שרון הורה על הקמת מתקן התפלה תוך שנתיים | 495 | ||||||||
|
שרון הורה על הקמת מתקן התפלה תוך שנתיים | 495 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
Well, we can only hope that he'll keep to his word.
|
|
||||
|
||||
The Likud is a Right winged party which supposedly holds the train of thought that as many services as possible should be operated by the private sector and here is an act that goes against that train of thought.
Another thing is the Mekorot as a governmental company didn't do too good a job so far anyhow and should not be given the prize of controlling more of our water. (I'm sorry for writing english but I'm using linux and have no way of writing hebrew in netscape) |
|
||||
|
||||
Actually, someone offered me some program that allows writing in Hebrew, on Linux. Ask around the Computer Science Linux Farm.
|
|
||||
|
||||
I have various who do it, but none that can be pasted to netscape, I use both vim/gvim and LyX and none is paste-able to netscape, I just tried.
I've asked Tal Cohen for the PHP code to support upload of text files for comments so that I can write in vim and upload but he said "no can do" (not exactly in these words though), so now I've downloaded the form and will try to write a short program to submit the comment programmatically. (Tal: If you read this and agree I'd be happy to have a test page to do my tests of such a beast later on) |
|
||||
|
||||
אם זה אפשרי נדמה לי שתזכו לתודתם של קוראי האתר הקבועים והמזדמנים אם תוכלו להשתמש בכך, ריבוי המגיבים דוברי-העברית שמגיבים באנגלית צורם לי מבחינה אסתטית ותרבותית, ולדעתי גם פוגע באופיו הכולל של האתר (מבחינה זו בלבד, כמובן, זאת ללא קשר לתוכן הדעות כלל וכלל). אבל זאת כמובן בחירתכם שלכם. |
|
||||
|
||||
Actually, I've been told that my writing style in English far surpasses my writing style in Hebrew, so I am doing this my choice.
|
|
||||
|
||||
אם ככה, אז יש לי בקשה: אנא, חדל לכתוב כאן באנגלית רק מתוך בחירה. בלי להעליב, האנגלית שלך אמנם מעידה על כך שקראת הרבה טקסט באנגלית והיא באמת כמעט חפה מטעויות הכתיב הגסות המקובלות כל כך אצל ישראלים, אך מאידך ברור שזו אינה שפה אותה אתה נוהג לדבר באופן שוטף. ספציפית צורם השילוב בין אנגלית בריטית לאמריקאית והשילוב בין מלים עדכניות למלים ארכאיות. זה לא מאד קריטי, אבל אם המהות חשובה גם בעיניך מהסגנון (ויש אצלך הרי מהות בלי עין הרע), עדיף לכולם שתתבטא בשפה בה אתה שולט טוב יותר, ושלא תאמין למחמאות של כל מיני חנפנים. :-) * הייתי כותב לך את זה באימייל אבל לא נתת כתובת. |
|
||||
|
||||
I do tend to speak in my own, odd dialect of English, taking things that I like from the dialects that I am aware of, out of my own sense of aesthetics. I'm sorry if it makes you feel a tad uneasy when you read my writings, but that's just it.
Thing is, I am forced, more or less, to write in English, mostly, due to the fact that the only computers generally accessible in my faculty's computer farm are Linux computers. Though I have been using a Hebrew _reading_ extention for Linux (for X, more specifically), I did not get a Hebrew _writing_ extention, nor do I think that I will have room in my account to install one. This could be less a matter of necessity than a matter of laziness on my part, but that's that. In conclusion, in order to be somewhat consistent in my posts, so that people will be able to assure themselves that I am the same person, I choose to use English. |
|
||||
|
||||
למה כל כך קשה לך להאמין לו שההתנסחות שלו באנגלית טובה מזאת בעברית? |
|
||||
|
||||
אז זהו, שעכשיו יש לי משהו שעובד, יותר בגדר "הוכחת התכנות" מאשר תוכנה רצינית, אבל כרגע זה מאפשר לי להגיב בעברית (בהרבה מאמץ יחסית למשתמשי חלונות). הסקריפט כתוב ב-Python אבל כרגע במצבו הוא לא ממש לשימוש אחרים. הוא דורש עורך המסוגל לערוך עברית ולשמור בעברית לוגית (Vim שומר בעברית ויזואלית), אני משתמש ב-LyX אבל עורך זה גדול מדי בשביל המטרה הפשוטה שלי. אם מישהו מעוניין בסקריפט הזה אפשר לפנות אלי באי-מייל ואני אבדוק אפשרות לשכלל את הקיים. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד על המאמץ. ידוע לך אולי מה עם הגרסה תומכת-העברית של נטסקייפ 6, למיטב הבנתי תוכננה תמיכה נרחבת למדי ב-BiDi, ולפחות בבילדים האחרונים של הגירסה לחלונות זה גם פועל לא רע. יש תקווה בדמות הלטאה? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי אין תמיכה בבידי בנטסקייפ, אני חושב שיש התחלת עבודה על תמיכה עברית ב-Mozilla, אבל למיטב ידיעתי התוצאות אינן ברות שימוש כרגע, לפחות לא תחת לינוקס. אני באמת ינסה להוריד את הגירסה האחרונה ולנסות אבל אני בספק אם יש משהו שימושי מבחינתי. אחת הבעיות היא גם להגדיר את המיפוי לעברית על המקלדת, כל התוכנות שאני מכיר עושות את זה עצמאית ולא באופן מסודר ומרכזי (למשל ע"י XKB). נקווה שהמצב ישתפר בזמן הקרוב, ב-GTK+ גירסה 2.0 מתוכננת תמיכה מלאה בשפות זרות בדמות מנוע הצגה משוכלל שבפרט תומך גם בעברית. |
|
||||
|
||||
טל הפנה אותי לאתר KDE בעברית אם תנסה תוכל להחכימנו מי שמעוניין ב editor עברי ל $M המאפשר cut-and-paste יכול לפנות אלי באימייל |
|
||||
|
||||
בדיקה קצרה שערכתי לפני חודש בערך: "כובע אדום" 6.0, "בנייה לילית" של "מוזילה", "האייל הקורא". בשום מקום בתהליך לא נתקלתי בשאלות על עברית, אבל – ניתן היה לקרוא את האייל בלי בעיה. גופן "מונו" דוחה, ובכל זאת. (הצלחתי רק לקרוא - לא לכתוב תגובות). השתמשתי בשרת X תחת חלונות, XWin32, ולא ב-XFree86. כך שייתכן שחסכתי לעצמי התקנת גופנים עבריים, אבל לא יותר מזה. |
|
||||
|
||||
נטסקייפ 6 היא גירסה מאכזבת ביותר. הדפדפן מתכוונן אוטומטית לעברית כאשר הוא נתקל בדף עברי, ללא אפשרות לבצע override לתכונה זו. העברית שהוא מראה היא עברית *לוגית*, אך הוא קורא לה Visual Hebrew. הצגת דפים לוגיים היא כמעט תקינה, אך סימן הפיסוק האחרון בשורה קופץ ימינה. ניתן לראות עברית ויזואלית על ידי הגדרת גופנים מתאימים לקידוד Western, אך יש להעביר ידנית כל דף עברי לקידוד Western לאחר שהוא עולה, מלאכה מעצבנת ביותר. הדפדפן היחיד של נטסקייפ שתמך בעברית נכונה בשתי הצורות היה Bidi Netscape Communicator 4.61i (פיתוח של חברת IBM). למרבה ההפתעה - דפדפן Opera תומך בשני סוגי העברית בצורה לא רעה. חלק מהגופנים שלו עובדים בצורה לוגית, ואחרים - ויזואלית. תכונה זו אינה רשומה בשום תיעוד רשמי של הדפדפן, עד כמה שהצלחתי לראות. בסיכומו של דבר, רק IE מאפשר גלישה נוחה בעברית, והחלפת סוג התצוגה בלחיצת כפתור. עצוב. |
|
||||
|
||||
כנראה ש-IBM נבהלה מכך שהיא הוציאה מוצר מועיל ופעלה לתיקון המצב באופן מיידי. כל הדרכים לאיתור הקובץ נחסמו, והידע סווג ומודר בארגון. רק יודעי דבר יוכלו להוריד את הקובץ כאן: צריך להרשם, למלא פרטים, לחכות לאישור, להבטיח שלא לעבור על הגבלות היצוא האמריקאיות. תוך יומיים שלושה יתקבל האישור וניתן יהיה להוריד את הקובץ. " ... People expect more from IBM ..."
Lou V. Gestner, IBM CEO |
|
||||
|
||||
אזהרה: Netscape BiDi של IBM מכיל באג אכזר במיוחד, שגורם לו "לטפל" מכל מיני אלמנטים של המסמך שהוא לא אמור לגעת בהם. התוצאה היא הודעות שמושארות באתר כשהן "הפוכות" (כתב מראה). היות והאתר ויזואלי, הגולשים מתבקשים לדבוק בגרסאות "רגילות" של Netscape, או ב-IE. תודה. |
|
||||
|
||||
Likud is indeed associated with the economical Israeli right, but what guided PM Sharon to make this decision was, I gather, his belief that Israel should have as much control as possible on its water sources.
|
|
||||
|
||||
There are various things that have not been done yet and should be done. Like reusing the waste waters for agriculture, this will reduce the consumption of fresh water by one its larger users. It's not a problem of the agriculture to use the water as was said here in regard to the sabres farm, but the problem of building the right units and the pipes. It will be faster and _Cheaper_ to do than setting up all those sea water transformers(whats the correct phrase?).
I believe that agriculture users can be converted to cleaned waters instead of fresh water and thus saving more than the aforementioned 200 million figure. However it probably sounds better to have the sea water machinery than to do The Right Thing(tm). |
|
||||
|
||||
רוב מכוני הטיהור שיש בארץ מייצרים שפכים באיכות ירודה, עם הרבה מלחים. קיימת סכנה של המלחת מי התהום כתוצאה משימוש מאסיבי בקולחים אלו - עד שתשופר איכותם (ע''י שיכלול מכוני הטיהור). לפיכך יש בעיני צורך בשני הדברים גם יחד. מעבר לכך אני מזכיר שבונים מכוני טיהור חדשים כל הזמן - רק היום בישר אתר וואלה על השלמת מכון הטיהור של כרמיאל והסביבה - והפסקתו סוף סוף של זיהום נחל חילזון בשפכי כרמיאל. |
|
||||
|
||||
מצוקת המים בישראל רק תלך ותחריף עם השנים עקב הגידול באוכלוסייה, מחד, וההתחממות העולמית, מאידך. ארבעה מתקני התפלה שעליהם מדברים היום (אחד שאליו מתייחסת הידיעה, ועוד שלושה ע"י יזמים פרטיים), אינם מספיקים. יש להכין תוכנית מתאר ארצית להתפלה, ובמסגרת זו לתכנן סדרת מתקנים - מנהריה בצפון ועד גוש-קטיף בדרום - שיהיו כולם פעילים בתוך עשר שנים מהיום (המתקן בגוש קטיף יחליף את אספקת המים מישראל לפלסטינים ברצועה). מעבר לכך, עד קיץ 2003 - כאשר יתחיל לפעול המתקן הראשון (אם יעמדו בלוח הזמנים) - צריך לחסוך במים ברמה הלאומית (קיצוץ מכסות לחקלאות, ייבוש בריכות שחייה פרטיות, ובהתאם למצב מפלסי האקוויפרים אפילו קיצוב במים לצריכה ביתית - כבר בקיץ הזה) |
|
||||
|
||||
בשביל הידע הכללי, וכדי להבין מהי ההשפעה של המתקן הנ"ל: כמה מים צורך המגזר החקלאי בישראל בשנה? המגזר הפרטי? (יש מגזרים אחרים?) כמה מים נשאבים מהכנרת בשנה? כמה מים אפשר להעביר בספינה אחת מטורקיה? |
|
||||
|
||||
בערך כאלפיים מיליון קוב צריכה כוללת בשנה. שני שליש מזה לוקח המגזר החקלאי. מתקן התפלה אחד (45 מיליון קוב כמו שצויין כאן) שקול כנגד המים עבור ענף הפרחים (50 מיליון קוב בשנה.) |
|
||||
|
||||
ממשרד החוץ אומנם, אבל עם מידע מעניין - |
|
||||
|
||||
I wish somebody would read these things, other then just typing it in. אכן אינפורמטיבי. מעניין במיוחד הגידול הרב במגזר הפרטי ( %50, כמעט, לעומת %30 בעסקי ופחות מ-%10 בחקלאי. האם זה מעיד על שיפור במגזר החקלאי, או הרעה בפרטי? אין בכתבה פרטים מתאימים נוספים, ועצלנות רבה מונעת ממני למצוא אותם במקומות אחרים), והעובדה שתחת הכותרת "פתרונות לא-קונבנציונלים" מופיע 'חסכון במיים'.
|
|
||||
|
||||
האשמה חסרת ביסוס... קראתי את הפסקאות הראשונות, מה שעניין אותי היה הנתונים הסטטיסטיים - מדף תעמולה של משרד החוץ אני לא מצפה לחשיבה יצירתית ו/או מעניינת. ונקנח בכך שאם חסכון במים הוא הפיתרון הלא-קונבנציונלי החריף ביותר של ישראל, דיינו. והמבין יבין... אגב, למה המשפט הראשון באנגלית? |
|
||||
|
||||
כי הטקסט, ועמו הטעות המציקה, היה באנגלית, כמובן (פסקה שלישית, משפט אחרון). |
|
||||
|
||||
מר מנדלסון, תכנון מרכזי? פה?? בכנען??? למה לא לחכות עד הדקה התשעים? מה אתה רוצה שנהיה כמו הגויים ימח שמם וזכרם ונתכנן מראש?!?!?!? הגזמת. |
|
||||
|
||||
Not accurate.
Most researchers predict that rainfall will increase as the earth gets warmer. The evidence is both in enviroment models, where more water will evaporate, and less water will stay locked in ice. But also on historical evidence, in a period warmer than today, before the current iceage, Saharah desert was enjoying enough rain for few serious rivers. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, תוספת הגשמים תהיה באזורים הגשומים ממילא של מרכז-צפון אירופה, צפון ארה"ב וקנדה. המזרח התיכון יקבל הרבה פחות גשמים. ולגבי הפיסקה השנייה: 1. אנחנו *לא* נמצאים בעידן קרח!!! 2. אין שום מקורות היסטוריים בתקופות שלפני המצאת הכתב - הארוע המקובל כתחילת ההיסטוריה האנושית. מן הסתם כוונתך לראיות פרה-היסטוריות. |
|
||||
|
||||
1. This issue is rather contraversial. neither of us can be certain because there isn't enough hard data. We both have much research to support each position, so no point in arguing.
2. The evidence I'm refering to are the cave drawings (obviously prehistoric) and geological evidence (which isn't historical at all) If we agree that point 2 is true, then we know that there was a time where that area got much more rain than today. I believe that it was under warmer weather than todays. (from the timing of the cave drawings and our knowledge on iceage cycles) In anycase I would love to see evidence supporting you claim that the rainfall will increase in europe and canada and will decrease in the middle-east. |
|
||||
|
||||
אתייחס בכל זאת לסעיף 1 בתשובתך. בעידני הקרח שהיו, זוהו תהליכי התפשטות של הקרחונים, מזג אוויר קר ומפלס פני הים יורד. אף לא אחד משלושת המאפיינים האלו מתקיים במאה השנים האחרונות, ונראה שהתנאים הראשון והשלישי לא התקיימו במשך זמן רב בהרבה. לגבי שינוי התפלגות המשקעים, אחפש עבורך מידע מוסמך. (עשוי לקחת מספר ימים - נא התאזרי בסבלנות). |
|
||||
|
||||
בינתיים מצאתי דווקא קישור שתומך בטענות שלך: (קישור מבריטניה) אני אמשיך לחפש מקורות התומכים בטענה שלי (אני לא המצאתי אותה), ובינתיים אציין שבישראל ניכרת ירידה בממוצע המשקעים הרב-שנתי, כבר לאורך מספר שנים, לפי נתוני השירות המטאורולוגי שפורסמו ב"הארץ" לפני כמה שבועות. |
|
||||
|
||||
אני מיץדיע ליושר האינטלקטואלי שלך! |
|
||||
|
||||
And here's one supporting your point of view:
http://www.unu.edu/unupress/unupbooks/80858e/80858E0... By the way you can find opposing views, scientifically supported for almost any argument you choose. Which is why truth is so difficult to sort out. Big companies will show you research on how healthy smoking and hamburgers are. Its very difficult to tell, especially since the popular media randomly chooses a side and only report findings that support their view. Defining credibility is becoming more difficult too, because goverments, once considered a disinterested funders of research now also have their policy to justify (Bush and Kyoto for example) |
|
||||
|
||||
The question is, what a company means when it says that some "research" was done (usually, it's focus groups and surveys). And whether the research papers were peer-reviewed (not bloody likely).
|
|
||||
|
||||
My father is a biology Professor.
One of his latest research projects involved comparison testing between diffrent toothpastes. The research was funded by a swiss company, the one that produces the Elmax toothpaste. He had a clause in his contract saying that the research will be publicized no matter what. (He said its part of the standard contract) The research decided that in a specific case (gum problems) a competitor product was an order of magnitude more effective. The research was publicized, and the competitor used it in a campaign (the one with Gabi Nitsani) Moral? Don't fund independent research if you aren't sure of your product. Another story: Microsoft funded a benchmark comparing Linux to NT, the test was highly biased, and Linux didn't look too good. The research was happily mocked by the Linux community. One of the things Microsoft claimed, is that Linux's thread handling isn't as efficient. The Linux community may have laughed at the biased benchmark, but the thread system is now fixed :-) |
|
||||
|
||||
"Elmex" *יאיר* ניצניוחוץ מזה - "אלמקס" ו"מרידול" (אותה פרסם בארץ ניצני) שתיהן של חברת Gaba השווייצרית, ומיוצרות בארץ ע"י "טבע". |
|
||||
|
||||
חיפוש מאומץ בארכיון nsu לא העלה בידי את אותה ידיעה שאצטט לכן מן הזכרון. כידוע נגרמת עששת ע"י בקטריה המפרקת סוכר בין היתר לחומצה המאכלת את ציפוי השן. חוקרים הצליחו להנדס וריאנט של אותה בקטריה, שאינו פולט כל תוצרי לואי המזיקים לאדם. בנוסף העניקו לוריאנט יתרון המקנה לו עליונות על-פני הבקטריה הקיימת במאבק על שינינו. גרגור חד-פעמי של שלוק תרבית בקטריות מהונדסות פוטר אדם לנצח מעששת. המחיר זניח. יעילות עולה בכל קנה מידה על כל צחצוח, קפדני ככל שיהא. החוקרים הוסיפו וטענו כי לדעתם הם בסה"כ הקדימו התפתחות אבולוציונית נדרשת בכמה מאות אלפי שנים, שהרי ממילא בסופו של דבר היה על אותה בקטריה להתאים עצמה לפונדקאי. |
|
||||
|
||||
אינני מכיר את הפיתוח הזה, אך לעניין התאוריה, יש כאן טעות בסיסית. הטפיל צריך להתאים את עצמו לצרכי המאכסן רק במידה שלא תגרום לקיצור תוחלת חייו הפוריים. מעבר לכך - אין לו יתרון אבולוציוני. היות ואנשים שיש להם עששת אינם מפסיקים להתרבות לפני אנשים שאין להם עששת, אין לצפות להאצה אבולוציונית מסוג זה שתיארת. יתכן שיש כאן הסתגלות אבולוציונית מסוג אחר: אם החידק לא יגרום לעששת ייפסקו נסיונות האדם להשמידו. עם זאת - נסיונות האדם בהשמדת חיידקים קיימים כ-60 שנה, שהם הרף-עין אבולוציוני. לכן מוקדם *מאד* להסיק מסקנות מסוג זה. והערה נוקדנית אחרונה: "בקטריה" היא צורת רבים (לטינית) של "בקטריום". לא צורת נקבה כלשהי. עדיף "חידק". |
|
||||
|
||||
שמתי לב שעברו שנתיים. ומתקן התפלה - אין. |
|
||||
|
||||
אבל עששת יש ויש. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |