 |
|
 |
||
|
||||
 |
המשותף לכל החגים שצויינו הוא מוטיב האור. חגים אלו, כפי שכבר צויין, נחגגים בשיא החורף - היום הקצר ביותר בשנה. יש טוענים שמטרתם הפאגאנית היא לקדם את חזרת השמש. על כל מקרה יש בהחלט עיסוק מוגבר בתאורה: מנורות על העץ, הדלקת נרות וכד'. הרבה מאוד עמים בהרבה מאוד תקופות בהיסטוריה חגגו וחוגגים בתקופה זו חגים הקשורים לאור ולשמש. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בל נשכח את יום לוסיה הקדושה הנחוג בשוודיה (ובעוד מקומות?) ביום הולדתי , הוא התשיעי בדצמבר , וגם הוא מעין חג אורים שבו בוחרים נערה בלונדינית (אלא מה?) שתייצג את לוסיה הקדושה, תתלבש בבגדים לבנים שלראשה כתר נרות (!) . החג מציין את העובדה שעוד מעט, בקרוב ממש, יהיה בשוודיה יותר מחמש שעות של אור יום בכל יממה ואולי גם קצת פחות קר (מספר עובדות שכדאי לדעת אם אתם מתכננים לעבור לשוודיה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, יום לוסיה הקדושה נחוג בשלושה עשר בדצמבר, את פרסי נובל נהוג לחלק בתשיעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור הדבר, שחגיגות עונתיות שונות בתקופה זו של השנה - סביב היום הקצר ביותר - היו נפוצות כבר בעידן הקרח. חשבו - האדם הפרה-הסטורי, מכורבל במערתו בעורות הדב והממותה, שניצודו בקיץ האחרון, מסביב למדורה, שר שירים, מספר סיפורים על אלילים שונים, רוחות, שדים ועוד... להעביר את הזמן בעונה הקרה והקפואה, עד שישוב האביב, ועמו ההזדמנויות ללקט ולצוד, וביום הקצר מכולם - דווקא - להדליק כמה שיותר אור, בתפילה, שאור-היום המלא (במיוחד בצפון הרחוק...) עוד ישוב, ואולי אף - בהתרסה נגד "השדים הרעים", ש"החשיכו את היום"... באופן טבעי, עם התפשטות הדתות השונות, היה עליהן "להכליא" בקרבן גם את מסורות החגים הללו - לא היה ביכולתן להשכיחם, אבל - אי-אפשר היה לקבל חגים אליליים במובהק באמונות החד-אליות... וכך, הצמידה תרבות אחת לחג זה סיפור על ניצחון מפואר במרד לאומי, שהיה - לכאורה - חסר סיכוי. תרבות אחרת - אגדות על הולדת "משיח" כלשהו, ושלישית - כפי שאנו למדים כעת - שבוע-הגות וחגיגות בסימן המשפחה. כי זה, הלא, העיקר בחג זה... יהא שמו "חנוכה", "חג המולד", או כל שם אחר שהוא. וכל המגוון, ומוסיף את גרסאות ומסורות חדשות - כן ייטב... כל עוד זוכרים, כמובן, שאלהים נברא בידי דמיונו - הפורה מ-א-ד - של האדם... ;-)) שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר קלטי הנכבד, תיאורך ל'הכלאת' מסורות אור שכאלו בתרבויות ובדתות השונות מוכר לי אישית מעיונים במחקרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים שונים, אך עליי לסייג ולהסתייג מן ההשוואה בין רעיון נאראטיב הנצחון המפואר במרד לאומי שנוי במחלוקת - רעיון אתנוצנטרי-ספאראנטי (פירודי) בעל אלמנטים מיזאנטרופיים בעליל - והמיועד ליהודים בלבד, לבין רעיון נאראטיב 'הולדת המשיח' - אשר לו בשורות קוסמופוליטיות הומאניות בהחלט, ולו כאפשרות דתית-פארטיציפאנטית (שיתופי) של גאולת האדם באשר הוא אדם. נקודה למחשבה. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאראטיב משתנה בהתאם לנסיבות. עם בהתהוות - נאראטיב אתנוצנטרי, מכונס בעצמו ועויין. אלה הם זמני יהושוע והשופטים. נאראטיב פייסני, חף מבדלנות, שלא לומר מתבולל - אלה הם ימי רות המואביה, אלילות בצד מונוגמיה. נאראטיב קשוח כבתחילה - פרושים, מצדה, בר כוכבא. ומעל הכל - נאראטיב העל - עם סגולה. מה שזה לא אמור להביע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |