 |
מסתמן מחסור ברופאים ובאחיות בישראל | 3226 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ב2006 לא היה מחסור תגובה 385042 ב2007 לא היה מחסור תגובה 465014 ב2008 לא היה מחסור תגובה 488654 ב2009 נמאס ליובל לענות, אבל מה, תוך שנתיים כמה מחסור כבר יכול להיווצר? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, ראשית אין "מחסור ברופאים" מעבר לפינה - יש (ויהיה) מחסור בהתמחויות מסוימות. כמו כן, לפי "הארץ" המחסור הכללי ברופאים יתחיל רק עוד כארבע-חמש שנים, ויתגבר. יובל אמנם כתב "43 שנים", אבל "על פי חישוב שבצעה הועדה" הדבר יתרחש לפני כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר: גם ב2010 לא היה מחסור תגובה 546616 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרו, היום יש מחסור בתחומים מסויימים (על מחסור במרדימים מדברים כבר שנים) ואין מחסור כללי. בעוד כמה שנים, יהיה כנראה מחסור ברופאים. מכיוון שאין מחסור באנשים המעוניינים ללמוד רפואה, אלא לכל היותר ישנה בעייה של תקציבים מועטים או מתקנים לא מתאימים למספר גבוה יותר של סטודנטים. הפתרון הקל הוא לפתוח את מגמת ''רפואה לעשירים'' באחת המכללות, בה יממנו הסטודנטים את לימודיהם בעצמם וישא''ק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יכולים גם ללמוד רפואת-עשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מטעה במספרים המיצרפיים הללו. יש מחסור במיטות אם משווים לאירופה - מיטות ל-1000 תושבים.יש תקנים נמוכים של אחיות וכמובן שיש מחסורים נקודתיים של רופאים שנובעים ממחסור במיטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד מחסור ברופא נובע ממחסור במיטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקני הרופאים קשורים לגודל בתי החולים- מספרי מיטות. אם יש מחסור במספרי המיטות אז יש גם מחסור ברופאים. תקני הרופאים אינם נקבעים על פי התפוסה של מיטות במסדרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי האמור באתר ההסתדרות הרפואית (http://www.ima.org.il/mainsite/viewcategory.aspx?Cat...) אתה צודק לחלוטין: "המצב הקיים היום מלמד על פער בין המיטות בתקן למיטות בפועל. דהיינו: בעוד מספר המיטות בפועל בכל מחלקה הנו בשיעור של מעל ל-100% מהתקן הראוי, הרי שכמות כוח האדם אינה גדלה בהתאם, שכן, זו האחרונה נקבעת על ידי "מספר המיטות התקניות". התקינה הפכה להיות "פיקציה". מספר תקני כוח האדם קשור אך ורק לאותן מיטות ש"אושרו" והמציאות, בה מספר המיטות גבוה בהרבה, אינה באה לידי ביטוי. כתוצאה מכך, הרופאים אחראים על חולים רבים יותר, ובמקום שכל רופא יהיה אחראי לעד 5-6 חולים (במחלקה בת 38 מיטות), הרי שבפועל הרופא אחראי על 11 חולים ולמעלה מכך". הופתעתי מעט. בשנים האחרונות הזדמן לי לבקר כמה וכמה פעמים בתל השומר ובאיכילוב, כשהתפוסה בהם הייתה מעט מעל הממוצע (היינו לא בַּשיא של ראשית החורף), ועל אף המחסור החמור במיטות, שלא אחת גרם לשחרור מוקדם מדי, לא ניכר שהרופאים כורעים תחת העומס יותר מהמקובל במקצוע, ואולי הבעיה היא במה שמקובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה של איציק אולי נכונה, אבל לא רלוונטית לידיעה, שעל פיה לא מכשירים מספיק אנשי צוות רפואי בארץ. זה פשוט מחסור מסוג אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי היא שהמספרים המיצרפיים לפעמים חסרי משמעות ללא פילוחים וניתוחים מעמיקים יותר. הם מזכירים את האיש שטבע בבריכה בעלת עומק ממוצע של 30 ס"מ. אני נזכר בראיון התוקפני שעברה שלי יחימוביץ אצל לונדון וקירשנבאום (על ידי לונדון כמובן, כשדיברה על שכר המורים הוא הטיח בה שמורה ממוצע משתכר מעל 7000 ש"ח לחודש. אם היו דנים על השכר של העיתונאים והיא היתה מציגה את ההשפעה ההרסנית שיש לשכר הנמוך של עיתונאים רבים, היה לונדון מטיח בה את השכר הממוצע (השכר שלו ושלה מושכים את השכר הממוצע כלפי מעלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גם לאסף) הבנתי את הקשר בין מספר המיטות למחסור בתקני רופאים, אבל עדיין לא הבנתי מה הקשר בין מספר המיטות ובין המחסור ברופאים בארץ (שאליו מתייחסת הידיעה ואותו מבקשות ההצעות לפתור). הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה והכשרת ''סייעת לאחות'' לא יגדילו את מספר המיטות. בהינתן אותו מספר מיטות, הם יגדילו לכל היותר את מספר המובטלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקצוע הרופא הוא מקצוע יציב מאוד - תמיד יש לו דרישה, והאבטלה נמוכה. בכלל, הבטחון התעסקותי גבוה מאוד, שני אולי למקצועו של הקברן. אבל המחסור הוא ברופאים בהתמחויות מסויימות, ואכן ככאשר התקנים נמוכים - הם נמוכים במחלקות ספציפיות הללו, למשל: פנימית. ואכן, הדבר גורר עומס על הפנימאים, מה שגורר פחות רופאים המעוניינים להתמחות בפנימית, מה שמקטין את כמות / איכות הרופאים הפנימיים, שגורר עוד עומס וחוזר חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מקצועו של הקברן כבר לא בטוח בימינו, יש כל מיני ליצנים שמצווים את גופתם למדע או לשריפה ופוגעים בפרנסתם של קברנים תמימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין הבעיה והגורמים לה לבין הפתרונות המוצעים. אמנם תקן המיטות לא נמנה עם הסיבות למחסור ברופאים לפי הידיעה בהארץ, אך גם התייחסות של ממש למחסור בסטודנטים אין שם. ''הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה'' והמקצוע החדש ''סייעת לאחות'' הם הפתרונות להזדקנות הרופאים, לנטישת המקצוע, לעזיבת רופאים לחו''ל, לירידה בקצב עליית רופאים ארצה ולתרבות משפטית של רפואה מתגוננת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן פועל כאן סיפור הרשלה והסוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללמד בהדרגה את הסוס להתקיים בלי אוכל (בסוף הסוס מת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשהסוס מת הקמצן אומר ''אוי חבל, עד שהרגלתי אותו להסתדר בלי אוכל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מכיר את האופן בו מתנהלים בתי חולים אתה צריך לדעת שכשיש עומס חולים, מי שכורע תחת הנטל הן האחיות ולא הרופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא ייתכן שזו הבעיה: הרי מס' המיטות איננו קשור מס' הרופאים הראויים לשמם ומעויינים בעבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בעיה שונה. כמוכן עומס גדול יחסית של חולים יכול להוריד את המוטיבציה של הרופאים. תזכורת למה שרופאה מרדימה אחת עשתה (גם) בגלל העומס: וחוץ מזה, שאר הרופאים אינם מרובעים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם ודאי לא המרובעים של כיאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרופאה הזו לא עשתה זאת בגלל העומס. היא השתתפה בניתוח הזה כהשלמת הכנסה ולא כחלק מתפקידה במחלקה כלשהי (הניתוח היה באסותא ולא בבית חולים צבורי), ועל פי הזכור לי מהמשפט קראה בערב הקודם איזה ספר עד שלוש לפנות בוקר. חוץ מזה, עומס עשוי להיות סיבה להירדמות בטעות, אבל לא להליכה לישון באמצע הניתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמכונה "כוח עזר" זה לא "סייע[/]ת לאחות, שידרוש שלושה חודשי הכשרה ועיקרו יהיה פעולות טיפול בסיסיות בחולים כגון רחיצה והאכלה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כח עזר מבצע את פעולות הרחיצה והאכלה. הייחוד הוא ''...וכן מדידת לחץ דם ומדדים נוספים, בעיקר במחלקות פנימיות וגריאטריה''. מעין רמת ביניים בין כח-עזר לאחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי שמכיר את מערכת הבריאות יודע שהמצב השנה אינו שונה בהרבה מהמצב בשנה הקודמת ושחלק גדול ממצוקות מערכת האשפוז, בהן פערים בין מרכז לפריפריה, מחסור בתקנים ומחסור ברופאים במקצועות מסויימים הם עתיקי יומין. אז מה קרה בקיץ האחרון? העיתוי לא מקרי. מדובר למעשה בקמפיין מתוזמן היטב שמיועד להשפיע בעיקר על אנשי משרד האוצר." (מיטל יסעור בית-אור - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3917038,00.h...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז במילים אחרות, המצב חמור כבר הרבה זמן, אבל עכשיו אפשר גם לשבות כדי לשפר שכר? אם זה מה שיביא את שיפור המצב, לא ממש אכפת לי שזה 'מתוזמן היטב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, מה עוד שאני רואה קשר מועט בלבד בין מסקנות הוועדה למועדים המוזכרים בכתבה, ובראשם תפוגת ההסכם הקיבוצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה ראיון בטלויזיה הסביר מישהו שהבעיה היא שאין מספיק מתמחים ולא שאין מספיק מומחים. לרופאים אין אינטרס שיהיו יותר רופאים אלא יותר מתמחים (מזכיר קצת את עורכי הדין), מאחר הצהריים ועד הבוקר המומחים מתפנים לרפואה פרטית ואילו המתמחים נושאים בכל הנטל בשירות הבריאות הציבורי. הוא נתן לדוגמא מחלקה באורטופדיה- יש חמישה מומחים וחמישה מתמחים, עוד חמש שנים המתמחים יהפכו למומחים אבל אין צורך במחלקה בעשרה מומחים ואף אחד לא ישלם עבור עשרה מומחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הדיוק: חסרים רופאים שיעשו תורנויות במחלקות. אפשר לפתור את הבעיה הזאת בצורה אדמיניסטרטיבית - להקצות תקנים לרופאים תורנים, בשכר שישתלם למספיק אנשים. הרופאים האלה יבואו רק לתורנות, שתמשך כ-16 שעות במקום 30, מה שצפוי לשפר את תפקודם. במילים אחרות - לתת לרופאים לעבוד במשמרות. לפני הרבה שנים אחיות בתי החולים היו עובדות בסבב: שבוע משמרת לילה, שבוע משמרת ערב, שבוע משמרת בוקר. כשהיה משבר גדול שינו את הכללים: היום האחיות עובדות במשמרות גמישות, כולל הרבה משרות חלקיות, ומקבלות שכר לפי המשמרת. החשוב הוא שלא רק העלו שכר, אלא גם עשו את השינוי הארגוני. המחסור באחיות היום הוא מסיבות אחרות. גם מחסור בתקנים וגם האפשרויות הרבות יותר שעומדות בפני נשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך פותרים את זה אצל הגויים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי אילו גויים. אפשר לפתור ע''י מעבר לשיטת ביטוחי הבריאות הפרטיים (כמו בארה''ב). אפשר לאפשר ''שירותי רפואה פרטיים'' במסגרת השירות הציבורי (משהו כמו שירות פרימיום). אפשר לפתוח יותר מקומות בבתי הספר לרפואה. אפשר לייבא רופאים (כלומר להעניק להם סל קליטה, הטבות מס, מעמד תושבות קבע מיידי ואזרחות מהירה וכד'). אצלנו למשל עושים ''ריגשי'' ליהודי הגולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי, איך פותרים את הבעיה שאין מי שיעשה תורנויות? בחו"ל גם רופאים מומחים עושים תורנויות בלילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשיון לרפואה בישראל דורש ידיעת עברית ברמה שוטפת או כמעט שוטפת,1 שזו בעיה לא קטנה אם רוצים "לייבא" רופאים. 1ואם אני טועה, אשמח מאד שיתקנו אותי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעט רופאים הגיעו הנה מחבר המדינות בלי לדעת עברית, ותוך שנה-שנתיים השלימו מספיק מהפער כדי לעבוד כאן בהצלחה. אני מאמין שרופא דובר אנגלית יצליח גם הוא להסתדר (בוודאי אם מדובר בתחומים כמו הרדמה שדורשים מינימום תקשורת עם המטופל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני לא בטוחה אם בגיל מסוים קל כל כך לרכוש שפה ברמה שמספיקה כדי (א) לעבור מבחן מקצועי ו(ב)לתקשר עם מטופלים. מעבר לכך, ללמוד שנתיים-שלוש את השפה ברמה גבוהה מספיק זה פתרון אפשרי למי שרוצה להגר לישראל בכל מקרה, אבל הרבה פחות רלוונטי (עד כדי חסם) למי שמוכן לבחון את הרעיון לתקופה מסויימת ואחר כך לראות (חסם שלא קיים עבור רופא מערבי דובר אנגלית במדינות כמו קנדה, אוסטרליה, ארצות הברית או בריטניה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הראשית - הרבה רופאים דוברי רוסית עשו את זה. כמובן, אם את מגדירה ''גיל מסוים'' כחמישים ומעלה אז זה יותר קשה (אם כי אני מכיר גם דוגמאות כאלה). שנית, ההנחה שלי היא שאם מייבאים לכאן רופאים אז העסק כולל תקופת הכשרה (שנה, נניח) בתשלום מלא ומתן אפשרות להתאזרחות. מובן שלרופא מערבי דובר אנגלית קל יותר במדינות דוברות אנגלית, אבל אני לא משוכנע שמדובר דווקא על רופאים מערביים ודווקא על רופאים שאנגלית היא שפתם הראשונה או העיקרית. גם בהודו וגם במזרח אירופה, למשל, אפשר למצוא רופאים ברמה מקצועית טובה שמעונינים לקבל שכר מערבי (כמובן, השכר שיוצע כאן צריך לעמוד בהגדרה הזו) ולא יצליחו בקלות לקבל אישור עבודה במדינות דוברות האנגלית. אם כאן מציעים להם שכר נאות והכשרה על חשבון המדינה, יש לדעתי סיכוי להביא אותם לכאן - כמובן, אם מחליטים שהחלופה הזו עדיפה על השקעה בהכשרת ישראלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הנקודה - רופא זר שחושב לעבוד בישראל צריך לקחת בחשבון הגירה מלאה. הוא לא יכול, למשל, להחליט שהוא מגיע לתקופה קצובה (חמש, שש שנים)1 כי זה פשוט לא משתלם. אבל יכול להיות שמדובר במספר נמוך עד כדי אזוטרי של מקרים גם אם תהיה דרך להתגבר על המכשול הזה, כך שזה לא ממש רלוונטי. 1 במהלכן ייתכן ויתפתה/יפותה להשאר ולהתאזרח מסיבות שונות ומשונות (או שלא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על רופא זר שהיגר לארץ והתאזרח בה. הסיבה השונה והמשונה שלו היתה, שבחו''ל חייבו אותו לעשות תורניות גם בשבת, והוא לא רצה להמשיך לחלל שבתות. בארץ, לעומת זאת, רופא יהודי דתי יכול לעשות תורנויות שבת מבלי לחלל שבת, כי כאן הוא מציל חיים של יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם אפשר לעשות מזה עסק - יהודי של שבת. כלומר יהודים שיסכנו את עצמם בשבת כדי לוודא שהרופאים הדתיים בתורנות באמת נחוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא להגזים, הנימוקים ההלכתיים הסטנדרטיים להצלת חיו של גוי מביכים גם בלי התייחסות לרוצחים בדם קר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, הרבה רופאים ישראלים למדו באיטליה (יהודים) ובגרמניה (ערבים). רובם ודאי לא הכירו את השפה טרם לימודיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל (א) מדובר על אנשים צעירים (בדרך כלל) ו(ב)הייתה להם מטרה חשובה מספיק כדי להתאמץ עבורה. רופא שיהיה מוכן לעבוד בישראל חמש שש שנים (רילוקיישין סטייל) לא יהיה מוכן בהכרח להגיע לכאן במטרה להשתקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעטים המקצועות בהם אדם הולך לארץ אחרת לתקופה של חמש-שש שנים כדי לעבוד בלי שיש לו כוונה להשתקע שם (כרגע לא ניקח בחשבון עובדי כפיים אלא בעיקר מקצועות חפשיים). תקופה של חמש-שש שנים היא תקופה שבה אדם בונה חיים וקריירה במקום כלשהו, הוא עשוי להקים בה משפחה ולגדל ילדים (או, אם יש לו כבר ילדים, הם יתמקמו עמוק מאד במקום החדש בתקופה כזו) ואדם לא עושה השקעה כזו מתוך מגמה של "ננסה ונראה". לי נראה ברור שיבוא רופאים מחייב השתקעות שלהם בארץ; אם יחשוב מישהו לפעול בכיוון הזה הוא יצטרך להשקיע בהתאם, וכאמור - יש מקומות בעולם בהם יש רופאים שעשויים להיות מעונינים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרים אנשים שעושים רילוקיישן לתקופה קצובה? אתה מתייחס למצב של אדם צעיר (יחסית), אבל לא נשמע לי מופרך שאדם בן חמישים, שילדיו כבר בוגרים (בהנחה שיש לו כאלה), ירצה לעבוד מספר שנים במדינה אחרת, בהנתן התנאים הנכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתקופה של חמש-שש שנים? די חסרים. אני מכיר אנשים שנמצאים ברילוקיישן של שנתיים-שלוש, ומאלה שאני הכרתי מי שנשאר שם יותר בדרך כלל כבר לא חזר. אגב, רילוקיישן הוא דבר שמשאיר אותך מחובר חזק למקום ממנו יצאת - בדרך כלל אתה ממשיך לקבל ממנו את המשכורת, יש לך ויזה זמנית שלא מאפשרת לך לעבוד איפה שאתה רוצה ולהשאר כמה שאתה רוצה, והחיים שלך בנויים כך שתחזור בבוא המועד (שוכרים לך דירה ואולי גם אוטו, בן/בת הזוג עובדים בעבודה זמנית או בכלל לא וכו'). כל זה לא עובד כשאתה בא לתקופה ארוכה. רופא בן חמישים הוא מומחה ותיק ובכיר שאין לו סיבה מיוחדת ללכת להלחם מחדש על המעמד שלו במקום זר. בכלל, בגילאים האלה אנשים לא נוטים לעשות שינויים דרסטיים מהסוג הזה אם הם לא מוכרחים. חוץ מזה, גם אדם עם ילדים בוגרים עשוי להיות קשור אליהם או לנכדים (או להורים הזקנים שלו), שלא לדבר על בן/בת הזוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר נותנים תקופת הכשרה של שנה בתשלום מלא (ומערבי), ומקבלים בתמורה רופא שאין לו מחוייבות גדולה לארץ הקודש מחד, וייתכן שייכשל בהכשרה מאידך. הרי שיותר זול כנראה להגדיל את מכסת הסטונדטים לרפואה, שמשלמים על הזכות ללמוד, ויש להם מחוייבות יחסית גדולה למדינה. להביא רופא זר ולממן אותו במשך שנה בה הוא לומד עברית, 10000 שקל בחודש נניח (משכורת והכשרה). כמה עולות 5 שנות הכשרה של סטודנט לרפואה(בניקוי שכר הלימוד)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שהכשרת ישראלים לא זולה בהרבה, אבל יש לה יתרונות אחרים. יבוא עובדים צריך להיות פתרון רק למצבים נדירים ובאופן זמני, ואם אנחנו רואים שבטווח הארוך יש פער בין יכולת ההכשרה של רופאים לבין הצורך אז צריך להגדיל את יכולת ההכשרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה מתקצבת ב29 א"ש לשנה1, כלומר בערך 150 א"ש (ללא שכר לימוד). למיטב ידיעתי הסכום הזה לא מכסה את העלות המלאה למערכת, שחלקה נספג ע"י האוניברסיטה וחלקה (אני חושב שהארי, אבל אין לי נתונים) ע"י בתי החולים. קצת קשה גם לתמחר, מה עלותו של ראש מחלקה שמבלה שעה בהסברים לקבוצת סטודנטים ? האם זו עלות הניתוח הפרטי שהוא יכל לעשות באותו הזמן (שזה בקלות יכול להיות שכר הלימוד השנתי של אחד מהם), או שהמדינה כבר משלמת לו משכורת והעלות השולית פה היא אפס ? אני חושב שהערכה של 300 א"ש לחמש שנים (למה חמש ? הורדת את השנה שהרופא לומד עברית ?) היא שמרנית. בלי שום קשר, אני חושב שראוי למדינה להעמיד מערכת רפואה מפוארת, כמו שיש לנו, שתעמוד בזכות עצמה ולא תהיה תלויה ביכולת לגייס רופאים זרים. זה כמובן לא צריך לבוא על חשבון הבאת רופאים זרים ושליחת רופאים שלנו לתקופות קצובות, כדי להביא ולהפיץ ידע ושיטות. 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שכחתי את החשוב מכל, העלות של לימודי רפואה בארץ לסטודנט מחו"ל (אני מניח שכאן האוניברסיטה לא מפסידה כסף), כ30 אלף דולר לשנה, כלומר ~360 א"ש לשלוש שנים (למיטב זכרוני הם עושים שלוש, אחרי שבאו עם תואר ראשון, אולי טעיתי וזה ארבע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי על החשדנות שלי, אבל אם יחליטו ליבא רופאים -יעשו את זה ממדינות ששם השכר נמוך יותר כדי להחליש את ארגוני הרופאים ולהוציא מהם כל מחשבה על שיפורי שכר אלא להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוח שעולה מדבריך- אם הבנתי נכון-מציגה בדרך לא נכונה את אלמנט השביתה באגודים מקצועיים בכלל ואצל הרופאים והאחיות בפרט. ההצגה כאילו לשבות זה כמו לקנות שי לחגים וההחלטות בקשר לכך הן דבר של מה בכך והעניין השני: הצגת הרצון לשפר שכר כמשהו מגונה, רדיפת בצע של עובדים וכו'. חלק מהצגה זו (לא אצלך) היא הדגשת השכר הגבוה החריג של מנהלי מחלקות שונים והתעלמות מהשכר של המתמחים שהם רופאים לכל דבר ועניין וכשמחלקים את השכר שלהם לשעות העבודה רואים באמת מיליונרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לזה התכוונתי. לגלגתי על הכותבת, כי לדעתי המהלך שלה הוא בערך כזה: "אומרים שהמצב היום הוא איום ונורא. אבל אל תקשיבו! המצב הרבה זמן היום ונורא, אבל הם רוצים העלאת שכר, אז המחאה לא תמימה". שזה טיעון מגוחך, מסגנון 'אבל לג' יש אף ארוך, ולכן הוא טועה'. נניח שהמחאה שלהם לא תמימה, זה משנה משהו? אנחנו רוצים מצב טוב יותר בבתי החולים, ואני לא פוסל את האפשרות שהעלאת שכר הרופאים היא אחד המרכיבים בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הבעיה הזאת של מחסור ברופאים והתמחויות לא פופולריות נראית לי קצת מוזרה במנגנון שנשלט כולו על ידי המדינה. אשמח אם מישהו יסביר לי מה אני מפספס: יושבים ראשי מערכת הרפואה, מזמינים מחקרים ומגלים שבשביל לשמור על כמות רופאים אופטימלית והתפלגות אופטימלית בין המחלקות צריכים לקבל כל שנה 150 רופאים, מתוכם 20 אורתופדים, 50 מרדימים ו-80 כירורגים (מספרים מטופשים שהמצאתי עכשיו לצורך הדוגמא). למרבה הצער כל שנה מתחילים ללמוד רק 100 רופאים, ו-60 מתוכם בוחרים בסופו של דבר באורתופדיה. כך נוצר מחסור ברופאים בכלל, ובמרדימים וכירורגים בפרט. אבל נשמע לי שלבעיה יש שני פתרונות פשוטים מאוד: 1. (זה הפיתרון הקצת פחות פשוט) מגדילים את מכסת הסטודנטים בבתי הספר לרפואה ל-150. מישהו פעם אמר לי שהסיבה שהפקולטות לרפואה כל כך קטנות היא לא ההרצאות הפרונטליות (מה הבעיה ללמד קורס פרונטלי ל-300 איש בו זמנית? עושים את זה בכל מקצוע אחר), אלא השלב המעשי שבו ממש עובדים בבתי חולים, ואין בבית החולים צורך בכל כך הרבה סטונדטים. לפי הכתבה נשמע שהבעיה הזאת נעלמה - להיפך, מסתמן מחסור ברופאים. כמה זה מסובך פשוט להגדיל ב-50% את המכסה בכל הפקולטות בארץ? 2. (זה הפיתרון העוד יותר פשוט) אי אפשר להתמחות באורתופדיה בלי בית חולים שיסכים שתתמחה אצלו. אם יש יותר מדי אורתופדים למה בתי החולים בכלל מאפשרים להתמחות באורתופדיה? בדוגמא ההיפותטית שלנו, פשוט מכריזים שהשנה יש תקנים ל-20 מתמחים באורתופדיה, 50 מתמחים בהרדמה ו-80 מתמחים בכירורגיה. והנה, אין לא מחסור ולא עודף באף מקצוע. אני מניח שצמרת משרד הבריאות לא מורכבת כולה מאידיוטים, ולכן אני מפספס משהו. מישהו יכול להסביר מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הבעייה היא כמובן כסף, שכר הלימוד אינו מכסה על העלות של הכשרת סטודנט ונדרש לשם כך מימון מהמדינה, שמממנת רק X סטודנטים לרפואה מדי שנה, היא כמובן יכולה להחליט לממן X*2 או X*10 או לאפשר למכללות פרטיות ללמד רפואה בארץ ובכך לפתור את הבעייה, אבל היא לא עושה את זה. 2) נראה לי שאם הייתי סטודנט לרפואה, ונניח שהרדמה היא ההתמחות שאני הכי פחות רוצה, אך בשל שיטת המכסות הוקציתי דווקא להרדמה, הייתי שוקל ברצינות להמתין שנה להקצאה של שנה הבאה בתקווה להיות פרקטולוג, פסגת שאיפותיי המקצועיות, ולא להידחק לכל חיי למקצוע שאיני רוצה לעסוק בו. באופן כללי, נראה לי שלכפות על אנשים לעסוק דווקא בתחום מסויים זה רעיון רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכללות הפרטיות יוכלו, לכל היותר, ללמד את 3 השנים הראשונות 1. בשביל השלב המכריע של ההכשרה נדרש מקום בבית חולים אוניברסיטאי. הכשרת סטודנטים לרפואה בבתי החולים היא נטל על בית החולים. ההכשרה מתבצעת בקבוצות קטנות, ודורשת הקצאה של רופאים שילוו את הקבוצות. למיטב ידיעתי בשיטה הנכחית אתה לא מוקצה לשום תחום התמחות, אלא בוחר אותו. אם לא התקבלת לתחום שבחרת אתה עובר הלאה. אם הרדמה היא המקום האחרון בקרב מספר מספיק גדול של סטודנטים, הם כמעט תמיד ינחתו בעדיפות ביניים כלשהי. מי שיגיע להרדמה (או לכירורגיה - כפי שמוזכר בכתבה) הם האנשים שלא התקבלו להרבה מקומות אחרים. כלומר - המועמדים הפחות מוצלחים, עד כמה שהסינון הראשוני מדויק. זה גם יוצר בעיה תדמיתית למקצועות מסוימים. נקודה שלישית, שלא התייחסתם אליה, היא ירידה של רופאים מהארץ, שמוזכרת בכתבה. האם למישהו יש נתונים מספריים? 1 וזה גם לא רעיון כזה מוצלח, ולדעתי ידרוש שינוי בכל הדרך בה לומדים רפואה. אבל זה לא קריטי כל כך לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להוסיף: אתה בוחר התמחות מסויימת במקום מסויים. אם לא התקבלת, אתה יכול לנסות להחליף מקום (קבלה בפריפריה להתמחות קלה יותר מבמרכז הארץ) או להחליף התמחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה אחת אומרת שחסרים מתמחים בבתי החולים, והתגובה הבאה אחריה טוענת שמתמחים הם נטל... מישהו יכול להסביר? מלבד זאת, שוב מדובר בעניין כלכלי, אם יש רופא שאחראי על הובלת קבוצות בבית החולים וזהו תפקידו באותו יום, אז אין בכך נטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחסור במתמחים, מכיוון שמתמחים הם רופאים לכל דבר ועניין, המתמחים בדיסציפלינה מסויימת של הרפואה. מכיוון שמצד אחד הם כבר רופאים לכל דבר ועניין, ומצד שני הם עדיין לא מומחים (שבבית החולים נקראים "רופאים בכירים") הם גם משתכרים פחות, וגם מוגבלים ביכולתם לספק רפואה פרטית במחירים מפולפלים, ומכאן - זמינים יותר. מכל אלה יוצא שהמתמחים נושאים בעיקר הנטל בבתי החולים. סטודנטים לעומתם לא ממש משתתפים בטיפול הרפואי. הם צופים בו, מדי פעם עושים דברים פעוטים כמו מדידת לחץ דם או דופק, הם שואלים שאלות (לפעמים מטופשות, לפעמים סתם כאלו שגוזלות את זמנו של הרופא הבכיר ומונעות ממנו להתפנות לדברים החשובים באמת (קרי: לפציינטים הפרטיים שלו)). בקיצור: מתמחים הם פועלי הייצור של הרפואה. סטדנטים הם קוץ בתחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה פותחת למעשה שני בתי ספר חדשים לרפואה. הראשון, באוניברסיטה העברית, ישמש לעתודה רפואית (עם דגש על מה שנדרש מרופא בצה"ל1), והשני בצפת, נדמה לי שמסונף לבר-אילן. 1 בחירה בין "תשתה הרבה מים" לבין "קח את הכדור הזה", לצה"ל יש כדור אחד שעוזר לרופא להיפטר מכל חולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת הפעמים היחידות בהן ניגשתי לרופא צבאי1, ואמרתי לו שאני לא חולה מסוכנת, רק שפעת קלה, תה, אקמול וכמה ימי מנוחה יספיקו. עם התה והאקמול אני יכולה להסתדר בעצמי. יצאתי משם בלי שום גימל2 אבל עם מרשם לשלושה כדורים שונים(!) מהם הייתי אמורה לקחת במינונים כאלה ואחרים מדי יום 3. מה שהעלה את השאלה, אם אני לא חולה מספיק בשביל לקבל יומיים מנוחה, איך זה שאני חולה מספיק כדי לקחת 13 כדורים ביום? זרקתי את המרשמים, לקחתי יומיים חופש על חשבון הרגילה (נדמה לי) ונשארתי בחיים. 1 מעין שפעת, בשיא הקיץ, בגלל מעברים תכופים בין מקומות ממוזגים מדי למקומות בחוץ. הפעם השנייה בה ניגשתי לרופ"צ הייתה בגין אותו הדבר בדיוק, שנה אחרי בדיוק. למרבה השמחה, את הקיץ הבא כבר לא ביליתי בצבא אלא במרכז אמריקה, שם אין מזגנים. 2טעות של טירונים. לקחתי כדור להורדת החום שעתיים לפני שנסעתי לחר"פ. 3 חלקם סותרים את הפעולה זה של זה. _________ העלמה עפרונית, וזכרונות בצבע ירוק זית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 עכשיו אנחנו יודעים למה שפעת החזירים פוגעת בעיקר באנשים צעירים. 3 אם רופא נותן יותר מכדור אחד, הגיוני שאחד יסתור חלקית את פעולת האחר במכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא למדתי רפואה, אבל אני בספק אם בחורה במשקל נוצה נזקקת ל13 כדורים מדי יום עבור מעין-שפעת במשקל דומה. ובעניין 1 - למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אולי עכשיו אנחנו באמת יודעים: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2010/12/06... (דגדגן: תגובת יתר של מערכת חיסון חזקה. הנוגדנים המיוצרים לא אפקטיביים נגד הוירוס וגורמים נזק, וככל שמערכת החיסון חזקה יותר כך נוצרים יותר מאלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר כדור אחד בצה''ל שיכול לעזור לא רק לרופא אלא לכל מי שמשתמש בו להפטר מחולים ומבריאים כאחד. למעשה, הוא עוזר למקבל הכדור להפטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...ואין בבית החולים צורך בכל כך הרבה סטונדטים" -המשפט הזה נכון כפי שהמשפט "ואין בביתי צורך בכל כך הרבה תיקנים" נכון. אכן הכשרת הסטודנטים מוגבלת ע"י יכולת ההכשרה של בתי החולים האוניברסיטאים ומשכה כ- 3 שנים. הכשרה זו מצריכה משאבים מצד בית-החולים; אין ממש 'רווח' מצידו של בית-החולים בקבלת סטודנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר יותר פשוט: אין באמת מחסור במומחים, יש מחסור בתקנים ובתנאי שכר. ההדיווח על מחסור הוא ספין שמטרתו (המוצדקת) היא השגת התקנים והשכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחסור ברופאים מרדימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פגשתי דווקא כמה וכמה רופאים מרדימים. כיוון שחלקם היו כירורגים, נראה לי שהם יכולים למלא את שני התפקידים בו זמנית: נניח, לפתוח בהרצאה דקה- שתיים לפני הניתוח: החולה יירדם בשניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע נראה לך מוזר שיש מחסור במנגנון הנשלט כולו על ידי המדינה? האם יש מנגנון שנשלט על ידי המדינה שאין בו מחסור? המחסור ברופאים הוא פועל יוצא של שני גורמים: א. הנסיון לנהל באמצעות תכנון מרכזי את מערכת הבריאות. הצרה עם זה היא שניהול מרכזי הוא במידה רבה בלתי אפשרי. יש לזה כל מיני טעמים אבל בעיקרו של דבר הבעיה היא שהמחסור ה"כללי" הוא סה"כ סיכום של המחסורים הספציפיים בבתי החולים או המחלקות השונות. היכולת של מנהלי המחלקות ובתי החלוים לשלוט במחסור עם הופעתו היא מאוד קטנה (אין להם, למשל,שליטה במחיר שהם יכולים להציע) ולכן דבר לא נעשה עם המחסור עד שהוא הופך "כללי" ורק אז שמעו מגיע למנהלי המערכת. ב. לרופאים יש גילדה חזקה מאוד ששמה לה למטרה מובהקת לצמצם את היצע הרופאים, בהצלחה ראויה לציון, כפי שאנחנו רואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסק הדין של רובינשטיין (בהסכמת ג'ובראן ועמית): http://elyon1.court.gov.il/files/08/490/022/t13/0802... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני בטירוף. מה שבית המשפט אומר (מעבר לעניינים הטכניים) שמכיוון שבית חולים פרטי מקבל תקציבים מהמדינה אי אפשר לחייב את המדינה להשקיע כסף. לפי דעתי הפתרון הוא ליצור מסגרת חדשה (אולטרה פרטי?) כך שלמסגרת זאת לא יופנו תקציבים. אבל יצירת המסגרת היא תפקיד של הכנסת ולא של בית המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבית המשפט אומר אאל"ט ובקשר לדיון על מחסור ברופאים: יש מגבלה חוקית על מספר מיטות האישפוז (שממנו נגזר גם מס' הרופאים והאחיות) על כל בתי החולים ביחד - פרטיים, ציבוריים וממשלתיים. אם כך הבעיה היא לא להכשיר רופאים ואחיות, אלא להתיר להם לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון המצב(כיום) הוא שאין מחסור כללי ברופאים אלא מחסור בסוגי רופאים מסוימים. כך שהמדינה מרשה לרופאים לעבוד בתור מרדימים ביוקנעם, יש לה בעיה שיעבדו בתור כירורגים ברמת אביב, ביחוד שהיא גם צריכה לשלם להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לדברי יו"ר איגוד הכירורגים בידיעה: "בשל מחסור ברופאים, נסגרו 3 מחלקות פנימיות, ויותר מתמחים נוטשים את התחום. רופא בפריפריה: "בא מישהו שיודע רק לכתוב את השם שלו - נקלוט אותו"" בראיון לידיעות אחרונות שפורסם ב-30.7.10 התייחס מנכ"ל טבע שלמה ינאי לרפואה בארץ ובארה"ב: "מערכת הרפואה בארץ, מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי, היא לדעתי הכי יעילה בעולם. היא נותנת למבוטחיה את התמורה האיכותית הגבוהה ביותר בעולם על כל דולר של הוצאה. אין דומה לה ברחבי תבל. שרק לא נהרוס אותה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |