|
||||
|
||||
סיכום פסק הדין: לולא "חוק דרומי" היה דרומי מורשע בהריגה שכן היה עליו לסגת ולא לחתור לעימות מזוין. כל השופטים הסכימו שלו הרג דרומי את הפורץ במטח האש הראשון לא היה מקום להרשעתו, מכיוון שהיה לו לחשוש לחייו. המחלוקת היא עובדתית - האם היריות המשיכו כמעט ברצף לאחר היריה הראשונה (פליטת כדור, כנראה), או שמא רדף דרומי אחרי הפורצים וירה בהם כשהיה ברור שלא נשקפת לו סכנה. שופטי הרוב סברו שיש ספק וזיכו את דרומי, ואילו השופט השלישי סבר שאין ספק כי היתה שהות לדרומי להבין את המצב החדש ולחדול מלירות. אני מנחש שלא יוגש ערעור, מפני שבית המשפט העליון אינו נוהג להתערב בהערכת הראיות. (חוץ מזה, שני שופטי הרוב מצטטים מהמשפט העברי... לא חבל?) |
|
||||
|
||||
(בעצם יכול להיות המשפט הלפני-אחרון שלי הוא קשקוש, אז תשכחו מזה... אלע''ד) |
|
||||
|
||||
אתה טוען שלולא "חוק דרומי" היה דרומי מורשע בהריגה? איך יכול "חוק דרומי" לעמוד לזכותו של שי דרומי? הלא הוא חוקק לאחר המקרה של שי דרומי. האם לא מקובל לשפוט ע"פ החוק שהיה בתוקף בשעת המעשה? |
|
||||
|
||||
כן, השופטת עומדת על כך בסעיף 8 לפסק דינה לא נמצא חולק בין הצדדים כי ההוראה החדשה, חלה על המקרה דנן. מורה אותנו סעיף 5 לחוק העונשין כי: "(א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה. .." לפיכך, במישור המשפטי סבורה אני כי יש לקבוע את דבר תחולתו של הסייג לאחריות פלילית מכוח הוראת סעיף 34 י1 לחוק העונשין - "הגנת בית מגורים" - על המקרה דנן. |
|
||||
|
||||
כנראה שאף אחד מהשופטים לא ירה בנשק מימיו. אחרת קשה להבין איך הם מאמינים לגרסת ההגנה, ששי דרומי ניסה לשחרר מעצור, נפלט לו כדור אחד לאדמה והנשק המשיך לירות - והוא הצליח לפגוע את כל חמשת הכדורים הנותרים. פגיעה של חמישה כדורים מתוך חמישה, בשני אנשים שונים (כלומר, תוך הזזת הנשק תוך כדי) כשיורים באוטומט היא לא דבר פשוט גם במטווח, בטח שלא בלילה, כשאתה תחת התקפה על חייך ומפוחד כמעט עד מוות, כמו ששי דרומי טוען שהוא היה. |
|
||||
|
||||
אם היו לו 15% פגיעות, כמקובל, היית צודק, אבל חמש מחמש, בלילה, באוטומאט, יכולים להיירות רק ע"י מרדכי רחמים או במקרה. |
|
||||
|
||||
זה מה שאמרתי או לפחות, זה מה שניסיתי להגיד |
|
||||
|
||||
קראת את פסק הדין? לא היה שום אוטומט, זה נשק שיורה בבודדת. לא היתה מחלוקת על כך שדרומי כיוון את הנשק אחרי פליטת הכדור הראשונה, השאלה היתה אם היריות האחרות היו תכופות לה (כשעדיין חש מאויים). |
|
||||
|
||||
אדייק, דרומי עצמו סבר שירה בבודדת, אבל הועלתה הסברה שאולי היתה תקלה והירי היה אוטומטי, והשופטים זקפו את הספק לזכותו בגלל שטות של המשטרה. מכל מקום לא היה זה מכריע לעניין הזיכוי. |
|
||||
|
||||
אב בית הדין זיכה אותו מחמת הספק, בגלל האפשרות של הירי האוטומטי. אם הוא היה מרשיע - זה היה נגמר בהרשעה. גם הגרסה השנייה - לפיה הוא פתאום גילה שאין לו מעצור, וירה חמישה כדורים תוך שנייה וחצי - כלומר, בלי לעצור ולכוון - פגיעה של חמישה מתוך חמישה היא הרבה יותר ממרשימה. (מתוך חמישה - אני לא מתייחס לכדור הראשון, שנורה לקרקע כשדרומי ניסה לשחרר מעצור, אלא לחמשת אלו שאחריו, שכוונו לפורצים) |
|
||||
|
||||
שופטי הרוב לא פסלו את גרסתו של דרומי ולפיה המרחק בינו לבין הפורצים היה קצר. בניגוד לעדי ההגנה והתביעה, אני לא מומחה לנשק - האם גם ממרחק של שלושה מטרים פגיעה איננה סבירה? רציתי להוסיף שהשופטים זקפו לזכותו של דרומי עוד שני עניינים שעשויים להעיד שכוונתו היתה להבריח ולא להרוג. דרומי ביקש בתחילה להבריח את הפורצים בצעקות ויריות באוויר. משחלפה הסכנה מיהר לעזרת הפצוע. |
|
||||
|
||||
חמישה כדורים יכולים להירות בתוך חמש-שש שניות. אם היה לו צורך להסיט את הקנה לגנב השני, אז נוסיף עוד שתים-שלוש שניות. כלומר כל האירוע לקח פחות מעשר שניות, שלא לדבר על חוסר ההיתכנות של מרדף, כי אז הוא לא היה פוגע (לפגוע בתנועה זה קשה בהרבה). עשר שניות זה לא זמן מבוטל, אנשים עם פחות מוטיבציה חצו מאה מטרים בפחות מכך, אבל להגיד שבחושך, כשהוא בודד מול מספר לא ידוע של גנבים שידוע לו שלא בוחלים באמצעים, לרבות סיכון חייו, כדי לקפח את פרנסתו, זה יותר ממספיק כדי להבין שהאיום הוסר, זו נראית לי הגזמה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מתי ירית בפעם האחרונה, אבל לירות 5 כדורים באופן מכוון לוקח שתי שניות, שלוש אם מכוונים לשתי מטרות. לירות באופן לא מכוון לוקח שניה וחצי (לפי פסק הדין שניה ו-38 מאיות השניה, כפי שנמדד על ידי חוקרי משטרת ישראל). באקדח אפשר גם יותר מהר, אבל הוא ירה עם רובה. |
|
||||
|
||||
גם עם רובה אפשר - במיוחד עם הפור4צים היו במרחק של 3 מטר ממנו. האם הם נפגעו בגב? |
|
||||
|
||||
איך קשור קצב האש למרחק המטרה? |
|
||||
|
||||
קלות הכיוון. אם עומדים 2 אנשים במרחק 3 מטר ומטר אחד מהשני, אפשר לירות מהר מאד. |
|
||||
|
||||
כן, הם נפגעו בגב, ומלמטה למעלה, למרות שדרומי עמד על כך שירה מגובה החזה וכיוון לפלג גופם התחתון. השופטים זקפו לזכותו את האפשרות שהפורצים ברחו בריצה שפופה. |
|
||||
|
||||
למה לזכותו אם הוא ירה בגבם כשהם ברחו? |
|
||||
|
||||
זאת אפשרות, לא ברור מה קרה שם. השופטים נותנים את הדעת לכך יש מספר תרחישים אפשריים, הם מאמינים לגרסה של דרומי. |
|
||||
|
||||
לכולי עלמא, כשהתקרבו הפורצים לדרומי הוא היה בסכנה, או למצער חש כך. לפיכך מותר היה לו להתגונן בנשקו. מאידך, אין חולק שהוא ירה בהם בגבם. השאלה המרכזית היתה אם פגע בהם מייד כשהסתובבו והחלו לברוח, עוד בטרם היה בידו סיפק להבין שאינו בסכנה עוד, או שמא רדף אחריהם וירה בהם כשכבר ברור היה שלא נשקפת לו עוד סכנה. שני שופטים קיבלו את גרסת ההגנה, ושופט אחד לא קיבל. |
|
||||
|
||||
מה זה משנה אם הם ברחו? הם לא יכולים לזרוק לאחור סכין ולפגוע בול? |
|
||||
|
||||
אני מתקשה להאמין לגרסת הריצה השפופה. הרבה יותר סביר שהפורצים עשו מה שאני הייתי עושה למשמע היריה הראשונה - נשכבו. במצב כזה, אם אכן דרומי ירה כלפי מטה, הרי שהתוצאה היתה בלתי נמנעת. |
|
||||
|
||||
לפי כל הידוע לי על גנבים, כול נסיון אישי, התגובה הטבעית למשמע רעש גדול כמו ירי קרוב היא בריחת אמוק. |
|
||||
|
||||
אפשר בטח, אבל ישנו הבדל בין חקלאי עם רובה ישן לחניך עם גלוק בקורס ירי מעשי. אני לא יודע מה הכשרתו של מר דרומי, אבל לירות דרך כוונות בחושך (עד כמה שניתן) במטרה נעה יכול לקחת זמן. מתוך סקרנות, איך המשטרה הגיעה למספר 1.38 ? מעולם לא בדקתי עם שעון, אבל להכניס חמישה כדורים בשתי מטרות בזמן הזה נראה לי לא ראלי (בטח שלא עם רובה). |
|
||||
|
||||
בטווח מספיק קצר (עד 5 מטר) לא ממש צריך לכוון כדי לפגוע, בעיקר עם רובה. מספיק שהקנה בכיוון הכללי וכמעט בטוח שהכדור יפגע. בכלל, בתנאי חשיכה כמעט מוחלטת אין טעם לכוון כי לא רואים כלום בין הכוונות. מצביעים עם הקנה לכיוון המשוער, לוחצים על ההדק כמה פעמים ומקווים לטוב. לגבי המשטרה, הם טענו את הרובה וירו איתו. בין השאר הם מדדו כמה זמן לוקח לירות 6 כדורים ברצף. |
|
||||
|
||||
נשמע לי לא סביר בעליל (למען הסר הספק, הכוונה היא כמובן לזילזול באמינותה של משטרת ישראל). |
|
||||
|
||||
אני אצטט מפסק הדין (עמ' 53-52): "ליאור נדיבי, איש משטרה בדימוס, לשעבר ראש מחלק זיהוי פלילי במרחב ציון בירושלים וכן שימש בעבר קצין מעבדת נשק במז"פ במטה הארצי, ערך חוות דעת מטעם ההגנה ביחס לממצאי הזירה וממצאי הנשק. ... נדיבי הוסיף וציין בחוות דעתו כי ניתן לבצע באמצעות הרובה הנדון ירי רצוף של 6 כדורים במשך שניה וחצי וכי בניסוי נוסף ארך משך הירי של 6 כדורים 1.38 שניות. עוד ציין בחוות דעתו כי יש להסיק את המסקנה כי הירי שביצע הנאשם, אל עבר הנפגעים, היה רצוף לנוכח מקבץ התרמילים בזירה ובגופם של הנפגעים, מקבץ צפוף למדי, בהתחשב בחשיכה ששררה במקום." לא מצויין מי ערך את הניסוי הנוסף, אבל כן כתוב (עמ' 37) ש"מומחה לנשק במטה הארצי – מר הווארד סילברווטר, הניח בפנינו חוות דעת. ... בחוות דעתו ציין המומחה כי קיבל את הרובה כשהוא מפורק ולאחר שהרכיב אותו בדק אותו בדרך של ביצוע ירי עם 49 כדורים מתחמושת מעבדה." |
|
||||
|
||||
ירי בתנועה? תלוי מי היורה ומה היכולות שלו. אני הייתי משחיל אותו ב10 מתוך 10 ממרחק של 20 מטר בלילה. |
|
||||
|
||||
חמש משש, הכדור הראשון נורה לקרקע לפי גירסתו של דרומי. |
|
||||
|
||||
שתי הערות לאחר קריאת פסק הדין: 1. פסק דין תקדימי, דן לראשונה בהשלכותיו ותחולתו של "חוק דרומי", עוסק בדיני נפשות ומתבסס על המשפט העברי והחוק האמריקאי, כולל חוות דעת של שלושה שופטים דעתניים וכל זאת בפחות מ-100 עמודים, כלומר פחות משליש הסאגה המשפטית שפרש השופט דרורי על עניין קל ערך בהרבה. 2. למרות שאין לי כל השכלה משפטית, אני מוצא, שגם ללא התיקון לחוק העונשים שזכה לכינוי "חוק דרומי", אין מקום להרשיע את שי דרומי בהריגה, שכן קשה לי להאמין שמישהו אחר במצבו היה מסוגל לנהוג אחרת. פעולתו היתה סבירה לחלוטין בהתייחס למצב ולהיסטוריה שלו ושל שכניו. לכל היותר, היה ניתן להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות, מכיוון שלא וידא בזמן הירי שנשקו מופנה כלפי מטה, דרישה לא פשוטה בתנאי הלחץ והתאורה בזמן הארוע. |
|
||||
|
||||
2. אני מסכים לטענה שאחרים היו נוהגים כמוהו, אבל נראה לי שללא התיקון ייתכן שהיה מורשע. אני עדיין צריך לקרוא את פסקי הדין שהשופטת מפנה אליהם, אבל נראה שלפני התיקון היה בית המשפט מצפה שיימנע מהעימות (אני מודה שזה לא לגמרי מובן לי, הרי סתם לצאת לקראתם בלי לירות ודאי מותר, ואם הם מתחילים לסכן אותו אז מותר להתגונן בלי טובות של החוק החדש). אם אני צודק, אפשר ללמוד מכאן שהתיקון היה נחוץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |