 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואולי זה המקום להזכיר את "החג של החגים". מדובר בחגיגה או פסטיבל שנמשכים זמן רב יחסית, שמארגן "בית הגפן" בחיפה מדי שנה (זו השנה השביעית). החגיגה משלבת את חנוכה, כריסטמס והראמאדן. חג הקוואנזה (עדיין) לא נכלל ברשימה. לפרטים: |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טל, יש טעות קטנה ב URL של הקישור הראשון והאחרון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חג הרמדאן לא נחוג בתקופה זו בכל שנה. לוח השנה המוסלמי הוא לוח ירחי, כמו היהודי, אך שלא כמו הלוח היהודי, אין בו עיבור, כך שהשנה המוסלמית קצרה הן מן השנה היהודית, והן מן השנה הגרגוריאנית. לכן כל החגים המוסלמים נחוגים בכל שנה קצת לפני התאריך הלועזי המקביל שבהם נחוגו בשנה שקדמה לכך, ואין להם עונות קבועות. ואם אנו עוסקים בכך - אולי מישהו מהקוראים יכול להסביר לי מדוע כל העמים המוכרים לי סופרים את הימים בקבוצות של 7? מה מיוחד במספר שבע? הדתות המונותאיסטיות העניקו לו מעמד קדוש. האם מישהו מכיר קבוצה אתנית שבה הספירה היא שונה? וגם לחג ה-Kawaida, כמסתבר, שבעה עיקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנים רבות עשיתי מחקר קטן לגבי הנושא של השבוע. קראתי איפשהו (אנציקלופדיה עברית נדמה לי), שאורך השבוע נובע מחלוקת החודש לארבעה רבעים: ירח מלא, חצי ירח, אין ירח, חצי ירח. נדמה לי גם שגילו תרבויות עם דמוי-שבוע בן חמישה ואפילו ארבעה ימים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תשובה מלאה, אבל גם זה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלו סקרה כל מיני מנהגים אבל לא ממש נתנה תשובה. שאלה מעניינת בהרבה היא מדוע סופרים בבסיס ספירה עשרוני ולא ששי, הרי שש הוא מספר נוח להפליא שמתחלק לכל מספר המרכיב אותו עד החצי. ואכן היה מי שהשתמש בו בתרבויות העתיקות (מישהו מוכן להרחיב?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל לחשוב כי בסיס החישוב הוא 10 בשל מספר האצבעות הממוצע בידיהם של בני אדם. עם זאת, למיטב ידיעתי הבבלים השתמשו ב-60 כבסיס החישוב שלהם. זו הסיבה, למשל, לכך שיש 60 דקות בשעה, ו-12 שעות ביום. מי שמשתמש בבסיס החישוב 60 יכול לחלק (או להכפיל) בשתיים, שלוש, חמש, שש, עשר, 12, 15, 20, 30 ו-60 באותה קלות (כמעט) כמו שאנחנו מחלקים ומכפילים ב-2, 5 ו-10. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המספר 60 לא קשור איכשהו לעובדה שהבבלים זיהו 12 מזלות? וגם 12, 60 ו 360 קשורים לחישובי המעגל שהיו ידועים לבבלים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבבלים זיהו 12 מזלות כי זה התקשר לבסיס הספירה שלהם. כך גם לגבי החישובים של המעגל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרו ''ספרות ומספרים'' משער ז'ורז' יפרח שהספירה בבסיס ששים נבעה ממפגש של שתי תרבויות שונות, האחת ספרה בחמישיות - כף יד אחת, שממנה התפתחה השיטה העשרונית, השניה ספרה בתריסרים, גםכן ביד אחת, אך בדרך אחרת, האגודל משמש כסמן העובר על שלושת פרקי כל אחת מארבע האצבעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליוונים לא היה שבוע. לרומאים היה שבוע בן שמונה ימים. שבטים אפריקאים מסויימים הנהיגו שבוע בן 4 ימים. בצרפת שלאחר המהפיכה הנהיגו שבוע בן עשרה ימים. נפולאון בא וביטל זאת. בין 1929 ל 1940 היה שבוע בן חמישה ימים בברית המועצות. כמה תרבויות החשיבו במיוחד את הספרה שבע. תרבויות שלכאורה אין קשר בינהן. כמו היפנים והיהודים. ליפנים היו שבעה אלי אושר, רומא נבנתה על שבעה גבעות - ואכן רומא עברה אחר כך משמונה ימים לשבעה ימים בשבוע. לי נראה, שהיהדות בעצם התחילה עם העניין הזה של שבוע בן שבע ימים. עוד בתקופת כתיבת התורה - מתי שזה לא יהיה. לבטח לא לפני חמש מאות לפני הספירה. שזה הרבה לפני כולם. מהיהדות לנצרות ומשם לכל העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר.גרייבס מביא מפלאביוס ששבעת ימי השבוע הם לכבודם של שבעת ה''נודדים'' - הפלנטות, השמש והירח שמגלמים את האלים החשובים מכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקוראים שקצו בחגים הממסדיים-ממוסחרים עתירי יחסי-הציבור, נזכיר כי היום חל ה"חגיגוס", הידוע יותר כ-Festivus, ונחוג ע"י... 0 אנשים בערך. (והנה אני כבר מתנצל מראש על שכתבתי שטויות שכאלה בפורום רציני שכזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ פטל, סליחה לא חעזור פה. השנה, בהתאם למסורת החגיגוס, אתה הוא זה שיקשר לעמוד. מסורת זו מסורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם האלילי העתיק, ויתכן שאף היהודי, חגג חג בתקופת השנה של חג החנוכה. עדות לכך מופיעה בספר חגי (כ150 שנה לפני החשמונאים), בגמרא המתייחסת לחג שהפרסיים חגגו בתקופה זו ובמדרש המייחס חג זה לאדם הראשון. המאפיין טכנית את תקופת השנה של חנוכה, הוא המעבר בשיא החורף, מחושך- התקצרות הימים, לאור-התארכותם (השנה זה יצא מדוייק- היום הקצר ביותר של השנה בא' חנוכה) מוטיב החוזר באופן זה או אחר בכל התכנים שיצקו לחג זה כל הדתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמריקאים ,בתערובת מתוחכמת טיפוסית של שיווק טוטאלי ושל dumb down הצליחו לפרק מחג המולד את כל האלמנטים השליליים, האפלים והפאגניים-דתיים שעדיין נחגגים באירופה. למשל, הילדים הרעים מקבלים במקום מתנות ערימת פחם. בהולנד ,הילדים הרעים עלולים למצוא את עצמם בתוך שק בדרכם לספרד. באיסלנד סנטה מופיע בתור 13 דמויות מפלצתיות המשליטות טרור במשך שבועיים, היצור טורק-הדלתות, מלקק הסירים, גונב הנקניקיות ועוד. ביוון מוכר השדון קאליאנטזארי הנכנס דרך הארובה ומשתין באח, או קופץ על אנשים ומכריח אותם לרקוד עד אפיסת כוחות. האוסטרים צריכים להיתמודד עם קראמפוס דמוי העז המהלך אימים על עוברים ושבים עם מקל ושרשראות. ובצרפת לפני שהם יכולים לגשת ל Pere Noel, אבא כריסטמס, הילדים צריכים קודם לעבור את הבריון נואל פאוטארד, אבא מלקות. עבור הילדים זהו מעין מבוא ליום הדין, אומר ההיסטוריון סטפאן ניסנבאום. (ממאמר בניו-יורק טיימס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמיטב המסורת האמריקאית, אחד מה news digests שאני מנוייה על נחת אצלי היום בתיבה עם ההודעה הבאה: Security News will not be published Monday, December 25. Happy Hannukah, Ramadan, Christmas, Winter Solstice and Kwanza. If I left anyone out, happy to you too
:-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You forgot to mention that in the US and Europe a small Wiccan minority is celebrating their winter solace these days, somewhere in January, I'm not sure about the exact date.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשותף לכל החגים שצויינו הוא מוטיב האור. חגים אלו, כפי שכבר צויין, נחגגים בשיא החורף - היום הקצר ביותר בשנה. יש טוענים שמטרתם הפאגאנית היא לקדם את חזרת השמש. על כל מקרה יש בהחלט עיסוק מוגבר בתאורה: מנורות על העץ, הדלקת נרות וכד'. הרבה מאוד עמים בהרבה מאוד תקופות בהיסטוריה חגגו וחוגגים בתקופה זו חגים הקשורים לאור ולשמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בל נשכח את יום לוסיה הקדושה הנחוג בשוודיה (ובעוד מקומות?) ביום הולדתי , הוא התשיעי בדצמבר , וגם הוא מעין חג אורים שבו בוחרים נערה בלונדינית (אלא מה?) שתייצג את לוסיה הקדושה, תתלבש בבגדים לבנים שלראשה כתר נרות (!) . החג מציין את העובדה שעוד מעט, בקרוב ממש, יהיה בשוודיה יותר מחמש שעות של אור יום בכל יממה ואולי גם קצת פחות קר (מספר עובדות שכדאי לדעת אם אתם מתכננים לעבור לשוודיה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, יום לוסיה הקדושה נחוג בשלושה עשר בדצמבר, את פרסי נובל נהוג לחלק בתשיעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור הדבר, שחגיגות עונתיות שונות בתקופה זו של השנה - סביב היום הקצר ביותר - היו נפוצות כבר בעידן הקרח. חשבו - האדם הפרה-הסטורי, מכורבל במערתו בעורות הדב והממותה, שניצודו בקיץ האחרון, מסביב למדורה, שר שירים, מספר סיפורים על אלילים שונים, רוחות, שדים ועוד... להעביר את הזמן בעונה הקרה והקפואה, עד שישוב האביב, ועמו ההזדמנויות ללקט ולצוד, וביום הקצר מכולם - דווקא - להדליק כמה שיותר אור, בתפילה, שאור-היום המלא (במיוחד בצפון הרחוק...) עוד ישוב, ואולי אף - בהתרסה נגד "השדים הרעים", ש"החשיכו את היום"... באופן טבעי, עם התפשטות הדתות השונות, היה עליהן "להכליא" בקרבן גם את מסורות החגים הללו - לא היה ביכולתן להשכיחם, אבל - אי-אפשר היה לקבל חגים אליליים במובהק באמונות החד-אליות... וכך, הצמידה תרבות אחת לחג זה סיפור על ניצחון מפואר במרד לאומי, שהיה - לכאורה - חסר סיכוי. תרבות אחרת - אגדות על הולדת "משיח" כלשהו, ושלישית - כפי שאנו למדים כעת - שבוע-הגות וחגיגות בסימן המשפחה. כי זה, הלא, העיקר בחג זה... יהא שמו "חנוכה", "חג המולד", או כל שם אחר שהוא. וכל המגוון, ומוסיף את גרסאות ומסורות חדשות - כן ייטב... כל עוד זוכרים, כמובן, שאלהים נברא בידי דמיונו - הפורה מ-א-ד - של האדם... ;-)) שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר קלטי הנכבד, תיאורך ל'הכלאת' מסורות אור שכאלו בתרבויות ובדתות השונות מוכר לי אישית מעיונים במחקרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים שונים, אך עליי לסייג ולהסתייג מן ההשוואה בין רעיון נאראטיב הנצחון המפואר במרד לאומי שנוי במחלוקת - רעיון אתנוצנטרי-ספאראנטי (פירודי) בעל אלמנטים מיזאנטרופיים בעליל - והמיועד ליהודים בלבד, לבין רעיון נאראטיב 'הולדת המשיח' - אשר לו בשורות קוסמופוליטיות הומאניות בהחלט, ולו כאפשרות דתית-פארטיציפאנטית (שיתופי) של גאולת האדם באשר הוא אדם. נקודה למחשבה. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאראטיב משתנה בהתאם לנסיבות. עם בהתהוות - נאראטיב אתנוצנטרי, מכונס בעצמו ועויין. אלה הם זמני יהושוע והשופטים. נאראטיב פייסני, חף מבדלנות, שלא לומר מתבולל - אלה הם ימי רות המואביה, אלילות בצד מונוגמיה. נאראטיב קשוח כבתחילה - פרושים, מצדה, בר כוכבא. ומעל הכל - נאראטיב העל - עם סגולה. מה שזה לא אמור להביע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ACGPD - Atheist Children Get Presents Day היי, גם לנו מותר...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הציניים והשטחיים מקבלים מתנות ביום הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא... רק את השאריות שעובדי האלילים הרחומים משאירים להם. התכוונתי להגיד - כל אחד והחג שלו. חג שמח לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרון ! הזכרת את מעות חנוכה שמקבלים הילדים. שמעתי שמקור המנהג הזה הוא בעדות אשכנז, שם נתנו לילדים מעות כיון שהם קינאו בחבריהם הנוצרים שקיבלו מתנות לחג המולד (שנופל בקרבת חנוכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענין נוסף: הזכרת בדברייך כי תקפותה של מסורת באנשים שמקיימים אותה. על ענין זה ניתן להתווכח (אף שכללית אני נוטה להסכים איתך), אך חנוכה הוא דוגמה מצוינת לכך. בזמן שהתרחשו מאורעות חנוכה, חנוכה כלל לא הוכר כחג. רק מאוחר יותר נקבע חג החנוכה, כך כותב הרמב"ם בהלכותיו. אין לי לפני את דברי הרמב"ם ולכן איני יכול לכתוב את מקורו המדויק. חנוכה הוא דוגמה מצוינת למה שקרוי ביהדות "תורה שבעל פה" קרי המסורות שנקבעו ע"י העם והתקדשו על ידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חג-המולד, לפחות בתבניתו העממית, הוא חג מלאכותי. קראתי היכן שהוא שהיה זה פרנציסקוס הקדוש מאסיזי שבראשית המאה ה-13 חיפש דרך לקרב את המאמינים לכנסיה ולנצר חגיגות עממיות קיימות. המתנות הן זכר למתנות שנתנו חכמי הקדם (האמגושים) לישו התינוק. כלומר, הפרנציסקנים יצרו באופן מלאכותי חג עם מטרות מוגדרות והמציאו טקסים בדיוק כמו מנהיגי השחורים (סליחה, אפרו-אמריקאים) היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כריסטמס מתועד כבר במאה הרביעית. במאה ה-13 הוא כבר חג מוכר מאד, עם סממנים ברורים. הרעיון של פרנסיסקוס הקדוש כממציא המתנות נראה לי תמוה, בהתחשב בכך שאחד הערכים העיקריים של הפרנציסקניות הוא חיי עוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה \'\'מלאכותי\'\' מפריעה לי .האם ישנו בנמצא חג \'\'טבעי\'\'? כל חג הומצא או תוכנו על ידי בני אדם, מסיבה זו או אחרת ובטבע לא תמצא חגים שתוכל לאמצם לליבך ולחגוג אותם, אלא אם אתה בא מעמדה דתית אורתודוקסית, של כל דת שלא תהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפחות מעורבות בארה"ב חוגגות שילוב של שני החגים, מנהג שהתחיל בגרמניה של המאה ה-19 בה חגגו ויינוקה, שילוב בגרמנית של חג-המולד וחנוכה. רון גומפרץ היהודי נשוי למישל, בתו של איש כמורה, כתב ספר הדרכה לחגיגה המשולבת. הוא מציע מתכון לגפילטעגוס, ומצה-פיצה. הדבר החשוב ביותר לדבריו הוא הכבוד ההדדי שבני הזוג רוחשים זו לזה. גומפרץ מציע שילובי חגים נוספים, כמו בודקה, וויקיקה, ואגנוסטיקה (בעברית השילוב מאבד מהמשמעות שיש לו באנגלית), שבו החוגגים לא עושים כלום, אבל יש נישנושי-נואל. האם החמצתי השנה את הנרות על קרני האייל? Merry Mazel Tov |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |