|
נשמע סביר. יתכן ששהנהלה רצתה להשתמש בחלק מן הכסף העתידי הזה כדי לכסות את הגרעון על חשבון חלקם של הרופאים והחוקרים. כמובן שזכותם של העובדים להתנגד לכך כפי שזכותם להתנגד לקיצוצים בשכרם. הבעיה איתם היא, המהירות והתכיפות שבה הם מנהלים את מאבקיהם על גבם של החולים. אם יש תחום בו נדרש מנגנון של בוררות חובה הרי שזה בתחום שרותי הבריאות. אולי אני אסטה כאן מעט מן העניין, אבל לדעתי הדברים קשורים: הנוהל שבו עובדי בתי החולים משביתים את השרות כמחאה על אלימות של חולים ומקורביהם כלפי הצוות. פועלת כאן ספיראלה מרושעת בה העובדים הסובלים מעצבנות החולים ומקורביהם מגיבים באופן שרק מגדיל את העצבנות הזאת וחוזר חלילה. בסה"כ לחולים ומקורביהם יש השפעה קטנה מאד עד קלושה על ההחלטות השלטוניות, מה שבהכרח מביא לעלייה איטית והדרגתית אך מונוטונית ברמת ההתעללות בחולים (כדי להגיע לרמות סבל קיצוני של החולים שיצטבר לאיזושהי השפעה על השלטונות). אני חייב לומר שזה מזכיר לי את האיסטרטגיה של ברק להשפיע על ממשלת לבנון ע"י הפצצה וגירוש של הכפריים השיעים בדר' לבנון. והערה שבאמת לא קשורה: תמהני אם הפחתה משמעותית בשכרם של רופאים ואחיות שתעשה במקביל להפחתה משמעותית בעומס התורנויות ושעות העבודה שלהם לא תשפר בחשבון הסופי את איכות חייהם. נדמה שעודף היעילות, תנאי העצבנות, הלחץ והצפיפות, המשמרות הארוכות והאלימות האקראית יוצרים סביבת עבודה בלתי נסבלת בבתי החולים.
|
|