|
||||
|
||||
מועדון, פאב, אולם אירועים, חברת אוטובוסים. |
|
||||
|
||||
רק היום יש דיווח על שתי נשים ששני נהגי אוטובוס של אגד סירבו להעלותן לאוטובוס משום שאינן חרדיות ולא היו לבושות בצניעות. (ולא הצלחתי להבין - אולי את תסבירי לי, למה בדיוק התביעה נדחיתה. הרי שינוי חוק לא חל רטרואקטיבית, לא?). לאגד יש איזו מראית עין ציבורית. מה ציבורי באולם אירועים פרטי? |
|
||||
|
||||
גם לי לא ברור למה התכוונו השופטים ואיזה עסק אינו "ציבורי". לא מצאתי הגדרה למהו "עסק ציבורי". יש הגדרה שמבחינה בין חברה ציבורית לחברה פרטית: http://www.maot.co.il/lex14/glossary/g_391.asp |
|
||||
|
||||
הסתכלת בחוק הלא נכון (תגובה 602585). |
|
||||
|
||||
לא ניתן להעמיד לדין על מעשה שכבר איננו נחשב לעבירה במועד המשפט, גם אם הוא היה עבירה במועד ביצועה. הנימוק - ההגיוני מאוד - לכך הוא שאם המחוקק חזר בו והחליט שהמעשה אינו נחשב יותר לעבירה, אין סיבה להעניש את מי שעשה אותו. לשם ההמחשה: נניח (נניח!) שזוג הומוסקסואלים הועמדו לדין על קיום יחסים הומוסקסואליים במועד שבו הדבר היה אסור על פי חוק. לאחר מכן החליט המחוקק לבטל את העבירה של יחסים הומוסקסואליים (כפי שאכן קרה בישראל). האם נראה לך הגיוני שהם עדיין יועמדו לדין ויורשעו על מעשה שכבר איננו נחשב עוד לעבירה בעיניי המחוקק? אז תחשבי שזה אותו הדבר כאן. אלא שכאן העבירה בוטלה בטעות... |
|
||||
|
||||
הממ. יש בזה משהו. אבל אם העבירה בוטלה בטעות, ניתן להגיש ערעור לאחר תיקון החוק? |
|
||||
|
||||
זה לא עניין של ערעור, אלא השאלה האם ניתן להגיש את כתב האישום מחדש לאחר תיקון החוק. וזה תלוי, למיטב ידיעתי, בעיקר בשני דברים: 1. באיזו צורה בוטל כתב האישום (האם פשוט בוטל כאילו לא הוגש מעולם, או שהנאשם זוכה). זה תלוי בין השאר בשאלה באיזה שלב של המשפט זה קרה. אם כבר התחיל הדיון במשפט, בד"כ מה שקורה זה זיכוי ולא ביטול של כתב האישום. במקרה כזה חל העיקרון שנקרא "סיכון כפול" (יש סרט עם אשלי ג'אד אם אינני טועה בשם הזה, שעוסק בדיוק בזה) לפיו לא ניתן להעמיד אדם לדין על אותה עבירה פעמיים. אבל אם כתב האישום בוטל כאילו לא היה מעולם, אז אפשר להגישו מחדש, בכפוף לכך ש- 2. לא עברה תקופת ההתיישנות על העבירה. במקרה הנוכחי, למיטב ידיעתי כתב האישום בוטל לפני שהתחיל הדיון במשפט ולכן נראה שאפשר יהיה להגישו מחדש (לא היה זיכוי), אבל מצד שני מדובר בעבירה קלה יחסית שתקופת ההתיישנות עליה היא קצרה יחסית, ונדמה לי שהאירוע כבר אירע לפני כמה שנים, אז יכול להיות שהיא כבר חלפה ולא ניתן להגיש מחדש. למיטב ידיעתי אם הנאשם זוכה מאחר שכבר התחיל הדיון במשפט, אין טעם להגיש ערעור לאחר שהחוק שונה משום שבערעור בוחנים את המצב המשפטי שהיה במועד המשפט ולא במועד הערעור. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, בניגוד לארה''ב, בארץ כן ניתן במקרים מיוחדים להגיש בקשה למשפט חוזר (לא עירעור) אחרי זיכוי. |
|
||||
|
||||
ברשימה שבתגובה 602585 לא מופיע "אולם אירועים", ונראה לי שלא במקרה. כל המקומות ברשימה פותחים את שעריהם לציבור, בדרך כלל באופן אחיד ולא על בסיס של התקשרות בלעדית. נראה לי שיכול שאפילו אותו מקום יהיה פעם ציבורי ופעם לא ציבורי; אם מסעדה תמנע כניסה מהומואים בערב פתוח לציבור, זה יהיה חמור פחות מאשר סירוב להתקשר איתם בחוזה לערב סגור. |
|
||||
|
||||
במשפט האחרון צ''ל ''חמור יותר''. |
|
||||
|
||||
אני חיפשתי דוגמא דווקא לעסק שהוא לא ציבורי לפי ההגדרה הזאת |
|
||||
|
||||
למשל מוכר אנציקלופדיות מדלת לדלת לא מציע שירותים לציבור הרחב (אלא רק לאנשים שעל דלתותיהם הוא דופק). חברת שירותים שעונה למכרזים לא מציעה שירותים לשירות הרחב (אלא רק למי שפרסם את המכרזים עליהם היא עונה)... |
|
||||
|
||||
כלומר, השאלה הקובעת בעיניך היא מי פונה למי? |
|
||||
|
||||
השאלה הקובעת, למיטב הבנתי את החוק, היא האם העסק מציע שירותים לציבור הרחב. זה לא חייב להיות ''פניה''. למשל, אדם פרטי שקונה ומוכר מניות לא מציע שירות לציבור הרחב (כמובן שקצת קשה להפלות בעסק כזה, אבל זאת בעיה אחרת). ברגע שהוא מציע שירותי השקעה לציבור הרחב הוא לא יכול להציע את השירותים האלה רק לשחורים. |
|
||||
|
||||
דוגמא אחרת תהיה אולי מועדון חברים שיכול להפלות בין החברים במועדון לבין מי שאינו חבר במועדון. |
|
||||
|
||||
מועדון החברים לא יכול להפלות בקבלה לשורותיו. לפי הבנתי את ההגדרה שלך, הכללים שחלים על בית השקעות יחולו גם על יועץ פרילאנסר שמתקשר עם מספר קטן של לקוחות בחוזים מותאמים להם. דוגמה אחרת, עורך דין לא יהיה רשאי להחליט שהוא מייצג רק ערבים. אני לא בטוח שזה נכון, ואם זה נכון, זה נראה לי מצער במידת מה. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי מועדון חברים יכול להפלות בקבלה לשורותיו (כל זמן שהוא מועדון חברים ולא עסק ציבורי). אני לא חושב שיש חוק שיכול להכריח אותי להיות חבר שלך, או חוק שיכול למנוע ממני וממך לרכוש ביחד בית ולהכניס אליו רק את החברים שלנו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש קצת עמימות בהגדרת "מועדון חברים", בייחוד במקרים שהם החברות וטובות ההנאה אינם כרוכים בתשלום. אבל לא חשוב. מה דעתך על הפסקה השנייה בתגובה הקודמת שלי? |
|
||||
|
||||
עכשיו אני רואה ששירותים משפטיים דווקא אינם מופיעים בהגדרת החוק. נראה שהחוק מרחיב לגבי מקומות (ובפרט, משתמש בנוסח ''לרבות'') אבל מצמצם לגבי סוגי השירותים. מעניין איך בתי המשפט מפרשים את זה. |
|
||||
|
||||
סעיף 3 בחוק החוזים (תרופות) קובע שאי אפשר לאכוף חוזה לשירות אישי. |
|
||||
|
||||
לא הייתה הגדרה דומה במקרה של איסור העישון? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |