|
||||
|
||||
לעניות דעתי (וכאן זו באמת עניות), מיתרים1 לא מהווה תאוריה. נער הייתי ולימדוני שתאוריות מדעיות, להבדיל מתאוריות קונספירציה, בנויות מהשערות, שהניבה ניבויים, שאומתו. כך למשל MOND לא רק הסבירה את יחס טולי-פישר, אלא גם הניבה תחזיות שאומתו לגבי פער המסות בגלקסיות דלילות. מיתרים זה אוסף של השערות, אחת לכל תוצאה אפשרית של כל ניסוי שנערך או יערך. רעיונות מעניינים - אולי. פיתוחים מתמטיים מרחיקי לכת, שאולי ימצאו (גם) שימושים אחרים - בטח. תאוריה פיזיקלית - קודם צריך לראות תחזיות רציניות שהתממשו. "זה לא משנה כמה התיאוריה שלך יפה, זה לא משנה כמה אתה חכם. אם היא לא מתיישבת עם הניסוי, היא שגויה." - ריצ'רד פיינמן "This isn't right. This isn't even wrong." - Wolfgang Pauli 1 שבינתיים הפכה לעל-מיתר, כדי לתקן סתירות פנימיות.
|
|
||||
|
||||
תזכורת לטובת שני קוראינו החדשים: הדיון על המחלוקת בין המדענים בנושא |
|
||||
|
||||
מי חדש? :) תודה. הצלחתי לפספס את המאמר המקסים הזה. |
|
||||
|
||||
1 לסופרסימטריה - ממנה תורת "העל-מיתרים" קיבלה את ה-"על" שלה - יש זכות קיום גם בלי קשר לתורת המתרים. ולגבי גל-מאן, למיטב ידעתי הוא דווקא תמך במחקר בתורת המתרים, ורק בזכות תמיכתו - ולמרות דעתו של פיינמן בעניין - ג'ון שוורץ נשאר בקל-טק ("מיטב ידעתי" נסמך על זכרוני מהספר החמוד "הקשת של פיינמן" מאת לאונרד מלודינו, שלאחרונה גם כתב להוקינג את ספרו חדש). |
|
||||
|
||||
גם אני נער הייתי וגם במרתפי הסתתרו דרקונים. אני מצטער שאני חוזר על עצמי, אבל אתה סתם מגזים. תאוריה מדעית (כולל פיזיקלית) יכולה להיות שגויה, מאוד בעייתית, במחלוקת, מבטיחה אך עדיין לא מאוששת מספיק במסגרת הנסיונית ולמרות כל זאת להיות תאוריה מדעית (עם סטטוס של תאוריה בעייתית או "לא מקובלת"). לא צריך להבהל. מספיק להתנהג בזהירות ובשיקול דעת. אם התאוריה תמשיך לתסכל במישור האמפירי1, סביר להניח שהיא תזנח מחוסר עניין ומחוסר התקדמות (גם אם לא תופרך). הבעיות המהותיות של העל-מיתר2 במישור האמפירי הן מן המפורסמות ואתה לא מחדש בכך דבר. גם החוקרים המובילים בתחום מודעים לבעיות ולא מציגים את התאוריה כמוכחת ומקובלת (בניגוד ל"מודל הסטנדרטי"3, למשל). המחקר התאורתי בנושא זה עדיין מתבצע במסגרת המחקר המדעי ו-SST היא כן ענף חקירה בפיזיקה תאורתית (למרות הבעיות). השימוש שלך במושג "לא תאוריה" הוא מאוד מוזר בעיני. השימוש שאתה עושה במושג עלול לעורר את החשד שהשיטה המדעית מתבצעת באמצעות האלגוריתם הבא: 1) לא תאוריה. 2) אימות במעבדה. 3) כן תאוריה. 4) ... 5) Profit! 1 לתורת המיתרים *כן* יש אוסף של טענות אמפיריות. חשוב לזכור שחלק מהבעיות הן אמנם מהותיות, אבל חלק מהבעיות הן או בעיות פרקטיות או טענות שעדיין לא אוששו אך עם פוטנציאל לאישוש (גם בימנו אנו, באמצעות LHC, למשל). 2 שבינתיים הפכה ל - M-Theory, כדי לאחד מספר וריאציות תחת אותה קורת גג. 3 עם הבוזון היגס החמקמק שבו. |
|
||||
|
||||
(מן הסתם: במושג "מוכחת" אני מתכוון לבעלת ניבויים אמפיריים שאומתו. אני לא מתכוון להוכחה במובן המתמטי/לוגי) |
|
||||
|
||||
הויכוח בינינו הוא סמנטי, לדעתי מה שאתה הגדרת (מרתק, מעניין, מבטיח אבל עדיין לא הניב ניבויים שאוששו) זה היפותזה. לא סתם נתתי את MOND כדוגמא, הרוב המוחלט של המומחים בתחום לא חושבים שישנו סיכוי סביר שהתאוריה נכונה. ישנם כאלו שחושבים שהיא כבר הופרכה. אבל עדיין יש ניבויים שאוששו, ישנם ניבויים נוספים שלא אוששו וישנם ניסויים (פשוטים, אם כי יקרים; כאלו שאין כל ספק איך לממש אותם) שיכולים לפסול את התאוריה לחלוטין. מכאן שהאלגוריתם הנכון הוא: 1. היפותזה 2. בדיקה במעבדה. 3. תאוריה 4. מאמר באייל. 5. Profit! |
|
||||
|
||||
עם ההצגה הזו של הדברים אני מסכים לחלוטין. זו הסיבה שאמרתי שאתה מגזים ולא אמרתי שאתה טועה. שמעתי יותר מידי טענות שמדובר בפסאודו מדע וקראתי יותר מידי בלוגרים טרחנים שמתארים איזו כת חדשה שמתסובבת במסדרונות האוניברסיטאות הנחשבות ביותר ומבזבזת זמן (וכסף) על שטויות. לכן, אני חושב שצריך להזהר בסמנטיקה. ההיפותזות ב-SST נעשות במסגרת הדיסציפלינה של הפיזיקה התאורתית. מדובר במדע. מידת ההצלחה זה כבר סיפור אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |