משנת 2000. קעדאן מציג מסמך שנכתב על ידי דן בריר, אחד מחברי צוות שהוקם על ידי מנכ"ל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית יחיאל שמשוני כדי לגבש עמדה בנושא בג"ץ קציר. במסמך המסכם כותב בריר כי פסק דין קציר "כמעט שלא מותיר 'חורים' שמאפשרים מיון תושבים ללא אפליה". בהמשך הוא מונה, אחד לאחד, את כל "החורים" שהיו קיימים עד אז ושנסתמו על ידי פסק הדין. האפשרות להמשיך ולמיין מועמדים להתיישבות באמצעות אגודות שמפעילות ועדות קבלה, מסביר בריר, "מצטיירת (לאור פסק הדין, א"ד) כבעייתית"; "הגדרות של קריטריונים שייקבעו על ידינו בתנאים הנ"ל נראות מאוד בעייתיות"; "מהלכי מיון" של מועמדים על פי אפיוניהם השונים ("יישוב לאמנים, יישוב לעולים, יישוב ל'ירוקים' וכו"') "עשויים להתפרש כהתחכמות שבאה לעקוף את בג"ץ". בריר מחווה דעתו, ש"המהלכים הפוליטיים לשינוי החוק עשויים שלא לעמוד במבחן חוקי היסוד", ומגיע אל השורה התחתונה, המעורפלת משהו בניסוחה, של המסקנות: "לאור הנ"ל, נראה שדרך הפעולה הנכונה היא לא לעשות רעשים במערכת ולהמשיך לעשות את מה שעושים". בתגובה שמסרה הסוכנות לדיין נאמר שההמלצה הזאת, "להמשיך לעשות את מה שעושים" אף על פי שבג"ץ קבע כי "מה שעושים" מנוגד לחוק, לא היתה אלא "דעה אישית של פקיד בלבד". "הסוכנות היהודית", מסר דובר הסוכנות, ירדן ותיקאי, "פועלת בהתאם לפסיקת בג"ץ ועובדיה מונחים לפעול בדרך זו בלבד". הדובר נמנע, עם זאת, מלהשיב על השאלה מה היו המלצותיו הרשמיות של הצוות והאם ההמלצות אומצו על ידי הסוכנות. בהמשך הכתבה מתוארת בין השאר ישיבת וועדת הקבלה של קציר, מנקודת מבטו של קעדאן. מסתבר שבין השאר נדרשו בני הזוג קעדאן למסור קורות חיים, שנמסרו לגרפולוג... בני הזוג קעדאן נדחו בוועדה, ועדאל קעדאן מגיש, כאמור, בימים אלו, עתירה נוספת לבג"ץ. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בית המשפט המחוזי בחיפה הורה למינהל מקרקעי ישראל להקפיא מכרז לרכישת קרקעות בכרמיאל, או לחילופין לאפשר לערבים ישראלים להשתתף בו. קק"ל, שהקרקע בבעלותה, טענה שאסור לה למכור לערבים אדמות במקום." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת חוק של הנדל: יישובים ליהודים בלבד נשיאות הכנסת אישרה לח"כ מהאיחוד הלאומי להניח את ההצעה בתמיכת ח"כים מהליכוד, *שינוי* וש"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו עוד מתפלא על משהו הקשור בשינוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת החוק של ח"כ הנדל נדחתה ברוב של שני קולות. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא פירסמו רשימה שמית, אם לא של כל 38 ח"כים שתמכו בהצעה, לפחות של הבולטים בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן חיפשתי חלוקה מפלגתית, בעיקר בשל התגובה המקורית שלך. <בודק באתרים של העיתונים האחרים> הנה, יש במעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/830/340.html בעד: 38 ח"כים מסיעות הליכוד, האיחוד הלאומי, המפד"ל, ש"ס ויהדות התורה, בינייהם השרה ציפי ליבני, ח"כ רוני בראון וח"כ גלעד שרון. נגד: ח"כים מסיעות העבודה, שינוי, יחד, עם אחד והסיעות הערביות, מהליכוד התנגד להצעה יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. אהוד יתום ומרינה סולודקין נמנעו. אה, והנה הרשימה המלאה של התומכים: אברהם הירשזון (ליכוד). אליעזר "צ'יטה" כהן (ישראל ביתנו). גלעד ארדן (ליכוד). יובל שטייניץ (ליכוד). יצחק וקנין (ש"ס). לאה נס (ליכוד). מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי). ניסן סלומינסקי (מפד"ל). עמרי שרון (ליכוד). רוחמה אברהם (ליכוד). אורי אריאל (האיחוד הלאומי). אריה אלדד (האיחוד הלאומי). דוד לוי (ליכוד). יורי שטרן (האיחוד הלאומי). יצחק כהן (ש"ס). לימור לבנת (ליכוד). מיכאל רצון (ליכוד). נסים דהן (ש"ס). ענבל גבריאלי (ליכוד). רוני בר-און (ליכוד). איוב קרא (ליכוד). בני אלון (האיחוד הלאומי). דניאל בנלולו (ליכוד). יחיאל חזן (ליכוד). יצחק לוי (מפד"ל). מאיר פרוש (יהדות התורה). משה כחלון (ליכוד). נסים זאב (ש"ס). צבי הנדל (האיחוד הלאומי). אלי ישי (ש"ס). גדעון סער (ליכוד). זאב בוים (ליכוד). יעקב אדרי (ליכוד). ישראל כץ (ליכוד). מיכאל גורלובסקי (ליכוד). משולם נהרי (ש"ס). נעמי בלומנטל (ליכוד). ציפי לבני (ליכוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לתהות כיצד הצעה כזאת עברה את נשיאות הכנסת והגיע בכלל להצבעה. התשובה פשוטה. חמי דורון, נציג "שינוי" הליברלית והנאורה, הצביע בעד הגשתה, ובכך סיפק את הקול שאפשר לה להיות מוגשת בכלל. רובי ריבלין, למשל, נמנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון כבר ציין זאת כאן: תגובה 252259 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. לא הייתי מרוכז. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |