|
||||
|
||||
התייחסתי לאופן ה''התגוננות'' המורחב של זהריקו. למעשה זו הרחבה של ''אם בא להרגך השכם להרגו'' אבל בלי ההסתייגות של ''אם זרחה השמש עליו''. המציאות שאתה מתאר היא לא המציאות שלנו, ואני מניח שלו חייתי במציאות כזו גם כללי המוסר שלי היו שונים. ייתכן שהפתרון יהיה נטוע בשינוי המציאות - לדוגמה, אילו היה לי כוח ייתכן שהייתי אוסר מלחמה על הפורעים במטרה להגלותם מהאזור, על משפחותיהם. |
|
||||
|
||||
זו במדה רבה המציאות באזור שבו שי דרומי חי. הנוכחות של החוק שם קטנה מאד וההרתעה שלו שואפת לאפס. לכל צורך מהותי הוא לא קיים. ניהלנו כאן פעם דיון על מה לגיטימי מבחינת דרומי לעשות (זה היה כשהתרסם עדכון החדשות על המעצר שלו). נדמה לי שלא השתתפת אז. בוא נניח לצורך הענין שלשי דרומי אין כוח שמספיק כדי להגלות את כל החשודים הפוטנציאליים מתוך איזור שחיים בו מאה וחמישים אלף בדואים. האם לגיטימי שהאדם ההגון, במציאות בה אין חוק אפקטיבי בשטח, ימקש את גבולות הנחלה שלו (כמובן תוך סימון האזור הממוקש בשלטים ברורים המוארים בלילה באורות מהבהבים שיבטיחו שאיש לא יכנס לשטח בטעות)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |