631 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נהפכו היוצרות ??? |
|
||||
|
||||
זה היה מין משחק לשון המשלב בין כינויך לבין הסיבה אפשרית להכרזתך. דרך אגב, ראיתי את הסרט והוא אכן מצויין. הדבר היחיד שפגם בהנאה היה האולם שאיני זוכר איך קוראים לקולנוע בו הוא שוכן (זה ליד כיכר רבין) - התמונה לא היתה חדה, המושבים לא נוחים והיה אור צידי לתוך העיניים, דבר שלא הקל על הצפייה בסרט אפל, אך מרומם זה. תמיד נעים גם לראות סרט שלמרות שמקיים תכונות שהן לחם חוקו של הקולנוע האמריקאי, כמו למשל שמירה על רצף של התרחשויות מעניינות בפני עצמן שבונות שיא גדול יותר (כדי למנוע זיפזופ?), הוא עדיין מתעלה מעל התבניות ההולוודיות השחוקות, כמו למשל ניצחון הטוב. |
|
||||
|
||||
שים לב שבמרכזה של כל גלכסיה יש חור שחור. |
|
||||
|
||||
שוב תודה לכתבה מאלפת מפי אלי אשד. רציתי להוסיף לרשימה את סרטו של פולנסקי "מקבת" משנת 1971. הסרט נעשה לאחר רצח אישתו ואותות המעשה ניכרים בעבודתו. אני חושב שלא ראיתי סרט רווי-דם יותר ממנו (ויש הרואים בכך תזכורת לזוועות שראה בביתו לאחר הרצח). הסרט גם מכיל כמובן התייחסות לעל-טבעי - שלוש המכשפות. מי שרוצה לעיין קצת בימד"ב : http://us.imdb.com/Title?0067372 |
|
||||
|
||||
צ'רלס מנסון מנהיג הכת הרצחנית שטבחה את אישתו של פולנסקי ואנשים רבים נוספים, הוא היום מעין "דמות פולחן" בעצמו בארה"ב. לפי הדיווחים הוא האסיר שמקבל את מספר המיכתבים הרב ביותר , ארבעה מכתבים ליום מאנשים שונים ברחבי העולם שמוקסמים מאישיותו ומעלליו. באינטרנט ניתן למצוא אתרים שונים שמוקדשים לפירוט של יצירותיו, למוסיקה שלו לחייו וכו'.ועל כך ראו כאן : http://www.apbnews.com/newscenter/breakingnews/1999/... אולי אפשר להשוות את זה למשיכה שהיטלר מעורר עם המחירים הגדולים שתמונותיו העלובות וכל דבר אחר שקשור בו מקבלים בשוק האספנים. טוענים שמנסון הושפע גם מספרו של הינליין "גר בארץ נוכריה" וכי הכת שלו הייתה למעשה "קן " של אנשי המאדים בדומה לקבוצות רבות אחרות של תרבות הנגד בסוף שנות השישים. הינלין עצמו טען שהוא שכר עורך דין שראיין את מנסון ושמע ממנו שהוא מעולם לא קרא את הספר ושהוא בכלל קרא מעט מאוד ספרים... כיום יש אנשים שמנסים ליצור קשר בין מנסון וכל זרם תרבות הנגדג של שנות השישים ולהראות שהוא היה חלק מרכזי בתוך זה ולמעשה קשור גם לפולנסקי. אתר מעניין, אם כי יש לתייחס אליו בזהירות רבה ( המגמה של חיפוש קונספירציות כאן היא ברורה יתר על המידה ) על הקשר בין מנסון וזרמים שונים בתרבות הנגד של שנות השישים הוא זה : |
|
||||
|
||||
אחד הקישורים לא עבר היטב אז הנה הוא שוב : הוכחה נוספת לקסם שיש לרשע על דמיונם של יותר מדי אנשים. דוגמאות נוספות הן חניבעל לקטר ופרדי קרוגר והערפד דרקולה. אבל כאן המדובר במציאות . |
|
||||
|
||||
סתם הרהור, אני סבורה שיגאל עמיר מקבל לפחות אותו מספר מכתבים וגם הוא הפך למושא של הערצה חולנית. |
|
||||
|
||||
הוא הושפע הרבה מהביטלס וההאלבום הלבן: |
|
||||
|
||||
או שתיים, למעשה: 1. המפיק של "מקבת" של רומן פולנסקי היה לא אחר מאשר יו הפנר, המו"ל של "פלייבוי". 2. גם אורסון וולס ביים "מקבת", גם הוא סרט נהדר. |
|
||||
|
||||
יו הפנר? באמת? בכלל לא מזכיר הפקות אחרות שלו... אם כבר מקבת אז שמעתי ששחקנים מאמינים שהמחזה מקולל ומי שמשחק בו מועד לפורענויות. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון מה שקראתי באוטוביוגרפיה המצוינת של רומן פולנסקי ''רומן מאת פולנסקי'', אף אחד אחר לא היה מוכן להפיק את הסרט. |
|
||||
|
||||
המחזה מכונה בפי כל מי שחושב עצמו לאמן הבמה:" המחזה הסקוטי" שמו של ספר הביוגראפיה:" רומן על פולנסקי" |
|
||||
|
||||
"ה*חדירה* לביתו של פולנסקי בלוס אנג'לס"... "רצחו את אשתו הצעירה והיפה, השחקנית... בזמן שפולנסקי לא היה בבית"... והחודש השמיני להריונה. והטקסים האפלים. כמה אירוטי הוא הרוע הצרוף, רוע לשם רוע, כמה קנה לו אחיזה יפה במקלדתו של הכותב. לא ביקורת חלילה - רק שימו לזה לב. |
|
||||
|
||||
הסרט מבוים היטב, ויש לו קלאסה אירופית שבפירוש מוסיפה לאיכות. ובניגוד לאחרים ראיתי את הסרט באולם קולנוע מצוין, ומעוצב היטב. אבל...לא הבנתי כלום בסרט! הסוף מעורפל לחלוטין וחסר היגיון. אני איבדתיאת דרכי בסרט בערך 20 דקות לסוף. ההיגיון העלילתי גם די לוקה בחסר. למיטב זכרוני ג'וני בוי (שמשחק בצורה חד ממדית כהרגלו בסרט זה) עושה המון שטויות בדרך להשיג את הספרים וניצל בנס, כמו בכל הסרטים האמריקאיים הגרועים יותר. בסה"כ אין סיבה אמיתית לראות, מלבד העובדה שהבימוי והנופים בסרט הם אירופיים ומעניקים לו השראה מסוימת שלרוב אין בסרטים אמריקאיים. |
|
||||
|
||||
לאמיתו של דבר אני חשבתי שדווקא בגלל שהסוף היה מעורפל וניתן לפירושים שונים , דווקא זה נתן לסרט הרבה עוצמה שלא היה מקבל אילו היה בו סוף ברור ו''סטנדרטי''. ואגב ''השער התשיעי'' כלל איננו סרט אימה. מטרתו איננה להפחיד ולזעזע את הצופים עם קרביים שפוכים, רוצחים קניבלים , מתים מהלכים וכו' כמו מרבית סרטי האימה של ימינו. זהו סרט מתח מתוחכם שהאימה שבו נוצרת דרך כתוצאה מההבנה שהמצטברת של הצופה לגבי המשמעות האמיתית של פרטים לכאורה שוליים. ובכך טמונה האפקטיביות שלו. באופן אישי אני איבדתי עניין בסרטי האימה כבר לפני שנים רבות מאז שהחלו לנסות לזעזע את הצופה בכל מחיר מה שאמר שעליהם להראות כמה שיותר גויות וזוועות על המסך. השדער התשיעי בהחלט איננו כזה. |
|
||||
|
||||
הסרט הזה הוא בדיוק סרט אימה. מה שאתה תיארת הוא זוועתונים. |
|
||||
|
||||
היום הזוועתונים כהגדרתך הם מה שמוגדר כ''סרטי אימה'' בכל מקום אפשרי . שומר נפשו יתרחק מהסרטים המוגדרים כשייכים לקטגוריה זאת כמו מאש. |
|
||||
|
||||
במקרים אחרים הייתי מסכים איתך. אבל במקרה הזה הסוף המעורפל אינו יוצר איזו תחושת סקרנות ופליאה. הוא סתם לא ברור ומותיר טעם של החמצה בפה. אני הרגשתי שפשוט החמצתי משהו במהלך הסרט ולכן לא הבנתי את הסוף, לא שהסוף הוא באופן מכוון לא ברור. |
|
||||
|
||||
יש הגדרה ברורה לסוג זה של סופים : סוף פלוצי של במאי פלצן. אני מצטער על השפה אבל זו ההגדרה הטובה ביותר. אין שום דבר בסוף מעורפל או בסוף פתוח, אבל לסוף המטופש (הצעדה אל עבר האור המתגבר) הוא סוף אידיוטי וחסר פשר. כאשר ניתן לפרש סצינה בסרט במספר דרכים זה דבר חיובי וטוב, כאשר ניתן לפרש בכל דרך שהיא ללא הגבלה הדבר מעיד על חוסר כישרון של הבמאי להעביר את הרעיונות אותו הוא מתכוון להעביר. הדבר דומה לתופעה האופנתית בימינו באומנות הציור : כאשר ציור נעשה אבסטרקטי מדי הוא מאבד קשר עם ההבנה האנושית ואז הוא הופך להיות לא יותר מאשר קישקוש. |
|
||||
|
||||
תגובתך משקפת נאמנה גם את הרגשתי באשר לסרט זה. הסוף שלו מעיד על הסרט כולו - למה התכוון המשורר (במקרה זה הבמאי)??? לעניות דעתי זהו סרט חסר חוט-שידרה עלילתי, ולכן גם מאוד תלוש הן מבחינת תוכנו והן מבחינת מהותו הקולנועית - זו האחרונה מותירה את הצופה לא סתם עם הרגשה של תיפלות בפה, גרוע מזה! - הוא יוצא בתחושה שמנסים להוציא אותו אידיוט... ונראה לי שאם אכן כך הדבר, האידיוטיות אינה בצד של הצופה במקרה הזה. |
|
||||
|
||||
פירסם לא פחות משני מאמרי ביקורת שונים על "השער התשיעי" שבוחנים את הסרט מנקודת מבט חיובית יותר וחיובית שלילית . נקודת המבט של "בית הילל" היא ב: ושל "בית שמאי" ב: בשני המאמרים יש תגובות מעניינות של קוראים לגבי הסרט. |
|
||||
|
||||
ב-1918 פירסם המחזאי ש. אנסקי את המחזה המפורסם "הדיבוק" על הוצאת רוח מת מגוף נערה. בתרגומו של ביאליק מחזה זה הפך למחזה המפורסם ביותר בכל הזמנים של תיאטרון "הבימה". ב-1970 כתב פיטר בלאטי את הספר "מגרש השדים" על הוצאת שד רע מגופה של נערה , ספר שהפך לסרט שובר קופות. לפני זמן לא רב טען הרב בצרי שהוציא דיבוק מגופה של אישה , אותה אישה טענה אחר כך שהיא המציאה את הכל בהשפעת סרטים הודיים בהם הייתה צופה. ושוב חזרה בה וטענה שהכל אמת. מחר ביום רביעי בשעה 8 וחצי יוקרן במסגרת התוכנית "חשיפה " של חנן עזרן בערוץ הראשון , תחקיר שלי על טקס הוצאת שדים רעים מבית מזיק ומקולל אי שם ביפו שבו יש מעבר למימד אחר. דמיון או מציאות ? אתם תשפטו , אל תחמיצו ! ( אם לא יהיה פיגוע כמובן ) |
|
||||
|
||||
שבו היה מאמר רלבנטי לכתבה זאת ( שקישור אליו ניתן למעלה ) נעלם ואיננו עוד מסיבות מיסתוריות . אז הנה קישור לגירסה מורחבת של כתבה זאת שכוללת את אותו מאמר נעלם : אספני הספרים של השטן |
|
||||
|
||||
בתור אחת שראתה את כל הסרטים של פולנסקי וקראה את הספר שכתב, אני רק יכולה לומר שהאדם מיוחד וגאון שעוד לא היה וגם לא יהיה כמוהו בעולם. יש לסרטיו אופי מיוחד, מן אבסורדיות מסויימת שרק הוא מצליח להביע בדרך הזו , ושבעיני מאוד משקפת את החיים עצמם. כתבו פה המון דברים עליו, אבל דבר אחד בטוח וזה שיש רק פולנסקי אחד והוא גאון קולנועי ואיש מוכשר ומדהים מאין כמוהו, והגיע להזמן להעריך אותו יותר! |
|
||||
|
||||
מסכימה בהחלט סרט טוב. כנגד כל הסיכויים כי בדרך כלל סרט שמבוסס על מאגייה שחורה, עד כמה שהנושא מעניין הבמאים מציגים אותו קיטשי ומטומטם מדי... אבל מה אני יכולה להגיד? אני מעריצה של פולנסקי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |