החקלאי שי דרומי זוכה מחמת הספק | 3116 | ||||||||
|
החקלאי שי דרומי זוכה מחמת הספק | 3116 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
כמה פורצים יומתו בשנה הקרובה? בין חמישה לעשרה. |
|
||||
|
||||
אמן. |
|
||||
|
||||
בשביל זה לא היה צריך לחכות להרשעה |
|
||||
|
||||
וכמה מחלקי עיתונים? |
|
||||
|
||||
נניח שמחלק העיתונים היה פורץ. האם ההתנהגות שמתוארת בכתבה היא חוקית בזכות חוק דרומי? |
|
||||
|
||||
סיכום פסק הדין: לולא "חוק דרומי" היה דרומי מורשע בהריגה שכן היה עליו לסגת ולא לחתור לעימות מזוין. כל השופטים הסכימו שלו הרג דרומי את הפורץ במטח האש הראשון לא היה מקום להרשעתו, מכיוון שהיה לו לחשוש לחייו. המחלוקת היא עובדתית - האם היריות המשיכו כמעט ברצף לאחר היריה הראשונה (פליטת כדור, כנראה), או שמא רדף דרומי אחרי הפורצים וירה בהם כשהיה ברור שלא נשקפת לו סכנה. שופטי הרוב סברו שיש ספק וזיכו את דרומי, ואילו השופט השלישי סבר שאין ספק כי היתה שהות לדרומי להבין את המצב החדש ולחדול מלירות. אני מנחש שלא יוגש ערעור, מפני שבית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בהערכת הראיות. (חוץ מזה, שני שופטי הרוב מצטטים מהמשפט העברי... לא חבל?) |
|
||||
|
||||
(בעצם יכול להיות המשפט הלפני-אחרון שלי הוא קשקוש, אז תשכחו מזה... אלע''ד) |
|
||||
|
||||
אתה טוען שלולא "חוק דרומי" היה דרומי מורשע בהריגה? איך יכול "חוק דרומי" לעמוד לזכותו של שי דרומי? הלא הוא חוקק לאחר המקרה של שי דרומי. האם לא מקובל לשפוט ע"פ החוק שהיה בתוקף בשעת המעשה? |
|
||||
|
||||
כן, השופטת עומדת על כך בסעיף 8 לפסק דינה לא נמצא חולק בין הצדדים כי ההוראה החדשה, חלה על המקרה דנן. מורה אותנו סעיף 5 לחוק העונשין כי: "(א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה. .." לפיכך, במישור המשפטי סבורה אני כי יש לקבוע את דבר תחולתו של הסייג לאחריות פלילית מכוח הוראת סעיף 34 י1 לחוק העונשין - "הגנת בית מגורים" - על המקרה דנן. |
|
||||
|
||||
כנראה שאף אחד מהשופטים לא ירה בנשק מימיו. אחרת קשה להבין איך הם מאמינים לגרסת ההגנה, ששי דרומי ניסה לשחרר מעצור, נפלט לו כדור אחד לאדמה והנשק המשיך לירות - והוא הצליח לפגוע את כל חמשת הכדורים הנותרים. פגיעה של חמישה כדורים מתוך חמישה, בשני אנשים שונים (כלומר, תוך הזזת הנשק תוך כדי) כשיורים באוטומט היא לא דבר פשוט גם במטווח, בטח שלא בלילה, כשאתה תחת התקפה על חייך ומפוחד כמעט עד מוות, כמו ששי דרומי טוען שהוא היה. |
|
||||
|
||||
אם היו לו 15% פגיעות, כמקובל, היית צודק, אבל חמש מחמש, בלילה, באוטומאט, יכולים להיירות רק ע"י מרדכי רחמים או במקרה. |
|
||||
|
||||
זה מה שאמרתי או לפחות, זה מה שניסיתי להגיד |
|
||||
|
||||
קראת את פסק הדין? לא היה שום אוטומט, זה נשק שיורה בבודדת. לא היתה מחלוקת על כך שדרומי כיוון את הנשק אחרי פליטת הכדור הראשונה, השאלה היתה אם היריות האחרות היו תכופות לה (כשעדיין חש מאויים). |
|
||||
|
||||
אדייק, דרומי עצמו סבר שירה בבודדת, אבל הועלתה הסברה שאולי היתה תקלה והירי היה אוטומטי, והשופטים זקפו את הספק לזכותו בגלל שטות של המשטרה. מכל מקום לא היה זה מכריע לעניין הזיכוי. |
|
||||
|
||||
אב בית הדין זיכה אותו מחמת הספק, בגלל האפשרות של הירי האוטומטי. אם הוא היה מרשיע - זה היה נגמר בהרשעה. גם הגרסה השנייה - לפיה הוא פתאום גילה שאין לו מעצור, וירה חמישה כדורים תוך שנייה וחצי - כלומר, בלי לעצור ולכוון - פגיעה של חמישה מתוך חמישה היא הרבה יותר ממרשימה. (מתוך חמישה - אני לא מתייחס לכדור הראשון, שנורה לקרקע כשדרומי ניסה לשחרר מעצור, אלא לחמשת אלו שאחריו, שכוונו לפורצים) |
|
||||
|
||||
שופטי הרוב לא פסלו את גרסתו של דרומי ולפיה המרחק בינו לבין הפורצים היה קצר. בניגוד לעדי ההגנה והתביעה, אני לא מומחה לנשק - האם גם ממרחק של שלושה מטרים פגיעה איננה סבירה? רציתי להוסיף שהשופטים זקפו לזכותו של דרומי עוד שני עניינים שעשויים להעיד שכוונתו היתה להבריח ולא להרוג. דרומי ביקש בתחילה להבריח את הפורצים בצעקות ויריות באוויר. משחלפה הסכנה מיהר לעזרת הפצוע. |
|
||||
|
||||
חמישה כדורים יכולים להירות בתוך חמש-שש שניות. אם היה לו צורך להסיט את הקנה לגנב השני, אז נוסיף עוד שתים-שלוש שניות. כלומר כל האירוע לקח פחות מעשר שניות, שלא לדבר על חוסר ההיתכנות של מרדף, כי אז הוא לא היה פוגע (לפגוע בתנועה זה קשה בהרבה). עשר שניות זה לא זמן מבוטל, אנשים עם פחות מוטיבציה חצו מאה מטרים בפחות מכך, אבל להגיד שבחושך, כשהוא בודד מול מספר לא ידוע של גנבים שידוע לו שלא בוחלים באמצעים, לרבות סיכון חייו, כדי לקפח את פרנסתו, זה יותר ממספיק כדי להבין שהאיום הוסר, זו נראית לי הגזמה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מתי ירית בפעם האחרונה, אבל לירות 5 כדורים באופן מכוון לוקח שתי שניות, שלוש אם מכוונים לשתי מטרות. לירות באופן לא מכוון לוקח שניה וחצי (לפי פסק הדין שניה ו-38 מאיות השניה, כפי שנמדד על ידי חוקרי משטרת ישראל). באקדח אפשר גם יותר מהר, אבל הוא ירה עם רובה. |
|
||||
|
||||
גם עם רובה אפשר - במיוחד עם הפור4צים היו במרחק של 3 מטר ממנו. האם הם נפגעו בגב? |
|
||||
|
||||
איך קשור קצב האש למרחק המטרה? |
|
||||
|
||||
קלות הכיוון. אם עומדים 2 אנשים במרחק 3 מטר ומטר אחד מהשני, אפשר לירות מהר מאד. |
|
||||
|
||||
כן, הם נפגעו בגב, ומלמטה למעלה, למרות שדרומי עמד על כך שירה מגובה החזה וכיוון לפלג גופם התחתון. השופטים זקפו לזכותו את האפשרות שהפורצים ברחו בריצה שפופה. |
|
||||
|
||||
למה לזכותו אם הוא ירה בגבם כשהם ברחו? |
|
||||
|
||||
זאת אפשרות, לא ברור מה קרה שם. השופטים נותנים את הדעת לכך יש מספר תרחישים אפשריים, הם מאמינים לגרסה של דרומי. |
|
||||
|
||||
לכולי עלמא, כשהתקרבו הפורצים לדרומי הוא היה בסכנה, או למצער חש כך. לפיכך מותר היה לו להתגונן בנשקו. מאידך, אין חולק שהוא ירה בהם בגבם. השאלה המרכזית היתה אם פגע בהם מייד כשהסתובבו והחלו לברוח, עוד בטרם היה בידו סיפק להבין שאינו בסכנה עוד, או שמא רדף אחריהם וירה בהם כשכבר ברור היה שלא נשקפת לו עוד סכנה. שני שופטים קיבלו את גרסת ההגנה, ושופט אחד לא קיבל. |
|
||||
|
||||
מה זה משנה אם הם ברחו? הם לא יכולים לזרוק לאחור סכין ולפגוע בול? |
|
||||
|
||||
אני מתקשה להאמין לגרסת הריצה השפופה. הרבה יותר סביר שהפורצים עשו מה שאני הייתי עושה למשמע היריה הראשונה - נשכבו. במצב כזה, אם אכן דרומי ירה כלפי מטה, הרי שהתוצאה היתה בלתי נמנעת. |
|
||||
|
||||
לפי כל הידוע לי על גנבים, כול נסיון אישי, התגובה הטבעית למשמע רעש גדול כמו ירי קרוב היא בריחת אמוק. |
|
||||
|
||||
אפשר בטח, אבל ישנו הבדל בין חקלאי עם רובה ישן לחניך עם גלוק בקורס ירי מעשי. אני לא יודע מה הכשרתו של מר דרומי, אבל לירות דרך כוונות בחושך (עד כמה שניתן) במטרה נעה יכול לקחת זמן. מתוך סקרנות, איך המשטרה הגיעה למספר 1.38 ? מעולם לא בדקתי עם שעון, אבל להכניס חמישה כדורים בשתי מטרות בזמן הזה נראה לי לא ראלי (בטח שלא עם רובה). |
|
||||
|
||||
בטווח מספיק קצר (עד 5 מטר) לא ממש צריך לכוון כדי לפגוע, בעיקר עם רובה. מספיק שהקנה בכיוון הכללי וכמעט בטוח שהכדור יפגע. בכלל, בתנאי חשיכה כמעט מוחלטת אין טעם לכוון כי לא רואים כלום בין הכוונות. מצביעים עם הקנה לכיוון המשוער, לוחצים על ההדק כמה פעמים ומקווים לטוב. לגבי המשטרה, הם טענו את הרובה וירו איתו. בין השאר הם מדדו כמה זמן לוקח לירות 6 כדורים ברצף. |
|
||||
|
||||
נשמע לי לא סביר בעליל (למען הסר הספק, הכוונה היא כמובן לזילזול באמינותה של משטרת ישראל). |
|
||||
|
||||
אני אצטט מפסק הדין (עמ' 53-52): "ליאור נדיבי, איש משטרה בדימוס, לשעבר ראש מחלק זיהוי פלילי במרחב ציון בירושלים וכן שימש בעבר קצין מעבדת נשק במז"פ במטה הארצי, ערך חוות דעת מטעם ההגנה ביחס לממצאי הזירה וממצאי הנשק. ... נדיבי הוסיף וציין בחוות דעתו כי ניתן לבצע באמצעות הרובה הנדון ירי רצוף של 6 כדורים במשך שניה וחצי וכי בניסוי נוסף ארך משך הירי של 6 כדורים 1.38 שניות. עוד ציין בחוות דעתו כי יש להסיק את המסקנה כי הירי שביצע הנאשם, אל עבר הנפגעים, היה רצוף לנוכח מקבץ התרמילים בזירה ובגופם של הנפגעים, מקבץ צפוף למדי, בהתחשב בחשיכה ששררה במקום." לא מצויין מי ערך את הניסוי הנוסף, אבל כן כתוב (עמ' 37) ש"מומחה לנשק במטה הארצי – מר הווארד סילברווטר, הניח בפנינו חוות דעת. ... בחוות דעתו ציין המומחה כי קיבל את הרובה כשהוא מפורק ולאחר שהרכיב אותו בדק אותו בדרך של ביצוע ירי עם 49 כדורים מתחמושת מעבדה." |
|
||||
|
||||
ירי בתנועה? תלוי מי היורה ומה היכולות שלו. אני הייתי משחיל אותו ב10 מתוך 10 ממרחק של 20 מטר בלילה. |
|
||||
|
||||
חמש משש, הכדור הראשון נורה לקרקע לפי גירסתו של דרומי. |
|
||||
|
||||
שתי הערות לאחר קריאת פסק הדין: 1. פסק דין תקדימי, דן לראשונה בהשלכותיו ותחולתו של "חוק דרומי", עוסק בדיני נפשות ומתבסס על המשפט העברי והחוק האמריקאי, כולל חוות דעת של שלושה שופטים דעתניים וכל זאת בפחות מ-100 עמודים, כלומר פחות משליש הסאגה המשפטית שפרש השופט דרורי על עניין קל ערך בהרבה. 2. למרות שאין לי כל השכלה משפטית, אני מוצא, שגם ללא התיקון לחוק העונשים שזכה לכינוי "חוק דרומי", אין מקום להרשיע את שי דרומי בהריגה, שכן קשה לי להאמין שמישהו אחר במצבו היה מסוגל לנהוג אחרת. פעולתו היתה סבירה לחלוטין בהתייחס למצב ולהיסטוריה שלו ושל שכניו. לכל היותר, היה ניתן להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות, מכיוון שלא וידא בזמן הירי שנשקו מופנה כלפי מטה, דרישה לא פשוטה בתנאי הלחץ והתאורה בזמן הארוע. |
|
||||
|
||||
2. אני מסכים לטענה שאחרים היו נוהגים כמוהו, אבל נראה לי שללא התיקון ייתכן שהיה מורשע. אני עדיין צריך לקרוא את פסקי הדין שהשופטת מפנה אליהם, אבל נראה שלפני התיקון היה בית המשפט מצפה שיימנע מהעימות (אני מודה שזה לא לגמרי מובן לי, הרי סתם לצאת לקראתם בלי לירות ודאי מותר, ואם הם מתחילים לסכן אותו אז מותר להתגונן בלי טובות של החוק החדש). אם אני צודק, אפשר ללמוד מכאן שהתיקון היה נחוץ. |
|
||||
|
||||
הָרָשַׁע. what else is new? מדינה שרשויות החוק שלה לא אוכפות את החוק, אזרחים ממלאים את הפירצה במקומם ולוקחים את החוק לידיים, בית משפט פוסק דין על סמך מניעים גזעניים (הרי מדובר רק בערבי) והצדקנות הישראלית כהרגלה חוגגת. |
|
||||
|
||||
אני מסיק מתגובתך שקראת את פסק הדין. אתה מוזמן לחוות דעתך על הסיכום שכתבתי בתגובה 516483 וכן להראות היכן האלמנטים הגזעניים בפסק הדין. |
|
||||
|
||||
אזרחים לא לוקחים את החוק לידיים. אין בישראל פסק דין מוות על גניבה. |
|
||||
|
||||
הטענה שהשופטים קיבלו היא שדרומי פעל מתוך חשש לחייו, ולא מתוך רצון ''להעניש'' את הפורצים אחרי שהם כבר יצאו. אין כאן שום אלמנט של ''לקיחת החוק לידיים'' לפי עמדת ההגנה שהתקבלה. |
|
||||
|
||||
א. אני מבין שאתה מכיר באופן אישי את כבודם ה"ה יהושע פלפל ורחל ברקאי? ב. אני למשל הייתי משער שגם תגובתך אינה נטולת מניעים גזעניים (אם הפורצים הם ערבים, אז זה בסדר). ג. אני מניח שאתה סבור גם שלעובדה ש"המשטרה שלא טיפלה ב-15 תלונות שדרומי הגיש וקבע כי הוא היה נתון בסכנת חיים" אין שום קשר לפסה"ד. |
|
||||
|
||||
א. לא משנה זהות השופטים. פסק דין של כל שופט צריך להתחשב בשיקול רחב יותר של אדם העושה דין לעצמו לעומת מנטליות פרימיטיבית של ''עין תחת עין''. ב. פריצה אינה ''בסדר'' בשום מצב אבל כשמדובר בערבים, הגישה היא של איפה ואיפה. אם הפורץ היה יהודי או שהיורה היה ערבי, סביר להניח שפסק הדין היה מחמיר. ג. תפקידה של המשטרה הוא להגן על האזרח מפני הפשע ואם אינה עושה זאת, צריך לגנות אותה וללחוץ על אכיפת החוק. כל זה לא מצדיק את נטילת החוק לידיים ומי שעושה זאת, דינו להיענש. |
|
||||
|
||||
לא משנה זהות השופטים? כלומר, אם למשל היה מדובר בשלושה שופטים ערבים, גם אז היית קובע שפסה"ד ניתן ממניעים גזעניים? |
|
||||
|
||||
תודיע לי כשיהיו בבית משפט כלשהו במדינת ישראל שלושה שופטים ערבים. |
|
||||
|
||||
בבית המשפט המחוזי בנצרת יש יותר משלושה. בלי לבדוק, אני בטוח שיש גם בתי משפט אחרים עם שלושה שופטים ערבים או יותר. |
|
||||
|
||||
שלושה ערבים ששופטים יהודי? לא בבית ספרנו. |
|
||||
|
||||
וטוב שכך, ותקווה שלעולם לא יהיה אחרת. |
|
||||
|
||||
למען הדיוק, יש שם חמישה. בשלום שם יש שנים עשר שופטים ערבים ושלושה רשמים. בשלום בעכו יש חמישה שופטים ורשמת ערבים. בשלום בחיפה יש חמישה שופטים ערבים. אם אמשיך לחפש מן הסתם אמצא עוד. |
|
||||
|
||||
תזכיר לי מתי גנב יהודי פרץ למקום של ערבי... לגבי גנבות חלקאיות, איומים וגביית חסות אני יודע מנסיון אישי בגליל שהערבים הם הרוב המוחלט, והשאר הם בין יהודים ליהודים (עלמה ודישון...) |
|
||||
|
||||
היחס המפלה לערבים במדינה הוא הרבה מעבר לעניין הפלילי. זה רק טבעי שכשדברים כאלה מגיעים לערכאות משפטיות, הגזענות מתבטאת גם בהן. |
|
||||
|
||||
הציבור הערבי המוסלמי כציבור לא מנסה להוציא את הפושעים מתוכו אלא נותן להם לגיטימציה, הציבור היהודי באירופה למשל סבל מאנטישמיות אך שמר על אמות מוסר אחרות גם הציבור הערבי הנוצרי לא נופל לפשע, בכל מקרה הרוב המכריע של הגניבות החקלאיות הוא של הציבור הערבי מוסלמי ולא של אוכלוסיות אחרות, חקלאי מרוויח פעם בשנה על פרי או פעם בכמה חודשים על בקר או יבולים אחרים- כשהשרשרת של הכנת התוצרת נעצר בגלל גניבות של תוצרת מוכנה או נזק כדי לקבל חסות יש משמעות אדירה והענישה הקשה היא במקום שנה שלמה של השקעת עבודה קשה והשקעה כספית גדולה (שדורשת הלוואות תנובה/ מהבנק) יורדת לטמיון בגלל כמה חבר'ה שרוצים להביא מכה ובדרך לפגוע בחקלאי ובמדינה שהוא תומך בה |
|
||||
|
||||
זו הכללה גסה כנגד ציבור שלם. הבעייה בנגב נובעת לא מזהות הקבוצה הבעייתית אלא מכך שהמדינה לא עוזרת לאוכלוסיה הבדואית, משאירה אותה בתנאי עוני ונוודות ורודפת אותה עם הסיירת הירוקה. מכאן נובע הפשע. |
|
||||
|
||||
גם ''משאירה אותה בתנאי עוני ונוודות'' היא הכללה גסה כנגד ציבור שלם. במקרה שתי ההכללות האלה, גסות ככל שתהיינה, מוצדקות. |
|
||||
|
||||
לא צריך להגזים בנטיות לאומניות. פשוט צריך להזכר בעונש המגוחך לו הם צפויים אם הם במקרה ייתפסו. |
|
||||
|
||||
ובסבירות הנמוכה שזה יקרה. |
|
||||
|
||||
ג. יופי שמגנים את המשטרה. השאלה אם גינוי המשטרה יועיל לחקלאי המבודד, שפורצים אליו שוב ושוב. |
|
||||
|
||||
החקלאי היה יכול לירות יריית אזהרה ולהבריח את הפורץ ולאחר מכן להודיע למשטרה או לתפוס אותו ולהסגיר אותו למשטרה. הקטל הוא לא האלטרנטיבה היחידה. |
|
||||
|
||||
החקלאי היה יכול לירות יריית אזהרה ולהבריח את הפורץ ולאחר מכן להודיע למשטרה שלא תעשה דבר, ולו מכיון שאינה יודעת מי הפורץ. למחרת יצטרך לישון שוב בשדה עם רובה, בתקוה שהפעם הבדואים לא יגיעו חמושים בעצמם. לגבי "לתפוס אותו ולהסגיר למשטרה"- כמו שאמרו למגמגם, קל להגיד. הסיטואציה בה הפורצים נשארים להמתין לכוחות החוק תחת איומי נשק במקום לברוח (מה הוא כבר יעשה? ירה להם בגב? אה, רגע, אופס) תתגשם רק בנסיבות מסויימות, והיא בכל מקרה מסוכנת לחקלאי עצמו, שבאופן טבעי דואג לבטחונו יותר מלבטחון הפורצים. |
|
||||
|
||||
יחד עם זאת, עם או בלי חוק דרומי, אסור לירות באדם אלא אם כן הוא מסכן אותך. |
|
||||
|
||||
התומכים בחוק והטוענים לחפותו של דרומי חושבים שפריצות כרוניות דוגמת אלו מהן הוא סבל כן מסכנות את הקורבן. אם מישהו מרוקן לי את המקרר בחשאי מדי לילה, בסופו של דבר אני עלול למות מרעב, למרות שאין שום נקודת זמן בה בוצע רצח כנגדי. |
|
||||
|
||||
נניח וזיהית את הגנב. האם מותר לך ללכת אליו הביתה ולירות בו? |
|
||||
|
||||
אם זיהיתי אותו, לכאורה יש טעם לפנות לרשויות החוק (בהודעה קודמת ציינתי שזהותם של הפורצים לא ידועה). נניח מצב היפותטי, כמו זה שקיים במדינת יישראל (שני י' כי יי צבאות איתנו), בו פניה למשטרה שקולה לשליחת אימייל לכותל המערבי: יש הבדל בין ירי על פורץ שנמצא כרגע בשטחך ומהווה סכנה מיידית, לבין מי שפרץ אליך בעבר, אבל אם אין דין ואין דיין, והפורץ בעבר הוא גם פורץ בהווה ובעתיד- תשובתי לשאלתך היא כן, מותר (לא מבחינה משפטית, כמובן, אבל לא זו היתה השאלה). |
|
||||
|
||||
1)מה פתאום סכנה מיידית? אתה לא תמות ברעב *היום*. 2)איך אתה יודע מה יהיה בעתיד? |
|
||||
|
||||
1) אם תפסתי פורץ "על חם", הוא מהווה סכנה מסויימת עבורי בלי קשר לסיבות לנוכחותו בשטחי ולכך שהוא אולי פציפיסט, כי איני יודע בוודאות מה מטרתו ומה האמצעים בהם הוא ינקוט בראותו כי הוא בסכנת הילכדות/תקיפה. 2) במקרה של שי דרומי והחקלאים הרבים שסובלים מאותה בעיה שהניעה אותו למעשהו הגובל (לכל הפחות) בטירוף של יאוש, העתיד ברור לחלוטין: מה שהיה הוא שיהיה, ומי שגנב בערב שבת יגנוב גם בשבת. לא כי הם פרנואידים, אלא כי זה המצב אצלם. אבל אני מוכן להסכים שאפילו במוסר הקוזאקים שלי, אם החקלאי מזהה גנב מסוים שגנב ממנו פעם אחת ונמלט, הוא לא יכול לירות בו על אותה פעם יחידה שלא על חם. |
|
||||
|
||||
אתה ודאי יודע שחוץ מלמות ברעב או להרוג יש עוד דרכים להתמודד עם גנבים. למשל, אפשר לסגור את הבאסטה, וללכת לעבוד בעיר. להיות פקיד במס הכנסה, שוטר, מתכנת או מצחצח נעליים. |
|
||||
|
||||
רואים שלא צפית אף פעם במערבון. (כמעט) כל מערבון טוב מתחיל בזה שהרעים נכנסים לאיזו חווה נידחת, שודדים מה שמתחשק להם ולקינוח שורפים את החווה/לוקחים את אשתו של הבעלים/יורים בו/כל התשובות נכונות, ומשם הם ממשיכים העירה והופכים גם את העיר לרכושם הפרטי שבו הם יעשו מה שמתחשק להם ומי שיתלונן יחטוף. העיר היא לא פתרון. האם, לדעתך, במציאות שבה אין בשטח מסוים שלטון של חוק כלשהו אסור מבחינה מוסרית לאדם הגון להתגורר בשטח הזה כיוון שחל עליו איסור להתגונן מפני פגיעה ברכושו (ואולי גם פגיעה לא קטלנית בגופו או בגופם של בני משפחתו)? |
|
||||
|
||||
התייחסתי לאופן ה''התגוננות'' המורחב של זהריקו. למעשה זו הרחבה של ''אם בא להרגך השכם להרגו'' אבל בלי ההסתייגות של ''אם זרחה השמש עליו''. המציאות שאתה מתאר היא לא המציאות שלנו, ואני מניח שלו חייתי במציאות כזו גם כללי המוסר שלי היו שונים. ייתכן שהפתרון יהיה נטוע בשינוי המציאות - לדוגמה, אילו היה לי כוח ייתכן שהייתי אוסר מלחמה על הפורעים במטרה להגלותם מהאזור, על משפחותיהם. |
|
||||
|
||||
זו במדה רבה המציאות באזור שבו שי דרומי חי. הנוכחות של החוק שם קטנה מאד וההרתעה שלו שואפת לאפס. לכל צורך מהותי הוא לא קיים. ניהלנו כאן פעם דיון על מה לגיטימי מבחינת דרומי לעשות (זה היה כשהתרסם עדכון החדשות על המעצר שלו). נדמה לי שלא השתתפת אז. בוא נניח לצורך הענין שלשי דרומי אין כוח שמספיק כדי להגלות את כל החשודים הפוטנציאליים מתוך איזור שחיים בו מאה וחמישים אלף בדואים. האם לגיטימי שהאדם ההגון, במציאות בה אין חוק אפקטיבי בשטח, ימקש את גבולות הנחלה שלו (כמובן תוך סימון האזור הממוקש בשלטים ברורים המוארים בלילה באורות מהבהבים שיבטיחו שאיש לא יכנס לשטח בטעות)? |
|
||||
|
||||
1. והחקלאות בישראל, מה תהא עליה? 2. נראה לי קצת חוצפה להגיד לקורבן של גניבות חוזרות ונישנות, לך תעבוד במשהו אחר. |
|
||||
|
||||
1. מה יהיה על מי שגר ביישובי ספר אם הם מופגזים והממשלה לא מגיבה? אם הממשלה מחליטה שהיא לא רוצה חקלאות, אז אין חקלאות. יש בית משפט, אפשר לפנות אליו בבקשה שיורה לממשלה לאכוף את החוק או להצהיר שהיא לא מוכנה ולפצות את הנפגעים, אבל רצח הוא לא פתרון (למניעת אי הבנות, לא האשמתי בכך את דרומי אלא התייחסתי לעמדה של זהריקו). 2. לפעמים אין ברירה. האם צריך להזכיר לך שלפני כמה שנים שלחו יותר מ-9000 איש לחפש להם בית אחר? |
|
||||
|
||||
2. ולא חוצפה להגיד לגנב לך תעבוד במשהו אחר? |
|
||||
|
||||
ברצוני לחזק את דבריו של תשע נשמות: הפתרון הראוי לפשיעה ובריונות כשהחוק מסתתר לא מוכרח להיות נטישה. ומה אם החקלאי לשעבר פותח חנות, ממנה דורשים מאפיונרים דמי חסות אז הוא סוגר ועובר להיות נהג של תא"ל, שמרביץ לו תדירות, אז הוא מתפטר והופך למאבטח שלא מקבל, בניגוד לחוק, שעות נוספות או דמי נסיעה? אני לא שולח בכזו קלות אדם מבוגר (כנראה ללא השכלה פורמלית) לעזוב את משלח ידו בגלל גנבים שאימת הדין לא שורה עליהם. |
|
||||
|
||||
הפתרון הראוי הוא לדרוש מן החוק לצאת מן המסתור. כל שאר הפתרונות לא יהיו ראויים במידה מסויימת. אם אתה מניח שהחוק מסתתר, ממילא אין תוחלת למאבק בפרוטקציונרים. |
|
||||
|
||||
אבל בוא נניח לרגע שהחוק מסתתר או שפשוט אין לו את הכוח הנדרש כדי להלחם בבריונים. הוצאת החוק ממחבואו וחיזוקו הם פתרונות טובים ברמת החברה, אבל כל עוד אתה לא מצליח ליישם אותם (ואפילו לא מסוגל למצוא דרך רצינית לקדם את ישומם) אתה צריך לענות לשאלה מה מוסרי מבחינת האדם הפשוט לעשות במצב כזה. |
|
||||
|
||||
בוא נסגור את הבאסטה ונעבור לניו יורק, המזרח התיכון הוא אלים מדי! |
|
||||
|
||||
אינני יודע מה הנתונים הסטטיסטיים של האלימות בישראל היום, אבל אחרי שג'וליאני ניכה את ניו יורק, ניו יורק היתה עדיין יותר אלימה מתל אביב. |
|
||||
|
||||
ניקה (וגם זה לא ברור) |
|
||||
|
||||
מצטער, טעות הקלדה. יש כאלו באייל שהיו כותבים: מורה בישראל! |
|
||||
|
||||
זה בסדר גם לי זה קורה. רק רציתי להגיד שיש מחלוקת כמה באמת "ג'וליאני" ניק/כה |
|
||||
|
||||
התשובה שלך היא בעצם מה שיש לי בראש הרבה זמן, ההפרש הגדול בין המציאות הסוביקטיבית לבין המציאות האוביקטיבית (שמעתי שוב את ההרצאה של כהנמן על האושר http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/lectures/danielkah... זה חזר לי..) המציאות האוביקטיבית היא שמדינת ישראל היא מקום טוב לחיות בו, מערכות השלטון והמשטרה לא מושחתות כמו במקומות אחרים, יש אידאולוגים והתנדבות לקהילה בכל מקום ואתר, יש מכנה משותף ואמונה לרוב החברה אבל ההרגשה הכללית שמשהו השתבש ומאז הכל מתדרדר ואפילו הבדואים בנגב חלקם משרתים בצבא וחלקם מודים שהמדינה של היהודים טובה ומועילה להם יותר מהמדינות הסובבות |
|
||||
|
||||
מה שגורם לי דאגה ותחושה לא טובה הם התהליכים שעוברים על מדינת ישראל -כמובן שאינני מנסה להשוות את המצב אצלנו למדינות השכנות (כמו שהבדואים עושים על פי דבריך). הבעיה הגדולה עם תהליכים חברתיים וכלכליים עמוקים היא, שמגלים את השינוי רק לאחר שהתקבע. השינויים המתחוללים, שחלק מהם מבניים, עדיין לא התקבעו ולא ברורים לנו טיבם והרכבם. |
|
||||
|
||||
השתגעת? אתה הורס לנו את אחוות הכואבים מתוך פרספקטיבה וסטנדרטים הנישאים מעל ההמונים השרויים בכאן ועכשיו. |
|
||||
|
||||
בהחלט, ותן לי להאיר את עיניך תגובה 522114 |
|
||||
|
||||
בעקבות תקדימים לפני ואחרי חוק דרומי, יש לי כמה תובנות לגבי הטיפול הנכון בפורץ. א. לא לקרוא למשטרה - זה חסר כל ערך. ב. לא לפגוע בפורץ באופן שיביא לפגיעה פיזית או נפשית בו - הוא עלול לתבוע תביעת נזיקין. ג. אם החלטת להתעמת עם הפורץ, יש לודא את מותו - המתים לא תובעים פיצויים ולא יכולים להעיד נגדך. |
|
||||
|
||||
א. דווקא מראיון שהיה עם בוקי נאה ברדיו לפני כמה שנים הוא טען שפורץ שנמצא בבית הוא התירוץ הכי טוב לגרום למשטרה להגיע לדירה (כלומר: גם אם הפורץ הסתלק שווה להגיד בטלפון שהפורץ בדירה כדי שהם יבואו יותר מהר). |
|
||||
|
||||
מהניסיון החד פעמי שלי בעניין, הם אכן מגיעים מאד מהר (וברוב רושם) במקרה כזה. אבל לא בהכרח מספיק מהר. |
|
||||
|
||||
נו, ואם יגיעו במהרה, מה זה יעזור? |
|
||||
|
||||
את מסיימת עם הניירת יותר מהר ויכולה לחזור לישון ( אבל אצל חברה, לא להשאר בבלגן, כן?). |
|
||||
|
||||
אבל ממה שידוע לי (לאושרי, זה תמיד מכלי שני) המשטרה מאוד לא אפקטיבית בטיפול בפריצות. |
|
||||
|
||||
אבל את צריכה מסמכים מהמשטרה עבור הביטוח. |
|
||||
|
||||
כלומר - במדינת ישראל רכוש חשוב יותר מחיי אדם. טוב לדעת. נרשם ונזכר. |
|
||||
|
||||
גזר הדין של אתי אלון היה דוגמה בולטת לכך. והיה אותו שופט טיפש שלשאלתו של נאשם: "מאיפה אביא סכום כזה?" (קנס שנתבע לשלם), ענה:" לך תמכור כליה". |
|
||||
|
||||
אתי אלון ממוטטת-הבנק? איפה הייתה שם העדפת רכוש על פני חיי אדם? |
|
||||
|
||||
אפשר להצגיג את הטיעון הבא - המעילה של אתי אלון, שמוטטה בנק שלם בכוחות עצמה, היתה כה משמעותית ועצומה שהיא פחות או יותר אילצה את המדינה לכסות את ההפסדים שנבעו מאותה מעילה.מכיוון שלמדינה משאבים מוגבלים,סביר להניח שחלק מהכספים שהופנו לכיסוי המעילה באו מתקציב הבריאות,סל התרופות,מע"צ,המשטרה,שרותי הכבאות ועוד שלל גופים שבפעילותם מצילים חיים. האם אפשר לטעון שבראיה מדינתית - הפסד של 250 מיליון ש"ח הוא אובדן וודאי של חיים (וכנראה במספרים גדולים יותר מהאובדן שכתוצאה מהריגה בודדת) ? |
|
||||
|
||||
אבל לא חמור יותר מאשר על רצח. אני לא מאמין שיש מי שטוען שבפעולותיה של אתי אלון נעדר מרכיב הכוונה. |
|
||||
|
||||
מכיוון שכל כך הרבה רציחות, הופכות בעקבות עסקת טיעון להריגות, סופו של סיפור שעדיף להאשם ברצח מאשר במעילה. |
|
||||
|
||||
גם על הריגה אתה יכול לקבל עשרים שנה. אגב, האם העונש של מיידוף משמעו שעדיף לרצוח מלגנוב מלקוחותיך? |
|
||||
|
||||
מי קיבל על הריגה עשרים שנים? אני לא רוצה שיהיה כאן כמו בארה"ב. |
|
||||
|
||||
מי קיבל? האחים אבו גאנם, למשל: וגם גילי שמילה: |
|
||||
|
||||
בשני המקרים השופטים מותחים ביקורת על עסקת הטיעון וההקלה בסעיף האישום. |
|
||||
|
||||
בסדר. זה מה שקורה כשרוצחים מקבלים שינוי סעיף להריגה במסגרת עסקת טיעון. יש גם מקרים שבהם הפרקליטות מלכתחילה לא מאשימה ברצח (למשל כאשר היא חושבת שיש נסיבות מקילות משמעותיות - ע"ע כרמלה בוחבוט). במצב כזה סביר להניח שהעונש יהיה עוד יותר נמוך. אבל באותה מידה, הרוב המוחלט של הגנבים ואפילו השודדים מקבלים עונשים קטנים בהרבה משל אתי אלון; סביר להניח שהיא חריגה יחסית לעברייני הרכוש הרבה יותר מאשר הדוגמאות שהבאתי חריגות יחסית למורשעים בהריגה. |
|
||||
|
||||
ככלל אתה צודק, אבל תקדימים מנקרי עין כגון זה או כמשפט האברך, מפחידים אותי, אני מעדיף לצעוק עכשיו מאשר לחכות לתקדים שיהפוך לסטנדרט. |
|
||||
|
||||
מה שהיה במשפט האברך לא היה בשום אופן תקדים, אלא רק ביטוי בולט במיוחד של מגמה שקיימת שנים במשפט הישראלי. |
|
||||
|
||||
ודאי שעדיפה האשמה ברצח. רצח תמיד אפשר להסביר באמצעות אי שפיות כללית או זמנית, דחף לאו בר כיבוש וכדו'. מעילה מבצעים, לעומת זאת, רק אנשים שפויים. |
|
||||
|
||||
נו, אם המסקנה הזו תגרום לך לוותר על הקריירה שלך כפורץ (או שמא לפתח אותה במדינות נאורות יותר), אז יצא לנו משהו. _____ לענות על דמגוגיה בדמגוגיה זה לא מועיל, אני יודע. בחיאת, תפרגנו לי מעידה חד-פעמית. |
|
||||
|
||||
כלומר - אתה מעוניין לחיות במדינה בה אין סכנה לגופך ולחייך, אם בחרת במקצוע הנ''ל. פריצה אל ביתו של אדם או כניסה חוזרת אל שטחו הפרטי ללא רשות, גניבה סיסטמטית, הפעלת טרור לאורך זמן ולגרום לאדם להעביר את חייו בפחד בלתי פוסק לשלומו ורכושו, אינן רק פגיעות ברכוש. צריך המון אידיאלים ''נאורים'' ומנותקים מהמציאות ומעט מאוד אמפתיה לבני אדם, על מנת לחשוב אחרת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לרבי מוסקוביץ מקווינס, ניו יורק, יש חלום: בכל בית כנסת יהיו לפחות חמישה חמושים להגנה מפני תוקפים. בינתיים הוא מאמן את חברי הקהילייה כיצד לירות במטרות נעות. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי כתבות שפרסמו בשנות ה-60 על הליגה להגנה יהודית בניו יורק והרב מאיר כהנא. הכתבות (של עתונאים ישראלים) היו מלאות גאווה על יהודים שיודעים להגן על עצמם. איך ובאילו שיטות זו כבר שאלה אחרת שלא כל כך התעסקו איתה. |
|
||||
|
||||
סטודנט הרג פורץ בחרב סמוראי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |