בתי הקפה והמסעדות ישארו פתוחים הלילה בת''א | 638 | ||||||||
|
בתי הקפה והמסעדות ישארו פתוחים הלילה בת''א | 638 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
(אמנם עכשיו שבת אבל) לרגל צום ט' באב מן הראוי לסגור את בתי הקפה והמסעדות בת"א. ויפה שעה אחת קודם (; |
|
||||
|
||||
מן הראוי לבעלי מזל מאזניים ללבוש ורוד לרגל ירח שחור. מן הראוי לתינוקות זכרים להסתובב עם זין קצוץ. מן הראוי שכולם ינשקו מזוזות. מן הראוי לנשק את זקנו של הרב עובדיה יוסף. מן הראוי לנשק את טבעת החותם של האפיפיור. |
|
||||
|
||||
המדובר באמירות על הרצוי ולכן אין מקום לנימוקים מעולם המצוי. למשל: מן הראוי להקציב מאה מיליון דולר בשנה לצורך השבת עשרה פרטים של זן הגזר הגמדי הנכחד אל הטבע. (ולא) יש להקציב מאה מיליון דולר בשנה לצורך כנ"ל משום שהגזרים הגמדיים נטבחו בתקופה הקולוניאליסטית האימפריאליסטית הקפיטליסטית. לא? |
|
||||
|
||||
מה זה הקשקוש הזה? זאת לא תשובה לעניין, ואתה לא מפחיד אותי עם ההגדרות המטופשות שלך. אם אין לך תשובה אז על תענה. ואם אתה חייב ניסוח יותר טוב של התהייה שלי, הריהו: למה ט' באב צריך לעניין אותי? אני נהנה לרמוס ערכים יהודיים כפי שאני נהנה ללעוג לחוזי עתידות. זה שמועצת עיריית ת"א עשתה את זה כתרגיל זול ביחסי ציבור כדי ללקק לחבורת אוכלי השרצים שמתגוררים בה לא מוסיף לטענה שלי דבר, להיפך - אבל מאחורי הדיבורים שלהם (או יותר נכון, מה שאני מדמיין שהם אומרים) מסתתרת עמוק עמוק איזושהי תובנה מובנת מאליו שלעיתים נוטים לשכוח, והיא שיהדות זו סתם עוד אמונה טפילית, אלא שטפילותה כרגע היא לא רק על המאמינים בה, אלא גם על אלו שלא מאמינים. זה הישג יפה ומכובד, כיאות לקישקושיאדה בת אלפי השנים הזאת, אבל גם בו אין כדי לשכנע אותי שאני צריך לא לאכול בליל ה 28 ביולי בחוץ (לא שיש מסעדות טובות. איזה מדינה דרעק). |
|
||||
|
||||
צודק מאה אחוז!! |
|
||||
|
||||
תקנו אותי אם אני טועה: החוק הנדון הוא חוק מדינה, ולא חוק-עזר עירוני, ולכן מה שמותר בת"א הוא בדיוק מה שמותר בכל ישוב אחר בו חל אותו חוק. |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני זוכר אז לא. זה איסור שכל עיריה רשאית לאמץ, אבל הרשות לחוקק בחוקי עזר איסורים כאלה ניתנה בחוק המדינה שקובע מה מותר ומה אסור לעיריות (=פקודת העיריות) – פשוט מכיוון שאם לא ניתנת רשות כזו במפורש, אז אי אפשר לחוקק בעיריה חוקים בעלי מטרה דתית. אם כך, התשובה תלויה בשאלה האם הניתוחים של עיריית תל-אביב מתבססים על הנוסח של פקודת העיריות או של חוק העזר המקומי. בכל מקרה, אם העיריה מפרשת כך ולא אוכפת את זה, אני בספק אם מישהו (למשל הדתיים) יכול להכריח אותה (משפטית) לאכוף חוק שהיא לא רוצה לאכוף. |
|
||||
|
||||
ישראל לא-עוד תהא איראן... וגם לא אפגניסטן. אינשאללה - בשנה הבאה ניפטר מכל הקרקוש העתיק ההוא לחלוטין. :-)) |
|
||||
|
||||
אם אתם רעבים, שיהיה לכם בתיאבון. אבל אם אתם רוצים להוכיח למישהו שתשעה באב לא מעניין אתכם- שתחנקו. והגיע הזמן שתתנו כבוד (לא ביקשתי יותר) למסורת ולהיסטוריה היהודית, לפחות בפרהסיה, כשם שלא תפתחו פיצריה בכפר ערבי בצהרי יום בחודש הראמדאן. |
|
||||
|
||||
ממ.. למה? כלומר, למה הגיע הזמן ש"ניתן כבוד" למסורת היהודית, וכולי? |
|
||||
|
||||
ראשית מדובר על תלאביב. שנית עם אוכלוסית תל אביב תיבחר שלא ללכת לאכול המסעדות לא יבשלו מזון (כמעט) שנית יש רבים שאמת בכך שאין להם כבוד למספר גדול של מעשים שנעשו על ידי העם העיברי וא למסורת שלו. (למשל רצח עם). ישנם גם רבים שבטוחים כי הדת היא שטות אחת גדולה וזכותו של אדם לאכול כמו בכל יום ואו למכור גם ביום כיפור ושזכותך שלא לאכול או למכור ביום כיפור. משום מהההתחשבות המפורסמת היא רק לכיוון אחד. (כאשר הצד החילוני אומר משהוא אז אומרים לו כי "נו מזה באמת מפריע לך שהאוטובוסים בירושלים מחולקים לגברים ונשים לפי מקדימה ומאחור?") (או שאולי מדובר בבני ברק) או איך שאמר לי פעם משהו על תשווה את הגועל נפש שלך ליופי שלנו, הוא לא הבין את המוסג היופי בעיני המתבונן. |
|
||||
|
||||
"כבוד" ליהדות? לא. למה? ולמה אתה חושב שיש לי יותר "כבוד" לאיסלאם? "כבוד" לאנשים ("כבוד" זה עניין מטופש למפגרים, לעניות דעתי, אבל מי שרוצה - שיקח) זה דבר אחר, וכדי לחסוך מבעלי הפיצריה הוצאות על זגוגיות ואולי טיפול רפואי, הייתי ממליץ לו לא לפתוח את הפיצריה שלו בחודש הרמאדן ביישוב ערבי, ולא לפתוח את הפיצריה שלו בט' באב בבני ברק. פשוט, לא? לפי שיקול דעתו, בהתחשב ב"כבוד" ובמה ש"כבוד" יכול לעשות לאנשים. מכיוון שאתה רואה כזו רבותא ב"כבוד", הרי שאתה בדיוק מסוג העבריינים שישברו שמשות ויתנו איזה אגרוף גאה ללמי שעומד בדוכן. אגב, כל מסגרת מחשבתית בת אלפי שנים חזקה עליה שתספוג הרבה חוכמה ודברי טעם וכו'. כך ביהדות וגם באיסלאם ואני מתאר לעצמי שגם בדתות אחרות כמו אסטרולוגיה. אבל אין שום קשר בין הטקסטים המעניינים והמגוונים האלה לפיצה. |
|
||||
|
||||
כמובן שהתגובה שלי לא אינטליגנטית במיוחד. יצא לי להתארח אצל אנשים דתיים (משפחה), ומדי פעם, לעיתים רחוקות (בטיולי בית ספר) להתחכך עם ערבים. הייתי מאוד מחויך, נבוך ועשיתי כל מה שרצו ממני - המון המון כבוד נתתי לאמונות הטפלות שלהם, ואין לי בעיה עם זה. אבל כפי שבת"א לא אוכפים את צום הרמאדן, ופיצריות נפתחות שם גם אם הן לא מרוהטות בשיטה הסינית הזאת (שכחתי את שמה) ואוכלים שם לפעמים גם פיצה עם חתיכות דקות של פרות, שהן בכלל קדושות בהודו, כך נראה לי הגיוני שיפתחו אותן בט' באב. אם היינו צריכים להתחשב בכל מקום (או קיי, ציבורי) ובכל זמן בכל האמונות הטפלות של כל האנשים, זה היה די מצחיק. כמובן, כפי שרמזתי בתגובה הגרועה הקודמת שלי, אין אני רוצה להביע זלזול ביהדות עצמה - היא כנראה באמת מאוד מעניינת, מהמעט שאני מכיר. אבל הקטע המצחיק הזה שלה עם כל מיני ריטואלים קדמוניים? לא עושה לי את זה, חבר. (אגב, כל הכבוד על מערכת ההשקיה. אני כותב את זה כאן כדי להבהיר שאני מתחרט על שאמרתי שאתה סתם ביריון תאב כבוד - מי שמתקין כזו מערכת נראה לי בחור טוב) |
|
||||
|
||||
אופס, שוב אני שכחתי משהו חשוב. הרי אני מתאר לעצמי שצום ט' באב הוא לא טקס פגאני כמו רוב שאר הטקסים שהיהדות מכתיבה למאמיניה - הוא יום אבל. אמנם אני חושב שהוא יום אבל על *בניין*, אבל בטח היו שם כמה חבר'ה שניסו להגן משום מה על הבניין הזה, ובטח מי שניסה להרוס אותו לא ריחם עליהם והרג אותם, כך שההומניסטים יכולים לראות בזה יום אבל על כמה אנשים, ואני אומר בלי ציניות שאני מוכן לעמוד דקת דומיה לזכר זה. אם אני אלך לאורך אותו קו רעיוני שבתגובה הקודמת, אני אומר שבטח בכל יום בשנה נרצחו הרבה מאוד אנשים בכל העולם בגלל הרבה מאוד סיבות, ולכן אני חושב שזה יהיה נאות אם בכל יום נעמוד דקת דומיה (ברצינות. לא שאני חושב שאני בעצמי אקיים את הדבר הזה, אחרי הכל אני לא בדיוק חושב שעמידה של דקה בלי לדבר עושה איזשהו צדק עם מי שעומדים לזכרו. גרוע מכך, אולי היא נותנת אשליה שכן). הנה, הלכתי לאורך קו רעיוני והגעתי למקום שבו התחלתי. אולי כדאי שאשאל אותך (צבי צוברי, אם יש ספק, כי אני בתשובה לעצמי כרגע), למה בעצם אתה צם בט' באב? |
|
||||
|
||||
לפחות לפי מיטב ידיעתי (הלא מרובה, מודה באשמה) והבנתי, צום ט' באב הוא יותר מאשר יום אבל על קריסת בניין. להשתמש בטענה הזאת זה פשוט ניסיון (גם אם לא מכוון) להעמיד את היהדות (לא במובן של דת, במובן של מסורת) באור מגוחך. היהדות עצמה (האמיתית, לא האלילית) גורסת בכל מקום אפשרי כי בית המקדש, בניגוד לבתי האלילים של העמים האחרים, איננו המקום בו נמצא האל, אלא מכיל את שמו בלבד, ומאפשר למאמינים בו להתכנס במקום מוגדר. ולכן, האמירה שהאבל הוא על קריסת הבניין, משתווית בעייני לאמירה שאסון ורסאי, הוא נוראי כי הרצפה קרסה. הכאב על אסון ורסאי נובע משני גורמים. האחד, המוות של אנשים רבים כל כך, והשני- תרבות ה"סמוך" הישראלית (שבאה לידי ביטוי בקריסת גשר המכביה, אולם הספורט בבאר שבע ועוד המון דוגמאות) שמביאה אותנו פעם אחר פעם למקומות אליהם לא חשבנו שאפשר להגיע. כך גם יום האבל על נפילת בית המקדש. וליתר דיוק- שניהם. יום האבל והצום בא לציון שני דברים: האחד, האבל על נפילת דבר משמעותי לכל כך הרבה אנשים. והשני, להזכיר לנו כחברה, שהחברה האנושית תקום ותיפול על שנאת חינם.ולא חסרות דוגמאות לכך.כפי שאני רואה את הדברים, אנחנו (החילוניים, וסליחה על ההכללה הגורפת) מתרחקים מהדת ומפתחים תיעוב כלפי היופי והאנושיות שבה, בגלל כמות מצומצת של קיצוניים (קשה לי לקרוא להם דתיים. אין להם שום קשר לדת שלי לאמונות שלי.) שלוקחת את הצדדים השטחיים יותר של הדת, והופכת אותם לעיקר. מי שמפסיד מזה הם אך ורק אנחנו. אפילו אם נתייחס לתנך כאל אגדה ותו לא, עדיין, ניתן ללמוד מה"אגדה" הזו המון על ערכים אנושיים אוניברסליים בסיסיים. כרגיל, התחלתי בדבר אחד וסיימתי בקצה השני של יפן. אבל אני סומכת על האינטלגנציה של הקוראים פה שיבינו את מה שניסיתי לומר... |
|
||||
|
||||
על איזה יופי מדובר? שאין בחוסר הדת? על איזה אנושיות? ששוב אין או בדתות אחרות או באטאיזים מוסר רגיל שאינו שייךלדת וכדומה? ומה בדיוק אנני מפסיד? |
|
||||
|
||||
העובדה שיש יופי גם בחוסר הדת, וגם בדתות אחרות לא סותרת את היופי שיש ביהדות. זה שיש פסלים יפיפים, לא אומרת שאי אפשר להנות מהיופי של תמונות. ומה אתה מפסיד? פשוט הכרות עם דבר נוסף, שבמקרה או לא, תרצה או לא, הוא חלק משמעותי מהמדינה שלך. לפחות כיום. |
|
||||
|
||||
שוב שאלתי על איזה יופי מדובר ולא ענית לי. ב. אני מכיר את הדת די מקרוב לצערי אולם אני לא מכיר דתות אחרות מספיק טוב אולי כדי שנלמד גם אותן? בין זה שזה חלק משמעותי או לא חלק משמעותי לא קשור לנושא, אדם יכול להפסיד גם הרבה דברים אחרים או שתוכלי ללכת לצד השני ולומר כי הדתי מפסיד באותה צורה את דרך החיים שלי כיוון שהוא לא מכיר אותה. |
|
||||
|
||||
באמת, הגיע הזמן למאמר בנושא... אכתוב בקרוב, היות ויש לי היכרות מסויימת עם התחום הלז. |
|
||||
|
||||
"כפי שאני רואה את הדברים, *אנחנו* (החילוניים, וסליחה על ההכללה הגורפת)" "קשה לי לקרוא להם דתיים. אין להם שום קשר *לדת שלי* לאמונות שלי." |
|
||||
|
||||
מה הבעיה, בדיוק? אז היא מאמינה, אבל לא אדוקה בשום דת, אז?? מה, ברגע שמישהו מגדיר את עצמו כחילוני - אסור לו להאמין? חילוניות אינה, בהכרח, אתאיזם. רוב היהודים, הנוצרים וכו' הם חילונים, ועדיין מגדירים את עצמם ככאלה. בעולם יש גם הינדים חילונים, פגאנים חילונים... אין כאן שום סתירה. המשמעות היא, פשוט, שמאמינים בכח עליון מסוים, אולי על-פי גרסה כזו או אחרת, אבל לא חושבים, שיש הכרח בגלל זה לקיים מצוות, שמן הסתם לא נכתבו ע"י אותה אלהות, אלא ע"י מאמינים בני-תמותה. |
|
||||
|
||||
אם היא חילונית אז מהי הדת שלה? בתמימותי חשבתי שחילוני הוא חסר דת. |
|
||||
|
||||
הנתק בין היהדות הדתית לבין היהדות החילונית הוא ברור במיוחד בתשעה באב. היסטורית, תשעה באב היה אמור להיות יום אבל לאומי. זהו היום שבו התחילה הגלות. היום שבו איבד עם ישראל את זהותו המדינית והמירה בזהות דתית. במקום להציג זאת כך, נטפלים לעניין האכילה והשתיה. כשם שיש חרדים המפגינים זלזול ברגשות החילונים ביום הזיכרון לחללי צה''ל, המיועד להביע אבל על אלה שנהרגו בהגנה על מדינת היהודים, יש חילונים המעוניינים להפגין את זלזולם בימי האבל הדתיים. אלה אומרים שמנהג העמידה בצפירה הוא זר להם, ואני בהחלט אומר שלצום לאות אבל הוא מנהג זר לי. היהדות הדתית המקדשת את טקס הצום תמשיך להתרחק מהחילונים, ותמשיך לרתק אליה רק את אלה הנמשכים למיסטיקה ולטקסים מוזרים. היא תמשוך לתוכה רק את החילונים הלא מוצלחים, אלה שסאת צרותיהם עלתה על גדותיה, העבריינים הכלואים, הנרקומנים בהווה ובעבר. כל זה משום שהיהדות הדתית מקדשת את הטקס הרבה יותר מאשר את המהות. לכן החילונים לא מציינים את תשעה באב, וגם לא יציינוהו. רבים מהם אינם רואים כל הבדל בין תשעה באב, צום גדליה או תענית אסתר. היהדות הדתית החמיצה כאן בגדול את ההזדמנות להראות עד כמה הדברים המשכיים, עד כמה האירועים שהגיעו לשיאם (או לשפלם) בתשעה באב הם בעלי משמעות לאומית, ולא דתית. |
|
||||
|
||||
אם כך, למעשה אתה אומר "עשית לי כך, אעשה לך אף גרוע מזה!". אמנם העובדה שחרדים רבים מתעלמים בהפגנתיות מצפירת יום הזיכרון פוגעת בי, אך לא אלך ואזלזל ברגשותיהם שלהם מהסיבה הזו. זה מזכיר לי טענה שמישהו העלה בפני בעבר בקשר לגיוס לצה"ל - הוא טען שכל עוד המדינה לא מגייסת חרדים ופוגעת בעקרון השוויון, על כל המתגייסים החילוניים לסרב להתגייס, ואף לברוח מהארץ על מנת שלא להתגייס לצבא. "פראייר" הוא הגדיר את מי שמתגייס. מיותר לציין שאני לא מסכים איתו לחלוטין - אם שני הצדדים יתחילו בהתנצחות אינסופית, רק רע יצא מכך. אני לכשעצמי נוהג לכבד את אמונותיהם של אחרים, כל עוד אורח חיי אינו נפגע. סגירת בתי קפה ומסעדות ליום אחד, כאות זיכרון לעבר של עמי ומורשתי, לא פוגעים באורח חיי ומפריעים לי כקליפת השום. דבר נוסף שהייתי רוצה להתייחס אליו, הוא ההכללה שלך בהתייחסותך למונח "דתיים" בפסקה האחרונה של תגובתך. אלו המושכים אליהם חילוניים לא מוצלחים ממגזרים ממוטטים הם החרדים ולא "הדתיים", ובתוכם ציבור הדתיים הלאומיים, שמסופקני אם הם לא תורמים יותר למדינה הזו ממני וממך. דוקא הדתיים הלאומיים וחובשי הכיפה הסרוגה למיניהם כן משתדלים להציג את מורשת ישראל כעניין לאומי כשזה נוגע לציבור החילוני. הם מודעים לכך שעבורך ועבורי המשמעות הדתית היא פעוטת-ערך, ולכן מנסים לגעת ברגש הלאומי שלך. מצער מאוד שגורמים שונים בקרב החילונים מסיטים את הכוונה הזו ומייחסים אותה ל"כפייה דתית" או שאר אמתלות טפשיות. |
|
||||
|
||||
אגב, חורבן הבית (השני) אינו תחילת הגלות. מאז גלות בבל רוב העם היהודי היה בתפוצות, מבבל דרך אלכסנדריה כלה במבחר ערי החוף של הים התיכון. כנראה שגם המיתוס על גירוש המוני לאחר תום המרד מהארץ שגוי. |
|
||||
|
||||
יש לזכור בזכות מי חרב הבית: בזכות אלו שהעדיפו להאמין כי אלוהים איתם על פני הריאל-פוליטיק. הימין הדתי. ראוי להם לצום ולו רק בגלל החרטה. |
|
||||
|
||||
תשעה באב אינו רק חורבן בית שני. אם אינני טועה - גם חורבן בית ראשון וחורבן ביתר (תום מרד בר-כוכבא) מיוחסים במסורת היהודית לתשעה באב. עוד אירוע בתשעה באב היה גירוש ספרד. דעתי בנושא מאז ומתמיד היא שהסיבה האמיתית לזלזול החילוני בתשעה באב היא שיום זה נופל תמיד בחופש הגדול. באם היה מועד זה בזמן לימודים, היה הציבור החילוני בארץ מעריך יותר את היום. אינני צם בתשעה באב (רק ביום כיפור) ובכל זאת אינני סבור שביום המסמל את אובדן העצמאות הלאומית ראוי לפתוח מקומות בילוי. |
|
||||
|
||||
נכון, לכן הדגשתי *שני*. אשר לתוכן, כנראה שאתה צודק. אבל כתמיד, כפייה בחוק אינה הדרך. איש הישר בעיניו יעשה, במיוחד כשברור שנקיטת עמדה קיצונית-כפייתית מובילה לקיצוניות "להכעיס" של הצד השני. מה קרה ל"דרכיה דרכי נועם"? |
|
||||
|
||||
האם בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ובערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה (החוק מדבר רק על הערב, למיטב ידיעתי), פתוחים בתי הקפה? ובתי הקולנוע? |
|
||||
|
||||
זה בכלל לא אותו הדבר. אין שום דבר לאומי בחורבן בית המקדש - מדובר ב''אסון'' דתי בלבד, שהוא תוצאה של קנאות דתית. להבדיל, יום השואה מדבר על אסון שבא על העם היהודי. ולהבדיל, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל מדבר על האסונות הקטנים שבאים כל יום על אלה שמגינים על מדינת ישראל. סלח לי אם אני רואה הבדל מסויים בין שני האחרונים לראשון. במיוחד בהתחשב בכך שהיו אלה חילונים, חילונים, חילונים אשר הגו את המדינה, ואשר הקימו אותה, בעזרה זניחה של ארגונים דתיים במהותם. |
|
||||
|
||||
היהודים הצמים רואים בתשעה באב יום אבל לאומי ולא דתי בלבד. לשיטתם, האבל הוא לא רק על חורבן בית המקדש, אלא גם על החורבן הפיסי שבא על העם היהודי, בהיות כשלון המרד תחילת הכליה של ישיבת היהודים בארץ. ליום תשעה באב נקשרו פורענויות רבות, גם מאוחרות יותר, והדוגמה המפורסמת ביותר היא גירוש ספרד. |
|
||||
|
||||
אחד המאפינים הבולטים ביותר של הדת היהודית הוא הצמדות לחלקים מסויימים בהיסטוריה באמצעות ריטואלים מחייבים שונים. אני מניח שעוד מספר שנים (מאה שנים למשל) גם ימי הזכרון הממלכתיים ישנו את אופיים ויבוטלו האיסורים השונים הקבועים בחוק. השואה ומלחמות ישראל יהפכו ללא יותר מפרקים בהסטוריה. זה אופי החיים. |
|
||||
|
||||
אני מכיר רבים הטוענים שיום הזיכרון הוא אסון שבא על האשכנזים, לא על כל העם היהודי. יש גם כאלה הטוענים שזה מגיע להם. (אל תחשוב שזו דעתי. רק תדע שיש). |
|
||||
|
||||
ויש אנשים שחושבים שללבוש ירוק זה דוחה. מחר הם יחשבו שזה "אין." קודם כל, ממתי יום הזכרון הוא אסון? על מה אתה מדבר בכלל? יש לך מושג? אין לך. אתה מדבר שטויות. כמו הרבה מטיפים דתיים, אין לך מושג מה קורה בצד השני. אתה משתמש במילות קוד שלו, על מנת לנסות לתקשר, ולמצוא עוד מאמינים, עוד אנשים שיסכימו לדעה שלך, או מי יודע מה. אני, אישית, הולך להפסיק להגיב אליך. |
|
||||
|
||||
איני יודע מהו המצב החוקי, אולם לדעתי את אותו דין יש להחיל גם כאן (כלומר לא לכפות, אבל סגירה של המוסדות הממלכתיים). למרות זאת (וכאן אני מתכוון לגלוש ולתת פתח כמובן לחזרה לדיון המתמשך על אופייה של מדינת ישראל), אני יכול להבין חקיקה לאומית ונותן לה עדיפות על פני חקיקה דתית. ימי זיכרון לנופלים במלחמה (ויום השואה הוא בעייתי במובן זה שהוא קדם להקמת המדינה, משהו כמו הטעיונים כנגד משפט אייכמן והחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, אבל אני נסחף) הם מושג מקובל בלאומיות המקובלת. כנ''ל לגבי חופשה ב''יום האם'' (או, כמו האמריקאים ''יום האב'') וכל חג לאומי שיחוקק על ידי המוסדות המוסמכים, קרי - הכנסת. |
|
||||
|
||||
יצויין רק שאני חושב שאין כל סיבה שתאסר פתיחת ''בתי תענוגות'' בימי הזכרון. כן יצויין שאני אישית אחרים כל מקום שאכן יפתח ביום כזה, אם וכאשר יהיה מותר. אני ממליץ לחרדים להחרים את בתי הקפה בתל-אביב מהיום והלאה. נראה למי יהיה אכפת. |
|
||||
|
||||
אדרבא - אפשר יהיה לנשום לרווחה, מקום בלי חרדים הוא מקום בלי סחטנות דתית... |
|
||||
|
||||
למה תחרים? |
|
||||
|
||||
ארחיב מעט (זמני מוגבל - אשתי בחדר השני ואסור שתראה על מה אני מבזבז את הזמן). אתה הלא אינך יהודי, והקשר שלך לשואה מתמצה בעניניך המשפחתיים. נניח שבעל בית הקפה גם הוא אינו יהודי, אין לו קשר משפחתי לנפגעי מלחמת העולם. מה מפריע לך בכך שהוא פותח את בית הקפה שלו? מדוע שתחרים אותו? |
|
||||
|
||||
אחרים משום שידוע לבעל בית הקפה שמדובר ביום אבל, ואני מצפה ממנו להתחשב בחלק הגדול עד מאוד של העם היושב בציון שמתאבל ביום הזה. עכשיו זה כבר שיקול עסקי של בעל העסק - האם הוא רוצה לפתוח ביום הזכרון (כמה אנשים כבר ילכו לשם?) ולאבד אותי כלקוח, או לא? יתכן מאוד שאני בודד במערכה, בתי הקפה יפתחו, הקהל יזרום פנימה, ובעל העסק לא יפסיד שקל. או אז, אני ארגיש פגוע, אבל אני אאלץ לחיות עם זה. |
|
||||
|
||||
אכן יש אמת בהחמצה הזו. כמו שהגדרתך את עצמך כיהודי, אם הבנתי אותך נכון, נטול קדושה דתית אך בעל סממנים תרבותיים גרידא. כל אדם חייב מבעל כרחו להיות שייך לאיזה קולקטיב (ואפילו יתאמץ מאד להוציא עצמו מאיזה כלל, הרי ראשית הוא זקוק לכלל) וכל קולקטיב לא רק שזקוק לנארטיבים מאגדים אלא מעצם הגדרת הציבור נובע אוטומטית שיש תכנים משותפים, הסטוריה קיימת או מתהווה משותפת. אגב, כדי להיות שייך לציבור מסוים לא חייבים לשרות עמו תחת אות הקורת גג פיזית, אלא שיתוף ההרגלים המסורת ההיסטוריה הנארטיבים הוא זה שנותן לך את הרגשת השייבות. זהו החלק הרציונלי והאמוציונלי של הקהיליה. ההחמצה של הממסד הדתי היא ההתרכזות היתרה בצד הקמאי, המיסטי, הרגשי של הדת במקום לנסות לסנתז ממנה נארטיביים שיכולים להיות מקובלים על אנשים איננם נגועים ברליגיוזיות אך עדיין מהווים חלק מהקולקטיב שנחוצים לו כל מיני נרטיביים, מסורתיים על-דתיים וכאלה שלא באו מהדת, על מנת להמשיך את קיומו כקולקטיב. כמובן שאחת הטעויןת הגדולות של הממסד הדתי היתה כניסתו לתחום המשחק הפוליטי, שאז כל הוויתו האתית-מוסרית (בעיניו) עברה תהליך מואץ של רדוקציה וזילות. ישעיהו לייבוביץ הזהיר אותם בראשית ימי המדינה והוא אמר שבן גוריון הופך את הדת לידועה בציבור של הפוליטיקה. הפרדת דת ומדינה איננה נחוצה כל כך לחילוניים אלא יותר לדתיים שמעוניינים לשמור על צביון חייהם. הם ילקחו על עצמם סיכון להפוך לשמורות טבע מסוגרות ומנותקות מהעולם עם כל המחיר החברתי, כלכלי, הגברת הנטייה לברוח החוצה שהם ילקחו על עמצם וזו כנראה אחת הסיבות שהם לא רוצים הפרדה (מחוץ לרצון להשתלט, אם כי אני בטוח שהם יודעים שזה ישאר בתחום הצפיה למשיח שלא יבוא) |
|
||||
|
||||
זה לא נכון, זו הכללה, לצערנו אי אפשר לעשות מ''אורות הקודש'' (אתה לא אמור לדעת מה זה) נושא לדיון ציבורי, רק מקניונים בשבת וכדו'. תדע לך שיש הבדל ענק בנושא הזה בין החרדים לתלמידי הרב קוק (זן נדיר המוזהה בטעות עם כל הדתיים הלאומיים). |
|
||||
|
||||
אני באמת לא יודע מה הם "אורות הקודש". אם אי אפשר לעשות מזה דיון ציבורי, מדוע הזכרת זאת בפורום ציבורי? אם אפשר - אנא הרחב. ואתה בהחלט מוזמן להרחיב בנושא הגוונים השונים של היהדות הדתית (חרד"ל, תלמידי קוק, כיפות סרוגות אחרות, נטורי קרתא, אנשי תולדות אהרון וכל מי שבא לך לדבר עליו). |
|
||||
|
||||
1. צריך לשים לב שעיריית תל-אביב לא מכריכה אף בעל עסק לפתוח את העסק שלו ואף אזרח לא מחוייב ללכת לאכול באותם בתי העסק. לכן אולי צריכים הדתיים לשאול את עצמם איך הם הגיעו למצב שבו יש חילוניים שמעוניינים ללכת לבתי קפה בתשעה באב. 2. לדעתי, בתי קפה וסעדות, באמת אינם "בתי-תענוגות". |
|
||||
|
||||
יצאתי ביום שבת (ערב תשעה באב) ומלבד העובדה שהיה קצת יותר עמוס מהרגיל (אולי בגלל סגירת מקומות הבילוי הפריפריאלים) לא הרגשתי שזה יום מיוחד. לא יצאתי לפאב על מנת לעשות ''דווקא'' או להצהיר הצהרה מסוימת בנוגע להיותי חילוני. יצאתי רק כדי לשתות בירה ולהנות מהחיים - דבר שנראה שהופך להיות חטא חמור במדינה שבה הנאה נחשבת כ'לוקסוס'. |
|
||||
|
||||
אבל רציתי להכניס את זה בתגובה למשהו. אז הנה: תקציר: בחודשיים שעברו מאז שנשלל הכשר בד"ץ מחברת "שמן" עלו מכירות החברה ב-27%. למרות הירידה הדרסטית ברכש מגורמים תעשייתיים חלה עליה ברכש מצד הצרכנים פרטיים ומוסדיים. חברת "שמן" מפעילה כעת את קווי היצור שלה בתפוקה מלאה ובשלוש משמרות. |
|
||||
|
||||
האין זה נכון כי "שמן" מיהרה להצטייד בהכשרים חרדיים (קרי: לא רבנות ראשית) אחרים? |
|
||||
|
||||
זה יותר גרוע - כל הסיפור התחיל בגלל ש''שמן'' רצו להוסיף הכשרים של עוד ארבעה בד''צים, ובד''צ אגודת ישראל לא הסכים, ולכן הסיר את ההכשר שלו. חילונים שקונים במיוחד ''שמן'' כתמיכה במאבק חילוני הם, מה לעשות, אהבלים לא קטנים. הם מממנים בכספם ארבע אגודות חרדיות עלוקתיות שונות. |
|
||||
|
||||
למה בד"צים הם עלוקות? הם מספקים מוצר. המוצר נקרא תעודת כשרות. יש מספיק אנשים - הייתי מהמר שמדובר בכמעט ממחצית תושבי המדינה - שמעוניינים במוצר הזה ומוכנים להשקיע בעבורו עוד כמה שקלים. רשאית תנובה, או שמן, או כל חברה אחרת, שלא לרכוש את תעודת הכשרות. הן לא עושות זאת. מדוע? מפני שהמכירות שלהן יסבלו. מסקנה: יש מספיק אזרחים שרוצים בתעודות כשרות כדי להפוך מוצרים חסרי כשרות לבלתי אטרקטיביים לרוב החברות הגדולות. וכמו שאתה לא מוחה נגד פרסומות, גם אם הן אוויליות במיוחד, אף שהן מייקרות את הגבינה או השמן או הלחם שאתה קונה, אני חושב שאין מקום לצאת נגד הבד"צ. אולי יש מקום ליצור מחלבה\משחטה שאיננה נתונה לחוקי הכשרות המגבילים, ולטפח - דבר שלא בוצע עד כה - ציבור חילוני. אבל כדי שזה יקרה, הציבור החילוני צריך להבין שהוא ציבור וצריך להתנהג כציבור. אני סקפטי. אם יוסי שריד הלך לקבל ברכה מכדורי (כך נטען, בשקט בשקט, ב"הארץ" לפני כשבוע וחצי) כנראה שבאמת אין טעם. |
|
||||
|
||||
זה נשמע בערך כמו הסקופ הגדול ביותר של "הארץ" מאז ההודעה על פרוץ המדינה. האם תוכל לפרט? (אני מניח שמשום שעבר יותר משבוע, יהיה קשה להמציא קישור לידיעה). |
|
||||
|
||||
פורסם במוסף התרבות של הארץ, ביום ששי , 22.7, בעמוד האחרון, היכן שהיה המדור של ברונובסקי ז"ל. כאמור, ידיעה מוצנעת. שריד לא הכחיש את הידיעה, אבל הוא טען שלא הוא ביקש לבוא אל כדורי, אלא כדורי התחנן ששריד יבוא אליו. ועל זה נאמר, YEAH, RIGHT. |
|
||||
|
||||
מה קרה כאן להערכתך? שריד נתקף מצפון יהודי והחליט לבקר את הרב? או שזה עניין של ריאל פוליטיק. לא שאני יכול לחשוב על תועלת פוליטית מכך. |
|
||||
|
||||
ללא ספק - הידיעה מדהימה ביותר שקראתי מעודי באתר זה. במידה והדבר נכון, הרי הדבר שמפלגת מרצ וראשיה מאמינים בתופעת ההסבר/מיתוס האטיולוגי להתהוותם של דברים אף ברמה הפוליטית. מובן מאליו כי הדרך פנוייה מרגע זה ואילך ל'נאראטיב בילינסקי' 1. א. מאן 1 'נאראטיב בילינסקי' הינו הנסיון להסביר מהליכיהם החיצוניים של פוליטיקאים באשר הם כאקט רצוני ובלתי מוטעה, וזאת בניגוד לרמת הצהרותיהם השונות. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את הידיעה, לא יודע מה קורה שם. מה שסביר להניח (בניגוד למה שרמז מר גורביץ) שמר שריד לא ביקר שם לשם קבלת ברכה מהרב כדורי אלא לשם צורך פוליטי. |
|
||||
|
||||
שריד פשוט ריחם על אותו ישיש אומלל, ובא לבקרו. הרי לא עולה על דעתכם, שהלך אליו מיוזמתו לשם קבלת-ברכה או משהו, כן? הרי, שריד הוא-הוא מייצגם, מכוח תוצאות הבחירות ב-99 ובחורף האחרון, של כל מי שמתנגדים, יותר מכל, לסגנון ההוא... הקולות של שריד מנוגדים לקולות של אלה, המאמינים בכדורי. מאמיניו של כדורי לא יצביעו מר"צ, בדיוק כפי שאני לא אצביע ש"ס. |
|
||||
|
||||
הכתבה סיקרה כתבת טלוויזיה שלא ראיתי (איני רואה טלוויזיה, ככלל), והכתב של הארץ רמז גסות שמדובר בברכה. בין השאר הוא כתב ששריד קישר בין הפגישה לבין לידת נכדתו. אבל, כאמור, את כתבת הטלוויזיה עצמה לא ראיתי, כך שאיני יכול להעיד על תוכנה. הייתי מצפה משריד לאיזו הכחשה רוענת - למעשה, הייתי מצפה להרבה יותר סיקור תקשורתי - אבל לא ראיתי כזו. |
|
||||
|
||||
שוב, לא סביר יותר (למרות שהצדדים בוודאי יכחישו) שהדבר קשור אולי למלחמת המחנות בש"ס? או לאינטרסים פוליטיים משותפים (בקשר לפרישה עתידית של ש"ס מהקואליציה למשל? אני לא יודע אבל אפשר להעלות ספקולציות). כמובן שלכתב *נוח* להציג את זה כך כי זה פוטר אותנו מכל מיני שאלות מביכות ומלחשוב הרבה. ויתרה מזאת, אתה מצפה מיוסי שריד (או מחצר הרב כדורי) שיודו שהם משתפים פעולה במשהו? מסתבר גם שהכתבה לא עוררה הדים (לא ראינו את זה בעמוד הראשון של העיתון...) לכן גם אין טעם להכחיש, ואם הייתה מופיעה על העמוד הראשון הרי שלא היה טעם להכחיש, וכנראה שעדיף (לשריד ולחצרני הרב) היה לומר כי הפגישה נגעה לנושא נכדתו של ח"כ שריד. לכאורה, הטיעון הזה הוא מינכאוזני משהו, אבל אפילו במסגרת הקומון-סנס לא נראה לי סביר שיוסי שריד ילך לרב כדורי כדי לקבל ברכה. אם לך זה נראה אחרת, נו טוף... |
|
||||
|
||||
מכיוון שהעורך נושא בתעודת עיתונאי, אין יותר פשוט מלהתקשר אל יוסי שריד ולשאול אותו, או אולי אפילו לשדל אותו לכתוב תגובה העצמו. |
|
||||
|
||||
שוב, אתה מפספס את הנקודה. גם אם הפגישה הייתה לצרכים פוליטיים סביר שמר יוסי שריד לא יודה בכך בשל הנזק שיגרם לפוליטיקה שלו. הוא יעדיף לפטור את דובי בתגובה בנוסח "מה יש? אסור לפגוש את היריב מדי פעם?" או משהו שכזה. מצד שני, עלינו לעקוב בשבע עיניים אחר הנושאים שיעמדו על הפרק בזמן הקרוב בש"ס ובמרצ. אולי משם יבוא עזרנו. |
|
||||
|
||||
שמא יוסיפו העורכים את הנושא המרתק הזה כאייטם במדור "חדשות"? זה יקל מאוד על דיון מענין להתקיים בנושא. תודה. |
|
||||
|
||||
עלוקתיות בדיוק משום שאנחנו, כחילונים שאינם זקוקים כלל להכשרים הללו, תומכים בהן (מבלי משים), בלי שבאמת תעמוד בפנינו ברירה אחרת. אבל אני מסכים - באמת הגיע הזמן לפעול כציבור, ולא כחבורה של בודדים חסרי-כוח. יש לך רפת מיותרת? |
|
||||
|
||||
חלב יוטבתה לא נושא שום הכשר מלבד זה של הרבנות הראשית. לדעתי דוקא יש מקום לבטל את ההכשר של הרבנות הראשית ובכך להפריד את עניין הדת מעניין פיקוח על מזון ולהשאיר לכוחות השוק לקבוע מי יפקח על מה. |
|
||||
|
||||
מה עם חלב של תנובה? |
|
||||
|
||||
עד כמה שזכור לי לחלב של תנובה וטרה יש הכשרים ''מיוחסים'' בנוסף לזה של הרבנות הראשית. |
|
||||
|
||||
כל מה שרצית לדעת על הכשרות של מוצרי תנובה: |
|
||||
|
||||
דרך אגב, אני מציע לקהל הנפלא שאיתנו באולפן לקנות ערכים. למשל: ביצים - ביצי חופש. לא מהתנחלויות. נ.ט. ידידותי לסביבה ("שמורת טבע"?). מינימום הכשרים. תוצרת הארץ. כמובן, לא צריך למרר לעצמנו ולמשפחתנו את החיים, אבל פה ושם אפשר להכניס גם שיקולים מוסריים לתרבות הצריכה. |
|
||||
|
||||
שכחת "לא מנצל עובדים"; "פתוח בשבת <נגד כפייה-דתית> אבל אינו מכריח לעבוד בשבת <נגד כפייה חילונית>"; "אינו מבוסס על כוח-עבודה זר <אינו מנצל טהאילנדים או רומנים> אבל מעסיק בעיקר עובדים זרים <אינו גזען>"; "מבוסס על עבודה עברית <עניי עירך קודמים> אבל מעסיק בשמחה גם פלשתינאים <למען השלום"; "אינו מבצע שום ניסויים שהם בבעלי-חיים"; "אינו שייך לבזבזני מים"; "אינו שייך לחובשי-כיפה <הלאה הכפייה הדתית!> אבל אינו שייך לאנשים שונאי-כיפות <הלאה שנאת-החינם!>"; "אינו מהונדס גנמטית"; "שייך לאנשים בעלי-תרבות, אבל שאינם מתנשאים"; "שייך לאנ"ש, אבל אינו סגור בפני האחרים <ליברליות>"; ועוד ועוד ועוד... אין, אין; פשוט, לא נקנה כלום; נצום; אפילו לא נשתה מים, כי נגד כל חברת מים מינרליים יש לפחות חמישה חרמות פוטנציאליים, ומי-ברז הם, כידוע, מקום-מגוריהם של חיידקים, אמוניות, עופרת, ומי-יודע-מה-עוד; פשוט, נתאדה ונמות. או, במקום זאת, נפעיל את המוח, נבין, שאם מתחילים להחרים (מוצרים, מלחינים, אנשים בכלל, דעות ואמונות...) לא גומרים עם זה, ונתחיל לחיות עם ראש פתוח... סוף-כל-סוף. *כותב שורות אלה אינו מחרים שום מוצר שהוא. שלכם, דני. |
|
||||
|
||||
אני יודע, ואני אכן מעדיף לקנות חלב יטבתה (ושאר מוצרים של יטבתה) על פני מוצרים מקבילים. |
|
||||
|
||||
ממילא, תמיד העדפתי יוטבתה... טוב יותר. ל''תנובה'' היה גם עניין הסיליקון ההוא, פעם... אם-כי מצד שני - מבחינה רגשית נטו, המחלבות של תנובה הן בול מול חלון המטבח שלי, ככה שיש לי גם איזו סימפטיה אליהם. התלבטות... |
|
||||
|
||||
תוכל להירתם למאבק באתרים הבאים |
|
||||
|
||||
תודה על ההפניות, ביחוד השנייה. |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי, ש''אנונימוס'' הם הלוחמים לזכויות בעלי-חיים, דווקא... |
|
||||
|
||||
"רשת הפיצות דומינו'ס פיצה מצאה דרך לעקוף את האיסור לפתוח מסעדות בתשעה באב: הלקוחות לא הורשו לקנות פיצה בתוך הסניפים, אבל יכלו להזמין פיצות לכתובת הפיצריה, לעמוד בחוץ ולקנות מהשליח. הרשת: "לא רצינו לפגוע ברגשות הציבור". " |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |