 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל הכבוד! מאמר מרתק ומשכיל, ואני אכן מתכוון לחפש חלק מאותם סרטי סטאלאג. תמהני, אם מחזיקים אותם בספריות הוידאו הישראליות (אולי באוזן). ואם כבר בסרטי סטאלאגים עסקננו, נדמה שכנראה הדוגמה הכי גבוהה לסרט שהושפע מהסטאלאגים הוא '120 ימים של סדום' של פייר פאזוליני (שהוא הסרט המזעזע ביותר שראיתי בימי חיי, אם כי גם סרט נפלא) שעוסק בחבורת פאשיסטים איטלקים בסוף מלחמת השניה, המקימים הרמון של נערים ונערות אותם הם מענים ומנצלים מינית להנאם הפרטית. יש לציין כי הסרט הוא עיבוד לספרו זהה הכותרת של המרקיז דה סאד. ודרך אגב, מי שתהה לאן עבר הקולנוע האיטלקי כשסיים את תיאור הזוועות של מלחמת העולם השניה בגרמניה nazi sexploitation יכול למצוא את מבוקשו בזוועות הבאות שהופקו באיטליה. ז'אנר סרטי הקאניבלים שניפק יצירות זוועה כגון canibal Ferox ו- Canibal Halocaust. בברכה, עידו הרטוגזון |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סאלו מכיל גם אלמנטים של דאנטה, לא רק טקסט של דה סאד ומעניין מאד כיצד נעשה בהפצתו שימוש בפריטקסט אנטי פאשיסטי ("מעשיה על זוועות הפאשיזם") כדי לנסות להעבירו דרך הצנזורים הקשוחים של אירופה - נסיון שהצליח באופן חלקי בלבד ושעד היום יש המצטערים גם על הצלחה זו (למשל הצנזור האוסטרלי שאסר ב 98 על הקרנתו, אחרי שהתיר אותה ב 75). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק כי הוגה רעיון כתיבת ז'אנר הסטאלג הצליח לקלוע אל נפשו המודחקת והמסוכסכת-משהו של הצבר המתבגר בשנות ה-60 במדינת ישראל, נפש המשחקת תמידית משחק כפול בערכי המושג 'תליין' ו'קורבן', והדנה וחולמת באפשרויות היפוך תפקידים פוטנציאלי. שאלה מעניינת והיפוטתית תהיה לדוגמא - האם ניתן היה למצוא בתרמיליהם של מתגייסי מחזורי 62 עד 68 (גם) עותקי ספרים שכאלו? או אולי (רק) בתרמיליהם של מבצעי פעולות התגמול? כך או כך - לא נותר אלא לחכות למו"ל זריז בעל ערוץ וקשרים אל השפה הערבית, על מנת לפרסם רעיון דומה ממתקני כליאה ישראליים, המאויישים בפקידות-חיילות ציוניות, המסתובבות ברחבי המחנה כששוט ביד ימינן, ורצועת כלב המחוברת לרוטוויילר ביד שמאלן. מו"ל זה יהפך בזמן הקצר ביותר לאדם בעל נכסים מרובים, בהתחשב בפוריטניות החברה הערבית משני עברי הקו הירוק. צריך רק למצוא שם טוב למקבילת הסטאלג בעברית, הנשמע גם טוב בערבית. יש למישהו רעיון? בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן אולי צוחק בתגובתו זאת אבל מסתבר שהוא צדק יותר ממה ששיער. עיון בחוברות של "העולם הזה" משנת 1962 ( מגזין שעם כל העניין שלו בסקס ובפוליטיקה ובשואה הקדיש תשומת לב רבה וכנראה יחידה במינה לתופעת הסטאלגים בעת הוצאתם לאור ) מגלה שני מאמרים מפורטים מאוד שנכתבו על הסטאלגים בידי מחבר אנונימי שלפי סגנונו אפשר לזהות אותו בקלות כעורך המגזין אורי אבנרי. אבנרי חיבר ספר בשם "צלב הקרס " על המפלגה הנאצית שהיעה גדוש בדיונים על סקס והמנהיגים הנאציים ( שם ניתן למצוא את הסיפור שלני ריפנשטאל ניסתה בראשית שנות ה-30 לפתות את היטלר לקיים איתה יחסי מין , אך כפי שסיפרה אחר כך לחבריה , הפיהרר לעתיד , העדיף רק לשכב ולאונןוהרושם הוא שריפנשטאל הדומיננטית הרסה לו באותה היזדמנות את כוח הגברא) ספר שהופיע בהוצאה של ספרי כיס אירוטיים וכך אין זה מפתיע שהוא גילה בתופעה עניין מיוחד ( מה עוד שבעולם הזה הופיעו מודעות פירסומת לסטלאגים !). בין השאר מציין אבנרי במאמר בין שני חלקים שפורסם בעולם הזה ש" אף נעשו נסיונות להחדיר את הסטאלגים לשוק הערבי בארץ . מישהו הביא מחוץ לארץ טפסים של ספרים מעין אלה שהודפסו בערבית בארצות ערב . בארץ נעשו מהם העתקים פוטוסטיים והם מופצים בהצלחה ברחוב הערבי ". ובחוברות אחרות שהופיעו בעולם הזה באותה התקופה ב-1961 יש כתבות על מאמרי מגזינים איטלקיים ששם הובאו איורים של חילות ישראליות כאמזונות תוקפניות וחשופות חזה בדיוק כמו הנאציות בסטאלגים ... ה"עולם הזה אעף הביא דוגמאות של איורים אלה וחבל שגיליתי אותם מאוחר מידי מכדי לכלול אותם במאמר כאן . אולי בגירסה אחרת שלו .... אבנרי מעיר נכונה במאמר שלו שבארצות חו"ל יש משיכה גדולה לדמות החיילת הישראלית המזויינת וכי שחקניות ישראליות לרוב זכו בהצלחה בחו"ל באמצעות תמונות בהן הן מזוינות בכלי נשק וסיפור על שירות בצה"ל. אבנרי הסביר זאת כמשיכה לסיפוק הנגרם למראה שילוב של מין עם תוקפנות ואני מסכים עם הסברו . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה מעניינת לגבי הסרט "אילזה זאבת האס אס " היא שהסרט הוסרט במקום שבו הוסרטה במקור סדרת "הגיבורים של הוגאן " דהיינו ב"סטלאג 13" . מעבר לרצון לחסוך בכסף על ידי השימוש בבמות ובצריפי המחנה הישנים שכבר היו קיימים, נראה שלפחות בפירסומת לסרט היה רצון להראות על המשכיות כלשהיא, כביכול הרפתקאותיה של אילזה מתרחשים באותו סטלאג 13 הישן. . אילזה עצמה , אגב הוצגה בכמה מהפירסומים כמבוססת על דמותה של אילזה קוך , אשת מפקד מחנה בוכנוואלד שתחביבה היה להכין אהילים מעור של בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא תחביב נחמד , מה ציפיתה שיעשו שם מקרמה , קרמיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכות לאלי אשד, אשר גם בחלק ב' של המאמר הצליח לעניין ולרתק. תודות גם לדובי אשר לא עיכב את הפרסום.. :) מעניין לקרוא במיוחד על הצנזורה ועל התגובה הציבורית, תגובות נזעמות כמו החרמות של הצנזורה וחקירות משטרה שהיום שמורות בעיקר לתופעות מזוויעות באמת כמו פדופיליה. כשבוחנים את 'ההיסטוריה' הזו, אפשר לראות איך 'הקו המוסרי' בישראל ובעולם כולו זז כל הזמן. פעם תמונה של בחורה ערומה היתה שבירת טאבו (שלא נדבר על תיאורי המין בסטאלג, שאני בטוח שניתן למצוא מזעזעים מהם גם ב'ראש 1') היום זה לא יציק לאיש. אפילו סאדו-מאזו הפך לפעילות מינית מקובלת. מעניין מה יגידו צאצאינו עלינו, האם יופתעו שפדופיליה או סרטי סנאף נחשבו אצלנו כטאבו חמור וילגלגו על הפוריטניות שלנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שצאצאינו יזדעזעו מכך שהיה מישהו שסבר שצאצאינו לא יזדעזעו מפדופיליה וסרטי סנאף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיום נודע לי שבשנה הבאה תצא סדרת טלוויזיה בסגנון 'השרדות' בטלוויזיה האמריקאית. בסדרה יהיה ניצוד אחד וחבורה של ציידים שאמורים לצוד אותו ולקבל תמורת כך כסף, המשחק ייערך בג'ונגל. האם זה לא מזכיר סרט סנאף? האם זה לא מראה משהו על התזוזה של הנורמות? וערוץ האופנה שמראה בדרך כלל דוגמניות קטינות? ואלפי ערוצי ההפצה של הפדופילים המלמדים על הכרה יותר ויותר נרחבת ו'סובלנות' של הציבור לתופעה זו? גם אני מקווה שצאצאי ימשיכו להזדעזע מתופעות כגון פדופיליה וסנאף, אבל לצערי הרב המציאות מוכיחה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפורי מד"ב שונים. רוברט שקלי כתב עוד בשנות ה-50 על "משחקי צייד " שנערכים לעיני הטלוויזיה וכלל הציבור כשדינו של הנכשל הוא מוות .הסיפור הנ"ל שלו מתגשם עכשיו שלב אחר שלב בדיקנות . סטיפן קינג כתב על אותו נושא ספר מד"ב בשנות ה-70 , וארנולד שוונצארגר כיכב בסרט לפיו "הנמלט" . הסרט הוא לא מי יודע מה , אבל בדיאבד יש לי את הרושם שהוא עומד להתגשם בשלמותו כבר בשנים הבאות . תחילה במשחקי צייד של של ה"המאפיה " ואירגוני פשע שונים , ומאוחר יותר במשחקי טלוויזיה עבור הקהל הרחב שבו המפסיד אולי לא יוצא להורג כמו בסרט אבל ייתכן שיאלץ "לתרום " איברים מגופו . אבל תמיד ימצאו אנשים שלא יהיה להם דבר להפסיד ( חוץ מאת אבריהם ) ויסכימו להשתתף תמורת הצ'אנס לתהילה . הרעיון הוא כמובן עתיק מאוד , זהו הרעיון של משחקי הגלדיאטורים ברומא העתיקה , והקהל היה אותו סוג קהל של היום , אנשים שכבר ראו הכל ורק המתח שבראיית דם נשפך עוד יכול לעורר אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוחני כי ריצ'ארד האטץ' מוצא עצמו מנוצל למדי עם פרסומו החדש ומיליון הדולר בכיסו. אני מבין כי מעולם לא ראית סרט סנאף למשל, אם אתה משווה קטינות בערוץ האופנה לסרט זה. מלבד זאת, גם אם ישנה הידרדרות מוסרית מסוימת לאורך השנים, ישנה גם עלייה בדרגות אחרות. הרי פעם יכל המלך לקחת לעצמו איזו אישה שתרצה ולרצוח איזה נתין שיחפוץ במותו, ופעם יכל גבר להרביץ לאישתו ללא כל תגובה שתטיל דופי במעשה והיה זה מעשה מקובל, וכו' וכו' וכו'... אלפי ערוצי הזוועה הפדופילית מלמדים כי דרכי התקשורת השתפרו פלאים מאז נכנס האינטרנט לשימוש... ותו לא. אני מאמין כי הריגוש הראשוני אצל רבים ייעלם עם הזמן. ואולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מפספס הוא שנוצר לנו מלך חדש. נכון, נשיא ארה"ב אינו מחזיק בכוח שבו החזיק כל מלך מדרג שלישי בימי הביניים, מבחינת פגיעה בזכויות האדם. אבל יש מלך חדש - הללויה - הטלוויזיה. הטלוויזיה ממיתה ומחייה, היא מחליטה מי לחיים ומי למוות, היא קובעת מי טוב ומי רע, היא השופט, המושבעים והתליין. הבעיה מגולמת בדיוק במה שאתה אמרת בעצמך - הנה, מר האץ' זכה בפרסום (בטלוויזיה!) ובמליון דולר. מה עוד בן-אדם יכול לבקש לעצמו? אתה, בדבריך, מהווה את התגלמות החלום הרטוב של תאגידי התקשורת - צרכן מושלם, כנוע לחלוטין לתכתיבים של התקשורת. כשהתוכניות בטלוויזיה ישסו נמרים באנשים, והמנצח יזכה במיליון דולר - גם אז תצדיק אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הטלוויזיה" בפעם האחרונה שבדקתי, היתה קופסא מתוצרת ספרד (עם לוגו יפני) שמונחת אצלי בבית. אני משער, אבל, שהתכוונת לתעשיית הטלוויזיה, ושמשום מה אתה רואה אותה כיישות מונוליטית אחת, בעלת כח אבסולוטי. ולא היא. אני עושה לך הנחה, ולא מדבר על האינטרנט, ועדיין: האם ניתן להשוות בין העוצמה וההשפעה התרבותית של שלוש הרשתות לפני שלושים-ארבעים שנים לבין מה שנשאר ממנה היום? האם ניתן להשוות בין הטלוויזיה הישראלית של שנות השמונים לבין ערוץ 1 של היום? נכון, יש מכנים משותפים רחבים לכמעט כל מאה הערוצים בקופסא שלך: הם רוצים שייצפו בהם, כי רובם משכירים את תכולת המח שלך (וכך הם מקווים, גם את הארנק שלך, את הפתק שלך בקלפי, וכו') למפרסמים. יש תחנות שמתיישרות לפי המיינסטרים. מתיישרות לפיו, לא קובעות אותו: לידה בשידור חי כחלק מתכנית הבוקר? כן, בארה"ב של 2001, אחרי קלינטון-לווינסקי, כשמרבית ההורים כבר לא נבוכים לספר לילדיהם מאין באו לעולם - לידה בשידור חי היא ה-cup of coffee של האמריקאים (לא צפיתי בשידור, אבל אני בטוח שמינון הדם על המסך היה נמוך ממה שתראה בכל home video של לידה). לעומת זאת - אם אתה מתעקש לומר fuck בטלוויזיה, תיאלץ להדיר רגליך מהרשתות (כן, אפילו מ"פוקס", כמדומני), ולעבור לכבלים. מדוע? כי זה מה שדעת-הקהל רוצה, וזה מה שהיא מקבלת. לעניין תכניות כמו "Temptation Island", "הישרדות", "Who Wants to Marry a Millionaire" - ההצלחה של חלקן - וחוסר-ההצלחה של חלקן - הם בסך הכל סימנים לכך שאנשים לא מצדיקים ולא יצדיקו אוטומטית כל מה שישימו להם בקופסא. מותר לרשתות לבדוק את הגבולות, והן עושות זאת, אבל הן לא קובעות אותם. איכשהו, דובי, לא ציפיתי שאתה ישר תרוץ להאשים את התקשורת :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא גוף מונוליטי, אבל בהחלט מדובר במספר תאגידי תקשורת בעלי אינטרסים משותפים מסויימים (ואינטרסים מנוגדים אחרים). למעשה, אני לא ממש מסכים עם הביקורת הנאו-מרקסיסטית (זה בערך מה שכתבתי למעלה) על התקשורת. אבל הזחיחות של מר מעוז פשוט עלתה לי על העצבים. ברור שההשפעה בין התקשורת לקהל אינה חד-כיוונית, אך האם אי אפשר להגיד שחלק גדול מהשינוי בפתיחות של הציבור (או שמא עליית סף הגירוי שלו?) הוא דווקא בגלל התקשורת? הטלוויזיה של היום שונה מהטלוויזיה של שנות ה-80 בעיקר משום שהטלוויזיה של שנות ה-80 הקהתה את חושינו, ולאט לאט הקצינה את עצמה, עד שהגיעה למצב הנוכחי. ברור שהטלוויזיה חייבת להתאים את עצמה לקהל - אף אחד לא יצפה בתוכנית שמראש לא מעניינת אותו. החוכמה היא לקחת את המגמה הזו של הקהל, ולאט, בצעדים קטנים, להסיט אותה לכיוון שנוח יותר לבעלי אמצעי התקשורת - התאגידים. אתה יכול לעשות תוכנית על המעמד הנמוך, אבל אז הם יראו מגוחכים או עלובים (ואז התאגידים יאמרו שהם משקפים את המציאות, כשלמעשה הם עושים נאטורליזציה לסטריאוטיפים גסים). אתה לא תגיד לאנשים להשתמש במשחת השיניים שלך כי היא טובה. אתה תנחיל להם במשך שנים את ההכרה שצחצוח שיניים הוא דבר טוב, ואז, תוך הסתמכות על הבסיס הזה, תגיד להם שאם כבר - אז עדיף את משחת השיניים שלך. "יותר טוב ג'ל, הכי טוב אדג"' - נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זחיחות היא לא מה שרציתי להעביר, ולא דימיתי בנפשי כי יאמרו עלי את שאומרים על אהוד ברק, אבל באמת קשה להתווכח עם דעה כזו. אני באופן כמעט טוטאלי מתעב את התוכניות החדשות מסוגן של "הישרדות" וכו'. התקשורת אכן מקהה רגשות ומעלה את סף הגירוי לרמות בהן עלול הקהל לבלוע דברים שמנוגדים למוסר הראוי. אתה לא תמצא אצלי שמחה בלב מההידרדרות של הדברים אותם אנחנו מוכנים לקבל על מסך המחשב, הטלויזיה ועוד. אני רק טוען שיש להתסתכל על התמונה באופן רחב יותר. זה הכל. הרי הגלדיאטורים שאותם הזכיר אלי היו קיימים זמן רב לפני הטלוויזיה, והם הרי לא בדיוק שיא המוסר האנושי לדורותיו. דווקא התקשורת, אם תסכים להתסכל על זה כך, היא זו שמונעת לעתים דברים לא מוסריים וחושפת אותם. לדוגמא, מוסד למפגרים, בחווה מרוחקת בארה"ב, שם הרגו(!) מפגרים חסרי אונים במשך 20 שנה- משנות החמישים עד שנות השבעים- לא יכול היה היום להתקיים, כיוון שסיכוי רב שהיה נחשף. במקרים כאלו התקשורת כן עוזרת על שמירת המוסר. עם זאת נכון שפעימם רבות היא דוחפת את האדם למקומות הפחות נעימים שלו, מקומות אותם הכיר בעבר, לפני הטלוויזיה. ולכך אני תמנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם... כן... טוב, תודה לטל שאפשר את אי-עיכובו של המאמר. מת עליך, טל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתונאי שהוזכר הוא דב קליגר. האם לא היה זה איש ידיעות, נח קליגר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שגיאות הדקדוק בציטוטים המובאים מהספרים נמצאות במקור? שתיים אליהן שמתי לב: "כששדיה חשופות", "לקרקר סביב הגבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים שאני קורא הם בדר"כ ספרים מדעיים, פסיכולוגים, היסטוריים, פוליטים. אם הצלחת לעניין *אותי* בז'אנר הזה כך שקראתי את שני החלקים בשלמותם (לא שאני הולך לחפש עכשיו איזה שטלאג לקריאה בסופ"ש), באמת כל הכבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תודה רבה על סקירה מקיפה שכזו. השכלת אותי בנושא חדש לגמרי עבורי. שנית, לא הבנתי את התשובה שאתה עונה לשאלתו של פוקו. אשמח אם תבהיר לי מדוע נוצר זיהוי בין נאצים לאירוטיקה. שלישית וכהמשך, האם במיתולוגיה הגרמנית - סקנדינבית שהאלים שלה ומלחמותיהם שימשו בתרבות הנאצית, יש התייחסות לארוטיקה ? (מה שיכול לענות לשאלתו של פוקו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה לא עניתי במפורש לשאלה הישירה של פוקו , התשובה שלי הייתה חבויה בתוך הטקסט של המאמר והינחתי שהקוראים יבינו אותה מעצמם . ובכן:הסיבה שנוצר זיהוי כזה בין הנאצים והאירוטיקה בטקסטים הספציפיים שבהם דנתי , הייתה לא בגלל הנאצים, אלא בגלל הנאציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאצים היו פוריטנים כפי שמציין פוקו. מתחילת המאה ה-19, הן באנגליה והן בגרמניה, תמכו המהוגנות הבורגנית והלאומיות זו בזו, אולם בעוד שבאנגליה התמתן התהליך הרי שבגרמניה הוא הגיע לשיאו עם הנאציזם שתבע את טיהור העם הגרמני מהיסודות שמזהמים את מוסריותו. הנאצים זכו לתמיכה רבה מחוגים שהביעו סלידה מהמתירנות המינית שאפיינה את רפובליקת ויימר. היטלר עלה לשלטון ב-30 בינואר 1933, ופחות מחודש אחרי כן, ב-23 בפברואר, הוציא צו להחרמת כל הספרות הפורנוגרפית ולהחרמת כל ארגון התומך בהומוסקסואלים. בטרם פנו הנאצים לטהר את העולם מיהודים, צוענים סלבים וכו', הם שקדו על טיהור גרמניה מכל מרכיב שנראה להם כמטמא את המהוגנות של העם הגרמני. כשהקימו ב-34 יחידה מיוחדת למלחמה בהומוסקסואלים ניתן לה תפקיד נוסף, מלחמה בהפלות. האישה הגרמניה היתה אמורה להיות אם בורגנית ברוכת ילדים למופת (אף חילקו פרסי הצטיינות לאימהות ולדניות במיוחד). עם עליית הנאצים לשלטון הוחזרו הנשים לתפקידן המסורתי כעקרות בית והוצאו ממקומות העבודה. מבחינת הופעתן היה עליהן להיראות טבעיות, בלי איפור כבד ובלי אופנות חושפניות, כלומר, היה עליהן בין השאר לרכוס את כל הכפתורים בחולצה בניגוד גמור להצגתן של הנשים הנאציות באיורים על כריכות הסטלגים לעיל. באשר לסמלים עתיקים, כגון הגילומים הנשיים של האומה (דמותה של 'גרמניה', למשל) הם היו נטולים אירוטיות וייצגו כוחות נצחיים. הן הביטו אחורה בשיריונותיהן העתיקים ובגדיהן מימי הביניים כניגוד לחברה המודרנית והעיר הגדולה (שזוהו עם המתירנות והשחתת המידות). האמנות הראשונה במעלה ברייך הגרמני היתה הפיסול. הנאצים התירו עירום אם הגוף היה "פסל חי" ולא אדם חי, אם הוא היה ארי-גרמני ותאם את האידיאל טיפוס של "צעיר יווני" קלאסי. גם העירום הזה הועלה למדרגת נצחיות; חוזק וגבריות הוצגו תוך איפוק והיעדר תשוקה. ובכן, הדוקטרינה הנאצית דגלה במהוגנות עד לקיצוניות. ולכן זיהוי הנאציזם הרישמי עם פריצות מינית הוא תמוה כפי שמעיר פוקו. אמנם לא חסרות עדויות לכך שבמחנות הריכוז היו התעללויות מיניות, אבל אלה, למיטב הבנתי תוצאה של התנאים בתת-העולם המיוחד הזה ולא תוצר של המדיניות הנאצית הרישמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתורה ובתנ"ך כתוב ש"מלכות אדום" תשלוט על עם ישראל והעולם במשך למעלה מ-2,000 שנה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב, היא כוללת את כל המלכויות החזקות שהיו באירופה במשך זמן זה(ועד ימינו), היא כוללת את הדת הנוצרית, האימפריה היוונית והרומאית, גרמניה, איטליה, צרפת וספרד(בגירוש ספרד). תחילתה של "מלכות אדום" הוא עשיו שיצחק אבינו ברך אותו-"על חרבך תחיה" אוהב "דם" ודבר זה רמוז גם בנזיד העדשים "האדום האדום הזה". ובשיא מלכות זו-עמלק שעליו נאמר "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" שהוא האנטי-תזה של עם ישראל בעולם. זה או אנחנו, או הוא ולכן רצה הוא להשמיד אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתורה ובתנ"ך כתוב... " איפה בדיוק? בעיקר איפה כתוב 2000 שנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא כמובן: בשום מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, ברכותי על המאמר הייחודי. קראתי פעם שבמוזיאון הבריטי מצויים מספר טקסטים של המרקיז דה סאד מזעזעים עד כדי כך שהם אסורים לקריאה לקהל הרחב. חוקרים המעוניינים לעיין בהם יכולים לעשות זאת אך ורק בנוכחות ארכיבישוף. אולי כדאי לאמץ את הגישה הבריטית ולהתיר קריאה ב''הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ'' רק בנוכחות שני הרבנים הראשיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובסוף, אחרי שאתה מקבל אישור מהארכיבישוף של קנטרברי, אתה פותח את הספק וכתוב בו ''אין אלוהים, הכל בלוף'' או משהו מעין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, דה-סאד כתב יצירה מענינת הנקראת "דיאלוג בין כומר לאדם גוסס". הוא מביע בה את האתאיזם שלו, עמדה שעדיין היתה חריגה ואמיצה בעת שכתב את הדברים. ניתן למצוא אותו בדפוס וברשת, למשל כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהוא ומדהים כמה הוא רלוונטי בישראל של שנת 2001. אנקדוטה קשורה - לאחרונה הופק סרט על דה-סאד בשם Quills - המפיקים לא הצליחו להשיג את הזכויות לשימוש בתרגום לאנגלית של יצירותיו ולכן קטעים לכאורה מכתביו המובאים בסרט הם רק "בסגנון המרקיז דה סאד". חוצמזה, סרט בינוני מאד, הוליוודי למדי ומייקל קיין מנסה לגלם בו משהו שונה מדמות מייקל קיין הקבועה - בהצלחה מועטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישה יכולה לאנוס גבר? היא יכולה לתפעל את איברו בניגוד לרצונו? אם היו נשים בפורום הזה, בודאי היתה אחת שאומרת שזה אפשרי מכיוון שגבר ואיברו הן שתי ישויות נפרדות, ולכן אם האיבר רוצה לא משנה מה רצונו האמיתי של בעליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבר יכול לאנוס אישה? אישה עם חצאית מופשלת לעולם תרוץ מהר יותר מגבר עם מכנסיים משולשלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה מקרה כזה באיטליה לפני כמה שנים. שלוש בחורות תפסו מישהו, קשרו אותו ואנסו אותו בעליצות עד אור הבוקר. המסכן אושפז כשהוא סובל מאיבוד קיצוני של נוזלים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרדה מינית ותקיפה מינית הם פשעים היכולים להתבצע - ומתבצעים בפועל (ואפילו לא רק באיטליה!) - ע"י גברים וע"י נשים, ובין קרבנותיהם יש נשים וגברים בני כל הגילאים. השאלה אם לעניין ההגדרה הטכנית בחוק העונשין הישראלי יכולה אישה להיות מואשמת בעבירה של אינוס היא שאלה טכנית-משפטית, ולא מהותית. בדרך כלל, אגב, הפגיעה העיקרית והקשה ממנה סובלים נפגעי תקיפה מינית איננה "איבוד קיצוני של נוזלים שלוש נקודות" (מהיכן המידע? מכפולת-האמצע של עתון הצהריים?). בין היתר, הם/ן חווים/ות לעתים תחושת אשמה מאד קשה ביחס לתגובות הפיזיולוגיות שלהם/ן בשעת המעשה, תחושה המתעצמת כאשר נוספת האשמה או רמיזה ע"י הזולת ש"הוא/היא בעצם רצה/רצתה את זה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עיתון צהריים בארץ ולא סיפרו לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקדם בברכה את התחרות בקטגוריית "התגובה הקנטרנית". ולעצם החשש שלך כי שוב מסתירים ממך מידע חיוני - הסר דאגה מעל לבך, הנה אני מסביר: העיתון בארץ; הצהריים בטוקיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, אני לא יכול שלא לחוש שעשוע קל למשמע הסיפור. פרימיטיבי, קמאי, מאד לא קורקטי (פוליטית ואחרת), ובכל זאת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש הבדל בין נשים לגברים בעניין הזה. גבר יכל בהחלט לאנוס אשה גם אם אברי המין שלה לא מתפקדים פיסית כמו בזמן קיום יחסי אישות מרצון. לעומת זאת, אשה לא יכולה לאנוס גבר אם איברו לא מתפקד מבחינה פיסית. האם אתה טוען בכל זאת, שאשה יכולה לאנוס גבר על ידי כך שתגרום לאיברו לתפקד באיזו שהיא צורה, גם אם הוא באמת באמת ממש לא רוצה, והוא חש פחד, השפלה וחוסר אונים אמיתי מפני המעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-technicalities שאתה שואל לגביהם אינם ממן העניין, לדידי, בדיוק כמו ההגדרות הטכניות-משפטיות של אינוס, בעילה, מעשה מגונה, מעשה סדום, וכיו"ב. חשוב לי להדגיש שוב שתהא התשובה לשאלתך אשר תהא - גברים יכולים להיות קרבנות תקיפה מינית, והתוקף עשוי להיות גבר או אשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל רצינו שיבינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכתב ככל הנראה ע''י אבי הבר, כיום מורה לספרות ומכעלי רשת ''אנקורי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה אתה יודע את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתו של אבי הבר היא המנכ''לית והבעלים. אבי הוא רק בעל של. ומורה כאמור. הוא גם אחראי על משהו לוגיסטי שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לפידרוס . המידע שלו התגלה כחשוב ביותר . לאבי הבר הנ"ל אכן יש קשר מסויים ל"הייתי כלבתו הפרטית ...." אך יותר כעוזר וכמפיץ של הספר ולא ככותב ממש( אגב פידרוס האם אתה תלמיד של הבר ? הוא מציין שהוא העיר משהו בנושא באחת הכיתות) . הכותב האמיתי של הספר הזה המושמץ והמוחרם ביותר בתולדות הספרות הישראלית איננו פרופסור לספרות , וגם איננו עיתונאי. הכותב הייתה כותבת , בחורה צעירה בשם צפרירה לוין שהייתה מקורבת לחוגי המשוררים הבוהמיניים של מקסים גילו וגבריאל מוקד. היא חיברה את הספר אם כי לא סיפקה לו את השם זה ניתן בידי הוצאת "עשת". בבדיקה חוזרת הדבר אינו מפתיע כל כך. "הייתי כלבתו.." מספר בגוף ראשון את סיפורה של צרפתיה צעירה שנאנסת ומעונה בידי נאצי מרושע , קולונל שולץ , ואת סיפור נקמתה באותו קולונל שכוללת בין השאר חיתוך סלקטיבי של כמה וכמה איברים בגופו של הקולונל הנ"ל עם מכשירים חדים במיוחד. זהו אחד ה"סטלאגים" הבודדים שמסופרים מנקודת מבט נשית ( והיחיד למעשה שמסופר בגוף ראשון נשי ) . ניתן אם כך לראות בצפרירה לוין הנ"ל כפורצת דרך בספרות הנשים העברית ואת מפלסת הדרך לסופרות כמו עירית לינור ובראש ובראשונה לימור נחמיאס ( שגם אצלה ניתן למצוא קטעים דומים ) בדרך שבה היא מתארת גיבורות נשיות שמתמודדות עם העולם הגברי האכזרי ויכולות לו בדרכן שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה קצרה שהופיעה במגזין "העולם הזה" ב-1962 מיד לאחר הוצאתו של "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " לאור מספקת את הפיתרון הסופי לתעלומה : מי באמת כתב את אותו ספר מושמץ , והפיתרון הוא מורכב ומסובך יותר ממה שחשבתי בתחילה. כתבו אותו למעשה שלושה אנשים : אחד מהם היה בעל הרעיון לספר, יוסי ספרא, שהרעיון צץ בו לדבריו בכתבה כאשר היה בפאריז ושם פגש באישה "שקולונל גרמני חשק בה ולקח אותה לביתו על מנת שתשמש לצרכיו הביתיים והאישיים . ומאחר שסירבה לעשות זאת עשה הכל כדי להשפיעל אותה ולהביא אותה ליאוש". ספרא רצה לכתוב אתה סיפור בתחילה כספר "רציני " בכריכה קשה אך לבסוף ויתר וניסה לכתוב אותו בכריכה רכה , אך גילה שגם זה לא הולך לו , ו"אחר כך מצאתי סטודנט וסטודנטית והם כתבו לי את כל הספר פרט להקדמה ולסיום ". שמו של הסטודנט אינו מופיע בכתבה אבל אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהיה זה אבי הבר, היום מורה . הבר בכל אופן טוען כאמור שהוא היה לא יותר מ"עוזר " לסיגלית לוין . ועל תרומתה המרכזית לספר המאמר בעולם הזה מפרט מאוד. לוין הייתה סטודנטית צעירה לפילוסופיה וספרות וגם מדריכת נוער ודמות מוכרת בחוגי הבוהמה התל אביבית של התקופה ( המאמר מביא תמונה שלה כשהיא רוקדת במסיבה ) לוין אישרה בכתבה שהיא אכן כתבה את הספר אבל היתלוננה שהוא עבר שינויים וכי התוכן נעשה סדיסטי בגירסה הסופית אפילו יותר ממה שכתבה בעצמה. היא הכחישה כל קשר לקטעים בסיפור כמו קשירת צווארה של הגיבורה בשלשלת בידי הנאצי ואילוצה לנבוח שלוש פעמים ביום .. לדבריה הדמיון שלה לא הספיק עד כדי כך . עם זאת לוין הודתה שכל השאר כולל תיאור נקמתה האכזרית והסדיסטית של הגיבורה בקולונל ( כולל סירוסו ) אכן בא מימנה .כשנשאלה כיצד עלו כל אותם רעיונות סדיסטיים ופורנוגרפיים בדעתה ענתה : אני יודעת ? הם התרוצצו לי בראש וכתבתי ! ללא ספק יש לראות את צפרירה לוין כמבשרת של לימור נחמיאס כיוצרת הז'אנר האירוטי הסדיסטי בספרות הנשים העברית . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסף ספרא יוזם הרעיוןן של ''הייתי כלבתו...'' (והוא חיבר כנראה גם סיפורי טרזן שונים בעברית) הוא כיום המנהיג של כת מיסטית מוזרה שחיה בנגב , ושמועות מדברות על כך שהוא חי עם כמה נשים בו זמנית. שמעתי גם שמועה על אדם שהיה חבר בכת והתאבד כתוצאה. מיסתבר שכותב הסטאלאג חיי חיים שלא היו מביישים את גיבורי ''הייתי כלבתו הפרטיח של קולונל שולץ''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-16 לחמישי לפני כמה ימים נפטר יוסף ספרה המייסד והגורו של קיבוץ "נאות סמדר" בערבה. יוסף ספרא היה בעברו איש בוהמה ידוע כותב ( הוא פירסם בין השאר במגזין הספרות "עכשיו " בעריכת גבריאל מוקד ) מחזאי , וכתב לפחות חוברת טרזן אחת בהוצאת "הקרנף " ( טרזן והנמר הירוק ") הוא היה גם היזם ( אם כי לא הכותב ) של הספר "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " בהוצאת "עשת " ב-1962 .ספר זה הוחרם בידי הצנזורה והיה מרכז למשפט יוצא דופן בתולדות מדינת ישראל שדן בשאלה האם יש כאן ספרות תועבה פורנוגרפית , אם לא . הספר זכה בכבוד הגדול להיות מושווה בידי הסניגור לספרי מופת ספרותיים כמו "פאני היל " וספריהם של נאבוקוב והנרי מילר.השופט בכל אופן לא התרשם מהיחוס הגדול והורה על החרמת כל עותקי הספר והשמדתם . הספר זכה אף לכבוד הגדול עוד יותר בכך שהמשטרה טרחה וניהלה חקירה לבירור זהות כותבו האמיתי כשהתברר שאפילו ספרא עצמו אינו יודע מיהו . הם לא היצליחו בחקירותיהם והתעלומה פוענחה בידי כותב שורות אלה רק לאחרונה. כתוצאה מכל הפרשיה ספרה שינה כיוון הפך למדריך רוחני על פי תורות גורדייף ואוספנסקי והקים את קיבוץ "נאות סמדר" בערבה . בשנים האחרונות היה הקיבוץ מקושר עם פרשיות מוזרות של התאבדויות של אנשים שהיו תלמידיו של ספרא, וכיום באופן כללי אנשיו אינם אוהבים זרים ואינם מעוניינים לדבר עם זרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפרירה לוין היא כנראה צפרירה נור-לוין . סופרת המתגוררת בירושלים כיום . אשד- לבדיקתך . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסף ספרא, הוא, ככל הנראה אחד האנשים החשובים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה של הקבוצות והרעיונות בארץ ישראל. קיבוץ נאות סמדר הוא המקום הנהדר והמקסים ביותר שיש כאן בארץ. אכן, ישנם כמה אנשים שאבדה עליהם דעתם כתוצאה מהלימוד שהנחה ספרא, אבל כאלה יש בכל מקום, ובכל מקרה, חוויה של התקרבות ל"עצמי" אינה נפוצה במחוזותינו.ישנם הרבה הרבה אנשים שהיו חלק מנאות סמדר, ועשו שינויים חיובים באורחות חייהם ובתשומת הלב למשמעות האמיתית של חייהם. אגב, האם אפשר להשיג את הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק עכשיו חזרתי מטיפול אצל רופאת שיניים need I say more? :-) בכל אופן,אליכל הכבוד על עוד מאמר מרתק ושאלה האם סדרת האימים יצאה במקביל לסטאלגים או אחרי? כמה יש בסדרת האימים? (לאחרונה קניתי שלושה מסדרת האימים כך שסהכ יש לי 32 ספרים ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גל חסרים לך לפחות 76 ספרים נוספים !!! למיטב ידיעתי סדרת האימים יצאה לאורך שנות ה 70 אבל כרגיל רק לאלי הפרטים המדויקים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ב: http://sf-f.org.il/story.php3?id=36 וגרסה אחרת יש ב:http://users.surfree.net.il/saar23/eli/katavot-horor... שם יש גם את הרשימה המלאה של כל 114 הספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה בכלל שכחתי שכתבת על הסדרה באתר של האגודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אלי כרגיל אתה מצליח לקשור ליריעה אחת שלל פרטים קטנים ועלומים שדומה שאיש לא מתעניין בהם, אך החריצות שבאיסוף והאבחון הכמו - אקדמי בהחלט תורמים לשימור ההסטורי. יש לשער שאתה יוצר דטאבייס נדיר למען הדורות הבאים. ואם לא אתה אז מי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שמתעניין בספרים בנושאי צבא ומלחמה , מומלץ לו לפנות לחנות הספרים הוירטואלית של אמאזון , "סטאלג 13" ומומלץ לו שימצא את כל מבוקשו בנושאים מבלי שיפשטו את עורו בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי, על פי ההתרשמות שלי מהאתר הוא איננו מספק שום תוכן ייחודי, אלא מהווה רק כסות לקישורים עמוקים לתוך אמאזון (עם ציון שם המפנה, מה שמעניק לו תמלוגים במקרה שמישהו קונה) - אמנם הוא מאגד מספר מצומצם של נושאים ומציג אותם בקטגוריות נוחות, אבל נראה לי שאם מישהו רוצה להזמין מאמאזון כדאי שיילך ישירות לאתר שלהם ולא יעשה זאת דרך מסגרת חיצונית - שאת אמינותה קשה לברר. אלא אם כן כמובן יש לך מידע אחר או ניסיון חיובי - כל הכתוב למעלה הוא תוצאה של התבוננות באתר ובסוג הקישורים שהוא מספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האייל מספק לינקים עמוקים לאמאזון לעיתים. אמאזון מפעילה ''חנויות וירטואליות וירטואליות'' שכאלה, המתופעלות על-ידי בעלי עניין שונים, הנעזרים במאגר האדיר של אמאזון כדי לאפשר להם ליצור ''חנות ספרים'' שתעסוק בנושא הקרוב לליבם. בכל מקרה - מכיוון שאת הקנייה עצמה אתה עושה דרך אמאזון, אין טעם לשאול לגבי אמינות האתר שמקבץ את הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שאינני יודע את המדיניות של אמאזון בנושא, אבל מה שהפריע לי בעיקר זה לא הקישורים העמוקים אלא העובדה שהם נפתחים בתוך המסגרת של האתר המקשר (בתוך FRAME, היה עדיף אם זה היה נפתח בחלון נפרד) כך שבאופן עקרוני יכול יוצר האתר לנטר את הפעולות שנעשות בתת-החלון של אמאזון. אני די בטוח שזה לא מה שנעשה שם, אבל כדאי לשים לב לדברים מסוג זה בכל אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם היום כפי שחושפת הכתבה הזאת בוואלה על ניסיון לצלם סרט ארוטי במחנה ריכוז : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי שלום, הכתבה מרתקת. אני זקוקה נואשות לכמה תמונות שער של סטאלגים, כחלק מפרוייקט, (לא כדי לשלב אותן כפי שהן, אלא כהשראה לציורים), סרוקים באיכות שעולה על 72 dpi אם תוכל לשלוח אותם לאי-מייל שלי אהיה אסירת תודה (אהממ...זה רעיון לא רע לשם של איזה סטאלג - "סטאלג 78 - הייתי אסירת תודה בבוכנוואלד"...) אני אשמח לשלוח לך הרחבה לגבי הפרוייקט, אם תרצה, בתמורה לתמונות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטודנט באוניברסיטת חיפה שלח לי הודעה שהוא שוקל לעשות במסגרת קורס בספרות על נראטיבים ,עבודה סמינריונית על סטלגים במקום "נושא בנאלי משעמם ורגיל ". הסטודנט ביקש הפניה למקורות על הנושא בעברית ובאנגלית . ובכן לאמיתו של דבר אין הרבה חומר על הנושא הספציפי הזה בשפה כלשהיא מעבר למה שכותב שורות אלה כתב ואסף אבל הנה ביבליוגרפיה מסכמת למדי לתועלת כל מי שיתעניין בנושא בעתיד : מקורות לקריאה על ה"סטלאגים" ועל הייצוג של מלחמת העולם השנייה בתרבות הפופולארית . אנונימי ( המחבר הוא ככל הנראה אורי אבנרי ) "תשוקה לסטלאגים " העולם הזה מס' 1289 23,-5, 1962 , ע' 12-14. אנונימי ( ככל הנראה המחבר הוא אורי אבנרי ) " בכל אחד חבוי סאדיסט " העולם הזה מס' 1290 30-5. 1962 . ע' 18-21. ניצה אראל יצוג יחסי התליין הנאצי וקרבנו בקולנוע המערבי מ-1969 עד 1985 עבודה לתואר מוסמך ,אוניברסיטת תל –אביב , 1998. אלי אשד מטרזן ועד זבנג : הסיפור של הספרות הפופולארית העברית הוצאת בבל , 2002. . אלי אשד ברוכים הבאים לסטלג 13 : לתולדות ז'אנר ספרות על סקס סדיזם ושואה 2002 . חוברת שקיימת רק בכמה עותקים בודדים שכוללת רשימה הקדמה מפורטת על הז'אנר , רשימה ביבליוגרפית של כל הספרים בז'אנר ומגוון של עטיפות צבעוניות לדוגמא . קיימת בספריות אוניברסיטת תל אביב ובית אריאלה. עומר ברטוב " קיטש וסדיזם בפלנטה של ק. צטניק : נוער ישראלי מדמיין את השואה " אלפיים חוברת מספר 17 1999 ע' 148-175. שאול פרידלנדר קיטש ומוות : על השתקפות הנאציזם כתר , 1985. במיוחד עמודים 66-71. מיכל פרידמן "היהודי ועולם מחנות הריכוז בקולנוע "הרטרו " קולנוע : קיץ 1981 ע' 55-61. JEAN –PIERRE GEUENS “PORNOGRAPHY AND THE HOLOCAUST : THE LAST TRANGRESION “ FILM CRITICISM NOVEMBER 1995 , PP 114-130 . ביבליוגרפיה כללית על "הספרות הזולה " בישראלאלי אשד טרזן בארץ הקודש : גילגוליו של מלך הקופים בשפה העברית הוצאת טרזן ושות' גבעת שמואל , 2000 . סקירה על חוברות טרזו העבריות. גבריאל מ. רוזנבאום "הרומן הזעיר": ספרות פופולארית הונגרית מבודפשט לתל אביב " קשר מס' 26 נובמבר 1999 , ע' 88-107. זהר שביט " התפתחות הספרות הלא קאנונית " בתוך תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה :בנייתה של תרבות עברית בארץ ישראל –חלק ראשון הוצאת מוסד ביאליק , ירושלים , תשנ"ט . ע' 467-493 .סקירה על הספרות הפופולארית הבלשית בישוב שלפני קום המדינה. יעקב וזהר שביט ( עורכים ) הבלש העברי חוזר : מבחר הסיפור הבלשי מפלשתינה ( א"י) מוניטין , 1983. הסטודנט שאל איפה הוא יכול להשיג את הספרים עצמם התשובה בחנויות לספרים משומשים בתל אביב שלוקחות עבורם מחירים מפולפלים למדי או בספריה הלאומית בירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאי הסרטים הדוקומנטריים ארי ליבסקר מכין בימים אלה סרט דוקומנטרי העוקב אחר תופעת חוברות הזימה הידועות בשמן 'סטאלגים' שפורסמו בארץ בשנות ה - 50-60. בין השאר מחפש צוות ההפקה לראיין לסרט אנשים שקראו ספרי סטלגים בשנות השישים /או היום ומוכנים לדבר על כך למצלמה. כל מי שמעוניין/ת להיחשף מוזמן ליצור קשר עימי באי מייל שלי ואני אקשר אותו/ה עם צוות ההפקה. עוד על הפרוייקט יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר המוזכר של רוברט פארפרי "זהו עולם של גברים" הוא ככל הנראה המקבילה אמריקנית של הספר שלי "מטרזן ועד זבנג" ועוסק בתרבות "הפאלפ" האמריקנית של שנות החמישים ושהודות למחקר שלי התברר שהייתה לה השפעה נרחבת יותר על ישראל ממה שנהוג היה לחשוב. גם בסטלגים וגם בז'אנרים אחרים . ביקורות נוספות על הספר שהוא ככל הנראה ראשון מסוגו גם באנגלית ( ויצא לאור רק לפני מספר חודשים) יש כאן : וכאן : ופה ודוגמאות של תמונות ( כן, כן המקורות של התמונות הישראליות ) אדם פארפרי העורך הוא כנראה דמות צבעונית ביותר בפני עצמה חוקר של קונספירציות ותיאוריות אפוקליפטיות שונות ועסק גם ב"חקר" רצח רבין , מין בארי חמיש אמריקני כזה, כנראה שאנשים דומים עוסקים בדברים דומים : הוא מספר שהוא היגיע לרעיון של הספר בעקבות ה-11 בספטמבר שאז נוצר מחדש העניין בנבלים בנוסח אלה של המגזינים משנות החמישים . ראו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמיתי חוקר הסטאלאגים ו"תרבות האפוקליפסה " האמריקנית והעולמית אדם פרפרי הוא אחת הדמויות היותר בולטות כיום בסצינת התרבות האלתרנטיבית בארה"ב . הוא הוגדר כשילוב של "הפילוסוף הגל " תסריטאי הטלבוויזיה ( יוצתר סדרת האימה הידועה "תחום הדימדומים ") ואיש הקרקס בארנום". הוא עוסק הן בחקר תרבות פופולארית אמריקנית והן בחקר תופעות המאיימות על שלום העולם כמו המיליציות בארה"ב ( שהוא הראשון שדן בהן בפירוט בתקשורת האמריקנית ) והסכנה של הפאונדמנטליזם המוסלמי ומטורפי הר הבית למיניהם. ראיון עם פרפרי שבו הוא מספר על חייו : ועל ספרו החדש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהקישורים שצורפו למאמר הפסיקו לפעול . אני ממליץ למערכת למחוק אותם. במקומם הנה כמה סקירות על ז'אנר סרטי הסטלגים הידוע לשימצה שפרח בארה"ב בצרפת ובאיטליה בשנות השבעים. מדוע ולמה זה עניין לסוציולוגים ולפסיכולוגים . סקירה על הנושא יש כאן : וכאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד סקירה מקיפה והפעם מחקרית יותר יש כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך בגלל תוכנו שהוא רובו ככולו שאוב ממקורות שונים ( ובראש ובראשונה ממני אבל לפחות הוא נותן קרדיט ) ובמסקנות אין חידוש אמיתי , כמו בגלל המקום שבו הוא פורסם ברשת . תופעת ייצוג הפטישיזם הנאצי בז'אנר הסרטים הפורנוגרפי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופרת המותחנים הידועה פנתה לכיוון הסטלגים ברב המכר האחרון שלה שמבוסס במקצת על אחד מהם ושהגיבור הסדיסטי שלו הוא חובב סטלגים מטורף . ראו : סטלג נחמיאס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במגזין סוכות של "ידיעות אחרונות " פורסמה כתבה מעניינת של בועז ארד בשם "עבד ליום אחד " שעוסקת בקהילת הסאדו-מאזו בישראל מתרכזת סביב מועדון "דנגוןן " ביפו . מסתבר על פי הכתבה שקהילה זאת הולכת וצומחת למימדים מפתיעים באתר "הכלוב " ברשת אחד האתצרים הראשיים של הקהילה רשומים לא פחות מ-8000 איש (!). לכאורה על פי הכתבה אפשר להבין שבקהילה זאת הכל מותר והכל הולך כל זמן שהמדובר במבוגרים. אבל למעשה יש תחום אחד ויחיד שמעורר ויכוחים סוערים ונזעמים בקהילה זאת ויכוחים שיכולים להגיע עד כדי אלימות ( ולא של הסאדו-מאזו ) דווקא. זהו נושא הסטלגים וליתר דיוק קיום " ערב משחק תפקידים בסגנון הסטלגים " ( וכן זה בדיוק מה שאתם חושבים ) ואם אפשר לדבר על "הטאבו האחרון " שקיים בקהילה זאת הרי זהו הטאבו. אבל יש כבר רמזים מקרב פעילים ידועים בקהילה זאת שטאבואים קיימים על מנת לשבור אותם. ראו : ויכוח על משחק תפקידים בנושא הסטלגים עוד דיון סוער בנושא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז התקופה הפרהיסטורית וימי אנשי המערות מתנהל מאבק סמוי יותר ופחות בין המינים הגברים והנשים בשאלה שנשארה עד עצם היום הזה מיהו החזק יותר,מי החכם יותר ומי צריך לשלוט . המאבק התנהל גם במסווה דתי ( אם האלה הנקבה היא השולטת או האל הזכר ) וגם בכיסוי תרבותי עד שהיגיע לשיאו בעשורים האחרונים עם התנועה הפמיניסטית שבהחלט שינתה את מעמד הנשים. וכעת בראשית המאה העשרים ואחת נשמעות טענות שהנשים הן אלו ששולטות והגברים הם המדוכאים . אז מי באמת צריך לשלוט אם בכלל ? ואולי שני הצדדים הניצים צריכים למצוא דרך לשתף פעולה בינם ? ערב מלחמת המינים היום ב-24 במאי יום רביעי ,בשעה 8 וחצי בערב במועדון "בלקוני " ברחוב נחלת בנימין 5 בתל אביב יביא אנשים שונים שיעסקו בזוויות של המאבק מצדדים שונים ולעיתים מנוגדים של המתרס בהרצאות ,בהקראת קטעי ספרות ,בזמרה ובסטנד אפ . ובין המשתתפים ( בסדר אלף ביתי ): הזמרת והיוצרת הרב תחומית יסמין אבן בקטעי זימרה . השחקנית המוכשרת שלי גוראל ,בקטע משחק . ד"ר משה גרנות חוקר ומבקר ספרות ומחבר הספר "שיחת גברים על נשים " שיעסוק ביחס המשפיל לגברים בספרות ובהגות הנשים הישראלית המודרנית . עו"ד אייל ליאני סופר ומנכ"ל הוצאת "ליאני ביתן " שידון בנושא שיעבוד הגברים והנשים בקהיליית הסאדו מאזו הישראלית ויקרא קטעים מספרו החדש והרלבנטי "מכתמים . השחקנית המוכשרת שרית סאבו בקטע סטנד אפ . הגבירה " ליידי רד 24" שתדון על הבעיות העומדות על הפרק לפני בעלת עבדים מודרנית עם הדגמות. העיתונאי גיל רונן איש התנועה לזכויות הגבר שיעסוק בדיכוי הגברים בידי הנשים בחברה ובתקשורת הישראלית המודרנית. המשוררת והמבקרת דפנה שחורי שתקריא שירים על יחסי גברים ונשים של המשורר המפורסם דוד אבידן בערב יוקראו קטעים מספרה של ההוגה ולארי סולאנס "מניפסט החלאה " שמציע פיתרון סופי לבעיית הזכרים. ובבכורה עולמית הקראה בידי נתן סלור של קטעי המחזמר החדש של דן אלמגור "מנחת יהודה שונא נשים " המבוסס על ספרות שנאת הנשים ( ושנאת הגברים ) של משוררי ימי הביניים . כל אלו וגם דברים נוספים בערב "מלחמת המינים " היום ב-24 במאי יום רביעי ,בשעה 8 וחצי בערב במועדון "בלקוני " ברחוב נחלת בנימין 5 בתל אביב. הכניסה חינם לכל . בואו בהמוניכם לערב תרבות שלא ישכח במהרה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי לבלות ערב תרבותי עם גיל רונן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטאת גם את הרגשתי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אי אפשר* לבלות ערב *תרבותי* עם גיל רונן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלה שגיאה בהזמנה - לא מדובר בערב תרבות אלא בערב התרבות, ואל תגידי שלא נאה לך להתרבות עם גיל רונן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש קשר בין הדרך שבה עוצבו הנשים בספרי הסטלגים ובדרך שבה הוצגו הנשים בתרבות הישראלית הכללית ובמיוחד בצבא ? ראו : סטלגים וזהות נשית בתרבות הישראלית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין במיוחד: "לטענתו (של ליבסקר1, י"ה), אצל רבים מקוראי ה"סטלאגים", העובדות האמיתיות והשקריות התערבבו אלה באלה. "אף על פי שהסיפורים האלה פיקטיוויים, ה'סטלאגים' נטמעו אצל בני אותו דור כחלק מזיכרון השואה הקולקטיווי", הוא אומר." 1 - מי שלפי הכתבה בהארץ גם הביא את הנושא לתשומת ליבו של אלי אשד מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 איפה זה כתוב? "ההתעניינות בנושא הובילה את ליבסקר לאלי אשד, חוקר תרבות וספרות פופולרית שעסק בתופעת ה"סטלאגים". במאמר שפירסם אשד ב-2001 בכתב העת המקוון "האייל הקורא", הוא ציין שעשרות ספרים בז'אנר זה יצאו בישראל בשנים 1961-1964." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, תקלה בהבנת הנקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה :מי שהביא את הנושא וההצעה לסרט לתשומת ליבו של ליבסקר היה אלי אשד. יש לקוות שהסרט יושלם סוף סוף בחודשים הקרובים לאחר עבודה של שנים . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אֲנִי (כינוי נפרד): צורת היחיד של גוף ראשון, כינוי גוף פרוד המציין 'מדבר'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לבשר שבשעה טובה עומד לעלות על המסכים הסרט התיעודי "סטלגים שואה ופורנוגרפיה בישראל בבימויו של ארי ליבסקר המבוסס על ספרי "מטרזן ועד זבנג" , ועל רעיון שלי .ובו אני מופיע בעצמי. הקוראים מוזמנים להקרנות הבכורה של הסרט בפסטיבל ירושלים ב13 לשביעי בשעה 2 ושוב להקרנה החגיגית בסינמטק תל אביב ב20 לחודש בשעה 4 אחרי הצהריים . לאחר מכן יוקרן הסרט בערוץ הסרטים הדוקומנטריים של "יס". היום היום 11.7 יוקרן ב-11 בלילה במסגרת התוכנית "מהיום למחר " של אורן נהרי המוכשר בערוץ 1 ראיון גדול עם עבדכם על הסרט התיעודי "סטלגים " . ראו עוד : סטלגים :שואה ופורנוגרפיה בישראל ארי ליבסקר על הסרט :"סטלגים " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבית הצער הההקרנות בסינמטקים השונים מפוצצות כולם ואין מקום לצופים שלא הוזמנו . קוראים יקרים על תבואו להקרנה בסינמטק .חכו להקרנה הטלוויזיונית . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגל הקרנת הסרט "סטלגים:שואה ופורנוגרפיה בישראל " של ארי ליבסקר בסינמטק תל אביב ביום שישי ה-19 ביולי בשעה 4 לאחר הצהריים : להלן סיפורו המסובך ומפותל של הספר הנורא והמזוויע המושמץ והמוחרם ביותר שיצא אי פעם בשפה העברית : הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ מאת "מוניק קורנו " " "עברית י. שורק" " בהוצאת "עשת", ינואר 1962. ראו :ברוכה הבאה לקולונל שולץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקורת על הסרט הדוקומנטרי של ליבסקר מאת יסמין אבן סטלגים הדילמה המוסרית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתון החשוב ביותר בעולם "הניו יורק טיימס " פירסם לפני כמה ימים כתבה על הסרט "סטלגים " של ארי ליבסקר על פי הרעיון והתחקיר שלי . ומן הסתם זאת אינדיקציה לעניין הרב שהסרט מעורר בחו"ל נעיר לגבי הכתבה שיש בה שגיאה עובדתית נוספת מלבד זאת שמתוקנת שם בסוף . "הסטלגים " בניגוד למה שנטען שם בהחלט לא היו "החומר הפורנוגרפי היחיד" שפורסם בישראל בראשית שנות השישים . ספרי ארוטיקה יש בישראל כבר מאמצע שנות החמישים החל בתרגומים של ספרי קזנובה . והיו עשרות מהם מלבד הסטלגים . נכון הוא שהסטלגים הם הבולטים ומעוררי העניין ביותר. להערכתי העניין בסטלגים רק ילך ויגבר בעתיד והם יהפכו לחלק בולט בדיון על השואה והשלכותיה בעתיד . . ראו :הסטלגים בניו יורק טיימס תולדות הפורנוגרפיה העברית מראשיתה ועד ימינו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן דיון ביני ובין תיארטוקן קונספירציה בשם אייל שהתקיים בפורום אימאגו . אייל מאמין שהסטלגים הם מקור לעדוןיות ניצולי ששואה ,טענה שבעיני ניראית מגוחכת . אני מביא את הדיון בשלמותו מאחר שסביר להניח שהוא יתקיים עוד פעמים לא מעטות לאחר הקרנתו הפצתו של הסרט על הסטלגים .יש לקוות שבכל פעם שהטענה הזאת תועלה בעתיד ברשת מי שיחפש ליותר פרטים במילה "סטלגים " בגוגל " יגיע לדיון הזה כאן ויבין עד כמה המדובר בטענה חסרת שחר . אייל : בעוד מספר שבועות, יוקרן ביס-דוקו, סרט דוקומנטרי חדש, ושם תיווכח שספרי "סטאלאג 17", שהיו ה "להיט" בארץ בשנות ה-60´, השפיעו עמוקות על עדויות שואה של ניצולים, שפשוט "הציבו" את עצמם באותם אירועים שתוארו בספרים אלה. והשינוי היחידי היה, שאת נשות הס"ס האכזריות,החליפו בדימיונם אנשי ס"ס, ושאת השבויים האנגלים והאמריקנים, הם החליפו בדמיונם, ליהודים ויהודיות. כמו כן, אתה תיווכח, שהתיאורים של ק´צטניק,(יחיאל דינור),בספריו, על ההתעללות המינית שנעשתה בנשים יהודיות, והעסקתן בכפייה כ "זונות שדה", הם שקר וכזב, ושנבעו ממוחו הקודח בסטיות מיניות משונות. לפני שאתה מקלל, או תוקף אותי, אנא המתן להקרנת אותו סרט, בבקשה. וזכור נא, שדורות שלמים של ישראלים, "גדלו" על ספריו אלה, שזכו להצלחה רבה, בגלל התיאורים הפורנוגרפיים החולניים שכתובים שם. חשוב לציין: איני טוען שלא היתה התעללות, אלא שאני ממש מתנגד לכך,שנשמעות עדויות מפוברקות על כך. א.א. יש לך נטייה להסיק דברים שגויים לחלוטין כשאתה מעמיד פנים שאתה יודע על מה אתה מדבר .ועכשיו זה גורם לי להטיל ספק בכל מה שאתה אומר . לגבי אותו סרט על הסטלגים שהזכרת ברור ש לא ראית אותו אבל אתה מעמיד פנים שזהו מידע שידוע לך היטב . שכן אם ראית אותו היית יודע שאני עצמי מופיע בו ולתשומת ליבך הסרט הזה הוא בכלל מבוסס על רעיון שלי ועל מחקר שלי. והטענה שלך " שהסטלגים השפיעו עמוקות על עדויות שואה של ניצולים, שפשוט "הציבו" את עצמם באותם אירועים שתוארו בספרים אלה. והשינוי היחידי היה, שאת נשות הס"ס האכזריות,החליפו בדימיונם אנשי ס"ס, ושאת השבויים האנגלים והאמריקנים, הם החליפו בדמיונם, ליהודים ויהודיות. " שום דבר כזה לא נאמר בסרט . מאיפה אתה יודע את זה? אתה השווית בין עדויות של ניצולי י שואה וספרי סטלגים ? אתה שמעת עדויות של פליטי שואה שאמרו שהם קראו סטלגים ? לידיעתך בספרי הסטלגים ברובם המוחלט המילה "יהודי " אפילו לא מוזכרת ,ובכל מקרה תיאורי הסקס הסדיסטיים ששם אינם מזכירים כלל את אלה של ניצולי השואה . אבל אתה פשוט לקחת משהו עכשווי שקשור לשואה ולתקשורת ההמונים בתקווה שזה יעזור לך כעוד הוכחה לטענותיך שכעת נראות לי כמוזרות יורת ויותר. בקצרה הטענה שלך שמעת קישקוש גמור .בבירור אינך מקפיד על הפרטים שכן לפחות היית טורח ללכת לראות את הסרט לפני שכתבת את מה שכתבת עכשיו. אני מניח שאתה קראת מאמר וראיון עם הבמאי ב"הארץ" ומזה הסקת את מה שהסקת לפני שבכלל ראית את הסרט . כי הוא לא אמר שום דבר כזה . אם אתה טעית דבר כזה בסיסי מה עוד אתה טועה ? בכל מקרה זה לא רלבנטי לקמבודיה עצתי לך אם אי פעם תכתוב מאמר על טענותיך הקפד יותר על הפרטים משעשית עכשיו . זהו מן הסתם דבר שמכחישי השואה ברחבי העולם יעשו גם הם בדיוק כמו שאייל שלנו עשה כאן . אני מניח שהוא רק בגדר סנונית ראשונה . שספרי הסטלגים השפיעו על עדויות נמיתולי השואה . וזאת מבלי לראות את הסרט ומבלי להכיר בכלל את הסטלגים הוא טוען משהו לגביו שהוא שגוי לחלוטין אבל בגלל שהסרט קיים הוא משמיע את הקשקושים שלו לגביו. אני מניח שעכשיו הוא יטען שזאת הייתה רק "ספקולציה " שלו ,אבל שימו לב שכשהוא כתב את זה כאן הוא כתב את זה לא בתור ספקולציה אלא כאילו זאת הייתה עובדה מוכחת בסרט שאותו לא ראה כלל . . ואם הוא אז מן הסתם גם אחרים ואחרי שכבר יראו את הסרט שבו שום דבר כזה לא נאמר אבל זה לא באמת משנה. עכשיו אין כאן קשר לשאלה כמה יהודיםן מתו בשואה אלא לנושא אחר האם יהודים עונו בשואה זה כבר דבר אחר לגמרי והטענה כאן היא שעדיותיהם הם פרי המצאות דמיון שעוות בידי המדיה זה כבר משהו אחר לגמרי..וההשלכה היא שהיהודים שיקרו עלגבי" חוויותיהם" בשואה .אייל קרא כנראה את רסיניה . הצרה של אייל ושות´ היא שאין הרבה ספרים וסרטים כאלה , שהרי רוב מה שנעשה על השואה עד שנות השבעים היה תיעודי. אבל הנה יש את הסטלגים ,עזרה מהשמיים .ספרי סקס פורנוגרפי על מלחמת העולם השנייה. היהודים האלו המושחתים גוזלי הכסף מהגרמנים בוודאי שקראו אותם בהמוניהם . אייל כמובן אינו יודע שום דבר על הסטלגים אחרת לא היה טועה בשגיאה האלמנטרית של "סטלג 17 " ..אבל זה לא משנה . יש ספרי סטלגים ? עשו עליהם סרט ? מסקנה :ניצולי שואה קראו אותם והם השפיעו מכאן ואילך על עדויותהם. אגב אני מניח שעכשיו אחרי השטיפה הזאת הוא יחפש כל מה שאפשר על הסטלגים ( רובו המוחלט שלי ) כדי לא להופיע כבור הגמור שהוא הופיע עכשיו .אבל זה עדיין לא משנה את העבודה שהטענה שלו היא קשקוש גמור. אבל אנחנו עוד נשמע אותה הרבה תהיו סמוכים ובטוחים זאת טענה יותר מידי טובה ומושכת יותר מידי "סקסית "שביל לוותר עליה בגלל בגלל כמה עובדות . .מן הסתם אחרי שהוא יקרא את כל החומר בנושא הוא כבר יכין תזה שלמה ומשכנעת עם פרטים כביכול וכו´ .ומכיון שלא יהיו אף ניצולי שואה בסביבה שיאשרו או ייכחישו שהם אי פעם שמעו על ספרי הסטלגים איש לא יוכל להכחיש כאשר זה יוצג כעובדות . כפי שאמרתי אייל הוא נציג של רוח הזמן ,וככל שיחלוף הזמן והמדיה מתפתחת כן נשמע יותר טענות שרק ילכו והתחזקו עם התחזקות המדיה שהשואה הייתה פיברוק גדול של המדיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך הדיון : אייל : יפה לדעת על הסטאלגים את שאתה יודע, ואני מכיר בסמכותך האינטלקטואלית בנושא, אבל, האם אתה גם מתמצא בהשפעה הפסיכולוגית של אותה ספרות? מהיכן היא נובעת? מה המקור לפנטזיות האלה? וכיצד אירועים היסטוריים נופלים קורבן לאותן סטיות ממש? וכיצד, המקור הנפשי שממציא ספרות שכזו, ממציא גם סיפורים כאלה על פלטפורמות היסטוריות משמעותיות? א.א. לגבי ההשפעה הפסיכולוגית ,לא אינני מתמצא , זה דורש מחקר ( אולי אתה תשב ותעשה אותו? ) אבל אעיר זאת :לטעון שהסטלגים השפיעו על עדויות ניצולי שואה זאת טענה מגוחכת לאחר שמישהו קרא את הסטלגים ולאחר מכן עדויות שואה. אבל מאידך לך תדע אולי תמצא ניצולי שואה שעדויותיהם זהות לאלה של הסטלגים והשמיעו אותם לאחר שהסטלגים פורסמו ? כאלו שטענו שנאנסו ועונו בידי נשות אס אס בלונדיניות סקסיות ויפהפיות ? צא וחפש תמצא עדויות כאלה ופרסם אותם כאן .אני בהחלט אתעניין לקרוא כאלה . אייל : בעניין עדויות "סטאלגיות": ישנם הרבה עדויות זהות,אלא שרק בשינוי אחד, שנשות הס"ס הפכו לאנשי ס"ס, והשבויים הבריטים הפכו ליהודיות. אותו הסיפור,רק בשינוי מין ומוצא אתני. אבל,איני טוען שלא היו אירועים שכאלה,כי אירועים שכאלה יכולים בהחלט להתקיים, ובטוחני שקרו,אלא שאיני בטוח שכל המספרים אותם,עברו זאת על בשרם/ן,תמיד. ישנו סוג אחר של עדויות,שעליהן אני מוחה בתוקף, ואלה העדויות שנוגדות את חוקי הטבע הבסיסיים, ושאינם אפשריים בעליל, מכל בחינה שהיא. א.א. : לא מדוייק בכלל ואני ממליץ לך לקרוא כמה סטלגים ולהשוות אותם לעדויות של יהודים בשואה כדי לראות עד כמה אין דמיון בין שני הדברים . בכל אופן אם תמצא קטע בסטלג שהוא זהה לעדות של ניצול שואה ( חוץ מהחלפת מין וכו´ ) שפורסם לאחר שפורסמו הסטלגים .אתה מוזמן להעלות אותו כאן .אני אתעניין לקרוא בו . אבל שים לב אתה שוב מעלה משהו כעובדה לא כשאלה : "בעניין עדויות "סטאלגיות": ישנם הרבה עדויות זהות,אלא שרק בשינוי אחד, שנשות הס"ס הפכו לאנשי ס"ס, והשבויים הבריטים הפכו ליהודיות. אותו הסיפור,רק בשינוי מין ומוצא אתני." אולי יסביר לי כבודו מאיפה אתה יודע את העובדה הזאת ? אייל : ראה למשל,את סיפורי קצטניק,(יחיאל דינור),על האלימות המינית במחנות כנגד נשים יהודיות. עניין זה נבדק,ספציפית,והוחלט שמדובר בפנטזיה של הכותב,ושאין לזה כל ביסוס היסטורי. אנא,אל תבין מדבריי שלא נעשו מעשים כאלה כנגד בחורות שלנו אז, אבל,מר יחיאל דינור בדה בדיות מראשו,(לפי דבריו של ירון לונדון,בדיון על נושא זה שנערך לפני כחודש בתוכנית שלו ושל קירשנבאום). עניין זה אמור להיות מוצג בסרט שנעשה בנושא,ביס-דוקו,בקרוב. אז, זו דוגמא/תשובה אחת לשאלתך. כאן לא המקום לדון בעניין זה, הרי אני יכול להביא בפניך עשרות רבות של עדויות באותו "סדר גודל". אז אולי באמת נדון בכך בהזדמנות אחרת,או אם תרצה,באמצעות המייל שלנו. א.א. אין שום קשר בין צטניק והסטלגים נכון שאני עשיתי את ההשוואה המקורית בינהם אבל המדובר בדברים שונים עם מטרות שונות ואיסטרטגיות שונות . לא ענית על השאלה :מאיפה אתה יודע ומציג כעובדה מוכחת שהסטלגים שימשו כבסיס לעדויות ניצולי שואה ? ( אין תשובה לשאלה זאת מאייל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך הדיון א.א. ברור שאין לך שום פרטים בנושא ,והכל הוא ספקולציה עלובה שלך שמבוססת על כמה משפטים שקראת בעיתון .ובכל זאת אתה ממשיך להעמיד פנים כאילו אתה יודע משהו שאנחנו הקוראים לא יודעים . נו טוב בזה אינך שונה מתיאורטיקני הקונספירציה האחרים ברשת הללו שטוענים שמאחורי כל צרות העולם עומדים אירגונים חשאיים כמו האילומניטי והבונים החופשיים והפרנקיסטים והשבתאים והישועים והיהודים והקתולים והפרוטסטנטים ומי לא. ובסוף כשחוקרים את הטענות שלהם לגבי אירועים היסטוריים שונים כמעט תמיד מתברר שמתבססים כולם על שברי מידע שמישהו ( לרוב חוקר קונספירציה אחר ) היציג כספקולציה והם כבר בשלב השני מציגים את זה כמידע מוכח . ומי יטרח ללכת אל המקור? לקוראים שימו לב לשיטה ותלמדו להבא איך לזהות אותה : לוקחים משהו שהוצג בעיתון לכל היותר כספקולציה ( נניח במקרה הזה שהסטלגים הישפיעו כביכול על ניצולי שואה (. בשלב הבא תיאורטיקן הקונספירציה כבר יציג את זה כעובדה מוכחת ,כאשר ישאלו אותו מאיפה "העובדה המוכחת הזאת " הוא יסביר שזזה נכתב בעיתון ואולי בספר זה או אחר ( למרות שהוא יזהיר בכל הזדמנות אחרת מפני הסתמכות כל שהיא על המדיה השקרנית ) . כאשר ילחצו עליו על הוכחות ראשיות ,מחקרים ציטוטים מספרי סטלגים ומעדויות של ניצולי שואה הוא יתחמק מתשובה ברורה ,ינסה להסיט את הנושא וימשיך לדבר באופן כללי ויסביר שהוא רק היציג שאלות ( למרות שהיציג את הדברים בתחילה כמוכחים ) .שהרי אין לו מקורות אמיתיים מחקריים להסתמך עליהם. משהו כמו השיטות של המסיונר שמנסה לשכנע מישהו להאמין בדת כשלהיא ומקפיד להסיט את השיחה לנושא אחר כאשר הוא נתקל בשאלה או בטיעון שאין לו תשובה ברורה ומשכנעת עליהם . קראו שוב את הדיון כאן וראו אך זה הולך בדיוק לפי הקווים האלו . גם אין זה משנה אם הטיעונים שלו הוצגו כעורבא פרח לעתיד תיאורטיקן הקונספירציה ימשיך לטעון את אותם הטענות עצמן רק מוקצנות יותר כפי שהוא עשה כאן .וזאת בתקווה שהאנשים הבאים שהוא מציג לפניהם את הטענות הללו לא יהיו מודעים לדיון כאן . ולא משנה כנה הוכחות נגדיות יביאו לו שהרי הטענה היא יותר מידי טובה יותר מידי "סקסית "מכדי לוותר עליה ,היא יותר מידי מתאימה להשקפת עולמו הבסיסית של תיארטיקן הקונספירציה ,כך שלא משנה בכלל איזה הוכחות חותכות יביאו כנגדה. קחו זאת לתשומת לבכם ודעו לזהות את תיאורטיקן הקונספירציה בכל פעם שתתקלו באחד כזה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסטלגים סביר להניח שאייל ידידנו ימשיך להשמיע את טענותיך אלו בפורומים אחריםבזמנים אחרים . וכמקובל ברשת הדברים האלו יתפסו תאוצה , ולכן חשוב שתיהיה הפרכה מוכנה של דברי ההבל האלה עבור כל מי שיחפש בגוגל לפי המילה כאשר יתקל בטענות האלו שלו( שמן הסתם גם יועברו לתומכי לתיאורטיקני קונספירציה ומכחישי שואה שונים במקובל בחוגי חובביהקונספירציה ) ביחד עם ההפרכה שלי . ולכן שתלתי את הויכוח הזה במאמרים השונים על הסטלגים ברשת . דהיינו כל פעם שמישהו ישמיע את הטענות האלו בעתיד כל מי שיטרח לחפש ימצא מיד את ההפרכה ויבין אם יש רק שכל בקדקדו שאלו דברים חסרי שחר. ולגבי אלו שאין שכל בקודקודם ... נו לגבי אלו אין מה לעשות מכלתחילה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה לקטעים מתוך ספרי יחיאל דינור, על האלימות המינית נגד נשים יהודיות. קראתי את כל ספרי דינור, וגם את הספר"מדריך ; למורה ,למנחה ,לתלמיד בנושא: " השואה ותקומת-ישראל בספרי ק. צטניק ". בספר יש כמה קטעים המוקדשים לספר "בית הבובות", בו מתאר דינור את סוף חייה של אחותו דניאלה כזונת שדה באושויץ. לדניאלה היתה ידידה בשם פלה, לה מסרה את יומנה, ואותה פלה ניצלה מהתופת, ומסרה , בבואה לארץ, את יומנה של דניאלה. לחיזוק הטיעון, בספר" המדריך למורה.."מופיעה תמונתה של פלה, עם הכתובת החקוקה בבשרה, בגרמנית," feld uher". כלומר זונת שדה, בתרגום מגרמנית. האם המידע המובא בספר, שהוצא ע"י משרד החינוך, ותמונתה של אותה פלה, מפוברקים? האם משרד החינוך שיתף פעולה עם דינור, בזיוף עובדות נוראות כל כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספרים של ק.צטניק אינם ''ספרי סטאלאגים'' ושונים מהם משום שהם עוסקים בעם היהודי בלבד, לפני השואה, אחר-כך בגטו, במחנה הריכוז, בדרך הבריחה של הניצולים מאירופה, ואחר-כך בתקומה בארץ-ישראל. גם הספר ''בית-הבובות'' מאת ק.צטניק שונה מספרי הסטאלאגים משום שגיבוריו אינם שבויים רוסיים כרוב גיבורי ספרי הסטאלאגים, אלא אסירים יהודיים ורובו עוסק בחיים בגטו, בניסויים רפואיים שעשו לאסירות יהודיות במחנות הנשים, ובעדות הנוראה על כך שחלק מהאסירות הבודדות שניצלו מהעיקור שעברו (רובן מתו מהטיפול הנורא) ושהיו בעלות מראה ארי, גם הובלו לבית בושת לשמש קצינים נאציים ואסירים יהודיים שקיבלו טובות הנאה כדי לשרת את הנאצים, ובזכות זה נאמר להן שהן תשתחררנה מהמחנה כעבור זמן מה. ''בית בובות'' כזה היה קיים לא רק באושוויץ. גם נשים פיליפיניות וקוריאניות נאסרו והובלו לשמש את היפנים בזמן מלחמת העולם השנייה ואפילו קיבלו על-כך פיצויים. בספר ''רופאים מהגיהנום'' הוצאת ''ספריית מעריב''(מאנגלית דפנה לוי)מביא ויויאן ספיץ עדות של נשים שעברו עיקור ואחר-כך נשלחו לבית-בושת במחנה רייבנסברוק.מעטות ניצלו. אולם במשפטי נירנברג עשרות רופאים הועמדו לדין ונשפטו למוות בתלייה או לעשרות שנים בכלא.תמונה של הרופאה ממחנה רייבנסברוק ד''ר הרטה אוברהויזר שנשפטה לעשרים שנה נמצאת בספר. בספר מסופר שאחד התפקידים שנתנו לנשים בבית הבושת היה לשמש כמחממות של גוף אסירים שעברו ניסוי בהקפאה מטעם חיל האוויר הגרמני. העדות של יחיאל דינור ק.צטניק היא מהימנה. היא נשענת לא רק על מה שראה ושמע במחנות הריכוז בהם שהה, אלא גם על עדויות של נשים שבאו למירפאה של חמו פרופ' יוסף אשרמן שהיה מבכירי הגניקולוגים בישראל ואליו באו נשים לאחר השואה לקבל טיפולי פוריות שיאפשרו להן ללדת למרות הניסויים של העיקור.גם על העדויות של פרופ' דבורזצקי ופרופ' הירש מבית-חולים אסף הרופא שהיו עמיתיו של אשרמן ונוכחו אחר-כך במישפט אייכמן. כאשר ק.צטניק כותב על אחותו אין זה חייב להיות אחות ביולוגית. יחיאל דינור טשטש במכוון את הביוגרפיה שלו. אחות יכולה להיות גם בת המישפחה המורחבת או אהובה. בספר ''העימות'' הוא מכנה את האישה שפגש לאחר אושוויץ ''אחותי''. התמונה של פלה ב''מדריך למורה למנחה לתלמיד בספרי ק.צטניק'' אינה מפוברקת.רוב הנשים בישראל מחקו את הקעקועים על גופן או זרוען ורבות מהן בכלל לא רוצות שידעו שהיו במחנות. בת-דודתי סלי לסר(וינרב) ז''ל שניצלה מאושוויץ, היתה באה לישראל כל שנה ביאכטה שזופה כמו כושי מהדרך, כדי לשכוח כמה היתה לבנה באושוויץ. כך אמרה. אמה אחיה דודתה ושלושת ילדיהן נספו במוחנה הנשים באושוויץ. מה שיחיאל דינור סיפר בספריו זאת עדות מזעזעת, אך עדויות של ניצולים או של הנאצים שהעידו במשפטי נירנברג, מזעזעים יותר. הגרמנים הנאצים גם שמו קולר של כלב עם מיספר, על חזה על נשים בגטו וילנה. העיקר זה ללמוד את הלקח מספרי ק.צטניק ומספרי ניצולים אחרים. חשוב שאנחנו במדינת ישראל נשמור על המוסר והצדק החברתי, גם כלפי שכנינו וגם אחד לשני. דרך אגב אני ברוך השם בריאה. מי ששם סרט על דורית שחולה במחלת ניוון שרירים בין הפרסומים המדעיים והספרותיים שלי הוא אדם מעוות ושטני.אני מאחלת לאותה שחקנית הרבה בריאות. אני עוסקת בנושא השואה כי אני דור שני לשואה וגם אלמנתו של ניצול שואה. בעלי ז''ל דוד שריר (שרייער) היה תינוק יתום יליד גרמניה שהביאו בספינת מעפילים לבית-יתומים בירושלים .אבי יליד שטוטגרט גרמניה איבד את מרבית משפחתו וחבריו בשואה, אימי איבדה את שתי אחיותיה וילדיהם, דודי בעלה של אחות אבי, איבד את כל משפחתו בפראג.אחותו של בעלי היא ניצולת שואה. אינני עוסקת בשואה בלבד, חיי רובם בתקומה האישית והלאומית. נכדי המתוקים מזכירים לי יום יום שהחיים נהדרים ומה שהיה לא יקרה עוד פעם. דורית שריר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי בתי בושת של נשים יהודיות, בכתבה של דליה קרפל "אכן תמונות קשות" היא כותבת: נעמה שיק, דוקטורנטית להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב חקרה את ניצולן המיני של נשים יהודיות באושוויץ-בירקנאו וכתבה על כך מאמר שעתיד להתפרסם בארצות הברית. שיק, המתראיינת בסרט, הדגישה השבוע כי "בגלל תורת הגזע לא היו, באופן חד-משמעי, נשים יהודיות ששימשו כזונות בבלוק 24 באושוויץ, או בבתי הזונות האחרים שהיו במחנות אחרים. בבתי זונות אלה נאלצו לשמש נשים גרמניות ופולניות. גם לא היו מה שמכונה לכאורה 'זונות חזית' יהודיות. התצלום המוכר של פאול גולדמן (שדומה לו הופיע גם על עטיפת "בית הבובות" של ק. צטניק בעברית) הנו צילום מבוים – המספר על חזה האשה הוא לכאורה מספר מאושוויץ, אבל זהו מספר סידורי שלא היה קיים. לבקשתי, גם במוזיאון אושוויץ בדקו את התמונה ואישרו שזהו אכן זיוף". שיק אומרת, כי בגלל תורת הגזע והאיסור על יחסי מין עם יהודים כמעט לא היו מקרי אונס של נשים יהודיות על ידי גרמנים. "אני טוענת במאמרי שהיו מקרי אונס של יהודיות, אולם לא על ידי גרמנים, אלא על ידי משתפי הפעולה שלהם. היו גם מקרים של ניצול מיני, כגון נגיעות באיברים אינטימיים ו'בדיקות גינקולוגיות"'. בסרט היא מספרת כיצד דבק בניצולים החשד שעשו מעשים שלא ייעשו כדי להינצל. לגבר היו בדרך כלל מציגים את השאלה "היית קאפו?" ולאשה – "היית זונה?" "יש לי מכרה שחושבת שאמא שלה קיימה יחסי מין עם אחד מהמפקדים של המחנה בשביל להציל את אחותה", אומרת שיק. "היא הייתה אשה מאוד מושכת והאנשים גדלו על זה". אבל ככל שבדקה עדויות, אוטוביוגרפיות ומסמכים, והשוותה למסמכים של הנאצים ולמקורות אחרים, לא מצאה ראיה לכך: "אין זונות יהודיות בשואה. אין מה שמכונה 'זונת חזית"'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיון מקיף עם במאי הסרט "סטלגים -שואה ופורנוגרפיה בישראל" יש כאן : סטלג ליבסקר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-30 באוקטובר בערוץ הסרטים הדוקומנטריים בשעה 10 בלילה . ביקורת של רותה קופפר על הסרט בשם "ללכת שבי " יש כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיון מיוחד עם אלי אשד בשם "סטלגים והאישה הגרמניה " שבוצע בידי עיתונאית אוסטרית יש כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לבשר שלראשונה מתקיים בישראל ,מטעם באוניברסיטת באר שבע כנס אקדמאי שלם שבין השאר נוטל את השראתו ממחקרי . והנה הפרטים : יום העיון, בארגון המחלקה להסטוריה של עם ישראל בשיתוף קולנוע נגטיב, ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, המסלול ללימודי מדינת ישראל, יעסוק במחקרי ז'אנר הסטלגים של חוקר התרבות אלי אשד בספרו "מטרזן ועד זבנג -הסיפור של הספרות הפופולארית העברית " ובסרט התיעודי המבוסס עליהם 'סטאלגים: פורנוגרפיה ושואה בישראל'. וביצירתו המעוררת מחלוקת עד היום של סופר השואה ק.צטניק . מארגנת הכנס היא חוקרת השואה הידועה חנה יבלונקה בתוכנית 11:45 התכנסות 12:00-13:45 מושב ראשון 12:00-12:10 ברכות 12:10-13:45 הקרנת הסרט: "סטאלגים-שואה ופורנוגרפיה בישראל" שיחה עם במאי הסרט מר ארי ליבסקר 14:00-15:45 מושב שני: ספרות הסטאלגים בישראל מר אלי אשד - בלש תרבות ישראלית - הספר המושמץ ביותר בתולדות הספרות העברית החדשה: " הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ". פרופ' ניסים קלדרון, אוניברסיטת בן-גוריון: סטאלגים בשביל ישראלים. ד"ר גליה גלזנר-חלד, אוניברסיטת בן-גוריון: את מי מייצג ק. צטניק? 16:00-17:30 מושב שלישי: בראי ההיסטוריה ד"ר נעמי שיק, יד ושם ואוניברסיטת תל-אביב: ניצול מיני של נשים יהודיות בשואה-מיתוס ומציאות. גב' רות בונדי-סופרת, עיתונאית, שורדת שואה. האירוע יתקיים בתאריך 21/01/2008 משעה 12:00 עד שעה 18:00 באוניברסטית באר שבע אולם כנסים א', בניין קרייטמן - 26 הציבור המשכיל מוזמן לכנס מרתק ומרחיב אופקים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, אני כותבת עבודת מחקר על האיורים בספרוני הסטאלאגים. האם מישהו יכול להפנות אותי לביבליוגרפיה מתאימה. מי אייר? מהו הסגנון וההשפעות וכו'. אשמח לכל הפנייה, מור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ידוע אם לכינוס הזה יצאו הרצאות בכתב או פרוטוקול או איזה תיעוד של התכנים שלו? זה מאוד רלוונטי למחקר שלי. אותי לכל הכוונה. תודות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית לפנות למארגנת הכנס, פרופ' חנה יבלונקה? yablonkahanna אשר נמצאת ב- gmail.com ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |