 |
355 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
אני כידוע לא מהשוללים שירות צבאי אדרבה ואדרבה, אולם נסיון להציג את לימוד התורה כחסר תועלת מעשית כפי שהוצג במנשר סאטירי זה, רק מחדד את העובדה ההפוכה. יש לנו טנקים מפלדה יצוקה השומרים על שכונות גילה, ויש לנו חיילים אוחזי נשקים, מובילים גוררי תותחים, טייסים מקצועיים, אפילו יחידת ל''א די טובה (כך מספרים) אולם זה לא מספיק בשביל לנצח. העובדה, איננו מנצחים. אזרחנו מוצבים כסמרטוטים מדרס לכמה כנופיות חסרות חוט שדרה, בעוד שמפקדי הצבא במקום לעמוד על שלהם לבצע את המשימה לצורכה הם מקבלים את משכורותיהם, מדברים הבלים אודות כך ש''צריך להתרגל למצב'' ו''אין מה לעשות'' וכהנה אמירות המשקפות ריקבון מתקדם. היום כתוצאה מדילדול בתורה קיימם חוסר אמונה כללי בצידקת הדרך, שמעמיד בצל את טובי הלוחמים ופסגת הטכנולוגיה. לכל החייל והחוסן חסרה מידה ניכרת של ''רוחי'' כדי שתהיה שווה משהו. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק. הוכחה ניצחת לחשיבות התפילה: אף אחד מתלמידי הישיבות לא נפגע! מדהים ממש! כמו שאמרת אתה, הפוסל במומו פוסל: יש לנו אברכים ותלמידי ישיבות בשפע. חלקם היחסי באוכלוסיה היהודית גדול מבכל קהילה יהודית בגולה. יש לנו תלמידי חכמים, עילויים, גדולים בתורה, ואפילו רבנים לא רעים (כך מספרים) אולם זה לא מספיק כדי לנצח. העובדה, איננו מנצחים. וגו'. לא ניסיתי לטעון שהתפילה לא עוזרת (היא לא), או שניתן לנצח רק בכח הזרוע (לא ניתן), כפי שאולי הבנת בטעות. אתה יצקת לדברי תוכן שלא היה בהם. טענתי פשוטה בהרבה: אילולא ההשתמתטות ההמונית של המגזר החרדי, *עומס* המילואים, השמירות וכו' על אלו שלא משתפנים היה קטן. חלוקה צודקת יותר בנטל, זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצפה מסאטירה שתשמור על טענות הגיוניות או ענייניות, מה שכן ישנם "רוח הדברים" ורוח הדברים היה נסיון להעמיד באור מגוכח את לימוד התורה. אני לא יודע כנגד מי ומה מכוונת תגובתך לגבי התפילה והמתים. מעולם לא טענתי, ואף לא החרדים משהו בסגנון. חבל שאתה מכניס טיעונים לפי יריבך כדי להצדיק את עצמך. טענת ההשתמטות יש בה הרבה דמגוגיה. ראשית אחוז המשרתים שירות מילואים פעיל מקרב הכשירים לכך שואף ל30, כך שתליית אשם נטל ימי המילואים בקולר החרדים דווקא הוא פופוליזים צרוף. לא זו בלבד אלא שחוק ועדת טל היה אמור חתת פתרון בדיוק לסוגיה זו על ידי הפניה של חרדים למסגרות של משמר אזרחי שבהחלט יכלו להיות מנותבות לשמירות מהסוג המעמיס על המילואימניקים. הגדרתך את השתמטותם כ"השתפנות" היא הבל ורעות לב ורוח. לחרדים ישנם בעיות מנטליות וחברתיות (שים לב מדובר בפירוש בבעיות, יעני דבר לא טוב, פגום וכו') המונעות מהם את אותו שירות. הם לא מגלים יותר מורך לב מאוכלוסיה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתפנים, בפירוש. שירתו איתי בבסיס (זה היה מזמן...) אנשים ממשפחות שבורות, אנשים עם בעיות קשות באמת, "נערי רפו"ל" חלקם - אנשים שלא ידעו קרוא וכתוב לפני הגיוס. אחרים עם בעיות רפואיות קשות שהתגיסו לשירות בהתנדבות. בעיות מנטליות וחברתיות, זה מה שמונע מהחרדים שירות? מ*כל* החרדים? בחיאת ראבאק. פחדנות לשמה. מהשירות עצמו, או מהאומץ לעמוד מול סביבתם ולהגיד: "אני מתגייס". לא הכנסתי טענות לפיך. אמרתי שאם נסתכל על מבחן התוצאה, החרדים צודקים: להם יש הרבה פחות הרוגים מפיגועים. השיטה: לא להתגייס. לגבי הקלת הנטל: טענת המשמר האזרחי, *זו* דמגוגיה. המשמר האזרחי ישמור בגנים וקדים, לדעתך? שם העברתי את שירות המילואים האחרון שלי. המשמר האזרחי ישמור ברחובות הערים. נכון, גם שם יש פיגועים, אבל שם השומרים הם לא אנשי מילואים אלא אנשי משטרה, ולא מדובר בהקלה בנטל. הקלה בנטל זה שמירות בשטחים, פטרולים בערבה, סיורים בגבול הצפון. המספר "30 אחוז" נראה לי לא מבוסס לחלוטין אלא אם אתה כולל (א) את החרדים עצמם, (ב) את הערבים, (ג) את הסטודנטים, שחלקם מצליח להמנע משירות במהלך הלימודים – אבל הלימודים באוניברסיטאות לא דורשים פרק זמן בלתי מוגבל (כמו בישיבות), אלא 3 או 4 שנים בלבד. ובסופם הופכים רוב הבוגרים לאזרחים התורמים לחברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על בעיות אישיות אלא של החברה כחברה, שלא מאפשרת להם להתמזג בצבא. אף רב חרדי לא חושש לשלוח את תלמידיו לצבא כדי שלא ימותו אלא שלא יתפקרו (כמאמר חז"ל: "קשה המחטיאו יותר מן ההורגו"). ועוד לא דיברנו על העובדה הפשוטה שניתן בכיף כמו 80% מהחיילים בצבא לבלות את שירותך בתפקיד מנהלתי בלתי מזיק באיזה מוצב קדמי על הגדר העקיפה של צריפין. אני לא רוצה להעליב אותך אבל בתור טירון עם פז"ם של שבוע שמאחוריו שתי מטווחים שמרתי בבא"ח גולני שהוא כידוע לך באזור גנים כדים אולם במיקום בעייתי הרבה יותר. אני לא רואה מדוע הכשרה של חודש לא אמורה להספיק, במיוחד אם שמים את הדגש על מקצועיות ולא עם חינוך נערים מתבגרים למשמעת. גל"בים לא דורשים הרבה יותר. הנתונים לגבי האחוזים הם בדיוק כפי שהבנת מדברי, שמעתי זאת בשיחה על מפקד חטיבת מילואים אבל לדעתי ניתן להם פומבי בכלי התקשורת אני אנסה להשיג את הדו"ח ממנו נלקחו הנתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משה, אל תיתמם ותתן לעובדות להפריע לך. ראשית, לו רצו באמת ובתמים רבני הישיבות החרדיות שהחרדים ישרתו בצבא ולא יתפקרו, היו ממציאים את הנח''ל החרדי דהיום כבר לפני שנים. מנהיגי הציבור החרדי היו יוצרים אוירה מתאימה, וכו' שנית, בהתאם למצב מחליטים מי מאייש איזו עמדה, כלומר, סביר להניח שכטירון עם פז''מ של שבוע לא היו שולחים אותך עכשיו, בלב המהומות לשמור בבזק לא בזוגות לפחות, אם לא היו בכלל מפנים אותך למקום אחר ונותנים לחיילים מנוסים יותר את המלאכה הנ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני מתחייב בפניך שאני כותב בדיוק את מה שאני חושב ואין לי כוונה להונות אף אחד, כך שאתה יכול לוותר על הפתיח להבא. בשנים האחרונות חלה הבשלה והתערות חלקית של הציבור החרדי ולכן רעיונות כגון הנח"ל החרדי יכולים להתממש. אתה אולי לא מודע לזה אולם הציבור החרדי בארץ חי כל שנות המדינה הראשונות בטראומה ובתחושת נרדפות אמיתית, שטופחה רבות על ידי גורמיים חילוניים מרכזיים. להציע את רעיון הנח"ל החרדי לפני 15 שנה כמוהו כהצעה ידידותית שאני מפנה לך ללכת הערב לביקור נימוסין קצר אצל מכר וותיק שלי ברמאללה. ניסיתי לרמוז בעדינות, לכותב שהדוגמאות שנתן לשירות מבצעי מפואר בש.ג. (או אפילו על הצירים) של גנים כדים, חיוורות משהו. אני לא רוצה לפתח את הנושא והוא כשירותם של אנשי המילואים אבל בגדול, כשהכרס הולכת לפניך העובדה שהיית לוחם מהולל בצנחנים לא עושה אותך הרבה יותר כשיר מאיש משמר אזרחי עם פחות גאווה אך עם טיפה יותר כושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל התיעוב שלי למשמעת צבאית (וכל דבר צבאי, למעשה(*)), הרי שקצת קשה לי לחשוב על קבוצה של אנשים שנשמעים לרב שלהם יותר מאשר למפקד שלהם, שנשלחים לנקודות חיכוך אחרי לא יותר מחודש הכשרה שלא שם דגש על משמעת בכלל. למעשה - מהי מקצועיות אם לא משמעת? לא עוזר לי צלף מצויין אם הוא לא נשמע להוראות - למעשה, הוא הרבה יותר מסוכן מצלף גרוע שכן נשמע להן... (*) הידעת כי האייל הקורא, לפחות בחודשיו הראשונים, חי בחטא? במהלך ארבעת החודשים הראשונים בחייו של האייל, עבדך הנאמן היה חייל בצבא ישראל, מה שאומר שאסור היה לי לפרסם כל טקסט שהוא, ובוודאי ובוודאי שלא טקסטים פוליטיים בלי אישור מראש. אם יש משהו שאני מתעב במיוחד זה הגבלת חופש הדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אני מטיל ספק בנכונות הדברים שכתבת בכוכבית. בפרט, למשל, זכור לי כי לחייל מותר לכתוב מכתב למערכת עיתון, ובלבד שלא יחתום בציון עובדת היותו חייל (או יחשוף אותה במכתב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו התכוונתי לשלוח סיפור שלי לתחרות סיפורים קצרים. מש"קית החינוך הפנתה את תשומת ליבי להוראות האמורות, וקראתי את כולן. כל פרסום של חייל חייב לעבור אישור של צנזור, כדי לוודא שמה שנאמר שם אינו מסתמך על ידע שקיבל החייל במהלך שרותו(*). (*) כתבתי סיפור שמספר על טרמפ מתל-אביב לירושלים דרך בית-שמש, שזה במקרה הדרך שעשיתי כל יום. נחשב ידע שנרכש במהלך שירותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שכן, מי נוסע מתל-אביב לירושלים דרך בית שמש חוץ מחיילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ידעתי ולו מהסיבה שפרסמת מאמר שלי בתקופה בה אף אני הייתי חייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו בדיוק הקשר החמקמק בין לימוד תורה ובין שכנוע עמוק בצדקת הדרך? האם נטורי קרתא אינם לומדים מספיק תורה? (הם ללא ספק משוכנעים בצדקת דרכם) האם הרב עובדיה יוסף הוא קוטל קנים שמרשה לעצמו לדבר על נסיגה משטחי ארץ ישראל ואוסר על תפילה בקבר רחל מחשש שפיכות דמים? והאם ר' זאבי (הטרענספער,) ר' קליינר (מהפרושים או שמא מהפורשים,) ר' לנדאו (הרבי ממונשן) ור' שרון (בעל היד הקשה) עוקרים הרים וטוחנם זה בזה? לא הדלדול בלימוד התורה גורם לאבדן הדרך, שהרי אבותי שעלו לארץ, לחמו בה והקימו את המדינה היו חילונים מורדים בדת הוריהם והיו משוכנעים בצדקת הדרך מאין כמוהם. עם פרוץ המדינה ניתנו פטורים לצורך התעמקות בתורה ל400 עילויים והיום מספרם גדל פלאים ולמרות הגידול בלימוד וההתחזקות בתורת אבותינו גדלו גם הספקנות והפקפוק בצדקת הדרך ואולי לא זה הקשר? אולי הירידה במוטיבציה, הרצון למנוע נפגעים בכל מחיר אפילו המחיר הוא הפקרת פצועים ובריחה עם הזנב בין הרגליים ואובדן הנכונות להלחם על דרכנו נובעים מההכרה שאפשר גם אחרת. אפשר ללכת לישיבה, או אפילו רק להגיד שהולכים לישיבה ולתת למישהו אחר לההרג, לתת למשפחה אחרת לאבד את יקיריה, לתת למישהו אחר לשלם את המחיר של נחישותנו ושל שכנוענו בצדקת הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככלל, הדרך שאתה בוחן את אותו "קשר חמקמק" היא לא נכונה. להביא דוגמאות נגדיות של חילונים לאומיים לעומת דתיים שאינם זה כלל לא רלוונטי. הבחינה שצריכה להיות היא כל אדם ואדם, חילוני או דתי לו היה ממוקם בצד השני כיצד היו מושפעות דעותיו. אני חושב שברוב המכריע של המקרים הממצאים היו תואמים את האופן שהצגתי. הוריך אולי מרדו בתורה בגלוי אך באופן פלאי בחרו בכל זאת להתיישב בארץ ואף היו חדורי אמונה כפי שאתה מעיד עליהם. במה אם כן האמינו? בתאוריות של אחד העם? מסתבר שהם מרדו בצורה המעוותת שבה הצטיירה בעינהם היהדות אולם הזדהו עם אותה שאיפה של העם המבוטאת ומעוצבת על ידי התורה. בנם שלא גדל על אותם ערכים יחסו מרוחק יותר ונכדם בכלל לא יבין (או שמא בכלל לא מבין) על מה כל הטררם. ולפרטים, החלוקה דהיום בין ימנים ושמאלנים איננה ממין העניין. חרדים יכולים להיות שמאלנים מכיוון שלדעתם לא הגיע הזמן לממש את זכותם מטעמים שונים, כפי שחילונים יכולים להיות ימניים מטעמים פרגמטיים גרידא. נטורי קרתא היא קבוצה שולית מאוד המגונה גם על ידי הזרם המרכזי החרדי. באופן טבעי מתברר בשנים האחרונות שהאוכלוסיה החרדית עוברת תהליך של "התימנות" בשנים האחרונות תהליך הפוך מהתהליך שעוברת יתר החברה הישראלית. מכל שורת הפוליטיקאים שהזכרת פרט לגנדי, לא זכיתי לשמוע בשנים האחרונות אף אמירה בעלת משמעות שמשקפת אמונה כלשהי. את דעותיו של גנדי ניתן לייחס בפשטות לעובדה שהוא התקרב לתורה (אגב, על פי דבריו הוא מניח תפילן מידי יום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מסכים איתך לחלוטין. מוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מספיק אלטרנטיבות ללימודי תורה שיכולות לספק מידה נכרת כזו. אם אתה חושב שצריך לתת לכל מי שרוצה חוסן נפשי ואמונה בצדקת דרך זו או אחרת פטור, אתה נגד גיוס חובה לכולם, ולא רק למשתייכים למגזר מסויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה בדברי היתה התרומה שנותנת התורה לעם מהבחינה המורלית. ולא השאלה את מי לגייס וכמה. אם זה בכל זאת מעניין אותך, אני חושב שצריך להכניס את החרדים למעגל הצבא אולם בשכל. אני גם חושב שצריך לאפשר למי שלא מעוניין לשרת בצבא מכל סיבה אחרת את אותו פטור ובתנאים מגבילים זהיים (מסלול של 6 שנים במסגרתם הנ"ל לא רשאי לעבוד, חובת שירות לאומי וכדו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון הכושל הזה בפרודיה הוא כנראה הדבר הכי גרוע שנכתב באייל. לא משעשע, כתוב רע, ומנסה להעביר נקודה שניתן להעביר במשפט אחד במאמר שלם. למה זה היה טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מאד השתעשתי, כדרכו של היפוך תפקידים (והמקפידין יוסיפו, לכאורה) יש כאן הומור מקאברי לא מבוטל. אל תגיד לי שלא נהנת יותר מאשר ב"בית לאומי לעם היהודי – זוכרים?" הידוע לשמצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי, מה בדבר ביקורת בונה? או לפחות ביקורת מעודנת? גם אני בעד חופש הביטוי, אבל עדיף להגיש אותו לכותב במגילה מנוסחת היטב, ולא בחץ לראש, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתיבה חמודה. לעצם המחלוקת על גיוס חרדים, אני רוצה להפנות למאמר מוצלח שפורסם בעיתון הארץ השבוע, ומתאר את הבעיות שיש לחרדי מאמין בשירות בצבא. אני לא בהכרח אומר שהתוצאה צריכה להיות פטור מגיוס, אבל אלה פשוט צדדים של הבעיה שאנחנו נוטים לא לראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבוען של מסקנות ועדת טל בחקיקה פרלמנטרית יכול להיות אחד הצעדים הראשונים במדינה, מבחינה חברתית, שיעיד על סימני התבגרות, סוף כל סוף, של המדינה אכולת מחלות הנעורים שלנו. הגיע הזמן, אחרי כמעט 53 שנות, שאנשים יפסיקו כבר להאליל את השירות הצבאי ואת כרטיס הכניסה לחוגי הקונפורמיזם העדרי השולט בכיפה בחברה הישראלית הנלווה אליו. מבחינה עקרונית ופרקטית כאחת אין שום צורך לגייס את החרדים שאינם מעוניינים בכך לצבא. צה"ל מתמודד גם כיום, עוד בטרם נוסה מהלך מיותר שכזה, עם עודפי כח-אדם שזועקים לשמיים. הקופה הציבורית נשדדת ע"י כח מזויין בלתי-יעיל להפליא, שעוסק במציאת פתרונות אסטרטגיים סבוכים לבעיות הרות-גורל כגון: היכן להציב ג'ובניק-עציץ נוסף שהגיע לבסיס, האם לעשות ממנו מש"ק-ממטרות, מש"ק-חתולים או דגלן. גם מן הבחינה העקרונית אין מקום להוסיף ולראות בצבא מעין טקס-התבגרות שבטי שכל אחד חייב לעברו, שכן חלפו-עברו הימים בהם נחוצים היו כל אחד וכל אחת כדי להגן על המולדת. המולדת כבר לא בסכנת השמדה מבחוץ, להיפך: בסכנה התפוררות מבפנים היא. סכנת התפוררות שהיא תולדת, בין השאר, הכיבוש, הברוטליות, המצ'ואיזם הגס והתבהמות-הערכים. ניסיונו הבלתי-מוצלח, בלשון המעטה, של הכותב לערוך פארודיה על בני-הישיבות נדון לכישלון עוד מראשיתו. בסדר, אז בני-הישיבות שאינם מתגייסים אינם נתונים בסכנה בה נתונים חיילי החי"ר, השריון והמשטרה הצבאית המשרתים בשטחים הכבושים. ביג דיל - הג'ובניקים מהקריה ומהשלישות כן נתונים בסכנה כזו? בחיאת רבאק אתה בעצמך. הטיעון שלך מופרך מעיקרו. וכל זה עוד מבלי להזכיר טיעונים נוגדי-גיוס שנעוצים בהתנגדות לנסיון השוביניסטי המחוצף לכפות תרבות אחת (החילוניזם) על האחרת (היהדות הדתית). בקיצור - די לנו מש"קי-חתולים ורב לנו מכותבי מאמרים מתלהמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הקונפורמיזם העדרי השולט בכיפה"? נסה להיפך - "הכיפה השולטת בעדר הקונפורמיסטי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם אי הגיוס של החרדים, לפחות מהמקום בו אני עומד (היינו - 3 ימי מילואים בשנה במקרה הגרוע, לעומת החודש המייגע של כותב המאמר), הוא ההבדל בין דם לדם. אני בזבזתי 3 שנים בחיי במילוי תפקידו של עציץ שיודע לחלק כרטיסיות. לא בדיוק משהו להוסיף לרזומה. בזמן הזה, עמיתי האמריקאי מספיק להשלים תואר ראשון, בעוד ידידי החרדי צובר לעצמו את מה שלא יהיה הדבר הזה שצוברים בזמן לימודים בישיבה. אני נדפקתי, ולא קיבלתי שום פיצוי - הוא הרוויח, ו(לפי חוק טל, וגם לא מעט במצב הקיים)לא קיבל שום מגבלה. אז למה לי לא להשתמט. ראוי גם לציין - אני אמנם הייתי עציץ, אבל הייתי במרחק של מום קטן וחסר משמעות בלב מלהיות קרבי מוחלט (דבר שהיה, אגב, מעלים את האייל מהעולם. אם זה טוב או רע תחליטו אתם). לחרדי שמשתמט אין בכלל את השאלה הזאת. אמא שלו לא צריכה לתהות אם ישבצו אותו כלוחם ביערות, כג'ובניק ביחידת שדה, או כעציץ באדניה. אמא שלי הייתה צריכה לדאוג שמא אני יצא מהעסק צמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה עם כל נושא גיוס החרדים שלמעשה נובעת ממשוואה שלימדו אותי החיים בחברה בכלל. המשוואה אומרת לכל אחד ישנם זכויות וחובות בחברה ותנאי בל יעבור הוא שמימוש זכויותיך תלוי (עם המגבלות האישות) בחובות שהינך ממלא , צבא,מיסים וכו.. אני לא רואה כל סיבה להתפשרות על כך שמישהו מחליט שהוא ישרת דרך האל ובתמורה אני והחברים שלי נשמש כאפוד מגן חי בינו ובין הכדורים החיים שנורים עלינו ועליו. אך אם זאת אני גם לא מאמין בחיוב הציבור החרדי לשרת בצבא בתמורה לזאת אני בהחלט דורש !!!! שיוותרו על הזכויות שניתנות על ביצוע החובה הזאת. חוק וועדת טל הוא למעשה לפי דעתי חוק לפירוק המדינה שכן הוא מחוקק את זכותם של פרזיטים לזלזל בכל אזרח שומר משלם מיסים ןממלא חובות ומפלא לרעה ציבור שגם כך מופלא לרעה ברפובליקת הבננות שלנו. (בהתיחסות למשה דורון) מהו הציבור הזה? הציבור הזה הוא כל איש חילוני רווק.\ה עירוני שאינו מקבל כמעט כלום תמורת חובותיו הציבוריות מקבל כל מיני זכויות מימימום שגם אליהם הוא צריך להילחם בשיניים כדי לקבל. זהו הציבור הנרדף היום בישראל זה שצריך ללכת 30 יום למילואים, לשלם אלפי שקלים מיסים לריב עם שוטרי תנועה פקחי עירייה וכל מיני לובים חברתיים שרוצים דבר אחד את הכסף שלו ולרב כמו החרדים ללא שום הצדקה מוסרית. צודקים החרדים בדבר אחד שירות בצבא לא יקדם את האינטרסים שלהם מיכיוון שהיום הגענו למצב שבו גיוס לצהל רק יחזק את הציבור החילוני המקופח להשלמת הרפורמות שאותן הוא רוצה ולא להסדר קבע למול החילונים שייחזק את מעמדם הלא צודק בחברה הישראלית. אין שום דרך בה אני אסכים לכך שבתמורה לגיוס יחוקקו חוקים מגבילים עלי להיות איש חופשי במדינה לא חופשית, או בקיצור לכל מה שכתבתי הבעיה הרבה יותר סבוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אם העובדה שצה''ל חייב להפסיק לשמש כמתווך בין הילדות לחיים בוגרים וכי יש אנשים שהשרות בצבא אינו מועיל להם ואף פוגע בהם. לעומתם יש את החרדים שאינם משרתים וכפי שהוצג במאמר זה אף ''מתלוננים'' על קשיי חייהם. איני יודע מה יותר צבוע - לא לקבל אדם ששירת בצה''ל מסיבה רפואית או נפשית או לדרוש מהמדינה תמיכה כלכלית כשהמשפחה שלך אינה תורמת מאומה לבטחון המדינה (אני ממש לא מאמין בכך שהתפילות שלהם הם שהצילו אותנו עד כה). אינני יודע מהיכן הנתונים שלך לגבי עודף כוח האדם בצהל אך אני יכול לומר לך בביטחון שאין זה נכון כל וכלל. אומנם קורים מקרים שבהם ישנו עודף חיילים בבסיס זה או אחר אך לרוב הדבר בא על חשבון בסיס אחר שסובל ממחוסר בכוח אדם. דבר נוסף הוא שאם ביחידות קרביות יהיו יותר אנשים אז אותם חברי יחידה יוכלו לבקר בביתם בתדירות גבוהה יותר מפעם בשבועיים ואולי יוכלו לראות את הבית על בסיס שבועי. ובקשר להערותייך לגבי אנשי הקירייה והשלישות שאינם מחרפים את נפשם - אומנם אתה צודק שאין הם מצויים בסכנת חיים אך הם עוזרים לנהל את צה''ל וכאחד שחלק ממכריו משרתים בבסיסים אלו אני יודע שהם עושים שם ימים כלילות ולא נדיר למצוא אותם שם עד השעות הקטנות של היום שאחרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה נשמע בענין הערבים, אחי? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |