|
||||
|
||||
אם המקום היה של חרדים, הם היו מנצחים במשפט בטענה שכזה ארוע עלול לעלות להם בתעודת הכשרות שלהם אולי היו חייבים להחזיר לאותו זוג את הוצאותיהן האמיתיות, אבל אז היתה להם הגנה יותר טובה מאשר ''אמונה דתית'' |
|
||||
|
||||
אחרי שבית המשפט אסר על הרבנות הראשית (לא שהחרדים מכירים בכשרות שלה) למנוע תעודת הכשר על סמך פתיחת העסק בשבת, אני בספק אם זה יתפוס. |
|
||||
|
||||
זה קצת יותר מורכב מזה נכון שבית המשפט אסר על הרבנות לסרב ולהעניק כשרות למסעדה שעבדה בשבת (כמדומני אלימלך) אבל הרבנות עשתה את המלחמה שלה ועד כמה שאני יודע, ניצחה ובכל מקרה, שיקול מסחרי של ''לחתן אותכם המשמעות היא מלחמה שבה במשך שנים לא תהיה לי כשרות'' הוא שיקול לגיטימי לחלוטין שאני לא מאמין שייפסל. הרי על בסיס אותו הגיון, אולם האירועים בבית יד לבנים צריך לאפשר לעמותה להשמדת ישראל לשכור אותו להרצאה של אחמדניג'ד. |
|
||||
|
||||
אתה טועה מהסיבה הפשוטה, שליד השמונה יש הכשר. (אבל לגבי המשפט האחרון אתה צודק). |
|
||||
|
||||
אולם אירועים בבעלות יהודים משיחיים קיבל כשרות? נשמע לי מוזר. אולי יש יותר מאולם אחד ביד השמונה? |
|
||||
|
||||
כן, יש. חוץ מזה גם על זה היה בג''ץ - קונפורטי לא''י. |
|
||||
|
||||
בעע, תיקון אוטמטי. קונפורטי פאי. של פנינה קונפורטי. |
|
||||
|
||||
השיקול של בעל המקום הוא לגיטימי, אבל בית המשפט צריך להתעלם ממנו, במיוחד לאור הפסיקה. אי אפשר לפטור אדם משמירה על החוק משום החשד שהוא ינזק מעבירה של מישהו אחר. עכשיו יש לבעלי אולמות שני שיקולים, להסתכן באובדן הכשרות או להסתכן בקנסות. |
|
||||
|
||||
שיקול כלכלי לגיטימי הוא מה שהופך את המעשה של בעל האולם מלא חוקי לכן חוקי. |
|
||||
|
||||
ממתי שיקול כלכלי הופך מעשה מלא חוקי לחוקי? אבוי למדינה שבה מותר לעבור על החוק בשם "שיקול כלכלי לגיטימי" (ומי בכלל קבע שהוא לגיטימי?). |
|
||||
|
||||
לא אני קבעתי ששיקול כזה לגיטימי אלה האלמוני המזוהה. הוא טען שבית המשפט צריך להתעלם משיקול כזה. אני טוען שבית המשפט לא יכול להתעלם משיקול כזה1 מפני שקיום של שיקול כלכלי הופך את מעשה דחיית הלקוחות מאפליה להחלטה עסקית רגילה2. לא יעלה על הדעת שבגלל שאדם שייך לקבוצת מיעוט אז בעל העסק יחויב להסכים לעסקה שהוא יוצא ממנה בהפסד. 1 אני לא משפטן אז זאת תחושת הצדק הפנימית שלי מדברת. 2 בתנאי שהשיקול הכלכלי הוא באמת סיבה ולא תירוץ. |
|
||||
|
||||
גם לפטר אישה בהריון זה שיקול עסקי. הרי בזמן חופשת הלידה היא לא עוזרת להכניס כסף לעסק. למרות זאת, קבע המחוקק שיש שיקולים כלכליים המהווים אפליה, גם אם הם לגיטימיים בעיני בעל העסק, לא יכולים להוות הגנה משפטית והם בטח שלא לגיטימיים בעיני בית המשפט. האיסור על אפליה הוא לא איסור על אפליה מחמת גזענות בלבד. אסור להפלות גם אם אתה לא גזען. |
|
||||
|
||||
יכול גם יכול כי החלטה עסקית חייבת להיות במסגרת החוק ולא מעליו. אם השיקול הכלכלי הוא החלטה עסקית רגילה והוא מעל לחוק, איש הישר בעיניו יעשה... אני אפתח מכולת ולא אתן זכויות סוציאליות לעובדים שלי (יקר לי), לא אקפיד על סימון מוצרים כמתחייב בחוק (זה המון עבודה שצריך לשלם עליה) ואציג חמץ בפסח (זו שכונה עם מלא רוסים, זה יעזור לי למכירות). למרבה המזל שיקולים כלכליים אינם מעל לחוק ומי שמחזיק עסק לא יכול לעשות מה שבא לו, זה לא עובד כך. לא רק שבית המשפט יכול להתעלם משיקולים כלכליים למנוע אפליה, הוא גם עושה זאת. שיקול כלכלי אינו יכול להצדיק אפליה (ותחושת הצדק הפנימי שלי מתקוממת שיש מי שבכלל חושב שכן). לכן בג''ץ פסק שאגד לא רשאית להמשיך עם קווי מהדרין בכפייה או שהיא מחויבת לא להפלות נשים בפרסום ע''ג אוטובוסים (זו הייתה גם עמדת משרד התחבורה אז למעשה בג''ץ לא נדרש לפסוק אפילו) אף על פי שאגד פעלה משיקולים כלכליים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |