 |
אולם ארועים ישלם 80,000 ש''ח פיצויים משום שסירב לערוך חתונה חד-מינית | 3507 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
יש עסקים פרטיים ויש מוסדות ציבור | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''עסק ציבורי'' הוא עסק שמציע שירותים לציבור הרחב (להבדיל מעסק שמציע שירות רק ללקוחות נבבחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועדון, פאב, אולם אירועים, חברת אוטובוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק היום יש דיווח על שתי נשים ששני נהגי אוטובוס של אגד סירבו להעלותן לאוטובוס משום שאינן חרדיות ולא היו לבושות בצניעות. (ולא הצלחתי להבין - אולי את תסבירי לי, למה בדיוק התביעה נדחיתה. הרי שינוי חוק לא חל רטרואקטיבית, לא?). לאגד יש איזו מראית עין ציבורית. מה ציבורי באולם אירועים פרטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי לא ברור למה התכוונו השופטים ואיזה עסק אינו "ציבורי". לא מצאתי הגדרה למהו "עסק ציבורי". יש הגדרה שמבחינה בין חברה ציבורית לחברה פרטית: http://www.maot.co.il/lex14/glossary/g_391.asp | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתכלת בחוק הלא נכון (תגובה 602585). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניתן להעמיד לדין על מעשה שכבר איננו נחשב לעבירה במועד המשפט, גם אם הוא היה עבירה במועד ביצועה. הנימוק - ההגיוני מאוד - לכך הוא שאם המחוקק חזר בו והחליט שהמעשה אינו נחשב יותר לעבירה, אין סיבה להעניש את מי שעשה אותו. לשם ההמחשה: נניח (נניח!) שזוג הומוסקסואלים הועמדו לדין על קיום יחסים הומוסקסואליים במועד שבו הדבר היה אסור על פי חוק. לאחר מכן החליט המחוקק לבטל את העבירה של יחסים הומוסקסואליים (כפי שאכן קרה בישראל). האם נראה לך הגיוני שהם עדיין יועמדו לדין ויורשעו על מעשה שכבר איננו נחשב עוד לעבירה בעיניי המחוקק? אז תחשבי שזה אותו הדבר כאן. אלא שכאן העבירה בוטלה בטעות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. יש בזה משהו. אבל אם העבירה בוטלה בטעות, ניתן להגיש ערעור לאחר תיקון החוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של ערעור, אלא השאלה האם ניתן להגיש את כתב האישום מחדש לאחר תיקון החוק. וזה תלוי, למיטב ידיעתי, בעיקר בשני דברים: 1. באיזו צורה בוטל כתב האישום (האם פשוט בוטל כאילו לא הוגש מעולם, או שהנאשם זוכה). זה תלוי בין השאר בשאלה באיזה שלב של המשפט זה קרה. אם כבר התחיל הדיון במשפט, בד"כ מה שקורה זה זיכוי ולא ביטול של כתב האישום. במקרה כזה חל העיקרון שנקרא "סיכון כפול" (יש סרט עם אשלי ג'אד אם אינני טועה בשם הזה, שעוסק בדיוק בזה) לפיו לא ניתן להעמיד אדם לדין על אותה עבירה פעמיים. אבל אם כתב האישום בוטל כאילו לא היה מעולם, אז אפשר להגישו מחדש, בכפוף לכך ש- 2. לא עברה תקופת ההתיישנות על העבירה. במקרה הנוכחי, למיטב ידיעתי כתב האישום בוטל לפני שהתחיל הדיון במשפט ולכן נראה שאפשר יהיה להגישו מחדש (לא היה זיכוי), אבל מצד שני מדובר בעבירה קלה יחסית שתקופת ההתיישנות עליה היא קצרה יחסית, ונדמה לי שהאירוע כבר אירע לפני כמה שנים, אז יכול להיות שהיא כבר חלפה ולא ניתן להגיש מחדש. למיטב ידיעתי אם הנאשם זוכה מאחר שכבר התחיל הדיון במשפט, אין טעם להגיש ערעור לאחר שהחוק שונה משום שבערעור בוחנים את המצב המשפטי שהיה במועד המשפט ולא במועד הערעור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, בניגוד לארה''ב, בארץ כן ניתן במקרים מיוחדים להגיש בקשה למשפט חוזר (לא עירעור) אחרי זיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשימה שבתגובה 602585 לא מופיע "אולם אירועים", ונראה לי שלא במקרה. כל המקומות ברשימה פותחים את שעריהם לציבור, בדרך כלל באופן אחיד ולא על בסיס של התקשרות בלעדית. נראה לי שיכול שאפילו אותו מקום יהיה פעם ציבורי ופעם לא ציבורי; אם מסעדה תמנע כניסה מהומואים בערב פתוח לציבור, זה יהיה חמור פחות מאשר סירוב להתקשר איתם בחוזה לערב סגור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפט האחרון צ''ל ''חמור יותר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חיפשתי דוגמא דווקא לעסק שהוא לא ציבורי לפי ההגדרה הזאת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל מוכר אנציקלופדיות מדלת לדלת לא מציע שירותים לציבור הרחב (אלא רק לאנשים שעל דלתותיהם הוא דופק). חברת שירותים שעונה למכרזים לא מציעה שירותים לשירות הרחב (אלא רק למי שפרסם את המכרזים עליהם היא עונה)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, השאלה הקובעת בעיניך היא מי פונה למי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הקובעת, למיטב הבנתי את החוק, היא האם העסק מציע שירותים לציבור הרחב. זה לא חייב להיות ''פניה''. למשל, אדם פרטי שקונה ומוכר מניות לא מציע שירות לציבור הרחב (כמובן שקצת קשה להפלות בעסק כזה, אבל זאת בעיה אחרת). ברגע שהוא מציע שירותי השקעה לציבור הרחב הוא לא יכול להציע את השירותים האלה רק לשחורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא אחרת תהיה אולי מועדון חברים שיכול להפלות בין החברים במועדון לבין מי שאינו חבר במועדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועדון החברים לא יכול להפלות בקבלה לשורותיו. לפי הבנתי את ההגדרה שלך, הכללים שחלים על בית השקעות יחולו גם על יועץ פרילאנסר שמתקשר עם מספר קטן של לקוחות בחוזים מותאמים להם. דוגמה אחרת, עורך דין לא יהיה רשאי להחליט שהוא מייצג רק ערבים. אני לא בטוח שזה נכון, ואם זה נכון, זה נראה לי מצער במידת מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי מועדון חברים יכול להפלות בקבלה לשורותיו (כל זמן שהוא מועדון חברים ולא עסק ציבורי). אני לא חושב שיש חוק שיכול להכריח אותי להיות חבר שלך, או חוק שיכול למנוע ממני וממך לרכוש ביחד בית ולהכניס אליו רק את החברים שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש קצת עמימות בהגדרת "מועדון חברים", בייחוד במקרים שהם החברות וטובות ההנאה אינם כרוכים בתשלום. אבל לא חשוב. מה דעתך על הפסקה השנייה בתגובה הקודמת שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני רואה ששירותים משפטיים דווקא אינם מופיעים בהגדרת החוק. נראה שהחוק מרחיב לגבי מקומות (ובפרט, משתמש בנוסח ''לרבות'') אבל מצמצם לגבי סוגי השירותים. מעניין איך בתי המשפט מפרשים את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 3 בחוק החוזים (תרופות) קובע שאי אפשר לאכוף חוזה לשירות אישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתה הגדרה דומה במקרה של איסור העישון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמאות נתנו בתגובה 602570 אבל אולי הכי פשוט לצטט את החוק: "... "מקום ציבורי" - כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית; "שירות ציבורי" - שירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים, המיועדים לשימוש הציבור; "שירותים פיננסים" - שירותי בנקאות, מתן אשראי וביטוח; "שירותי תחבורה" - אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, שירותי הסעה והשכרת רכב. ... מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, או הורות . (ב) לענין חוק זה, אחת היא אם העיסוק נעשה למטרת רווח או שלא למטרת רווח ואם נגבה או לא נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי. ... " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחד, מדוע מראש ללכת למקום שבעליו חרדים ומתנגדים לחד מיניות. מאידך, מה לבעל המקום ולסוג החגיגה כל עוד היא במסגרת החוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''יהודים משיחיים'' זה שם קוד לנוצרים לא לחרדים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המקום היה של חרדים, הם היו מנצחים במשפט בטענה שכזה ארוע עלול לעלות להם בתעודת הכשרות שלהם אולי היו חייבים להחזיר לאותו זוג את הוצאותיהן האמיתיות, אבל אז היתה להם הגנה יותר טובה מאשר ''אמונה דתית'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שבית המשפט אסר על הרבנות הראשית (לא שהחרדים מכירים בכשרות שלה) למנוע תעודת הכשר על סמך פתיחת העסק בשבת, אני בספק אם זה יתפוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת יותר מורכב מזה נכון שבית המשפט אסר על הרבנות לסרב ולהעניק כשרות למסעדה שעבדה בשבת (כמדומני אלימלך) אבל הרבנות עשתה את המלחמה שלה ועד כמה שאני יודע, ניצחה ובכל מקרה, שיקול מסחרי של ''לחתן אותכם המשמעות היא מלחמה שבה במשך שנים לא תהיה לי כשרות'' הוא שיקול לגיטימי לחלוטין שאני לא מאמין שייפסל. הרי על בסיס אותו הגיון, אולם האירועים בבית יד לבנים צריך לאפשר לעמותה להשמדת ישראל לשכור אותו להרצאה של אחמדניג'ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה מהסיבה הפשוטה, שליד השמונה יש הכשר. (אבל לגבי המשפט האחרון אתה צודק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולם אירועים בבעלות יהודים משיחיים קיבל כשרות? נשמע לי מוזר. אולי יש יותר מאולם אחד ביד השמונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש. חוץ מזה גם על זה היה בג''ץ - קונפורטי לא''י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעע, תיקון אוטמטי. קונפורטי פאי. של פנינה קונפורטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקול של בעל המקום הוא לגיטימי, אבל בית המשפט צריך להתעלם ממנו, במיוחד לאור הפסיקה. אי אפשר לפטור אדם משמירה על החוק משום החשד שהוא ינזק מעבירה של מישהו אחר. עכשיו יש לבעלי אולמות שני שיקולים, להסתכן באובדן הכשרות או להסתכן בקנסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקול כלכלי לגיטימי הוא מה שהופך את המעשה של בעל האולם מלא חוקי לכן חוקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי שיקול כלכלי הופך מעשה מלא חוקי לחוקי? אבוי למדינה שבה מותר לעבור על החוק בשם "שיקול כלכלי לגיטימי" (ומי בכלל קבע שהוא לגיטימי?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני קבעתי ששיקול כזה לגיטימי אלה האלמוני המזוהה. הוא טען שבית המשפט צריך להתעלם משיקול כזה. אני טוען שבית המשפט לא יכול להתעלם משיקול כזה1 מפני שקיום של שיקול כלכלי הופך את מעשה דחיית הלקוחות מאפליה להחלטה עסקית רגילה2. לא יעלה על הדעת שבגלל שאדם שייך לקבוצת מיעוט אז בעל העסק יחויב להסכים לעסקה שהוא יוצא ממנה בהפסד. 1 אני לא משפטן אז זאת תחושת הצדק הפנימית שלי מדברת. 2 בתנאי שהשיקול הכלכלי הוא באמת סיבה ולא תירוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפטר אישה בהריון זה שיקול עסקי. הרי בזמן חופשת הלידה היא לא עוזרת להכניס כסף לעסק. למרות זאת, קבע המחוקק שיש שיקולים כלכליים המהווים אפליה, גם אם הם לגיטימיים בעיני בעל העסק, לא יכולים להוות הגנה משפטית והם בטח שלא לגיטימיים בעיני בית המשפט. האיסור על אפליה הוא לא איסור על אפליה מחמת גזענות בלבד. אסור להפלות גם אם אתה לא גזען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול גם יכול כי החלטה עסקית חייבת להיות במסגרת החוק ולא מעליו. אם השיקול הכלכלי הוא החלטה עסקית רגילה והוא מעל לחוק, איש הישר בעיניו יעשה... אני אפתח מכולת ולא אתן זכויות סוציאליות לעובדים שלי (יקר לי), לא אקפיד על סימון מוצרים כמתחייב בחוק (זה המון עבודה שצריך לשלם עליה) ואציג חמץ בפסח (זו שכונה עם מלא רוסים, זה יעזור לי למכירות). למרבה המזל שיקולים כלכליים אינם מעל לחוק ומי שמחזיק עסק לא יכול לעשות מה שבא לו, זה לא עובד כך. לא רק שבית המשפט יכול להתעלם משיקולים כלכליים למנוע אפליה, הוא גם עושה זאת. שיקול כלכלי אינו יכול להצדיק אפליה (ותחושת הצדק הפנימי שלי מתקוממת שיש מי שבכלל חושב שכן). לכן בג''ץ פסק שאגד לא רשאית להמשיך עם קווי מהדרין בכפייה או שהיא מחויבת לא להפלות נשים בפרסום ע''ג אוטובוסים (זו הייתה גם עמדת משרד התחבורה אז למעשה בג''ץ לא נדרש לפסוק אפילו) אף על פי שאגד פעלה משיקולים כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התובעות ... הן בנות זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים באנגליה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מידה של אבסורד בכך שהמדינה אינה מאפשרת נישואים חד-מיניים אבל מחייבת אולם אירועים לקיים מסיבת חתונה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מידה של אבסורד בכך שהמדינה אינה מאפשרת נישואים1. ואידך זיל גמור. 1 על פי בחירתו של הזוג - אזרחיים, רפורמים, בין בני דתות שונות, חד-מיניים, וואטאבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מידה של אבסורד בכך שהמדינה מאפשרת נישואים. דיון 471 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל האבסורד גדול יותר כאשר בעל האולם מחויב על ידי המדינה לאמות מידה שהיא עצמה אינה עומדת בהם בכוונה תחילה. מנפלאות להב הסכין של ''יהודית ודמוקרטית'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "יהודית ודמוקרטית" אלא "מזרח תיכונית". (עייפתי מתליית כל פגע על וו היהדות. עם 80% יהודים ומוסלמים דוסים, גם "במדינת כל אזרחיה" לא יהיו נישואי הומואים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמצת את הנקודה. אני מנחש שבלבנון לא היו מעמידים את בעל האולם הסרבן לדין. זהו ההבדל וזהו המתח המתמיד בין ''יהודית'' ל''דמוקרטית'' שעליו המדינה מרקדת כלולין בקרקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמצת את הנקודה שלי: זה מתח בין "מזרח תיכונית" ו"דמוקרטית" באותה מידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אבל הנקודה הזו חמוצה מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו בחברה טובה; השתלבנו במזרח התיכון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |