לראשונה פותח חיסון כנגד מלריה | 3394 | ||||||||
|
לראשונה פותח חיסון כנגד מלריה | 3394 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מה שמפתיע זה שהכתבה הופיעה בעמוד שולי בטמקא, בעוד שכל הכותרות היו עסוקות בפסטיבל סביב גלעד שליט, ממש חוסר פרופורציות. |
|
||||
|
||||
אכן חדשות נפלאות ואכן רק לאייל הקורא ישנו סדר יום הומניסטי ברור, גם אם במקרה זה היה זה תוך מאבק מערכתי קשה בין תומכי עניין המלריה לבין תומכי האלטרנטיבה המתבקשת. |
|
||||
|
||||
סימן שהם נתנו את אישורם להשתתף בניסוי |
|
||||
|
||||
אכן תרגיל לוגי: בוצע ניסוי במישהו - מכאן: הוא נתן את אישורו. |
|
||||
|
||||
יש חוק, אי אפשר לכפות על תינוקות השתתפות בניסויים בלי אישור מהוריהם. קשה להאמין שארגונים מסודרים ירשו לעצמם לעבור על החוק. |
|
||||
|
||||
הניסוי נערך באפריקה. עד כמה החוק תקף שם? אתה מניח שיש לתינוקות הורים. לא חסרים יתומי איידס באפריקה. |
|
||||
|
||||
הניסוי נערך באפריקה אבל החברות שערכו אותו הן חברות מערביות, והחוק (וכללי האתיקה הרפואית) תקף לגביהן. גם ליתומי איידס יש אפוטרופסים. קשה להאמין שמאות רופאים ואנשי מנהלה שעובדים בארגונים ללא מטרות רווח היו מעורבים בקונספירציה שחטפה ילדים ועשתה בהם ניסויים (ובסוף כל מה שהם הוציאו זה תרופה למלריה, שגם לא מכניסה רווחים רציניים אם בכלל, וגם מחייבת שקיפות). |
|
||||
|
||||
לא צריך לחטוף. מספיק שיש לך תינוקות במחנה פליטים. תינוקות יתומי איידס / יתומים אחרים. _ בבתי היתומים ובמוסדות דומים באוסטרליה, בוצעו ניסויים מסוג זה עד שנות ה-70. במקרים רבים - על ילדים שאינם יתומים ויש להם אפוטרופוסים. מבלי לבקש את רשות ההורים / אפוטרופוסים. היה מדובר בילדים לבנים, לא באבוריג'ינים. כל כך קשה להאמין שדבר כזה מתבצע באפריקה היום? |
|
||||
|
||||
כן, קשה. קשה כי כל חוקר שמע על המחקרים האלה, ולא בגלל התוצאות המדיות שהם השיגו אלה בגלל השערוריה שהם יצרו. |
|
||||
|
||||
למעשה, לא. זה לא יצר שערוריה. זה נמשך במשך עשורים, ודווח על זה בעיתונים מדעיים מבלי שאנשים הרימו גבה. |
|
||||
|
||||
זה יצר שערוריה כשהעסק התגלה. |
|
||||
|
||||
כשהתגלה שמנגלה עשה ניסויים בבני אדם, זה יצר שערוריה רצינית ביותר. אבל זה לא מנע מהניסויים שהזכרתי להתבצע, וזה לא עצר את ניסוי העגבת בטסקיגי. |
|
||||
|
||||
הסטנדרטים של הציבור השתנו בשנות השישים ושנות השבעים של המאה העשרים. יש לך עדויות יותר סבירות לך שמשהו פסול שם? את פוסלת כל ניסוי בבני אדם שנערך באפריקה? |
|
||||
|
||||
לא אין לי. יש מצב שאין שום פסול במה שקורה שם. למעשה - סביר להניח שלא הייתי חושבת על זה כלל, אלמלא קראתי אתמול והיום מסמך ארוך על "האוסטרלים הנשכחים", שכלל גם התייחסות לנושא של ניסויים רפואיים ללא הסכמה. ___________ אני פוסלת כל ניסוי בבני אדם, אם הם לא אישרו זאת. |
|
||||
|
||||
כלומר, את פוסלת כל ניסוי בבני אדם מתחת לגיל X1, וגם פוסלת כל ניסוי בבני אדם שסובלים ממחלות קשות שמונעות מהם להביע דעה צלולה (נניח ניסוי בתרופה שתשפר את מצבם של בעלי תסמונת דאון)? 1 כמה זה X? |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי, תסמונת דאון אינה ''מחלה''. |
|
||||
|
||||
תסמונת דאון [ויקיפדיה] נראית כמו משהו מאוד לא בריא, עם גורם ידוע ועם סימפטומים מוגדרים. לפי הערך תוחלת החיים של בעלי התסמונת עלתה בהרבה בעשרות השנים האחרונות עקב התמודדות בטיפול בבעיות לב. ר' גם Research of Down syndrome-related genes [Wikipedia]. זכור במעומעם לי שראיתי דיווח על התקדמות די מעניינת בתחום בנושא לא מזמן. |
|
||||
|
||||
מן הסתם, זה. |
|
||||
|
||||
מעניין: מתוך הכתבה, משפט מוסגר על ביתו של המדען: "מכיוון שהיא עדיין קטינה, היא לא יכולה להשתתף במחקר [התרופה הנסיונית]של אביה". |
|
||||
|
||||
ראשית, כמו שהגיבו מתחתיי תסמונת דאון גורמת לגוף לעשות דברים באופן שונה מאדם רגיל, אפשר, אולי, למצוא תרופות שינטרלו את הדברים האלה. שנית, את מוזמנת להחליף תסמונת דאון באלצהיימר, בדום לב, ב''צמחים'', במחלות נפש לסוגיהן או בכל אחת מאינספור המחלות שפוגעות ביכולת השיפוט או סתם במצב ההכרה. ''הדפיברילטור זה רעיון נחמד, אבל אי אפשר לנסות אותו כי החולים לא נתנו הסכמתם'' |
|
||||
|
||||
הנה נאמר כך: אלהיימר - נראה לי נכון לנסות תרופה לאלצהיימר על חולי אלצהיימר, בכפוף להסכמתם של בני משפחתם. זו מחלה איומה ומנוונת. והם כבר חולים. אני יכולה לספר שדודתי למחצה, שעברה שבץ מוחי, השתתפה בטיפול ניסויי באמצעות צנטרפוגה או משהו כזה. אבל היה די ברור שהטיפול לא יזיק. אולי לא יועיל, אך גם לא יזיק. אבל לבצע ניסוי במי שאינו חולה? שהניסוי עלול לגרום לו לחלות? או לשלל תופעות לא-רצויות אחרות? רק אם הוא מתנדב לזה. ד"ר יוסף גולדברגר ביצע ניסויי תזונה בעצמו וב-11 אסירים על מנת להוכיח שתזונה לקויה גורמת לפלגרה, ולא תנאים סניטריים גרועים. אבל 11 האסירים הללו התנדבו לזה, בתמורה לחנינה. |
|
||||
|
||||
הרושם שלי הוא שלדודה שלך היה שטיון שבצי ולא שטיון אלצהיימר. אין קשר בין שיטיון שבצי לבין שטיון אלצהיימר. שטיון שבצי נוצר בגלל אספקת דם לקויה למוח על ידי כלי הדם במוח (תאים במוח מתים בגלל מחסור בדם). שטיון אלצהיימר הוא מוות של תאי מוח בשל תהליכים אחרים (נדמה לי הצטברות חומרים שניקראים עמילואיד או שם דומה). יש שטיון שלישי, נידמה על שם יעקובי, שאינו קשור לא לשטיון שבצי ולא לשטיון אלצהיימר. יש עוד סוגי שטיון שונים משלושת אילו שהזכרתי, אבל שכיחות כל אחד מהם נמוכה. השכיחות הסטטיסטית של מקרי שטיון הזדקנות הם בערך אילו (לפי זכרון לא בדוק שלי): 55 אחוז שטיון אלצהיימר, 25 אחוז שטיון שבצי, 5 אחוז שטיון יעקובי, 15 אחוז סוגי שטיון אחרים. (שיטיון=דמנציה=ירידה דרסטית בכושר החשיבה). |
|
||||
|
||||
אין קשר בין האלצהיימר לשבץ של הדודה. אלה היו 2 דוגמאות שונות, שלדעתי אין בהן מה להפסיד. עם הקוראים הסליחה. (והדודה לא היתה עפרון חד במיוחד גם קודם. השינוי העיקרי הוא המגבלות המוטוריות. לא מבחינים בשינוי, מבחינה קוגניטיבית. מה שכן, בעקבות השבץ התגלה בה כשרון ציור). |
|
||||
|
||||
אבל, כמו שאפופידיס אמר, החיסון נמצא בניסויים משנות ה-90, ונוסה על שלל נסיינים בוגרים, ובואי נניח שהוא נמצא בטוח ומועיל, את לא חושבת שצריך לנסות אותו על אוכלוסייה של תינוקות\ילדים רגע לפני שמתחילים לחלק אותו בטיפת חלב? |
|
||||
|
||||
מהזעזוע שלך מתבקשת המסקנה שאסור לפתח תרופות וחיסונים לתינוקות מכיוון שהם לא יכולים לאשר או לדחות אותם. מזל שיש להם הורים שמוסמכים להחליט עבורם בגיל הזה. |
|
||||
|
||||
זה במידה שיש להם הורים. הבעיה עם חיסון ניסויי היא לא שמא הוא לא יעבוד - במקרה הכי גרוע לא עבד והילד חלה במלריה. הבעיה היא שחיסון ניסויי באותה המידה גם יכול להדביק את התינוק במלריה1. או שיכולות להיות לו תופעות לוואי הרסניות. 1 אלא אם החיסון הספציפי לא עובד כך. |
|
||||
|
||||
לקחו 15,000 תינוקות והצילו אלפים מהם בעזרת חומר שכבר עובד 25 שנה וכל זאת במימון שלהם. הרוע האנושי בהתגלמותו. |
|
||||
|
||||
החומר קיים. זה אומר שהחומר משמש לחיסון נגד מלריה? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. החומר פותח לפני 25 שנה עבור צבא ארה"ב. אני מניח שהוא לא פותח למטרת שימון רובים. אני לא מבין מדוע את מתעקשת להציג את האנשים שעוזרים/עזרו כאנשים רעים. |
|
||||
|
||||
לא מכיר את החיסון הספציפי, אבל רק לעיתים נדירות החיסון גורם להדבקה אצל המחוסן. בהשוואה לתועלת שמופקת מחיסונים בחישוב כולל המחיר הזה משתלם. |
|
||||
|
||||
במקרה הסציפי הזה נערכו כבר ניסויים בבני אדם והחומר הוכר כ"בטוח עד שלא יוכח אחרת" במשך שנים של מעקב אחרי קבוצות קטנות של מחוסנים בשנות ה 80 והלאה. לא מדובר כאן על נגיפים מוחלשים ואין סיכוי להידבקות במחלה מהחיסון אם כי כמובן יתכנו סיבוכים אחרים. |
|
||||
|
||||
לא, גם אני מזועזע - שלקח כל כך הרבה זמן לערוך את הניסוי הנרחב בתינוקות. עפ"י הקישור השלישי החלו הניסויים בבני אדם כבר ב-1992. מאז מתו מיליונים שניתן היה להציל. |
|
||||
|
||||
את הילד הפרטי שלך היית מנדב לכזה דבר? |
|
||||
|
||||
בהתחשב במכלול המידע על החיסון הוותיק ובהתחשב בסכנת המלריה הצפויה לו - כן. |
|
||||
|
||||
נניח שאנחנו חיים בטרם החיסון נגד שיתוק ילדים. מדי פעם פורצות מגיפות שיתוק ילדים וזו סכנה קיימת. היית מחסן את ילדך בחיסון ניסויי? |
|
||||
|
||||
התשובה תלויה במה שהייתי יודע על החיסון ובשכיחות המחלה. |
|
||||
|
||||
בישראל - לא. באזורים עם סכנת מלריה - סיכוי סביר שכן. |
|
||||
|
||||
אנשים פה בארץ מנדבים את הילד שלהם לחיתוך פרמיטיבי באיבר המין כאמצעי מניעה מוזר וזאת בלי להשקיע מחשבה. פה מדובר בחומר/הליך שכבר הוכך כעובד כך שאין פה ממש דילמה. מה גם שמדובר בילדים כושים. |
|
||||
|
||||
יעילות של 50% זה חיסון? בתור טיפול זה אולי היה שיעור ריפוי גבוה. אבל בתור חיסון זה נשמע די גרוע. זה לא נשמע כמו משהו שיכחיד את המחלה באוכלוסיה. יש לשאלה הזו שתי בחינות: א. האם צפוי שיפור? האם יש אבחון שגוי או טיפול לא מוצלח? או שצפוי שיפור בשימוש בחיסון? ב. לחילופין: האם שיעור כזה מספיק טוב כדי להתחיל במבצע חיסון, מכיוון שזה יותר טוב מכלום? |
|
||||
|
||||
א. אני משער שכן, עכשיו המחקר יוכל להתמקד בפלח אוכלוסיה מצומצם. ב.להציל ארבע מאות מליון בשנה? כדאי. |
|
||||
|
||||
מעניין מה גורם לכישלון עם ה-50% האחרים - תת-זן של הטפיל או "תת-זן" של האדם. |
|
||||
|
||||
אתה באמת מבין מספיק בשביל לטעון את הטענה שלך? קל להמציא מודלים מתמטים פשטניים להחריד שבהם יעילות של 50% (או אפילו של 1% אם ממש מתעקשים) מספיקה בשביל להכחיד מחלה לחלוטין. לא נראה לי שמישהו באמת מסוגל לדעת מה תהיה ההשפעה של החיסון במקרה הספציפי הזה, אבל אפשר אולי להשמיע ניחושים מלומדים - יש המון ידע לא טריוויאלי על מודלים של התפשטות מגפות. כל ניחוש שלי יהיה מגוחך. אם למישהו באייל יש יותר ידע אני אשמח לשמוע. מה שכן, די ברור ש-50% יעילות ברמת הפרט לא מתרגמים בשום צורה ל"מניעת 50% ממקרי המלריה באפריקה". הידיעה המקורית באייל כנראה לא כל כך מדוייקת מהבחינה הזאת. |
|
||||
|
||||
אתה מתיימר לקבוע שמה ששאלתי שם היה שאלה רטורית? בדיונים קודמים היה מי שקונן על כך ש"רק" סדר גודל של חמש שישיות מהאוכלוסיה מתחסן בחיסונים מסויימים ושזה יוצר כיסים של חוסר חיסון. מכאן השאלה. |
|
||||
|
||||
אחת התכונות המעניינות של מלריה היא חוסר המוביליות בין מינים (יש כמה דוגמאות נגד אבל הן מעטות). לכן נשאים לא אנושיים כמעט ואינם מהווים סיכון. לגבי נשאים אנושיים והאפקטיביות של חיסון, ישנו מודל מצויין: |
|
||||
|
||||
שמעתי גם שפיתחו במקביל חיסון *נגד* מלריה כנגד=מול |
|
||||
|
||||
כנראה שסמנטית באמת אין הבחנה, אבל ''כנגד'' מחרפן אותי כתופעה בעברית העכשווית. אם אינני טועה, אנשים הרי לא משתמשים בזה בשיחות פרטיות, וכן משתמשים בזה, אפילו באופן גורף, בדיבור רשמי יותר. נראה שהקולקטיב הלא-מודע החליט ש''נגד'' זו מילה לא מספיק יפה, ו''כנגד'' יפה יותר. ע''ע לגמור-לסיים. |
|
||||
|
||||
לדעתי יש הבדל בין המילה "נגד" (ווריאנט שלה "כנגד") לבין המילה "מול". "נגד" מדגיש את _הקונפליקט_ בין שני דברים (חיסון פועל נגד מלריה, שכן כוונתו ללחום בה ולהדביר אותה). "מול" לא מדגיש קונפליקט בין שני דברים אלא בודק את _יחסי הגומלין_ ביניהם. |
|
||||
|
||||
נכון, בעברית עדכנית. (קל לראות איך המשמעות שאתה מציין ל"נגד" נולדה מתוך המשמעות שאתה מציין ל"מול"; במקרא נראה של"נגד" אין שום משמעות של קונפליקט, ר' "עזר כנגדו" שידידה רמז לו.) התגובה שלי, מכל מקום, דנה ב"נגד" נגד "כנגד". |
|
||||
|
||||
דווקא לפי םרשנויות שאני שמעתי, ל''עזר כנגדו'' יש בהחלט משמעות של קונפליקט. |
|
||||
|
||||
אשמח לקישור, אחרת אניח שמדובר בפלפולים בדיעבד, ולא לפשט הכתוב שמעיד על המשמעות הרווחת בזמן כתיבת הטקסט. |
|
||||
|
||||
מכל הידוע לי זה מופיע בפרקי אבות או משהו בסגנון. מובן שלא מדובר בזמן כתיבת הטקסט, אבל כמה כבר ידוע לנו על "משמעות זמן אמת" בתנ"ך בכלל? |
|
||||
|
||||
חלקים שונים של התנך נכתבו בזמנים שונים (וזה תלוי גם את מי אתה שואל). הביטוי "עזר כנגדו" מופיע בבראשית ב'. נדמה לי שזה אמור להיות אחד מהחלקים המוקדמים יחסית של התורה, ובכל מקרה מוסכם על כמעט כל החוקרים שהוא נכתב לכל המאוחר ב-700 לפנה"ס (וסביר להניח שהרבה לפניכן). כמעט כל מה שמופיע במשנה (אפילו רבדים קדומים, כמו פרקי אבות) מאוחר בהרבה. |
|
||||
|
||||
זה טקסט מספיק גדול, ועם מספיק רציפות של הכרת השפה שלו, כדי לאפשר לא מעט ניחושים לא רעים. לעניננו, אני אמנם לא מומחה לשירה מקראית, אבל "אעשה לו עזר כנגדו" בהקשרו נשמע לי כמו משפט שמתכוון לפשוטו, ולא להתחכמות. אפילו בנוגע לפלפול של חז"ל אני לא בטוח מה היה ה-state of mind שלהם (ושל קוראיהם המאמינים היום - אשמח) - האם הם באמת שיערו ברצינות בנוגע לכוונות הקב"ה כשכתב את הטקסט, או שזה [היה] רק שעשוע אינטלקטואלי, או משהו אחר. |
|
||||
|
||||
ואני לא יודע מה נשמע יותר רע, בעיני קורא בן זמננו, הפשט או הדרש. |
|
||||
|
||||
אמר רבי אלעזר: מאי דכתיב (בראשית ב, יח) "אעשה לו עזר כנגדו"? זכה - עוזרתו. לא זכה - כנגדו. |
|
||||
|
||||
מכיר - היה בחתונה שלי (-: לזה בדיוק התכוונתי בפלפול. |
|
||||
|
||||
יש גם איזו התחכמות אחרת לפיה אם לא זכה הוא חוטף מכות. מכל מקום נראה לי שירדן צודק וזהו רק פירוש בדיעבד. יש בתנ''ך כמה מופעים של ''נגד'' שאפשר לפרשם לשלילה, אבל לא מצאתי אף מקום שאי אפשר לפרש ''מול''. |
|
||||
|
||||
כמובן שבדיעבד. כמו כל פירושי חז''ל. |
|
||||
|
||||
המאמר בירחון הרפואי של ניו אינגלנד על הניסוי סיבות לא להתלהב בקיצור כשהחיסון פותח לפני 30 שנה הוא לא היה יעיל בניסויים במבוגרים למרות שנראה שבגרסה החדשה הוא נותן הגנה מסויימת לילדים מהדבקה לא ראו הבדלים בתמותה (לא מתו מספיק ילדים כדי שתהיה סטטיסטיקה משמעותית) והוא כנראה יהיה יקר |
|
||||
|
||||
אולי מקומם לשמוע זאת אבל צדקנות וחסדנות לא ישנו את העובדה . עיקר המתים ממלריה הם אפריקנים.זו המחלה מספר אחת הממיתה את אנשי אפריקה. לא היה כל כך פופולרי להמציא חיסון נגד מלריה.אף חברת תרופות לא ששה להרים את הכפפה.מפני שגם כשימצא או כבר אולי נמצא חיסון לא יהיה מי שיממן את צריכתו. אין לעיל ידם של אנשי אפריקה לממן את החיסון.וגם לא קיימת שם מודעות לכך. את המימון ואת המחקר ואת אספקת החיסון צריך לממן המערב. והמערב אינו מעונין בהתרבות האוכלוסיה האפריקאית.נהפוך הוא.המערב מעונין בדילול אוכלוסיה זו.שאלמלא היתה מתה ממחלות רבות היתה גורמת לפיצוץ אוכלוסיה אדיר. הרחם של האדם האפריקאי העני והבור פוריה ביחס הפוך לתועלת שהוא גורם בחייו לכדור הארץ. ערך חייו מועט מאד. ענין כלכלי נטו. דיבורים על ערך חיים אדם .על ניסויים בבני אדם,הם שפה המתאימה ומותאמת לקודים מערביים.לא לפרמטרים של יבשת שקורסת מעודף בני אדם שאין להם אפשרות לקיים את עצמם ואת ולדותיהם. הפתרון הנקודתי להציל אותם מהמלריה הוא זניח. מפני שאם הם לא ימותו ממלריה הם ימותו מאיידס או מרעב. כדי להציל את יבשת אפריקה דרוש הרבה יותר מחיסון נגד מלריה. |
|
||||
|
||||
גש ל TED וחפש את ההרצאות של האנס רוסלינג. |
|
||||
|
||||
יש תקציר לעצלנים? |
|
||||
|
||||
קודם כל זו הזדדמנות להמליץ שוב על gapminder world זהירות - זה ממכר!אפריקה היא היבשת הכי מגוונת בעולם מבחינת המאפיינים הכלכליים והחברתיים שלה. הם על כל הספקטרום - ממדינות שהן הכושלות בעולם ועד למדינות מפותחות. יש שם הכל, ובפיזור די אחיד. יש שם אסונות כמו קונגו, כידוע. אבל המדינות הנחשלות יותר נמצאות, בדרך כלל, באותו המקום שבו שוודיה היתה לפני 100 שנה. דברים משתנים שם. ומשתנים מהר. טענה חשובה נוספת של רוסלינג: המאפיין היחידי שיש לו קשר הדוק לאחוזי ילודה נמוכים הוא ירידה בתמותת תינוקות. אם אתה משפר את הרפואה, אתה מוריד את הילודה. זו לא טענה תיאורטית, זו טענה סטטיסטית. |
|
||||
|
||||
שוודיה? איך אפשר להתייחס ברצינות לטענה כזו? איפה באפריקה שמדרום לסהרה יש מדינה ששמרה על עצמאותה 1000 שנה? שיש בה בית מלוכה יחיד ותיק ובלתי מעורער? שיש בה רוב גדול בעל תודעה לאומית משותפת, ושל דיאלקטים מובנים הדדית? שיש לה תעשייה כבדה מפיתוח עצמי? |
|
||||
|
||||
ניטפוק: שמרה על עצמאותה 400 שנים (לפני מאה שנים). שבדיה זכתה חזרה בעצמאותה בשנות העשרים של המאה ה-16. כמוכן יש לציין שלפני 100 שנים בערך שוודיה הצליחה להיפטר מנורווגיה. או שאולי הפוך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |