![](/img/cornr_br.png) |
איני יודע מהו המצב החוקי, אולם לדעתי את אותו דין יש להחיל גם כאן (כלומר לא לכפות, אבל סגירה של המוסדות הממלכתיים). למרות זאת (וכאן אני מתכוון לגלוש ולתת פתח כמובן לחזרה לדיון המתמשך על אופייה של מדינת ישראל), אני יכול להבין חקיקה לאומית ונותן לה עדיפות על פני חקיקה דתית. ימי זיכרון לנופלים במלחמה (ויום השואה הוא בעייתי במובן זה שהוא קדם להקמת המדינה, משהו כמו הטעיונים כנגד משפט אייכמן והחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, אבל אני נסחף) הם מושג מקובל בלאומיות המקובלת. כנ''ל לגבי חופשה ב''יום האם'' (או, כמו האמריקאים ''יום האב'') וכל חג לאומי שיחוקק על ידי המוסדות המוסמכים, קרי - הכנסת.
|
![](/img/cornr_bl.png) |