![]() |
דניאל כהנמן נפטר | 4217 | ![]() |
||||||
![]() |
|
![]() |
![]() |
דניאל כהנמן נפטר | 4217 | ![]() |
||||||
![]() |
|
![]() |
![]() |
![]() |
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה המקום לספר שוב את הסיפור שהוא סיפר בראיון פעם: הנכדה שלו ראתה אותו שוכב על הספה בעיניים עצומות ושאלה את אשתו- סבתא, מה סבא עושה? אשתו ענתה- ששש... סבא עובד. הילדה אמרה - גם אני רוצה עבודה כזו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פעח"ב: משהו על עבודתו המדעית אפשר למצוא בדיון 2518. מעבר ליכולותיו האינטלקטואלית, מהכרותי הוירטואלית איתו הוא היה גם איש חביב ואציל נפש. תמיד טרח להזכיר את חלקו של חברו טברסקי במחקרים המשותפים שלהם, היה מגיב על ביקורות בענייניות ובנימוס ולא התבייש להודות בשגיאות שעשה. כך, למשל כאשר התברר שחלק מהמחקרים עליהם התבסס בספריו התבררו כבלתי ניתנים לשיחזור, הוא לקח חלק מהאשמה על עצמו, בכך שלא הטיל מספיק ספק בקשר לאמינותם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ועכשיו דן דנט הצטרף לפורשים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"Shortly before Daniel Kahneman died last March, he emailed friends a message: He was choosing to end his own life in Switzerland. Some are still struggling with his choice."
https://www.wsj.com/arts-culture/books/daniel-kahnema... |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובידיעה הזאת של טמקא למדתי שהוא היה נשוי לאלמנתו של טברסקי שזה כמעט גילוי עריות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"היה נשוי" לא כתוב בידיעה (שככל שראיתי מתבססת אך ורק על הכתבה ב-WSJ) ולא כתוב בכתבה המקורית ב-WSJ. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה צודק. בלבלתי בין ''היה נשוי'' לבין ''התגורר עם...'', כנראה מפני שלא עלה בדעתי שהאיש חי בחטא... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שוין, בגיל 88 לא בטוח שהוא באמת הספיק (או רצה) לממש את החטא הזה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחרי דברים כאלה אנשים עוד מתפלאים כשהם לא מגיעים לגן עדן... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם כן גן עדן, בקושי ערוגה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נרי ליבנה כותבת היום במוסף הארץ על כהנמן, ומתייחסת (פעמיים) לברברה טברסקי כאישתו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יתכן ואני חוטא כאן בחטטנות יתר וחדירה לתחום הפרט, אבל מסקרנת אותי השמועה ששמעתי כי כהנמן בחר בהמתת חסד, אע"פ שלא היה חולה במחלה טרמינלית. האם מדובר בסתם נוקדנות יתר בעניין ההבדל שבין מצב בריאותי כללי לא טוב לבין מחלה טרמינלית של ממש או שמדובר בתעודת עניות לחברה שלנו שבה אדם בן 90, שמצבו הסוציו-אקונומי טוב פלוס ובריאותו סבירה לגילו, בוחר בכל זאת בהמתת חסד, ע"פ האפשרות להעזר באופציות פחות סופיות שמציעה החברה בה הוא חי. תמהני. האם באמת יש הבדל משמעותי בין מחלה טרמינלית רשמית לבין סתם indignities ומכאובים שמזמנים לנו החיים בגיל מבוגר מאד? מהי איכות החיים לה צריכים לצפות אנשים בני 90 שאינם מבוססים ומסודרים כמו דניאל כהנמן? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מבלי לדעת כלום על כהנמן, הסבירות שבגיל 90 דוקא כן היתה לו מחלה טרמינלית היא לפחות 90 אחוז. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
החיים עצמם הם מחלה טרמינלית וגיל 90 זה שלב מאוד מתקדם שלה. אני לא מבין את אלה שחושבים שאין שום שלב בחיים בו זה לא בלתי סביר להוריד את הגלימה ולבחור לברך את המוות כחבר ותיק. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הורדת הגלימה בשלב כלשהו נראית לי בהחלט סבירה, ואם כי הייתי מוותר על הברכה לאותו "חבר" לדעתי השד שאחראי על הזיקנה (שהוא ה-picador הגלובלי) גרוע מזה שמסיים את המלאכה. עפ"י הדודה ויקי, לפני מותו כהנמן כתב למכריו הקרובים (אני, למרבה ההפתעה, לא קיבלתי את המכתב הזה): "I have believed since I was a teenager that the miseries and indignities of the last years of life are superfluous, and I am acting on that belief. I am still active, enjoying many things in life (except the daily news) and will die a happy man. But my kidneys are on their last legs, the frequency of mental lapses is increasing, and I am ninety years old. It is time to go." ההחלטה נשמעת לי סבירה לחלוטין, למרות שאפשר לתהות למה לוותר על אותם "many things in life" מהם הוא עדיין נהנה. אביע דיעה נוספת בעניין כשאהיה בן 90.
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה שאני שמעתי מהתיאור הזה, שהוא נמלט בעור שיניו מאירוע מוחי בהסתברות גבוהה שהיה משאיר אותו נכה וסיעודי ובייסורי גהינום שנים קדימה. איש חכם היה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"למרות שאפשר לתהות למה לוותר על אותם "many things in life" מהם הוא עדיין נהנה" אני לא רואה על מה יש לתהות כאן. על כך נאמר - “quit while you're ahead”. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וגם אהבתי את ה"my kidneys are on their last legs". מטפורה קצת מוזרה ומשעשעת בהקשר הנוכחי. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |