32 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
כתבתו של מר אדמוני המצטרפת למאמרו של מר גורביץ והתגובות אליה, מנסה לבחון את תופעת הפוליטיקה של הדת בעיניים רציונליות. ולא היא. כלל טעות זו אליה נתפסים רבים וטובים הינה פשוטה: נסיון לרציונליזצייה של מערכת לא רציונלית. ובמילים פשוטות מנסה הכותב לבחון בכלים רציונליים אמונות. אמונות מר אדמוני אינן ניתנות לרציונליזצייה. מדע הפסיכיאטרייה הינו יעיל יותר אם בכל זאת חשקה נפשך להכניס את תופעת האמונה לצורת החשיבה המערבית. האמונה והשלכותיה על היחיד והחברה יכולות להימדד רק בכלים מתורת הנפש. קל להבין שאין לבחון בכלי רציונליזצייה כלכלית מה עומד מאחרי מחבל מתאבד, כפי שלא ניתן לבחון בכלים כלכליים - רציונליים תגובת חברה המחזיקה אמצעים למגר את התופעה ובוחרת שלא לעשות כן. ביסוד הדברים עומדת אמונה. אמונה הינה הכל חוץ מרציונלית. כפועל יוצא יש להבין כי המאבק כנגד הלך הרוח המופרע המאפיין את החשיבה החרדית, הינו מאבק אשר יש לנהלו ללא תקווה להביא לרציונליזציה של הצד השני. אילו היה רציונלי לא היה מאמין ואם הינו מאמין איננו יכול להתנהג רציונלית. אילו הייתה אפשרות להביא מאמין לפשרה היה ממשיך מעצמו את שאר הדרך החוצה מהאמונה. מנהיגי עובדי האלילים (נקראים גם רבנים)מבינים זאת מצויין. לראיה אין כל מאמץ שיחסכו על מנת למנוע משבוייהם-חסידיהם להפתח להפנמה כלשהי של העולם שבחוץ, כאשר זה קורה, יש שבוי אחד פחות. |
|
||||
|
||||
ברשימתי שלעיל לא ניסיתי לבחון את עיקרי האמונה האורתודוכסית (או הרפורמית) ב''משקפיים'' שכלתניות. גדולים וחכמים ממני ניסו לעשות רציונליזציה של הרומנטיקה (במובן המקורי של המילה, כמובן), וכשלו. כפי שציינתי ברשימתי במאמר מוסגר, נושא מאבדי הדת בישראל ראוי שיידון במונחים כלכליים מהטעם הפשוט שבבסיסו עומדים כוח, פוליטיקה וכסף. אם נרצה ואם לא נרצה, כולנו צרכנים של שירותי הדת. הן בתשלום מיסים והן בנישואין, גירושין וכיוצא באלה. תודעת הצרכנות שלנו, הישראלים, היא די מפותחת, אבל מוגבלת לתחומים ספציפיים. הגיע הזמן שנשליך את תודעת הצרכנות שלנו לתחומים שהם מעבר ללדאוג שלא נצא פראיירים עם העודף במכולת. |
|
||||
|
||||
נכון, יש למסד תחרות לממסד הדתי. אבל אנו כחילונים צריכים לתמוך לא בממסד דתי אחר כתחרות, אלא בממסד *חילוני*! הפתרון לבעית הנישואים האזרחיים אינו הממסד הרפורמי אלא, פשוט, נישואים חילוניים לשמם; חקיקה (כגון חופש העיסוק) שתמנע כפיה כגון סגירת חנויות לא כשרות; קבורה חילונית; הסרת סעיף הלאום מתעודת הזהות; ביטול החוק המטופש האוסר עבודה בשבת; וכן הלאה... הרפורמים הם לא הפתרון. הם שוט נחמד לאיים איתו על החרדים, שהם אכן מונופול, אבל הפתרון האמיתי אינו שבירת המונופול בנושאי אמונה (שאינו מעניין אותי כהוא-זה) אלא שבירת המונופול בנושאים *שכן* נוגעים לחיי החילוני, כגון נישואים, קבורה וכו'. יריבו הם על השפעת הנסיעה בשבת על חיי העולם הבא ככל שירצו – העיקר שאוכל *אני* לסוע בשבת ללא מפריע. |
|
||||
|
||||
המונח 'מונופול' המוזכר ברשימתי אינו מתייחס לעניין האמונה, אלא לענייני שירותי הדת - עבורם אנו משלמים (בכספי המסים), וממוסדותיהם אנו מצפים לתמורה. לעניין הטקסים החילוניים - קבורה רפורמית היא קבורה חילונית; נישואין רפורמיים הם נישואין חילוניים; גירושין רפורמיים הם גירושין חילוניים. ככלל, נקודת המוצא של הזרם הרפורמי (להבדיל מהקונרסבטיבי, אגב) היא חילונית. חילונית, להבדיל מאפיקורסית. |
|
||||
|
||||
אוייבו(הרפורמים, קונסרבטיבים, עובדי כת עוגיות השוקולד..) של אוייבי (הקללה החרדית) הינו חברי. נקודה. כל מה שנלחם בחרדים הולך. מובן שלרגע אין לשכוח את המטרות החילוניות. |
|
||||
|
||||
ישנם כמה חורים בתיאוריה שהציג בפנינו הכותב הנכבד. אנסה לעמוד על כמה מהם. 1. הוא מערבב מין בשאינו מינו. דת איננה כלכלה, וכלכלה איננה דת. כלכלה היא מדע רציונלי ביסודו, דת היא אי רציונלית מעצם טיבה. אין זה מקרה שישנם ענפים שונים של המדע הדנים בדת ובכלכלה. 2. ישנם דברים שהם מעל לחישוב קר של רווח והפסד. האידיאולוגיה של בני האדם היא מעבר לכך. לבחור להיות חרדי במדינת ישראל, זו בחירה לא רציונלית מבחינה כלכלית. נכון, יש בונוס בכך שאתה פטור מלידה משירות צבאי, אבל רוב מוחלט של החרדים חי בעוני מרוד, הם יודעים זאת, ומקבלים זאת. כלומר - הבחירה שלהם איננה כלכלית. מכאן, שהויכוח הקיים במדינת ישראל בין דתיים לחילונים איננו כלכלי: הוא אידיאולוגי. ועל כן אפשר פשוט לגרוס את כל שאר טיעוניו של הכותב: מסגרת התתיחסות שלו איננה מתאימה לנושא. 3. הכותב מוכיח בורות, וחוזר עליה שוב ושוב. התנועה הרפורמית איננה "הדבר הטוב ביותר שקרה ליהדות ב150 השנים האחרונות": הרפורמיות קדמה לציונות, ויש לה הסטוריה משלה - שאותה, כמסתבר, אין הכותב מכיר כלל. 4. הטיעונים החרדיים כנגד הרפורמים קדמו לכל המונופולים שציין הכותב. אם כבר, המונופולים העתיקו את טיעוניהם מהחרדים - ואולי, רק אולי, ראוי להרהר באפשרות שהם התפתחו עצמאית, ללא מודל כלכלי חובק-כל? 5. הכותב מוחה כנגד "שימוש אינסטרומנטלי מכוער" שעושים חילונים מסוימים בתנועה הרפורמית, אך קשה, קשה מאד, להשתחרר מהרושם שזהו בדיוק השימוש שהוא עצמו עושה בהם. מבחינתו, תפקידם לשבור את המונופול החרדי. כל דבר אחר - כמו, למשל, מה הם באמת חושבים - הוא שולי ולא חשוב. העיקר לנגח את האורתודוקסיה. מה זה אם לא "שימוש אינסטרומנטלי מכוער"? 6. הכותב אינו מבין את משמעות הביטוי "עבירות בין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר", ומנסה להסיק מכך שעל פי היהדות, האדם חשוב מהאל - ולא היא. כפי שהיה יכול לומר לו כל אדם שלמד מעט ממדעי הדתות, הדת (כל דת!) רואה את האל כמרכז העולם, ואת תפקידו של האדם כשולי יחסית לאל. אבל את זה, כנראה, לא מלמדים בשיעורי כלכלה. 7. באחת מתגובותיו, כותב המחבר כי "קבורה רפורמית ונישואים רפורמיים הם נישואים חילוניים" - ובכך מראה שהוא איננו מקבל את התנועה הרפורמית כדת. אילו הייתה נתפסת התנועה הרפורמית בעיניו כתנועה דתית - ולא ככלי ניגוח נגד החרדים - לא היה כותב זאת. ממתי חתונה, שיש בה תפילה כלשהי, היא חתונה חילונית? QED. פעם, חשבו שתורת פרויד יכולה להסביר את כל התופעות האנושיות. עצוב לראות שתורה כלכלית נתפסת כעת כהסבר האולטימטיבי להתנהגות האדם. זו חזרה למרקסיזם, שלא הבין שהאדם איננו רק חישוב כלכלי. |
|
||||
|
||||
אכן צודק מר י. גורביץ בכל אחד מטיעוניו למאמרו של מר אדמוני. אכן ניכר כי המחבר שוגה בנקודות רבות בהן נקודות של ידע הסטורי רלוונטי. אולם כותרת בסגנון המגיב, מיותרת. לעניין השימוש האינסטרומנטלי ברפורמים: מתנהלת כאן מלחמה על כל נפש. הגיע הזמן שעובדה זו תחדור לראשו של כל מי שמבין את הסכנות המאיימות על כל אחד ואחד מהטירוף החרדי (עיין ערך מדינת הלכה, וראה ערך איראן). במלחמה חברו של אוייבי הינו חברי. טענות על "שימוש אינסטרומנטלי מכוער" הינו התיפיפות מיותרת שמקומה שמור לזמנים טובים יותר. |
|
||||
|
||||
הכותרת שהוא הקדיש למאמרי הייתה ''משמרות הצביעות''. כשם שאדם מודד, כך מודדים לו. |
|
||||
|
||||
פרולוג: ------- יוסי גורביץ' ועבדכם הנאמן מוגדרים כסופרים בכתב העת "האייל הקורא". אמנם קנאת סופרים תרבה חוכמה, אבל "שנאת סופרים" זו כבר אופרה אחרת. טוב היה עושה גורביץ' לו היה טורח להתייחס להשגותיי על קביעותיו ברשימתו שלו, או לו היה מקדיש את זמנו לבדוק ולחדד את השגותיו לגבי רשימתי. בנושא זה אין לי אלא להצטרף לשי כהן, ולומר שכותרת רשימת התגובה ("בורות ושחצנות") היא מיותרת, כמו גם הטון המתלהם של התגובה כולה. ולענייננו אנו. להלן תשובותיי לטיעוני הנגד של גורביץ': 1. דת אינה כלכלה, וכלכלה אינה דת. עד כאן, הכל בסדר. אבל כפי שכבר ציינתי, שם המשחק של מחלמת החורמה שמנהל הממסד האורתודוכסי (ולמענה התגייס גורביץ') הוא כסף - או תקציבי מסים, למי שמתקשה (גורביץ'?) לעשות את החיבור. וכסף קשור גם קשור לכלכלה. יתרה מכך, השימוש שנעשה במונחים כגון "מונופול", "שוק שירותי הדת" ו"גורם מתחרה" הוא שימוש מ-ט-א-פ-ו-ר-י. הייתי מצפה ממי שמתריע מפני בורות, שידע להבחין בניואנסים הללו. 2. לא זכור לי שטענתי שהמניע לפעולתם של האורתודוכסים הוא פיננסי-אישי. העימות הכלכלי נוגע לתקציבי המדינה - או במילים אחרות: כספי המסים שלנו שהולכים למדרשי תורה, למקוואות, להשגחת כשרות וכיוצא באלה. 3. כותב יוסי גורביץ': "הכותב מוכיח בורות, וחוזר עליה שוב ושוב. התנועה הרפורמית איננה 'הדבר הטוב ביותר שקרה ליהדות ב-150 השנים האחרונות': הרפורמיות קדמה לציונות, ויש לה היסטוריה משלה - שאותה, כמסתבר, אין הכותב מכיר כלל" - דווקא כאן גורביץ', שמתריע מפני הבורות, נופל קורבן לכשל עצמי בהבנת הנקרא. ברשימתי כתבתי (אגב, רק פעם אחת - ולא שוב ושוב) שהופעתה של התנועה הרפורמית (בישראל) היא הדבר הטוב ביותר שקרה ליהדות ב-ח-מ-י-ש-י-ם ו-א-ח-ת השנים האחרונות. שים לב, גורביץ', חמישים ואחת, לא מאה וחמישים. למי שלא הבין את הרמז (גורביץ'?), התכוונתי להקמת מדינת ישראל. כולי תקווה שאין צורך להסביר מה עניין הקמת המדינה לתרומה ליהדות. אני יכול להרגיע את מר גורביץ' ולספר שאני יודע גם יודע שהתנועה הרפורמית (אגב, אין מונח בשפה העברית או בכל שפה אחרת, העונה לשם "רפורמיות") קדמה לתנועה הציונית. אם לדייק, הרי שהיא נולדה בגרמניה של תחילת המאה שעברה על רקע עידן ההשכלה. בהערת אגב אציין, שהצורך בתנועה שתקרב יהודים למורשתם על רקע תהליכי מודרניזציה, גלובליזציה וההפתחות לעולם המערבי, המודרני והמשכיל, מקבלת משנה תוקף בימינו. מכאן נחיצותה של התנועה הרפורמית בזמננו אנו. 4. סביר מאוד שהרבנים האורתודוכסים לא שיננו את פרקי השיעור הנדון במקרו-כלכלה. סביר להניח שנחום פסה (מזכ"ל קופת חולים הכללית בתקופה האמורה - ש.א.) לא הוזעק להרצות בכנסי שיווק במלון ויז'ניץ בבני-ברק. לא היה צורך בכך. דפוס ההתנהגות של המונופול במקרים הללו הוא אינסטינקטיבי - בבחינת "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" (גם כאן, גורביץ', השימוש הוא מטאפורי. אני יודע שזואולוגיה ותיאולוגיה מלמדים בשתי פקולטות שונות). 5. ראשית, מעולם לא נכחתי בבית-כנסת רפורמי, מעולם לא התפללתי במחיצת נשים בכותל המערבי, ומעולם לא השתתפתי באף אחת מהפעילויות המגוונות של התנועה הרפורמית. לא עשיתי כן מהטעם הפשוט שאני אפיקורס. אם הייתי לוקח חלק, כאפיקורס, באחת הפעילויות - אז וודאי הייתי נוהג בצביעות, והיה מקום לחשוד בי באותו ניצול אותו הקועתי. שנית, גורביץ' טוען שלדידי תפקיד הרפורמים הוא "לשבור את המונופול החרדי... העיקר לנגח את האורתודוכסיה" - גורביץ' נגוע באותו קיבעון מחשבתי, שעל טיפוחו עמלה מערכת יחסי הציבור של העדה החרדית, ולפיו לאורתודוכסים יש איזושהי זכות אבות על היהדות. אני לא מנסה לגנוב דבר שלא שייך לי. אני מנסה לעזור לרפורמים להחזיר את חלקם שלהם. ושוב, אני רואה עצמי כצרכן שירותי דת (נישואין, גירושין, קבורה), וככזה יש לי אינטרס ברור ב"מיקוח" עם ה"סוחר" (ספק שירותי הדת). כשיש יותר מרוכל אחד בשוק, קל יותר להשיג סחורה משובחת וזולה יותר מכל אחד מהם. 6. תתפלא לשמוע, אבל חלק ניכר מהשכלתי התיכונית הוא דווקא בתחום הדת (תלמוד). את הקביעה בתלמוד, לפיה ה' עשוי לסלוח על עבירות שבין אדם למקום, אך לעולם לא ימחל על עבירות שבין אדם לחברו, שמעתי דווקא מרב אורתודוכסי (ואגב עויין את התנועה הרפורמית). הנימוק הוא שלפי היהדות, קל "להסתדר" עם בורא עולם - כיוון שבאל רחום וחנון עסקינן, וכיוון שמדובר במצוות ברורות - מצוות "עשה" ומצוות "אל תעשה", אך לא קל "להסתדר" עם בני אדם, שהיחסים אתם מלאים בשטחים "אפורים" (שאינם שחורים ואינם לבנים), ודורשים מידות של תבונה ושל רגישות. 7. קצרה היריעה מכדי לעמוד על ההבדלים בין "חילוני" לבין "אפיקורס". הצעתי לך היא שתפתח מילון ותנסה להתמודד עם ההגדרות. אפילוג: ------- אני לא רואה במרקסיזם מילה גסה, אבל תמוה בעיני שדווקא מרשימה המדברת בזכות השוק החופשי והפתוח, מאבחן אותי גורביץ' כמרקסיסט. שוב, גורביץ', השימוש במונחים מעולם הכלכלה הוא מ-ט-א-פ-ו-ר-י |
|
||||
|
||||
במאמרו המלומד משווה מר אדמוני את הדת האורתודוקסית למונופול. אין אלא להצטער על כך שעולמנו הפך לחומרי כל כך כאשר מר אדמוני הצעיר רואה בכסף ובמונופולים את חזות הכל. ולעניין... האם ההפרטה ותחרות חופשית הן מילות הקסם אשר אנו צריכים לשמוע תמיד? האם הערוץ השני באמת שיפר את איכות חיינו? ואולי לא? אולי לא כל תחרות היא בריאה? אולי העברת סילוק האשפה למכרז פתוח תקפח את פרנסתם של עובדי העיריה ואת זכויות הפנסיה שלהם? אולי הפניה לזרמים יהודיים אחרים תעמיק את הפירוד והקרע בעמנו היקר. תחרות חופשית היא דבר נחמד, מישהו מרוויח, אבל מישהו, תמיד, גם מפסיד. חג שמח ושנה טובה. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, אני חוזר בפעם המי יודע כמה - השימוש במונחים השאולים מעולם הכלכלה הוא מטאפורי. בלי שום קשר, עבדך הנאמן הוא סוצילאיסט )מתון אמנם( שיודע לזהות את הצדדים המכוערים של ההפרטה ושל פתיחת שווקים, ולהזדהות עם נפגעיהם. לא כך הוא בנושא בו אנו עוסקים, שכן הוא אינו כלכלי מיסודו )כפי שטענת, ובצדק(. מי בדיוק יכול להיפגע מכך שתינתן אפשרות גם לאנשים שלא נתקעו בפולניה של לפני למעלה ממאתיים שנה להשמיע את קולם, לבטא את פרשנותם ולספק אלטרנטיבה לממסד האורתודוכסי. במובן הזה, ההקבלה המתבקשת היא מבנה פוליטי פלורליסטי, שאני מניח שאתה מבין את יתרונותיו על פני משטר חד-מפלגתי. הנה, יש מונופולים שכדאי וצריך לפרק. |
|
||||
|
||||
כאתאיסט, אין הבדל, מבחינתי, בין אורתודוכסים, קונסרבטיבים רפורמים, ואנשים שמאמינים בעליונותם של חתולים. אין לי זיקה אליהם, ואין לי כל רצון להתעסק בהבדלים בינהם. הבעייה היא שבתעודת הזהות שלי כתוב שאני ''יהודי''. באופן אישי, לא היה אכפת לי אם היה כתוב שם ''אסקימואי'', לולא היתה לזה השפעה על הזכויות שלי במדינה שלי. פנטזיה פרועה יש לי, והיא לארגן עצרת ענק בכיכר רבין, ולערוך שם טקס התנצרות המוני. בבת-אחת ישילו אזרחי המדינה היהודים את כבלי הדת מעליהם, ויצטרפו לבני הלאומים האחרים והמאושרים שכבר חיים במדינתינו. זכויות שעד כה נשללו מהם (כמו עבודה בשבת) ישובו לידיהם של האזרחים המקופחים. או אז יתגלה אותו סעיף ארור בתעודת הזהות במלוא ריקנותו וכיעורו, ותצא בשורה ממדינת ישראל. עד אז הרפורמים יכולים לבכות כמה שהם רוצים - אני לא אתמוך בהם. אני לא רוצה פלורליזם של כתות. אני לא רוצה תחרות, אני לא רוצה מונופול. אני רוצה לשבור את הכלים. יוני |
|
||||
|
||||
שלום, אני תומר ואני בן 23 מחיפה ואני מאוד רוצה לעבור לגור בחו"ל, והדבר היחיד שמפריע לי הוא היותי יהודי. אני לא מתחבר כלל ליהדות, ומאוד רוצה להתנצר על מנת להתקבל בארצות אחרות. הבעייה היא שאינני יודע לאן לפנות. אם אתה יודע על כל דרך להתנצר בישראל אני אשמח לשמוע עליה. בתודה תומר. |
|
||||
|
||||
מה גורם לך לחשוב שאתה צריך להתנצר כדי להתקבל במדינות אחרות? זו סיבה מאוד מטופשת לקחת על עצמך דת. העולם מספיק טולרנטי גם כלפי יהודים וגם כלפי בני-בלי-דת. |
|
||||
|
||||
תארו לעצמכם אדם הבוחר להתעלם מכל חוק אזרחי שאינו נוח לו. הוא חוצה באור אדום, כי מה - הוא ממהר, אין לו זמן לחכות חצי דקה; הוא משתמט מהצבא, כי כואב לו להקדיש מספר שנים מחייו למען המדינה; הוא יורה בכלב של השכנים, כי הנביחות שלו מפריעות לו לישון בלילה, וכן הלאה. איך הייתם קוראים לאדם כזה? נכון מאד, חלאת אדם. אם כן, מדוע זוכה היהדות הרפורמית, המרדדת את היהדות והופכת אותה למין תורת ניו אייג' דלוחה, בגלל שלחבריה כואב לחכות שש שעות בין בשר לחלב, לכזו תמיכה ולכזו אהדה? הרי ה"יהדות" הרפורמית זהה בבסיסה לאותו אדם שתארתי בפסקה הראשונה - היא זורקת כל חוק, כל מצווה, שאינה מוצאת חן בעיניה, עד שבעצם לא נותר דבר. |
|
||||
|
||||
ההשוואות אינן לעניין והן מגוחכות. חוקי התנועה, ובכללם האיסור על חצייה באור אדום, נועדו להגן על חיי אדם. השירות בצבא הוא עניין שנוי במחלוקת, אך מכל מקום - כאשר מישהו אינו משרת, הוא מטיל עול שירות כבד יותר על מישהו אחר. כשמישהו יורה בכלב של השכנים, מביא הדבר להפסקת חייו של הכלב ולכאב רב ולפגיעה קשה לשכנים. כלומר, המשותף בין שלושת הדוגמאות הלא-ענייניות שהבאת הוא שבשלשתן מדובר בחוקים משפטיים או בכללים חברתיים-הומניים - שנועדו להביא תועלת מסויימת ולשמור מפני סכנות מסויימות. שמירת הפסקה של כך וכך שעות בין אכילת בשר לחלב, בניגוד לשלוש אלה - הריהי חוק דתי נטו ואין בה שום תועלת לאיש, לא לשומר עצמו ולא לשום אדם אחר, לכן אין שום מקום ושום טעם להשוות אותה להפרת חוקים או להפרת כללים חברתיים-הומניים. ומי שהדבר החשוב בחייו, מי שרואה את חזות הכל - בשמירת כך וכך איסורים דתיים בענייני מזון, איסורים שאין בהם כל תועלת לאיש ואין בהם שום טעם, לא לפרט ולא לחברה, וביניהם, בראש וראשונה, הפרדה בין בשר לחלב והימנעות מאכילת בשר חזיר - מי שאלה הם חזות הכל בשבילו - השקפת עולמו רדודה ממילא! - רדודה עד כדי כך שאפילו ירצו הרפורמים, ואפילו ירצו אנשים אחרים שאינם קרויים בהכרח "רפורמים" - *לא יצליחו לרדד אותה יותר מזה*! |
|
||||
|
||||
הייתי יכול לכתוב תגובה ארוכה כאורך הגלות על כך שחוקי התורה חשובים כמו חוקי האדם, אבל שנינו יודעים שזה רק יגרור אותנו למבוי סתום של שמונים תגובות חסרות טעם. פרט לכך, רוב מגיבי האתר לצדך, ואין לי זמן להשחט עכשיו. נ.ב. תשובה לשאלה המתבקשת ("למה אינך שומר שבת") - הרב יצחק אסר עלי כי איני יהודי על פי ההלכה. מגוחך? גם אני חושב כך. |
|
||||
|
||||
השאלה המתבקשת היא דווקא אחרת: "למה שלוש שעות בין בשר וחלב, כמנהג יהדות אשכנז, ולא שש שעות כמנהג יהדות ספרד?" ואפשר לקפוץ ישר לשאלת ההמשך: "מה ההבדל העקרוני בין לחכות שלוש שעות, לחכות שש שעות ולא לחכות בכלל, כל אחד כמנהגו?" ---- לא שחסרה לי ביקורת על הרפורמים. אבל הטענה שלך אינה אחת מהן. כן, הרפורמים היו עוד תחנה במסלול הארוך שעברתי מבית דתי אורתודוכסי לאתאיסטיות בה אני נמצאת היום. |
|
||||
|
||||
אתה בכלל יודע מהי היהדות הרפורמית, שאתה מרשה לעצמך לקבוע שהיא פשוט "זורקת", ומה היא "זורקת" ומה לא? קראת חומר? ביררת איך ומתי ועל איזה רקע היא קמה ואיך התפתחה, ולמה ומאיזה טעמים היא "זורקת" משהו, אם בכלל, או שכל מה שאתה יודע בנושא זה בא מפי השמועה ומכמה הגיגונים של יאיר לפיד בעיתון? |
|
||||
|
||||
כן, קראתי חומר; כן, אני יודע מיהו אברהם גייגר; איני מכיר את השמועה, ואין לי מושג מה כתב יאיר לפיד על הרפורמים. |
|
||||
|
||||
אם כך, דבריך מפליאים עוד יותר. והביטוי "חלאת אדם", שבו אתה מכליל, בעקיפין, לא רק את הרפורמים אלא עשרות אחוזים מעם ישראל בארץ ובתפוצות, שאינם מחכים שש שעות בין בשר לחלב ושאותם אתה משווה לאדם היורה בכלב - ביטוי זה הוא הפלא המופלא שבכל הדברים המפליאים. אבל שיהיה כרצונך, אם אתה מעדיף רק לשחוט מטעמך ו"אין לך זמן להישחט" (?), בתגובה, ע"י אחרים - רצונך הוא כבודך וניפרד בזאת כידידים. |
|
||||
|
||||
לעזאזל. זה עוד אחרי ששכתבתי את ההודעה שלוש פעמים כדי להפוך אותה לתרבותית. יש לי נטיה מרגיזה להטיף שאיני מצליח להפטר ממנה לחלוטין. אין לי זמן להישחט כרגע, מפני שמחר עלי להגיש עבודה. עם זאת, אשמח להישחט מחר בצהריים. |
|
||||
|
||||
איני שם בשום אופן אנשים לא מאמינים באותה קבוצה עם היהודים הרפורמים. הרפורמים, עם כל חוסר החיבה שלי אליהם, הם קבוצה דתית שחבריה הם אנשים מאמינים. לכן אני מוצא טעם להתמרמר עליהם. נגד אנשים חסרי אמונה אין לי שום דבר. הם בחרו לא להאמין ואין לי מה לעשות נגד זה. למה שארצה לגרום לאפיקורוס להפריד בין בשר לחלב? זה אבסורד. |
|
||||
|
||||
קראתי את רוב התגובות שלכם שערכתם לכם בינכם לגבי כל העניין של התנועה הרפורמית והרגילה... הובכן אני בצד של אייל מפני שאני מסכים איתו שדיברי הרוסי הקטן שגויים וממש רחוקים מהעניין בהצהרתו והשוואתו כי חברי התנועה הרפורמית הם בידיוק כמו אותו אדם מרצח כלבים ,חוצה אור אדום, ועובר כל כל חוק. הבנתי את הכוונה אבל ההדגמה שלו הייתה מאוד מוגזמת ושגוייה .. הרפורמים לא זרקו שום דבר מיוחד ההפך הם הוסיפו כמה דברים קטנים לפי התורה בגלל שהם פירשו תתורה בדרך אחרת.. זה דבר ראשון דבר שני בגלל שהם פירשו כמה דברים קצת אחרת כי מבחינתם זאת האמת אז הם גם עושים דברים אחרת זה לא שהם זרקו משהו זה פשוט שהם פירשו את זה אחרת ופועלים לפי כך... בידיוק כמו דת העיברים בדימונה שפירשו תתורה אחרת לגמרי הם לא אוכלים בשר מפני שכתוב בתורה כי לא תהרוג.. וכו במילים אחרות זה בידיוק כמו שאתה שהולך אחרי מה שפירשו מהתורה בדרך הרגילה אצלך ארי אתה לא בא ואומר או הינה זרקו פה כמה דברים או הוסיפו כי אתה קראת תתורה ופירשת אחרת את מה שכתוב שם.. אז ככה זה אצלהם זה זכותם של כולם לפרש דברים לפי איך שהם רואים.. אני בעצמי מאמין בזה שיש דברים שהם הגורל בישבילהם להיות ואם לא היו אמורים להתקיים אז לא היו צריך אולי זה בעצם שיעור ללמוד לקבל אחד את השני =] אני אומנם לא יהודי אלה נוצרי אבל אני תומך בכול אחד אשר מותקף על ידי אחרים בגין זה שהוא פירש דברים מנקודת מבט שונה משל מישהו אחר. כמו שאומרים אם כול העיר קופצת מהגג אתה תקפוץ גם? זה לא אומר שהם חכמים ואתה טיפש בגלל שכולם עושים את זה. זה אומר שאתה רואה דברים באור שונה. אמונם אפשר למצוא הרבה שגיאות אצלי אבל זה לא העניין עכשיו להגיב לי שאני שגתי בכול הדברים כי המסקנה והניקודה היא שצריך לכבד אחד את השני ואת אמונתו "איש איש באמונתו יחיה" וללמוד לקבל זה את זה בלי לשפוט שזה נכון וזה לא נכון רק בגלל שאתה או קבוצה שלמה רואה את זה שונה מאשר משהו או קבוצה אחרת של אנשים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |