5 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בחברה הישראלית של היום ישנם פערים עצומים בין השכבות הגבוהות לנמוכות, והנסיונות המועטים לאינטגרציה כושלים בזה אחר זה. אך הכשלונות הללו אינם סיבה להרמת ידיים טוטאלית, שבעקבותיה יגבר ההבדל בין ''ישראל הראשונה'' ל''ישראל השניה''. ההפרדה המוצעת כאן בין חינוך לעשירים לחינוך לעניים אולי תוסיך כמה שקלים לתקציב החינוך, אבל בטווח הרחוק, נסבול מהשלכות קשות מאוד שיביאו לפילוג אמיתי ובלתי ניתן לשינוי בחברה. ישראל אינה נמצאת במצב המאפשר לה לדרדר עצמה לפילוג שכזה. |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שמערכת החינוך הפרטי נגיד באנגליה הובילה ל"פערים בלתי ניתנים לגישור" ול-"הרס החברה"? |
|
||||
|
||||
אולי הכותב האלמוני שלנו (באמת, מעניין מדוע אנשים מסויימים בוחרים באלמוניות כשהם עונים לנושאים מסויימים. אולי הם פוחדים שהתשובה שלהם תהיה "לא נכונה?"). ונחזור לעניין: כנראה שהכותב האלמוני הנ"ל שכח שבאנגליה יש פערים שלא יאמנו בין משפחות האצולה והמעמד הגבוהה, לבין האנשים "הרגילים". ולמרות שהפער איננו כפי שהיה, הרי שהוא פער מסוכן. והחברה הבריטית היא עתיקת יומין, ומורגלת במצב. מה יקרה במערך חברתי רעוע כמו שלנו? רק הנסיון המר יראה. והלקח לידידנו האלמוני הוא, כמובן, שצריך לחשוב פעמיים לפני שממציאים דוגמאות. נ.ב. ויסלח לי דובי על שעניתי לפניו :-) |
|
||||
|
||||
אל נשכח כי בישראל של היום, הפערים בין העשירים לעניים הם מהגדולים בעולם, אם לא הגדולים ביותר (תלוי במדד בו משתמשים). העיקר בהצעתי אינו "הקמת מערך חינוך פרטי", אלא לקיחת המערך הקיים כיום (במסגרת חינוך אפור) והפיכתו לרשמי, בצורה כזו שמי שירוויח, במידה רבה, יהיו דווקא העניים. התשלומים למורים לא יהיו עבור שיעורים פרטים, ללא כל רישום ומיסוי, אלא תשלומים מסודרים – ועוד עם מיסוי נוסף, לטובת החלשים. אגב, אני כמובן מסכים עם כל מי שטען כי יש להרחיב את סמכויות המנהלים. אבל האם באמת זה מה שיפתור את הבעיה? מנהל שירצה לשלם שכר עתק למורה נפלא לא יוכל לעשות זאת, פשוט מבעיות תקציב! |
|
||||
|
||||
מנהל שירצה לשלם שכר גבוה למורה מסויים יוכל גם יוכל. המשאבים נמצאים זמינים במערכת. ניהול ריכוזי, בלתי יעיל, "שיוויוני", ובלתי כלכלי מונע ניצול משאבים בצורה יעילה. מנהל שיחפוץ במורה מסויים יפעל לשחרר משאבים, תוך הסטת הדגש מסל כפוי מלמעלה והכולל ארוחה בטעם אחיד תוך התעלמות מהעדפות הסועדים, יפנה את מקומו לארוחה לפי הזמנה, יותר חשבון יכול יהיה לבוא על חשבון פחות ממקצוע אחר שלעיתים נלמד מתוך הטעם הפשוט שיש מורה ותיק זה מה שהוא יודע ללמד, זה מה שלומדים... בנוסף תופעת הישראבלוף, (ראה דו"ח 2,000,000,000 חסרים) שהתגלו כשעות תיאום למורים וגורמים אחרים ימצאו מהר מאוד את עצמם מופנים לשכר אמיתי למורה טוב ויעיל. מורה ומערכת המשלמת שכר של 12,000 לא יזדקק לתוספת שכר קטנה ומבישה תחת השם השקרי של שעות "תיאום וארגון". הכסף נמצא במערכת. המערכת איננה מתפקדת נכון. שינוי מבני במערכת הינו המפתח האמיתי לפתרון בעיות החינוך בישראל. תשאלו את תושבי מזרח אירופה הם יודעים. |
|
||||
|
||||
הכותב רואה פגמים במערכת החינוך ומציע להשליך את הכעורה הצידה ולהתחיל לצאת עם עלמה צעירה וצחה. ובכן עוד בטרם נבחן את טיב המטפורות, גישת ההשתמש וזרוק כשלעצמה פסולה לחלוטין. ולעצם העיניין מערכת החינוך איננה כושלת. מערכת החינוך איננה מספקת מוצר מבריק כמצופה אולם גם בהשוואה עולמית היא איננה גרועה כפי שסבור הכותב הזריז. למערכת החינוך פגמים רבים. מערכת החינוך יכולה צריכה וחייבת לספק מותר טוב הרבה יותר, אולם גישת "הזרוק וקח חדש" הינה גישה שבבסיסה אין רצון יכולת, הבנה וחכמה הדרושים על מנת להגיע ליעד הנכסף. הכלה החדשה תעבור מהר מאודד את כל, אבל כל, חבלי הלידה הילדות, ועוד של כל מערכת חדשה, המערכת החדשה נדונה לחזור על משגים שכבר נלמדו תוקנו וטופלו כבר במערכת הישנה, בחינה אמיתית של הדרכים לשיפור מערכת החינוך הנוכחית היתה מביאה את הכותב הנכבד למספר מסקנות פשוטות שישומן יכול להביא למהפך המקווה מהר יותר טוב יותר ונכון יותר מגישת "כלה הבתולה". מה דעתו של הכותב הנכבד על: 1. יש לשנות את ראיית התלמיד והוריו ממקבלי שירות לצרכנים. 2. יש לקצץ בחקיקה את סמכויות משרד החינוך ולתת משקל רב יותר למנהלי בתי הספר. הידעת כותב נכבד שמנהל בית ספר הינו סמכות נעדרת כמעט כל סמכות? הידעת שמשטר הפחות העותמני קיים עדיין במשרד החינוך? (לכל בקשה כמעט לכל דבר זקוק המנהל לאישורים מלמעלה...) 3. שבירת אירגוני המורים אית ולתמיד. ארגונים אילו התקועים עדיין בשנות ה20 של המאה, מונעים פיטורי מורה כושל ככל שיהיה. מנהל אינו יכול לפטר מורה כושל ! יתרה מזו ארגוני המורים מונעים כל אפשרות לשכר דיפרנציאלי לתגמול מורים מצטיינים. נשמע אלמנטרי בכל ענף אחר, מחשבה שלא תעלה על הדעת כשמדובר במורים. אולי מוטב לאמר מורות? צעדים מינימליים אילו יכולים להביא למהפך מרשים במערכת החינוך. לסחיפת מורים (לא רק מורות ) למערכת, לטיפוס במדרג הסטטוס החברתי (זוכר משכורות דיפרנציאליות למורים טובים? ) ולפליטה של מורים גרועים ו/או שחוקים. |
|
||||
|
||||
ההצעה המועלה איננה סבירה. לא ניתן יהיה לתקן את מערכת החינוך הישראלית על ידי פיצולה למערכת של עשירים ולמערכת של עניים. ההצעה משאירה את משרד החינוך, בתי הספר, המנהלים והמורים כמו שהם; היא תשפיע לכל היותר על %10 מהאוכלוסיה; ולכן היא כשלון. הפתרון צריך להיות רוויזיה טוטלית במשרד החינוך. כמעט עד כדי ביטולו. להקטין את הכיתות, לפטר אלפי מורים לא יעילים ו"שרופים", למצוא מנהלים בלתי אדישים. לשרוף את שיטות הלימוד הקיימות ולמצוא חדשות. ומעל לכל, להרגיל את התלמידים שהם באו למקום כדי *ללמוד*. לא למען חיי החברה (אף כי הם חשובים), אלא לשם הלימודים. אני בוגר ישיבה תיכונית. יום הלימודים שלנו התחיל ב8:00 בבוקר והסתיים ב-8:00 בערב. אני מסכים שאפשר לקצץ חלקים נרחבים ממנו (חצי ממנו הוקדש לתלמוד, ספר שאין לו כל מקום במערכת הלימודים), אבל לא נשמע לי סביר שתלמיד יחזור הביתה לפני 16:00. הם לא באו לבית הספר לכייף. ומספיק כבר עם הזיופים הקבועים הללו של משרד החינוך: אם תלמידים לפני עשור יכלו לעשות 7 בחינות בגרות, גם התלמידים של היום יכולים. קשה? TOUGH. אבל ראשית יש להחליף את המורים. מעטים מאד המורים הראויים לתפקידם. |
|
||||
|
||||
איני בטוח ביחסי כלפי ההצעה המועלית במאמרו של שלומי בן יצחק. עם זאת, רעיון הרוויזיה הטוטאלית במשרד החינוך של יוסי גורביץ', הריהו משעשע באי מעשיותו במקרה הטוב. מהיכן תמצא אלפי מורים יעילים וחדורי רוח קרב? מהיכן יצוצו מנהלים "בלתי אדישים" (נתון שאינני בטוח בו כלל - מנהלי בתי ספר שהכרתי היו בדרך כלל כל דבר פרט ל-"אדישים")? מהיכן יגיע הכסף? ואשר ליום לימודים המסתיים בארבע אחה"צ - האם לא זכאים הילדים שתהיה להם ילדות כלשהיא, מעבר לכתלי בית הספר? תלמידים לפני עשור עשו בגרות מלאה ללא יום לימודים ארוך - לא בזה העניין. מקצוע ההוראה, כך נראה לי מנסיוני הדל (לימדתי שנה באורט), משלב עבודה קשה עם משכורת לא אטרקטיבית במיוחד. שינוי אכן נחוץ, אך הוא חייב לבוא בהדרגה: סינון קפדני יותר של מורים, תנאים מועדפים למתקבלים, סקרים בקרב תלמידים והורים לגבי איכות ההוראה, ומתן סמכויות למנהל ביה"ס (צודק הכותב שי בעניין פיטורי מורים כושלים, משכורת דיפרנציאלית וכו') יתכן כי הפתרון הטוב ביותר יהיה העברת מערכת החינוך לידיים פרטיות. כך יווצר שוק חפשי, ואולי אף ירדו המחירים המבהילים אותם נאלצים הורים לשלם עבור "חינוך חינם". |
|
||||
|
||||
במקום להסתבך עם רפורמות מקיפות, אפשר להתחיל עם דברים קטנים יותר שבוודאי יעשו את ההבדל. אני מתכוון למשל בהורדת רמת האטימות והרגשת העליונות של המורים. למשל, למה אם ניגשים לבחינת בגרות אינטרנית אז צריכים בפעם הראשונה ציון מגן? צריכה להיות האפשרות לבחור האם רצונך בציון מגן או לא, אפשר אפילו לעשות שהבחירה תהיה בתחילת השנה שבה מתקיימת הבגרות. למה זו החלטה טובה? כי המורים אטומים, הם מורידים ציון אם הם לא אוהבים אותך, אם אתה לא עושה שיעורי בית כי אתה טוב מספיק להבין את החומר בלעדיהם, או אם הם נעלבים כי אתה עוסק בפעילות אחרת בזמן השיעור שאינה מפריעה למהלכו התקין. למה לך להידפק אם אתה יודע את החומר מספיק טוב? למה חייביים להענות לגחמות הפרטיות של כל מורה ומורה? דבר נוסף, עניין של פטורים. למה לא ניתן לקבל פטור ממקצועות שהוכחת ידיעה מספקת? למשל, בבית ספרי הם רגילים לכך שמדי פעם מגיע תלמיד שיודע לתכנת, ולכן אפשר להוציא פטור אחרי מבחן. אבל כאשר ניסיתי להוציא פטור גם ממקצוע מערכות ספרתיות, מאמציי עלו בתוהו! בלתי אפשרי לא משנה מה עושים, וכך גם עבור כל המקצועות האחרים. למה? מצאתי לנכון להביא גם את עמדת משרד החינוך בקשר לתלמידים שלומדים לתואר אקדמאי באוניברסיטה בזמן התיכון. כשנשאל משרד החינוך למה תלמידים כאלה צריכים ללמוד בכיתה את אותו המקצוע שלו הם עושים תואר, ולמה הם צריכים לעשות בגרות (שזה עוד ניחא), תגובת המשרד הייתה: "יופי לתלמידים, ככה יהיה להם יותר קל להבין את החומר בשיעורים." אני לא חושב שאני צריך להסביר את טמטום התשובה. החומר ברמה האקדמאית עולה בעשרות מונים על החומר הנלמד בכיתה ומכסה אותו. אם נתחיל בשינוי הגישות האלה, עלינו על הדרך הנכונה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |