 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסרט מבוים היטב, ויש לו קלאסה אירופית שבפירוש מוסיפה לאיכות. ובניגוד לאחרים ראיתי את הסרט באולם קולנוע מצוין, ומעוצב היטב. אבל...לא הבנתי כלום בסרט! הסוף מעורפל לחלוטין וחסר היגיון. אני איבדתיאת דרכי בסרט בערך 20 דקות לסוף. ההיגיון העלילתי גם די לוקה בחסר. למיטב זכרוני ג'וני בוי (שמשחק בצורה חד ממדית כהרגלו בסרט זה) עושה המון שטויות בדרך להשיג את הספרים וניצל בנס, כמו בכל הסרטים האמריקאיים הגרועים יותר. בסה"כ אין סיבה אמיתית לראות, מלבד העובדה שהבימוי והנופים בסרט הם אירופיים ומעניקים לו השראה מסוימת שלרוב אין בסרטים אמריקאיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאמיתו של דבר אני חשבתי שדווקא בגלל שהסוף היה מעורפל וניתן לפירושים שונים , דווקא זה נתן לסרט הרבה עוצמה שלא היה מקבל אילו היה בו סוף ברור ו''סטנדרטי''. ואגב ''השער התשיעי'' כלל איננו סרט אימה. מטרתו איננה להפחיד ולזעזע את הצופים עם קרביים שפוכים, רוצחים קניבלים , מתים מהלכים וכו' כמו מרבית סרטי האימה של ימינו. זהו סרט מתח מתוחכם שהאימה שבו נוצרת דרך כתוצאה מההבנה שהמצטברת של הצופה לגבי המשמעות האמיתית של פרטים לכאורה שוליים. ובכך טמונה האפקטיביות שלו. באופן אישי אני איבדתי עניין בסרטי האימה כבר לפני שנים רבות מאז שהחלו לנסות לזעזע את הצופה בכל מחיר מה שאמר שעליהם להראות כמה שיותר גויות וזוועות על המסך. השדער התשיעי בהחלט איננו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט הזה הוא בדיוק סרט אימה. מה שאתה תיארת הוא זוועתונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הזוועתונים כהגדרתך הם מה שמוגדר כ''סרטי אימה'' בכל מקום אפשרי . שומר נפשו יתרחק מהסרטים המוגדרים כשייכים לקטגוריה זאת כמו מאש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים אחרים הייתי מסכים איתך. אבל במקרה הזה הסוף המעורפל אינו יוצר איזו תחושת סקרנות ופליאה. הוא סתם לא ברור ומותיר טעם של החמצה בפה. אני הרגשתי שפשוט החמצתי משהו במהלך הסרט ולכן לא הבנתי את הסוף, לא שהסוף הוא באופן מכוון לא ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגדרה ברורה לסוג זה של סופים : סוף פלוצי של במאי פלצן. אני מצטער על השפה אבל זו ההגדרה הטובה ביותר. אין שום דבר בסוף מעורפל או בסוף פתוח, אבל לסוף המטופש (הצעדה אל עבר האור המתגבר) הוא סוף אידיוטי וחסר פשר. כאשר ניתן לפרש סצינה בסרט במספר דרכים זה דבר חיובי וטוב, כאשר ניתן לפרש בכל דרך שהיא ללא הגבלה הדבר מעיד על חוסר כישרון של הבמאי להעביר את הרעיונות אותו הוא מתכוון להעביר. הדבר דומה לתופעה האופנתית בימינו באומנות הציור : כאשר ציור נעשה אבסטרקטי מדי הוא מאבד קשר עם ההבנה האנושית ואז הוא הופך להיות לא יותר מאשר קישקוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך משקפת נאמנה גם את הרגשתי באשר לסרט זה. הסוף שלו מעיד על הסרט כולו - למה התכוון המשורר (במקרה זה הבמאי)??? לעניות דעתי זהו סרט חסר חוט-שידרה עלילתי, ולכן גם מאוד תלוש הן מבחינת תוכנו והן מבחינת מהותו הקולנועית - זו האחרונה מותירה את הצופה לא סתם עם הרגשה של תיפלות בפה, גרוע מזה! - הוא יוצא בתחושה שמנסים להוציא אותו אידיוט... ונראה לי שאם אכן כך הדבר, האידיוטיות אינה בצד של הצופה במקרה הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |