|
||||
|
||||
הנה נאמר כך: אלהיימר - נראה לי נכון לנסות תרופה לאלצהיימר על חולי אלצהיימר, בכפוף להסכמתם של בני משפחתם. זו מחלה איומה ומנוונת. והם כבר חולים. אני יכולה לספר שדודתי למחצה, שעברה שבץ מוחי, השתתפה בטיפול ניסויי באמצעות צנטרפוגה או משהו כזה. אבל היה די ברור שהטיפול לא יזיק. אולי לא יועיל, אך גם לא יזיק. אבל לבצע ניסוי במי שאינו חולה? שהניסוי עלול לגרום לו לחלות? או לשלל תופעות לא-רצויות אחרות? רק אם הוא מתנדב לזה. ד"ר יוסף גולדברגר ביצע ניסויי תזונה בעצמו וב-11 אסירים על מנת להוכיח שתזונה לקויה גורמת לפלגרה, ולא תנאים סניטריים גרועים. אבל 11 האסירים הללו התנדבו לזה, בתמורה לחנינה. |
|
||||
|
||||
הרושם שלי הוא שלדודה שלך היה שטיון שבצי ולא שטיון אלצהיימר. אין קשר בין שיטיון שבצי לבין שטיון אלצהיימר. שטיון שבצי נוצר בגלל אספקת דם לקויה למוח על ידי כלי הדם במוח (תאים במוח מתים בגלל מחסור בדם). שטיון אלצהיימר הוא מוות של תאי מוח בשל תהליכים אחרים (נדמה לי הצטברות חומרים שניקראים עמילואיד או שם דומה). יש שטיון שלישי, נידמה על שם יעקובי, שאינו קשור לא לשטיון שבצי ולא לשטיון אלצהיימר. יש עוד סוגי שטיון שונים משלושת אילו שהזכרתי, אבל שכיחות כל אחד מהם נמוכה. השכיחות הסטטיסטית של מקרי שטיון הזדקנות הם בערך אילו (לפי זכרון לא בדוק שלי): 55 אחוז שטיון אלצהיימר, 25 אחוז שטיון שבצי, 5 אחוז שטיון יעקובי, 15 אחוז סוגי שטיון אחרים. (שיטיון=דמנציה=ירידה דרסטית בכושר החשיבה). |
|
||||
|
||||
אין קשר בין האלצהיימר לשבץ של הדודה. אלה היו 2 דוגמאות שונות, שלדעתי אין בהן מה להפסיד. עם הקוראים הסליחה. (והדודה לא היתה עפרון חד במיוחד גם קודם. השינוי העיקרי הוא המגבלות המוטוריות. לא מבחינים בשינוי, מבחינה קוגניטיבית. מה שכן, בעקבות השבץ התגלה בה כשרון ציור). |
|
||||
|
||||
אבל, כמו שאפופידיס אמר, החיסון נמצא בניסויים משנות ה-90, ונוסה על שלל נסיינים בוגרים, ובואי נניח שהוא נמצא בטוח ומועיל, את לא חושבת שצריך לנסות אותו על אוכלוסייה של תינוקות\ילדים רגע לפני שמתחילים לחלק אותו בטיפת חלב? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |