הקפאת הליכים ועיצומים בהדסה 3643
לפני יומיים הודיעו האחיות ועובדי המנהל והמשק בבית החולים "הדסה" בירושלים על עבודה במתכונת חירום, שפירושה השבתת טיפולים שאינם קריטיים, וצמצום ניכר של הטיפול במאושפזים. עיצומים אלו הם בתגובה להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת השבוע על הקפאת הליכים, לבקשת הנהלת בית החולים, לאחר שזה צבר גירעון של 1.3 מיליארד שקלים.

בינתיים דנה ועדת הכספים באפשרויות הסיוע מצד המדינה להמשך תפעול בית החולים. על הפרק גם הצעות להלאים את בית החולים, אך בשלב זה אין להן תמיכה חזקה.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

עצוב 627779
בודאי לא בפעם הראשונה, אנו לומדים עד כמה המילים מנגנוני בקרה, מבקר פנימי, שקיפות ואיכות הניהול הן מילים חלולות שאין מאחוריהן דבר. המנהל שכעת אומרים לנו שאחראי לבור התקציבי, נחשב כנראה כאשר עזב את משרתו, למנהל מצליח מאד שכן גם זכה להסכם פרישה נדיב וגם מונה לתפקיד עוד יותר בכיר ואחראי.
וכרגיל גם המשפט הקודם, הוא אמת חלקית ואולי אפילו לא אמת (אולי אלו שמינו את מור-יוסף למנכ"ל ביטוח לאומי לא ידעו (ולא טרחו לדעת) דבר על המצב בהדסה. אולי הם ידעו וסברו שבמילא אף אחד לא יכל לפתור את הבעיות של הדסה. אולי מנהלים טובים לא מכניסים את ראשם למקומות חולים כמו מוסדות הממשלה ולכן לא היו קופצים רבים על המשרה הזו?
נסיון העבר (ע"ע סילבן שלום ויובל שטייניץ במשרד האוצר) מלמד שאיננו יודעים וכנראה לעולם לא נדע.
דבר אחד כן אפשר להגיד: המשכורות הלא מידתיות של בכירים במוסדות ציבוריים (שאין בהם תוחלת רווח) בפרט במערכת הבריאות, אין להן שום הצדקה. השילוב של חוסר היכולת לאמוד באופן אמין את איכות הניהול וחוסר הבסיס של הטענה לפיה המוסדות הציבוריים מתחרים עם חו"ל ומוסדות פרטיים על המנהלים הבכירים, מצביע על כך שאין סיבה להפרזות האלו. מנהלי מוסדות כאלו צריכים להרויח יותר מכל עובדיהם, אבל אין צורך להפריז ובודאי שאין סיבה לחלק כל מיני בונוסים ופיצויי פרישה כאילו מדובר בחברה פרטית עם רווחי עתק.
עצוב 627786
ומשכורות לא מידתיות של בכירים במוסדות שיש בהם תוחלת רווח הן בסדר?
עצוב 627794
בד"כ בחברות ציבוריות לא מחפשים את הרווח. רוצים לספק שירות בלי ליצור גרעון גדול מדי. זה נכון לדעתי אפילו לחברת החשמל. מוסדות הבריאות הן בד"כ מוסדות חלוקה. בגדול מדובר בממשלת ישראל המחלקת את הכסף שהצליחה ל"סחוט" מאיתנו (מס הבריאות ובכלל) כדי לממן שרותי בריאות לציבור הרחב.
בשוליים, בתי החולים מחפשים מקורות מימון נוספים (עירוניים, קופות חולים, תרומות, רפואה פרטית). אפשר בטח למצוא באיזה אחוז מדובר, אבל בכל מקרה לדעתי מדובר בשוליים. מה שקרה בהדסה הוא דוגמה אחת. דוגמה שנייה היא השר"פ. השר"פ אולי מפרנס את עובדי מערכת הבריאות, אבל בדרך כזו או אחרת הוא בא ע"ח השירות לציבור הרחב ומתחרה איתו, כך שבפועל הוא לא מקדם את השירות הנדרש (זה יכול אפילו להגיע עד כדי בזבוז מושחת של כסף ציבורי למטרות שלא נועד להםץ נניח אם אתה בונה בכסף ציבורי חדרי ניתוח ואח"כ משתמש בהם להגדלת הכנסות המנתחים דרך השר"פ).
מה שמביא אותנו לשאלה, מהם כישורי הניהול הנדרשים ממנהל של מוסד העוסק בעיקרון בחלוקת כסף ציבורי. אני מסכים שהתיאור הזה אינו ממצה באמת את התפקיד והאחריות של מנהל בי"ח, אבל הוא מצביע על הנקודה הבאה: די קל להגיד מהו מנהל גרוע - מנהל שיוצר גרעון של מליארד שקלים. הרבה יותר קשה לומר מהו מנהל טוב. בכל מקרה מדובר בשיפוט ע"פ התוצאות בדיעבד, מה שלא עוזר בהגדרת כישורים. מותר לנו לשער שרוב המנהלים (בהנחה שלא כולם ממש גרועים), מחלקים את הכסף הציבורי, פה ושם מצליחים ללקט משהו נוסף להרחבה ופיתוח וזה הכל. לא משהו שמצדיק פרס נובל או הסכמי פרישה שערורייתיים.
עצוב 627796
הסיסמא שצריך שאת בתי החולים ינהלו אנשי מנהל ולא רופאים, נמאסה עלי מזמן. בחורף 1998/99 ישבתי בישיבה של ועדת הכספים של הכנסת על סעיף הבריאות בחוק ההסדרים. חיים פלץ נציג האוצר העלה סעיף בחוק הסדרים שמנהלי בתי חולים יהיו אנשי מנהל ולא רופאים. בקליפת אגוז סיכם את כל התפיסה המעוותת של חבורת הרפרנטים הצעירים והשחצנים באוצר. לידי ישב ד"ר פטרבורג יו"ר קופת חולים כללית שכמנהל שם בכיס הקטן את כל כלכלני האוצר יחד עם שר האוצר באותו הזמן-יעקב נאמן. כעבור 9 שנים ראינו את הכלכלנים אנשי המנהל בהצלחתם בניהול העולם.
עצוב 627810
כבר שכחנו, אבל גם ב-‏2000/2001 הרגשנו את נחת ידם של הכלכלנים והמנהלים, הרגש היטב על עכוזנו.
עצוב 627789
נראה לי, שהמשכורות המנופחות לדרג הניהולי הבכיר בהדסה נובעות בראש ובראשונה מהמשכורות הגבוהות של הרופאים בהדסה. לא נראה לי שרופא (בכיר) שמועסק במשכורת חודשית בת 6 ספרות יסכים לעבור לתפקיד מנהל מחלקה שיהיה כרוך בירידה במשכורת ומן הסתם מנכ"ל של ארגון גדול לא יסכים למשכורת נמוכה מזו של מנהלי המחלקות שתחתיו.
נשארת השאלה, האם משכורות הרופאים בהדסה הן מוגזמות? אם נשווה למשכורות הרופאים בבתי חולים ממשלתיים ושל "הכללית" (לפחות לפי מה שהממונה על השכר באוצר מפרסם כל שנה) אז התשובה היא כנראה שלילית (או שבאופן כללי משכורות הרופאים הבכירים בישראל הן מוגזמות).
עצוב 627790
א. אני לא חושב שרופא רגיל (אפילו בבי''ח) משתכר משכורת גבוהה במיוחד. כנראה שנוצר איזשהו פער בין רופאים סתם לרופאים הבכירים.
ב. לדעתי המשכורת היא חלק הרבה יותר כאן מהכנסתם של בכירים כמו אביגדור קפלן ומור-יוסף, מאשר אצלי ואצלך. יש לי יסוד לחשוב שהמערכת מוצאת דרך לתגמל אותם לא דרך המשכורת הבסיסית שלהם.
ג. אחד הדברים המרגיזים בשביתה הזו שבה עובדי הדסה מתעללים ומטרטרים את בני הערובה החולים שלהם, הוא על מה הסכסוך. אחד משני בתי החולים הגדולים בירושליים פושט רגל, הצוות נוטש וחוזר ונוטש שוב את החולים, והדיון הוא על המשכיות מחקר או משהו כזה. מחקר רפואי זה דבר יפה מאד. גם היפודרום למירוצי סוסים זה משהו יפה. אם אתה פושט רגל, אולי מוטב שתשאיר את המחקר למישהו אחר.
עצוב 627791
הדרישה שתשולם משכורת היא המשכיות מחקר?
עצוב 627793
כן, משהו כזה, מה שזה לא אומר. לפי דברי אביגדור קפלן היום, זה אחד הסעיפים שלא מצליחים להגיע להסכמה עליו במו''מ שלפני פתיחת המו''מ על תכנית הבראה.
יש נושא אחד, שבו אתה יכול להיות סמוך ובטוח שלא תחול המשכיות מחקר, וזה החקירה איך בתי החולים של הדסה הגיעו למצב הזה.
עצוב 627971
לא בקיאה בפרטים של המוסד הספציפי, אבל לדעתי ''המשך מחקר'' פירושו שהחוזים (והפטנטים) שעליהם חתמו רופאים-ממציאים עם חברת המסחור האקדמית של ביה''ח לא יירדו לטמיון. כיוון שחברת המסחור משמשת מעין חממה טכנולוגית בזעיר אנפין, אין כאן כסף ענק, אבל יש אופציות שכסף יגיע מתישהו, וכמובן שמגולמות שם הרבה שנות אדם במחקר רפואי בשטח.
עצוב 627979
נשמע סביר. יתכן ששהנהלה רצתה להשתמש בחלק מן הכסף העתידי הזה כדי לכסות את הגרעון על חשבון חלקם של הרופאים והחוקרים. כמובן שזכותם של העובדים להתנגד לכך כפי שזכותם להתנגד לקיצוצים בשכרם. הבעיה איתם היא, המהירות והתכיפות שבה הם מנהלים את מאבקיהם על גבם של החולים. אם יש תחום בו נדרש מנגנון של בוררות חובה הרי שזה בתחום שרותי הבריאות.
אולי אני אסטה כאן מעט מן העניין, אבל לדעתי הדברים קשורים: הנוהל שבו עובדי בתי החולים משביתים את השרות כמחאה על אלימות של חולים ומקורביהם כלפי הצוות. פועלת כאן ספיראלה מרושעת בה העובדים הסובלים מעצבנות החולים ומקורביהם מגיבים באופן שרק מגדיל את העצבנות הזאת וחוזר חלילה.
בסה"כ לחולים ומקורביהם יש השפעה קטנה מאד עד קלושה על ההחלטות השלטוניות, מה שבהכרח מביא לעלייה איטית והדרגתית אך מונוטונית ברמת ההתעללות בחולים (כדי להגיע לרמות סבל קיצוני של החולים שיצטבר לאיזושהי השפעה על השלטונות). אני חייב לומר שזה מזכיר לי את האיסטרטגיה של ברק להשפיע על ממשלת לבנון ע"י הפצצה וגירוש של הכפריים השיעים בדר' לבנון.
והערה שבאמת לא קשורה: תמהני אם הפחתה משמעותית בשכרם של רופאים ואחיות שתעשה במקביל להפחתה משמעותית בעומס התורנויות ושעות העבודה שלהם לא תשפר בחשבון הסופי את איכות חייהם. נדמה שעודף היעילות, תנאי העצבנות, הלחץ והצפיפות, המשמרות הארוכות והאלימות האקראית יוצרים סביבת עבודה בלתי נסבלת בבתי החולים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים