|
||||
|
||||
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... גם באום אל פאחם וגם בשגב שלום. ואגב, נניח שבית המחוקקים הנורווגי היה פוסק שליהודים אסור לקנות בתים, מה לדעתך הייתה אומרת השרה לבנת? |
|
||||
|
||||
לא הגבתי עד כה על הידיעה משום שלא גבשתי לעצמי דעה החלטית בנושא, שיש בו פנים לכאן ולכאן. השאלה שהבאתי הייתה בעצם שאלת ''מלכודת'' (כי כבר ידעתי את התשובה), ומטרתה לבקר (שוב) את בית המשפט העליון, מבלי להציג את עמדתי כלפי העניין עצמו. פשוט שמעתי אתמול ברדיו על מקרה שבו ביקש יהודי להתיישב ברהט לפני שנים מספר, ובית המשפט העליון דחה אותו בנימוקים כפי שתיארתי. אתה הוספת לידיעתי עוד שני מקרים אחרים שבהם נהג כך בית המשפט העליון במקרים שבהם הקהילה הייתה ערבית והמבקש להתיישב בה יהודי. והנה במקרה שבו אזרח ערבי רוצה להתיישב ביישוב קהילתי יהודי מובהק, התמיכה של בית המשפט העליון היא דווקא בצד השני. זו עוד דוגמה לאיפה ואיפה שבה נוהג בית המשפט הפוליטי הזה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אין לי שום סיבה ''לאהוב'' את הסיפור הזה. העובדה ששני שופטים יכולים להגיע לפסקי דין הפוכים עבור אותו מקרה היא מובנת מאליה. השופטים הם בני אדם, ואנו חייבים לקבל את העובדה שהמשפט אינו מתמטיקה. ולי גם מובן מאליו שמהותו של השופט שנוצרה עוד מאז ינק חלב משדי אמו תשפיע על פסקי הדין שלו. (איני רוצה להגיב לגבי המקרה הספציפי עצמו שלא התעמקתי בו ובודאי לא ידועים לי עליו כל הפרטים.) מה שכן מפריע לי הוא שבבית המשפט העליון ובבג''ץ שאליו מגיעים מקרים שיש להם הקשר פוליטי, ונתונים בויכוח ציבורי, יושבים שופטים שמפסקי הדין שלהם אני יודע שרובם ככולם שמו פתק שמאלי בקלפי. אותה איפה ואיפה שלכאורה צצה מסיפורי ה''יהודים ערבים'' הנ''ל, שמצביעה על השקפה פוליטית היא רק מקרה מאפיין. |
|
||||
|
||||
נו, מסתבר שטעיתי בהערכה שלי, ואין לי אלא להתעצב על החלטת בית המשפט, ולהביע את התנגדותי לערכים שהיא מייצגת. |
|
||||
|
||||
יש עוד פרטים / לינק על פסקי הדין שמדובר בהם? האם היהדות היתה באמת הסיבה היחידה לפסילה? |
|
||||
|
||||
את הסיפור על רהט שמעתי בחצי אוזן ברדיו, ויהיה קשה לעשות עם זה משהו. בלינק שהביא האלמוני ישנה כתבה מ''הארץ'' ובה שם העותר. עם זה אפשר ללכת לאתר בית המשפט העליון ולחפש. |
|
||||
|
||||
חיפוש של אליעזר אביטן ב google הביא אותי לאתר של ערוץ 7. אליעזר אביטן מספר שם כי במקרה שלו היה מדובר בקבוצת אנשי משטרה וצבא שביקשה להקים שכונה בישוב שגב שלום ע"מ לחזק את הנוכחות השלטונית הישראלית במקום. זה לא בדיוק זהה למקרה של קציר ששם זוג אחד רצה להתקבל למקום ללא יומרות לשנות את אופיו או לשמש כמעין שוטר על שאר התושבים. הלינק: |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי לחיפוש באתר בית המשפט העליון. קריאת פסק הדין מעניינית יותר. אולי הם לא התייחסו כלל לנימוק הזה של אביטן. ובכלל, הנימוק שבפי המתיישב לא צריך לתת לו משקל, אלא לעובדה עצמה. תאר לעצמך שקבוצת ערבים תבקש להשתלב בישוב יהודי מטעמים אידאולוגיים, כדי לדחוק את רגלי היהודים מאזור מסויים. בודאי לא יצהירו על כך בגלוי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |