 |
הבעיה עם אי הגיוס של החרדים, לפחות מהמקום בו אני עומד (היינו - 3 ימי מילואים בשנה במקרה הגרוע, לעומת החודש המייגע של כותב המאמר), הוא ההבדל בין דם לדם. אני בזבזתי 3 שנים בחיי במילוי תפקידו של עציץ שיודע לחלק כרטיסיות. לא בדיוק משהו להוסיף לרזומה. בזמן הזה, עמיתי האמריקאי מספיק להשלים תואר ראשון, בעוד ידידי החרדי צובר לעצמו את מה שלא יהיה הדבר הזה שצוברים בזמן לימודים בישיבה. אני נדפקתי, ולא קיבלתי שום פיצוי - הוא הרוויח, ו(לפי חוק טל, וגם לא מעט במצב הקיים)לא קיבל שום מגבלה. אז למה לי לא להשתמט.
ראוי גם לציין - אני אמנם הייתי עציץ, אבל הייתי במרחק של מום קטן וחסר משמעות בלב מלהיות קרבי מוחלט (דבר שהיה, אגב, מעלים את האייל מהעולם. אם זה טוב או רע תחליטו אתם). לחרדי שמשתמט אין בכלל את השאלה הזאת. אמא שלו לא צריכה לתהות אם ישבצו אותו כלוחם ביערות, כג'ובניק ביחידת שדה, או כעציץ באדניה. אמא שלי הייתה צריכה לדאוג שמא אני יצא מהעסק צמח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש