הרב אברהם יוסף: ''אסור לצרף שופטים דתיים למניין'' | 795 | ||||||||
|
הרב אברהם יוסף: ''אסור לצרף שופטים דתיים למניין'' | 795 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
חרם מהסוג הנ''ל אינו דבר חדש בהיסטוריה היהודית. לעניות דעתי זהו כלי לגיטימי (אפילו בעל מאפיינים דמוקרטים) שזכותו של כל ציבור לנקוט בו. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן להאיר את עיניי בנוגע לאותם מאפיינים דמוקרטיים שאתה מוצא בחרם מהסוג הדתי? (בהתחשב בעובדה שהרב קובע הלכה, ועדתו/עדרו הולכים בתלם שהוא קבע). נ.ב. ו-אם כבר מנהיגים רוחניים דגולים, במסגרת תוכניתנו "הגזמת השנה": טאלב א-סאנע: יאסין הוא מנהיג דגול כמו הדאלאי למה. |
|
||||
|
||||
החרם כשלעצמו הוא כלי מחאה המקובל בחברות דמוקרטיות-מערביות בין ציבורים שונים. בין אם הוא כלכלי (חרם צרכני), מדיני (כמו שהיה על דרום-אפריקה), או חברתי כמו בדוגמא לעיל. אגב, צעדים דומים הופעלו בעבר גם על סרבני גט (במיוחד בקהיליות אירופה). |
|
||||
|
||||
לא שאלתי על חרם כלכלי או על חרם מדיני, אלא אך ורק על חרם דתי. לחרם שעליו מחליט רב או כמה רבנים אין כל מאפיינים דמוקרטיים. |
|
||||
|
||||
ולחרם שמכריז אתר חופש יש? |
|
||||
|
||||
מה זה אתר חופש? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה ערן. הצצתי* ולא הבנתי מה השאלה- למנהלי האתר הזה אין כוח לכפות קיום חרמות על איש. כל אדם יכול להחליט לעצמו אם להצטרף לחרם שהם מציעים, או לא. כשרב מחליט, אנשי העדה מקיימים. נקודה. *אין לי זמן להתחיל לקרוא שם ברצינות, אני שקועה היום עד למרפקיי באריזת חפצים לשם משלוחם לארץ. ממחר תיכפה עליי כנראה דממת-קו לכמה זמן. [אך זה לא אומר שמותר למישהו להתחיל להשתולל בהיעדרי:)]. |
|
||||
|
||||
כל זמן שלא מכוון אקדח לראשם של ''בני העדה'', גם הם יכולים להחליט(כל אחד באופן עצמאי) אם להצטרף לחרם הרב או לא. כמו-כן הם יכולים להחליט אם הם ''בני העדה'' או לא. לכן מהזווית שאת הצגת אין הבדל בין אנשי ''חופש'' לבין דתיים כאלה או אחרים. |
|
||||
|
||||
אני מנצל את העדרותה הזמנית של אסתי כדי להביע תמיכה בעמדתך. אבל אם אנשי ''חופש'' היו עובדי מדינה, והיו קוראים, למשל, להחרים את עובדי מס-הכנסה הייתי רואה בכך טעם לפגם. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה, ''חרם דתי'' - החרם הוא חברתי בין שני ציבורים שומרי מצוות. על כל חרם מחליט אדם כלשהו או קבוצה, ורק אלה המכירים בסמכותה של אותה קבוצה מקבלים עליהם את החלטותיה באותה המסגרת. יוצאים מן הכלל הזה הם חרמים שמטילה המדינה, (לדוגמא, הוצאה מחוץ לחוק של קבוצות מסוימות) שאז הם מחייבות את אזרחיה (קוראים לזה ''חוקי מדינה''). |
|
||||
|
||||
רב ראשי של עיר, שמקבל את משכורתו מכספי המסים שלי, קורא להחרים את מי שמהוים אחד היסודות החשובים של המשטר הדמוקרטי. אני מניח שאין דבר לא חוקי בקריאה זאת, כיון שמדובר על חרם דתי, אבל הדה-לגיטימציה של מערכת המשפט שנעשית הבון-טון אצל חוגים מסוימים היא איום ממשי על סדרי ממשל תקינים. שלא יובן לא נכון: אני לא כופר בזכותו של הרב הנכבד להטיף לדיעותיו, אני רק כופר בזכותו לקבל משכורת מהמדינה. במלים אחרות: יבוטל מוסד הרבנות הממלכתית. |
|
||||
|
||||
בג''ץ פסל בעבר הטלת חרמות דתיים ע''י רבנים. |
|
||||
|
||||
היו מקרים בהם בתי דין רבניים הטילו חרמות כעונש, ובית המשפט פסל את החרם וקבע שעל הרבנים לחזור בהם. אינני זוכר אם היה מקרה שבו הוטל חרם שלא במסגרת בית דין (כלומר, ע''י מוסד של המדינה). |
|
||||
|
||||
מעניין באמת מה קורא עם הרדיו הזה. היית הצעת חוק שרדיו שפועל כמה שנים יוכרז כלגיטימי ולפי מה שידוע לי היא נפלה. מצד שני הרדיו הזה הוא לא חוקי בסופו של דבר. מדוע הנושא לא מטופל על ידי הרשויות המתאימות? (מהיכן בדיוק מגיע לחץ - ומדוע היועץ המשפטי לממשלה לא פועל בנושא) מדוע יכול כל איש ציבור שמחוייב כחלק מתפקידו לשמור על החוק ללכת לכל רדיו כזה ולהתראיין מבלי שמשהו יביט ויגיד זה חומר מאוד הזלזול של האיש ברדיו הזה. (בעיקר כאשר הוא שר חבר כנסת או משהו דומה) האם באמת דעת הציבור היא בעד לפתוח אותם לשידור נורמלי הרי ראוי שיאושר להם ואם הציבור חושב שאין לעשות זאת הרי ראוי שיסגרו (הציבור באמצעות ניבחריו בכנסת). הלו למצוא מהיכן משדרים זה אחד הדברים הקלים ביותר שניתן לעשות היום. |
|
||||
|
||||
הצעת החוק, שתקפה רק לגבי ערוץ שבע (בשל התאריך המצוין בחוק), עברה בכנסת, אך בג''ץ מנע את כניסתה לתוקף עד פסיקתו בענין (שעדין לא באה). |
|
||||
|
||||
עם כך האם יש צורך לפי החוק כרגע לסגור את ערוץ שבע? או שלא? ומה עם שאר הערוצים? |
|
||||
|
||||
לפי החוק, יש לסגור את כל הערוצים הלא-חוקיים. אשר לערוץ שבע, ייתכן שיש הצדקה חוקית לחכות לפסיקת בג''ץ. |
|
||||
|
||||
משכורות השופטים מעודכנות באופן סדיר ע''י המדינה. אז השופטים הדתיים ישלמו קצת יותר על המושב בבית הכנסת ומי שיתרום לגמילות חסדים (רצוי לגמ''ח של ש''ס) יארגנו בשבילו מנין מיוחד. |
|
||||
|
||||
ב''כל נדרי'', כאשר מתירים באופן מיוחד ''להתפלל עם העבריינים'', לראשונה זה לא יכוון כלפי פעילי ש''ס, אלא כלפי השופטים הדתיים. מרשים. |
|
||||
|
||||
כשהייתי ילד, חשבתי על החילונים. וזו הייתה הכוונה המקורית של הטקסט. |
|
||||
|
||||
אם להתקטנן עם מה שאמרת, אז לו היו חילונים הם לא היו מגיעים בכלל לבית-הכנסת. אבל ברור שהטקסט כוון קודם כל כלפי העבריינים (והרי אין כמעט צדיק בארץ אשר לא יחטא, כפי שמזכירה התפילה). בסך הכל ניסיתי לומר שהציבור האמוני שהכי מפר (או הפר) את הדין, גם הדין הדתי, הוא ציבור עסקני ש"ס: גניבת כספי קמחא דפסחא (יאיר לוי; נמחק במסגרת עסקת טיעון), ניהול של מערכת חשבונות כוזבת כדי לקבל כספים שלא מגיעים לש"ס (רפאל פנחסי; הכנסת לא הסירה את חסינותו), שוחד (אריה דרעי; הוא זכאי), הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה (אריה דרעי; תלוי ועומד), זיוף והתחזות במטרה לקבל קולות במרמה (תנועת ש"ס; לא הוגשו כתבי אישום אחרי שתחקיר ידיעות אחרונות חשף), ועוד. |
|
||||
|
||||
כי כן יש חילונים שהולכים לבית הכנסת. בעיקר ביום כיפור. אני גרה במקום חילוני, ובבית הכנסת בקושי יש מניין בכל שבת (פרט כמובן לשבתות בהן יש עליה לתורה וכאלו...). בכל זאת, בכל ראש השנה בית הכנסת מתמלא, וביום כיפור- ישנם שלושה בתי כנסת מלאים עד 0 מקום. |
|
||||
|
||||
חילוני = שאינו דתי. שאינו דתי = אינו הולך להתפלל לישויות על-טבעיות, כל-יכולות, כל-יודעות, בלתי-קיימות. לכן חילוני אמיתי לא הולך לבית-כנסת, מכל מקום לא כדי להתפלל. מספרם של אלה בישראל הוא בערך עשרים, אבל לא צריך לערב בינם לבין הדתיים הלאטנטיים, שרוח ישראל-סבא (לפחות חלקה הדתי), או אימת הדין, נוחתות עליהם מזמן לזמן. (הכותב צם בשנים אי-זוגיות כי כיף לו לעשות את זה עם משפחתו, ולא ידרוך בבית-כנסת עד שיהיה בו שוויון בין המינים. וגם אז כמובן לא למטרות התייחדות עם היישות הנ"ל.) |
|
||||
|
||||
טוב, ניסחתי תשובה מופלאה, ואז החלטתי לעשות מעשה, ולצרף לינק לתגובה שכבר ענתה על אותה שאלה בדיוק. אממה? איך שמצאתי את התגובה המתאימה מהכתבה הנכונה, והעתקתי את הלינק הנכון (את זה אני עוד אגלה בהמשך..) נמחקה לי כל התגובה. אוף. בכל אופן, זה הלינק הראשון אי פעם שאני מצרפת, אז אני מקווה מאד שאני לא עושה שטויות: www.haayal.co.il/replay.php3?.id=14&rep=34353 זהו, אני מקווה שזה פועל...
|
|
||||
|
||||
ועדיף: תגובה 34353 |
|
||||
|
||||
(תודה לערן על שיפוץ הלינק) כתבת: "אני ישראלית, אני יהודיה, והשילוב של השניים- יוצר את מה שאני היום." אני מסכים לחלוטין. ויש לי עוד כמה מוקדי-זהות, לא רק ישראליות ויהדות. ספציפית, אני חושב שקריאת הטקסטים של יום כיפור מרחיקים אותנו מאוד מחשבון נפש מוסרי, ומעסיקים אותנו במאזן אימה עם סובבינו ועם אלוהים. אבל כללית, יש לי במרשם הפלילי הפרטי שלי יותר ביקורים בבית-כנסת מהממוצע באוכלוסיה המתקראת חילונית; עד שחדלתי מטעמי היגעלות מההפרדה בין נשים וגברים. מכל מקום אני מוצא בטקס עניין פולקלוריסטי כשתכניו נושאים חן בעיני – עניין לא נפוץ, אבל לא נדיר. אני וודאי שלא מחויב לו; והזהות שלי איננה כוללת התמסרות לאימה שהוא מכֻוָּן להטיל. לא הייתי שולל הליכה לתפילת כל נדרי בבית-כנסת רפורמי. אבל העובדה היא שלא הגעתי לתפילה כזו מעולם. אולי כי בשבילי עדיין כשאני מחפש "טקס דתי" (לכל מטרה שהיא), אני לא יכול אלא לחשוב על בית-הכנסת הקטן והמוזנח של סבא שלי (שהיה בילדותי עמוס קשישים, עד ששורותיהם הדלדלו והוא נסגר), ואין לי די צורך כיום להסתגל לחוויה דתית חלופית. |
|
||||
|
||||
ותוספת קטנה: אני מוצא בטקסים הדתיים עניין שאיננו רק פלוקלוריסטי, אלא גם תרבותי וזהותי. נסחפתי בהמעטה. |
|
||||
|
||||
אחת הפעמים היחידות שהלכתי לבית כנסת הייתה דווקא בברזיל ביום כיפור כדי לראות איך זה שם. אני מודה שלא אהבתי את התפילה שבה מתבוסס האדם בתוך עצמו ומנסה לבקש רחמים בכל משפט שני ולהזכיר לאל כמה הוא טוב (בעיקר בשביל עמלק) אני השתוממתי על כמות האנשים שמגיע לשם בכל יום כיפור לבית הכנסת ברכב וחוזרת ברכב אבל בהחלט חלקם (לא כולל אותי ) צמו ביום כיפור. אני חושב שאני יכול לספור את מספר הפעמים שהייתי בבית כנסת שלא לטובת בר מיצווה על כף יד אחת. האם זה אומר שאני חלק מאותם 20 חילוניים? |
|
||||
|
||||
הפעמים היחידות, שהייתי בבית כנסת בזמן תפילה (ושלא למטרת טיול/סיור לימודי) זה היה בזמן שגרתי בחו"ל. בארץ מעולם לא הייתי בבית כנסת בזמן תפילה/עליה לתורה/הכנסת ספר וכד'. גם בחו"ל, מטרת הביקור היתה לציין את החג (בהעדר אופציה אחרת) ולהתרשם מחיי הקהילה היהודית. בערה"ש תשנ"א ראיתי אפילו את שר התחבורה של בריטניה דאז, מר מלקולם ריבקינד נוכח בביה"כ של אדינבורו. כנראה, שזה הדבר היחידי, שראוי לציון בהקשר של חוויה זו... |
|
||||
|
||||
ייתכן שאתה מאותם חילוניים. אפילו נראה שיש סיכוי טוב. אבל... גם מי שלא הולך לביה''כ יכול להיות ירא שמיים אמיתי. |
|
||||
|
||||
בכל שבת יש עליה לתורה וכאלו. |
|
||||
|
||||
אסף שרעבי בעצמו עברין חילוני, והולך לבית הכנסת. |
|
||||
|
||||
אמרת שחילונים לא הולכים לבית הכנסת, אבל שרעבי חילוני והולך שמה. |
|
||||
|
||||
אמרתי גם שמי שהולך לבית-כנסת (מתוך כוונה שלמה להתפלל למר י. צבאות) איננו חילוני. |
|
||||
|
||||
או דינא דמלכותא דינא ימצאו כבר איזה נישה הלכתית אשר תכלול את השופטים הדתיים בתוך הקהל למרות שהם לכאורה משתפים פעולה עם ערכאות של גויים. הנקודה כאן שאין לדעתי שום משמעות לחרם הנ''ל ללא שום יכולת לסנקציות כלכליות נילוות. |
|
||||
|
||||
לא תהיה להם בעיה להתפלל ביום כיפור. המשמעויות של החרם הזה לא רציניות בעיקר בגלל שאין לו תהודה. לו היתה לו תהודה, אצל רבנים ובציבור (שני הדברים קשורים בקשר דו-סטרי), הדבר היה בעייתי מאוד, גם ללא משמעויות כלכליות: ניכור (נוסף) של הציבור לשפיטה. אני לא חושב דווקא על האפקט על השופטים עצמם. |
|
||||
|
||||
מי שהוא מופתע, שירים ידיים. מישהו משתמש ב-'מישהוא'? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |