כשש שנים לאחר שהוגשה, נדחתה בשבוע שעבר התביעה נגד אזור התעשייה רמת חובב. בפסק הדין חויבו התובעים, הנמנים בעיקר על הפזורה הבדואית באזור, בפיצוי מועצת רמת־חובב, המדינה, המפעלים וכן עורכי הדין של הנתבעים בסך של 10 מיליון שקלים. בַּתביעה, מן הגדולות בתחום הנזיקין הסביבתיים שהוגשו בישראל, דרשו התושבים סך של 240 מיליון שקל בשל מחלות נשימה, הפלות, מומים מולדים, סרטן ובעיות בריאות אחרות שפקדו אותם בשנים האחרונות, ואותם הם מייחסים למזהמים שנפלטו מאזור התעשייה.
אזור התעשייה רמת חובב הוקם בשנות ה-70 על־ידי הממשלה כדי לחזק את התעשייה הכימית בישראל תוך יצירת מקומות תעסוקה בדרום המדינה. כיום הוא כולל 21 מפעלים בהם מועסקים יהודים ובדואים תושבי האזור. בגלל אופיו, ובמיוחד עקב המפעלים הפטרו־כימיים שבו, נקבע מיקומו הרחק ממקומות ישוב, אך בשיקול זה לא נכללו ישובים בדואיים בלתי מוכרים הנמצאים בסמוך לו. עם השנים התגלו המפעלים כמפגע האקולוגי הגדול בדרום המדינה, בזהמם הן את הקרקע והן את האויר. דו"ח של משרד הבריאות גם מצא שבעוד שעד שנת 2001 היה שיעור חולי הסרטן באזור באר־שבע נמוך מזה הארצי, החל משנת 2005 הוא כבר עבר אותו ביותר מ-20%.
שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שרה דוברת ביקרה בפסק דינה בחריפות את באי כוחם של התובעים – עוה"ד משה קפלנסקי, רמי זך וליבי שפרלינג, ובמיוחד את הפרופסור ישראל הוד בו תלתה היא את הגשת התביעה מלכתחילה. לטענתה, חוות דעתו, עליה נסמכו התובעים, היתה 'רשלנית ושטחית ואף הגיעה לידי קיצוניות ואבסורד'. לדבריה הוא כלל לא טרח לבדוק גורמי סיכון אחרים שעלולים היו לגרום למחלותיהם של התובעים והעניק חוות דעת בתחומים שבהם אין לו מומחיות. בכל מקרה, פסקה השופטת, הודה הפרופסור הוד כי מדובר בקשר סיבתי בהסתברות של 1%, הרחק מקו 50% הדרושים בתביעה אזרחית.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש