|
||||
|
||||
מצוקת המים בישראל רק תלך ותחריף עם השנים עקב הגידול באוכלוסייה, מחד, וההתחממות העולמית, מאידך. ארבעה מתקני התפלה שעליהם מדברים היום (אחד שאליו מתייחסת הידיעה, ועוד שלושה ע"י יזמים פרטיים), אינם מספיקים. יש להכין תוכנית מתאר ארצית להתפלה, ובמסגרת זו לתכנן סדרת מתקנים - מנהריה בצפון ועד גוש-קטיף בדרום - שיהיו כולם פעילים בתוך עשר שנים מהיום (המתקן בגוש קטיף יחליף את אספקת המים מישראל לפלסטינים ברצועה). מעבר לכך, עד קיץ 2003 - כאשר יתחיל לפעול המתקן הראשון (אם יעמדו בלוח הזמנים) - צריך לחסוך במים ברמה הלאומית (קיצוץ מכסות לחקלאות, ייבוש בריכות שחייה פרטיות, ובהתאם למצב מפלסי האקוויפרים אפילו קיצוב במים לצריכה ביתית - כבר בקיץ הזה) |
|
||||
|
||||
בשביל הידע הכללי, וכדי להבין מהי ההשפעה של המתקן הנ"ל: כמה מים צורך המגזר החקלאי בישראל בשנה? המגזר הפרטי? (יש מגזרים אחרים?) כמה מים נשאבים מהכנרת בשנה? כמה מים אפשר להעביר בספינה אחת מטורקיה? |
|
||||
|
||||
בערך כאלפיים מיליון קוב צריכה כוללת בשנה. שני שליש מזה לוקח המגזר החקלאי. מתקן התפלה אחד (45 מיליון קוב כמו שצויין כאן) שקול כנגד המים עבור ענף הפרחים (50 מיליון קוב בשנה.) |
|
||||
|
||||
ממשרד החוץ אומנם, אבל עם מידע מעניין - |
|
||||
|
||||
I wish somebody would read these things, other then just typing it in. אכן אינפורמטיבי. מעניין במיוחד הגידול הרב במגזר הפרטי ( %50, כמעט, לעומת %30 בעסקי ופחות מ-%10 בחקלאי. האם זה מעיד על שיפור במגזר החקלאי, או הרעה בפרטי? אין בכתבה פרטים מתאימים נוספים, ועצלנות רבה מונעת ממני למצוא אותם במקומות אחרים), והעובדה שתחת הכותרת "פתרונות לא-קונבנציונלים" מופיע 'חסכון במיים'.
|
|
||||
|
||||
האשמה חסרת ביסוס... קראתי את הפסקאות הראשונות, מה שעניין אותי היה הנתונים הסטטיסטיים - מדף תעמולה של משרד החוץ אני לא מצפה לחשיבה יצירתית ו/או מעניינת. ונקנח בכך שאם חסכון במים הוא הפיתרון הלא-קונבנציונלי החריף ביותר של ישראל, דיינו. והמבין יבין... אגב, למה המשפט הראשון באנגלית? |
|
||||
|
||||
כי הטקסט, ועמו הטעות המציקה, היה באנגלית, כמובן (פסקה שלישית, משפט אחרון). |
|
||||
|
||||
מר מנדלסון, תכנון מרכזי? פה?? בכנען??? למה לא לחכות עד הדקה התשעים? מה אתה רוצה שנהיה כמו הגויים ימח שמם וזכרם ונתכנן מראש?!?!?!? הגזמת. |
|
||||
|
||||
Not accurate.
Most researchers predict that rainfall will increase as the earth gets warmer. The evidence is both in enviroment models, where more water will evaporate, and less water will stay locked in ice. But also on historical evidence, in a period warmer than today, before the current iceage, Saharah desert was enjoying enough rain for few serious rivers. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, תוספת הגשמים תהיה באזורים הגשומים ממילא של מרכז-צפון אירופה, צפון ארה"ב וקנדה. המזרח התיכון יקבל הרבה פחות גשמים. ולגבי הפיסקה השנייה: 1. אנחנו *לא* נמצאים בעידן קרח!!! 2. אין שום מקורות היסטוריים בתקופות שלפני המצאת הכתב - הארוע המקובל כתחילת ההיסטוריה האנושית. מן הסתם כוונתך לראיות פרה-היסטוריות. |
|
||||
|
||||
1. This issue is rather contraversial. neither of us can be certain because there isn't enough hard data. We both have much research to support each position, so no point in arguing.
2. The evidence I'm refering to are the cave drawings (obviously prehistoric) and geological evidence (which isn't historical at all) If we agree that point 2 is true, then we know that there was a time where that area got much more rain than today. I believe that it was under warmer weather than todays. (from the timing of the cave drawings and our knowledge on iceage cycles) In anycase I would love to see evidence supporting you claim that the rainfall will increase in europe and canada and will decrease in the middle-east. |
|
||||
|
||||
אתייחס בכל זאת לסעיף 1 בתשובתך. בעידני הקרח שהיו, זוהו תהליכי התפשטות של הקרחונים, מזג אוויר קר ומפלס פני הים יורד. אף לא אחד משלושת המאפיינים האלו מתקיים במאה השנים האחרונות, ונראה שהתנאים הראשון והשלישי לא התקיימו במשך זמן רב בהרבה. לגבי שינוי התפלגות המשקעים, אחפש עבורך מידע מוסמך. (עשוי לקחת מספר ימים - נא התאזרי בסבלנות). |
|
||||
|
||||
בינתיים מצאתי דווקא קישור שתומך בטענות שלך: (קישור מבריטניה) אני אמשיך לחפש מקורות התומכים בטענה שלי (אני לא המצאתי אותה), ובינתיים אציין שבישראל ניכרת ירידה בממוצע המשקעים הרב-שנתי, כבר לאורך מספר שנים, לפי נתוני השירות המטאורולוגי שפורסמו ב"הארץ" לפני כמה שבועות. |
|
||||
|
||||
אני מיץדיע ליושר האינטלקטואלי שלך! |
|
||||
|
||||
And here's one supporting your point of view:
http://www.unu.edu/unupress/unupbooks/80858e/80858E0... By the way you can find opposing views, scientifically supported for almost any argument you choose. Which is why truth is so difficult to sort out. Big companies will show you research on how healthy smoking and hamburgers are. Its very difficult to tell, especially since the popular media randomly chooses a side and only report findings that support their view. Defining credibility is becoming more difficult too, because goverments, once considered a disinterested funders of research now also have their policy to justify (Bush and Kyoto for example) |
|
||||
|
||||
The question is, what a company means when it says that some "research" was done (usually, it's focus groups and surveys). And whether the research papers were peer-reviewed (not bloody likely).
|
|
||||
|
||||
My father is a biology Professor.
One of his latest research projects involved comparison testing between diffrent toothpastes. The research was funded by a swiss company, the one that produces the Elmax toothpaste. He had a clause in his contract saying that the research will be publicized no matter what. (He said its part of the standard contract) The research decided that in a specific case (gum problems) a competitor product was an order of magnitude more effective. The research was publicized, and the competitor used it in a campaign (the one with Gabi Nitsani) Moral? Don't fund independent research if you aren't sure of your product. Another story: Microsoft funded a benchmark comparing Linux to NT, the test was highly biased, and Linux didn't look too good. The research was happily mocked by the Linux community. One of the things Microsoft claimed, is that Linux's thread handling isn't as efficient. The Linux community may have laughed at the biased benchmark, but the thread system is now fixed :-) |
|
||||
|
||||
"Elmex" *יאיר* ניצניוחוץ מזה - "אלמקס" ו"מרידול" (אותה פרסם בארץ ניצני) שתיהן של חברת Gaba השווייצרית, ומיוצרות בארץ ע"י "טבע". |
|
||||
|
||||
חיפוש מאומץ בארכיון nsu לא העלה בידי את אותה ידיעה שאצטט לכן מן הזכרון. כידוע נגרמת עששת ע"י בקטריה המפרקת סוכר בין היתר לחומצה המאכלת את ציפוי השן. חוקרים הצליחו להנדס וריאנט של אותה בקטריה, שאינו פולט כל תוצרי לואי המזיקים לאדם. בנוסף העניקו לוריאנט יתרון המקנה לו עליונות על-פני הבקטריה הקיימת במאבק על שינינו. גרגור חד-פעמי של שלוק תרבית בקטריות מהונדסות פוטר אדם לנצח מעששת. המחיר זניח. יעילות עולה בכל קנה מידה על כל צחצוח, קפדני ככל שיהא. החוקרים הוסיפו וטענו כי לדעתם הם בסה"כ הקדימו התפתחות אבולוציונית נדרשת בכמה מאות אלפי שנים, שהרי ממילא בסופו של דבר היה על אותה בקטריה להתאים עצמה לפונדקאי. |
|
||||
|
||||
אינני מכיר את הפיתוח הזה, אך לעניין התאוריה, יש כאן טעות בסיסית. הטפיל צריך להתאים את עצמו לצרכי המאכסן רק במידה שלא תגרום לקיצור תוחלת חייו הפוריים. מעבר לכך - אין לו יתרון אבולוציוני. היות ואנשים שיש להם עששת אינם מפסיקים להתרבות לפני אנשים שאין להם עששת, אין לצפות להאצה אבולוציונית מסוג זה שתיארת. יתכן שיש כאן הסתגלות אבולוציונית מסוג אחר: אם החידק לא יגרום לעששת ייפסקו נסיונות האדם להשמידו. עם זאת - נסיונות האדם בהשמדת חיידקים קיימים כ-60 שנה, שהם הרף-עין אבולוציוני. לכן מוקדם *מאד* להסיק מסקנות מסוג זה. והערה נוקדנית אחרונה: "בקטריה" היא צורת רבים (לטינית) של "בקטריום". לא צורת נקבה כלשהי. עדיף "חידק". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |