שני פיתוחים ישראליים 3257
שיטה להמתת תאים נגועים באיידס באמצעות הנגיף עצמו ויצירת חומר קשיח זול ולא מזהם
חוקרים מן האוניברסיטה העברית פיתחו שיטה להשמדת תאים הנגועים בנגיף ה-HIV, זאת מבלי לפגוע בתאים שלא הודבקו. הדבר נעשה ע"י חסימת חלבון ה-REV המצוי בנגיף, שתפקידו להגביל את מספר העותקים של המטען הגנטי הנגיפי שהוא מחדיר לתא בגוף. עם חסימתו של החלבון עולה מספר העותקים המוחדרים לתא בודד משניים־שלושה ליותר מחמישה עשר, מה שגורם להמתת התא הנגוע בלבד. החוקרים, פרופ' אברהם לויטר, פרופ' אסף פרידלר, ד"ר אביעד לוין וד"ר צבי חיוקה פירסמו את ממצאיהם באוגוסט השנה בכתב העת המדעי "AIDS Research and Therapy".

הטיפולים למחלת האיידס הנפוצים כיום עוסקים במניעת העברת המחלה מאדם לאדם וכן בעיכוב היכולת של תאים נגועים להדביק תאים בריאים באותו הגוף, אך לא בקטילת התאים הנגועים, ולכן גם לא בריפויה המלא של המחלה.

עד כה הופעלה השיטה על תרביות של תאים אנושיים הנגועים ב-HIV1, שהוא הגירסה הנפוצה והמדבקת יותר של נגיף ה-HIV. לצורך השלב הבא של המחקר זקוקים החוקרים להשקעה של עד מיליון דולר.

פיתוח בתחום הנדסת החומרים: חוקרים ממכון וייצמן ומאוניברסיטאות בן־גוריון ותל־אביב פיתחו חומר המתואר על ידם כחומר האורגני הקשיח ביותר שיוצר אי פעם באופן מלאכותי. החומר קשיח כפלדה אך קל ממנה ואינו מזהם. הוא מתבסס על תרכובת הבנויה משתי חומצות אמינו, שמתארגנת מעצמה למבנים ננו־מטריים כדוריים בטמפרטורת החדר.

כבר כיום ישנו חומר אורגני קשיח שאינו מזהם – ננו־צינוריות פחמניות, אך עלות יצורו של זה היא עשרות אלפי דולרים לק"ג, לעומת החומר החדש שאמור להיות זול ולשמש ליצור מכוניות, מטוסים, חלליות, אפודי מגן ושתלים.

קישורים
דיווח ב"הארץ" על השיטה להשמדת תאים נגועים
מאמר ב- AIDS Research and Therapy
דיווח ב"הארץ" על פיתוח החומר הקשיח
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ולכותרות העיתונות הערבית 552522
ישראל טובחת בתאים חפים מפשע.
אייקון סרקזם 552610
הנדסת חומרים,פחחח... ממתי הנדסת חומרים נחשבת כתחום חשוב (נניח, לתת נובל על גילוי חומר אקזוטי)?
"נגועים באמצעות"? מה נהיה? 552711
לא ''נגועים באמצעות'' אלא ''המתת (תאים נגועים) באמצעות (הנגיף)'' 552714
לא ''נגועים באמצעות'' אלא ''המתת (תאים נגועים) באמצעות (הנגיף)'' 552742
אבל אבל
לפי גוף הידיעה, מדובר בכל זאת בטעות, שכן הכוונה היא להמתת (תאים נגועים בנגיף האיידס) ולא להמתת (תאים נגועים) באמצעות (נגיף האיידס). אני קראתי את הכותרת ופתחתי את המאמר בחיפוש אחרי אותו שימוש בנגיף האיידס (עצמו) כדי להמית תאים נגועים (בנגיף? במחלה אחרת?) והתאכזבתי כשגיליתי שמדובר בסה"כ בטעות בכותרת.
לא ''נגועים באמצעות'' אלא ''המתת (תאים נגועים) באמצעות (הנגיף)'' 552751
חסימת חלבון ה-REV גורמת לנגיף להעביר מטען קטלני (בצורת עודף עותקי הקוד הגנטי שלו) אל תוך התא הנגוע.
מה זה נקרא "הבנת הנקרא"? 552759
"עם חסימתו של החלבון עולה מספר העותקים המוחדרים לתא בודד משניים־שלושה ליותר מחמישה עשר, מה שגורם להמתת התא הנגוע בלבד"

"עותקים" – עותקים של הנגיף.
ה"המתה" היא באמצעות הנגיף כמו שאומרת הכותרת, ואומרים גם המאמר והידיעה המקושרת.
המממ.... 552760
בעיני הניסוח מטעה - יש פה מניפולציה על הנגיף כך שימית את התאים הנגועים, ולא שימוש בנגיף כמות שהוא. כותרת טובה יותר היתה 'שיטה להמתת תאים נגועים באיידס באמצעות מניפולציה על הנגיף'.
המממ.... 552765
או אפילו "המתת תאים נגועים באיידס באמצעות הנגיף עצמו" אחרת לא ברור במה התאים נגועים (hand of god?)
המממ.... 552767
ההצעה הזוכה!
אפשר להמשיך... 552770
אם רוצים לפצל שערות אז אפשר להמשיך: "תאים נגועים באיידס" או אפילו "נגיף האיידס" הם משפטים שגויים (או לפחות לא מדוייקים) כשלעצמם: "איידס" הלא היא תסמונת כשל חיסוני נרכש. התאים אינם נגועים בתסמונת, והנגיף אינו נגיף התסמונת. הנגיף הוא HIV, והתאים נגועים בנגיף או ב־HIV, לא ב"איידס".

ולמרות כל אלו, אני הצלחתי "לפענח" את הכותרת בלי להתעכב על כך יתר על המידה. אפשר לתהות האם רוב הקוראים הבינו או התבלבלו, אבל דיבור על "תאים נגועים באיידס", הגם שאינו מדוייק מבחינה מדעית ברור למדי לרוב הקוראים, וכן גם כנראה ההמשך - מקריאת הכותרת די ברור במה התאים נגועים...

אמנם באופן עקרוני (ואפילו מעשי) ניתן לטפל בתאים הנגועים בצרה אחת באמצעות צרה אחרת, אבל בכל זאת "הקורא הסביר" מבין את הכוונה.
קצוות מפוצלים זה כולרה 552793
בכל מקרה, נשמע כמו טיפול מבטיח.
רצון חופשי 552772
אתה מבטא כאן תפיסה חברתית לפיה הווירוס אינו אלא תוצר מתחייב של סביבתו. אני חושב שמגיע לו קצת יותר קרדיט מזה - הרי ההשפעה שהוא עובר במקרה זה אינה מוחקת את זהותו (הקוד הגנטי שלו) אלא רק דוחפת אותו להבליט צדדים קיימים באישיותו ולמתן אחרים, כפי שעושה כל סביבה כימית טבעית בה הוא מצוי במהלך קיומו. בכל מקרה, המילה ''באמצעות'' אמורה לבטא את זה שהוא משמש רק ככלי המופעל ע''י כוחות גדולים ממנו.
רצון חופשי 552838
כמו כולנו.
רצון חופשי 552839
קראת לי וירוס?
רצון חופשי 552865
לא היתה לו ברירה אחרת.
תגלית חשובה? 553067
מעניין מדוע הצוות מהאוניברסיטה העברית פרסם את המאמר כתב עת חלש כל כך (מדד השפעה של 2.54). זה במיוחד חשוד כי לאברהם לויטר, ראש הצוות, יש כבר למעלה ממאה מאמרים, רבים מהם בכתבי עת נחשבים. אני לא יכול לשפוט את חשיבות המחקר שלהם, אבל פרסום בכתב עת חלש יכול להעיד על בעיות וחוסר-בהירויות במחקר ודעות חלוקות בנוגע לחשיבותו.
תגלית חשובה? 553185
למרות שבאופן כללי אני מסכים איתך, כבר יצאו פרסי נובל מעבודות שפורסמו בעיתונים פחות נחשבים (ע''ע הרשקו וצ'חנובר).
תגלית חשובה? 553194
המאמר המקורי של בלק ושולס, שהתחיל את העבודה שלימים זיכתה את שולס בנובל בכלכלה (בלק נפטר קודם לכן), נדחה בהתחלה מכמה כתבי-עת. איזה עוד סיפורים כאלה יש?
תגלית חשובה? 553233
בנוסף למאמרים של הרשקו וצ'חנובר, שפורסמו בעיתונים פחות נחשבים (פרס נובל בכימיה), העבודה של קארי מוליס נדחתה ע''י העיתונים המובילים (פרס נובל לכימיה, אבן היסוד של הביולוגיה המולקולרית מאז). בארי מרשל ורובין וורן זכו בעיקר ללעג על העבודה שלהם, עד שהתברר שצדקו (פרס נובל ברפואה, גילוי החיידק הגורם לאולקוס). אני בטוח שיש עוד, אם כי הבקיאות שלי בסיפורים מאחורי הפרסים היא מעטה. אני כן רואה הרבה עבודות שמתפרסמות הרבה מתחת לאיפה שיכלו (ולהפך).

ד''א, זו לא ביקורת על העורכים. העבודה של עורך בעיתון מוביל נראית לי כמעט בלתי אפשרית. להבין כצופה מהצד מה החשיבות של (עוד) תוצאה בתת-תחום ספציפי, נראה לי קשה מאוד.
תגלית חשובה? 553264
קיים הסיפור על לאונרד ססקינד שנתקע במעלית בשנות ה-‏70 עם מארי גל-מאן. על מנת להעביר את הזמן, האחרון שאל את הראשון על מה הוא עובד כרגע. לאונרד ענה שהוא בודק דרך ליצג חלקיקים בעזרת אובייקט מתמטי המתנהג כמו מיתרים או רצועות גומי. מארי גל-מאן החל לצחוק בקול רם ומתגלגל.

באחד הראיונות עם ססקינד הוא גם מתאר איך הוא הרגיש לאחר הגשת המאמר (ציפיה שיכריזו עליו כעל האינשטיין הבא) והאכזבה בעקבות הדחיה שקטלה את איכות המאמר (וגררה הרגשת דכאון עמוק ושתיה לשוכרה).
תגלית חשובה? 553374
במבט לאחור, גל-מאן צדק‏1.

1 הח"מ אינו פיזיקאי.
תגלית חשובה? 553424
אתה מגזים.

למרות הבעיות המהותיות בתאוריה (קושי ביצירת ניבויים אמפיריים וחוסר בהצעות פרקטיות לביצוע בדיקות), גם המתנגדים הנלהבים ביותר לתאוריה מסכימים שהיא העלתה רעיונות מעניינים ומאתגרים חדשים, שיש סיכוי שימצאו את דרכם (לפחות בחלקם) ל-TOE עתידית.

1 כנ"ל.
תגלית חשובה? 553429
לעניות דעתי (וכאן זו באמת עניות), מיתרים‏1 לא מהווה תאוריה. נער הייתי ולימדוני שתאוריות מדעיות, להבדיל מתאוריות קונספירציה, בנויות מהשערות, שהניבה ניבויים, שאומתו. כך למשל MOND לא רק הסבירה את יחס טולי-פישר, אלא גם הניבה תחזיות שאומתו לגבי פער המסות בגלקסיות דלילות.

מיתרים זה אוסף של השערות, אחת לכל תוצאה אפשרית של כל ניסוי שנערך או יערך.

רעיונות מעניינים - אולי. פיתוחים מתמטיים מרחיקי לכת, שאולי ימצאו (גם) שימושים אחרים - בטח. תאוריה פיזיקלית - קודם צריך לראות תחזיות רציניות שהתממשו.

"זה לא משנה כמה התיאוריה שלך יפה, זה לא משנה כמה אתה חכם. אם היא לא מתיישבת עם הניסוי, היא שגויה." - ריצ'רד פיינמן

"This isn't right. This isn't even wrong." - Wolfgang Pauli

1 שבינתיים הפכה לעל-מיתר, כדי לתקן סתירות פנימיות.
תגלית חשובה? 553431
תזכורת לטובת שני קוראינו החדשים: הדיון על המחלוקת בין המדענים בנושא
תגלית חשובה? 553439
מי חדש? :)

תודה. הצלחתי לפספס את המאמר המקסים הזה.
תגלית חשובה? 553434
1 לסופרסימטריה - ממנה תורת "העל-מיתרים" קיבלה את ה-"על" שלה - יש זכות קיום גם בלי קשר לתורת המתרים.

ולגבי גל-מאן, למיטב ידעתי הוא דווקא תמך במחקר בתורת המתרים, ורק בזכות תמיכתו - ולמרות דעתו של פיינמן בעניין - ג'ון שוורץ נשאר בקל-טק ("מיטב ידעתי" נסמך על זכרוני מהספר החמוד "הקשת של פיינמן" מאת לאונרד מלודינו, שלאחרונה גם כתב להוקינג את ספרו חדש).
תגלית חשובה? 553438
גם אני נער הייתי וגם במרתפי הסתתרו דרקונים.

אני מצטער שאני חוזר על עצמי, אבל אתה סתם מגזים. תאוריה מדעית (כולל פיזיקלית) יכולה להיות שגויה, מאוד בעייתית, במחלוקת, מבטיחה אך עדיין לא מאוששת מספיק במסגרת הנסיונית ולמרות כל זאת להיות תאוריה מדעית (עם סטטוס של תאוריה בעייתית או "לא מקובלת"). לא צריך להבהל. מספיק להתנהג בזהירות ובשיקול דעת. אם התאוריה תמשיך לתסכל במישור האמפירי‏1, סביר להניח שהיא תזנח מחוסר עניין ומחוסר התקדמות (גם אם לא תופרך).

הבעיות המהותיות של העל-מיתר‏2 במישור האמפירי הן מן המפורסמות ואתה לא מחדש בכך דבר. גם החוקרים המובילים בתחום מודעים לבעיות ולא מציגים את התאוריה כמוכחת ומקובלת (בניגוד ל"מודל הסטנדרטי"‏3, למשל). המחקר התאורתי בנושא זה עדיין מתבצע במסגרת המחקר המדעי ו-SST היא כן ענף חקירה בפיזיקה תאורתית (למרות הבעיות). השימוש שלך במושג "לא תאוריה" הוא מאוד מוזר בעיני. השימוש שאתה עושה במושג עלול לעורר את החשד שהשיטה המדעית מתבצעת באמצעות האלגוריתם הבא: 1) לא תאוריה. 2) אימות במעבדה. 3) כן תאוריה. 4) ... 5) Profit!

1 לתורת המיתרים *כן* יש אוסף של טענות אמפיריות. חשוב לזכור שחלק מהבעיות הן אמנם מהותיות, אבל חלק מהבעיות הן או בעיות פרקטיות או טענות שעדיין לא אוששו אך עם פוטנציאל לאישוש (גם בימנו אנו, באמצעות LHC, למשל).
2 שבינתיים הפכה ל - M-Theory, כדי לאחד מספר וריאציות תחת אותה קורת גג.
3 עם הבוזון היגס החמקמק שבו.
קינטור עצמי 553440
(מן הסתם: במושג "מוכחת" אני מתכוון לבעלת ניבויים אמפיריים שאומתו. אני לא מתכוון להוכחה במובן המתמטי/לוגי)
תגלית חשובה? 553516
הויכוח בינינו הוא סמנטי, לדעתי מה שאתה הגדרת (מרתק, מעניין, מבטיח אבל עדיין לא הניב ניבויים שאוששו) זה היפותזה. לא סתם נתתי את MOND כדוגמא, הרוב המוחלט של המומחים בתחום לא חושבים שישנו סיכוי סביר שהתאוריה נכונה. ישנם כאלו שחושבים שהיא כבר הופרכה. אבל עדיין יש ניבויים שאוששו, ישנם ניבויים נוספים שלא אוששו וישנם ניסויים (פשוטים, אם כי יקרים; כאלו שאין כל ספק איך לממש אותם) שיכולים לפסול את התאוריה לחלוטין.

מכאן שהאלגוריתם הנכון הוא:
1. היפותזה 2. בדיקה במעבדה. 3. תאוריה 4. מאמר באייל. 5. Profit!
תגלית חשובה? 553522
עם ההצגה הזו של הדברים אני מסכים לחלוטין. זו הסיבה שאמרתי שאתה מגזים ולא אמרתי שאתה טועה.

שמעתי יותר מידי טענות שמדובר בפסאודו מדע וקראתי יותר מידי בלוגרים טרחנים שמתארים איזו כת חדשה שמתסובבת במסדרונות האוניברסיטאות הנחשבות ביותר ומבזבזת זמן (וכסף) על שטויות. לכן, אני חושב שצריך להזהר בסמנטיקה. ההיפותזות ב-SST נעשות במסגרת הדיסציפלינה של הפיזיקה התאורתית. מדובר במדע. מידת ההצלחה זה כבר סיפור אחר.
תגלית חשובה? 553497
טוב, אם היית מכיר את מיירון שולס היית מבין למה הוא נדחה. (ולפי מה שמספרים לי, אז הוא היה עוד הרבה יותר מעצבן מעכשיו)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים