בתשובה להאייל הגולה, 08/07/02 17:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''אם דבריו של אפי איתם לגבי מה שיש לעשות למרואן ברגותי היו מלווים במעשים, היה ראוי לציינם, אחרת מדובר על מחווה ריקה מתוכן''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפי איתם הוא ריק מתוכן באופן כללי, מין אדם ניאנדרטאלי שקם לתחייה בעידן המודרני ועלה לגדולה בזכות הקסם הברבארי שמושך אליו מתנחלים ושאר טיפשים. לגבי שרי הממשלה, עד כמה שזכור לי משיעורי האזרחות בשלהי שנות השמונים, כל עוד הם חברים בממשלה, חלה עליהם אחריות להחלטותיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נשאר מהעיתון שאתה קורא, אם יש כזה, אחרי שאתה מוחק ממנו את המחוות הריקות מתוכן, לשיטתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר על עניין לא מהותי, נניח חילוקי דעות בדבר גובה המס על סיגריות או כמות הפועלים הזרים הלא חוקיים לעתיד שיורשו להיכנס לישראל, ניחא, הלא אי אפשר להסכים על כל דבר. אבל כאן מדובר על הפרה מהותית ובוטה של עקרונות השוויון וחופש הפרט. מי שמוכן להמשיך לשבת בממשלה המקבלת החלטה כזו ולכן מסכים למעשה לקבל את ההחלטה לא יכול להיקרא אדם מוסרי (בספר שלי). אני קורא את הניו יורקר ואת האקונומיסט ונמנע מהעיתונות היומית (ובכך מפחית מאד את כמות המחוות הריקות שאני צריך לספוג) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |