|
|
|
חדשות • המערכת • יום א', 9/7/2006, 1:53 |
|
עשרות גופות של נפטרים אשר תרמו את גופם למטרות מחקר לבית הספר הרפואה של אוניברסיטת תל־אביב נקברו בבית העלמין "ירקון". דבר הקבורה לא סופר לבני משפחות הנפטרים, ומעל הקברים לא הוקמו מצבות.
על פי הנוהל הקיים, אדם התורם את גופו למדע מצהיר בכתב כי הוא מוותר על הלוויה. מזה למעלה מעשר שנים, אוניברסיטת תל־אביב נהגה להזמין חלקות קבר עבור גופות בהן לא היה לה יותר צורך, וחברה קדישא היתה מביאה אותן לקבורה.
סילביה כהן, שאמה נפטרה בשנת 1990 לאחר שתרמה את גופה לצמיתות למדע, אמרה לפני מספר ימים: "הייתי מזועזעת כשגיליתי את הקבר, ועוד בלי מצבה. לא ידענו מה נעשה בגופה ושיש קבר לעלות אליו... כשהגעתי לשם הרגשתי זוועה. לראות שאמי נמצאת מתחת לעפר בלי מצבה או משהו שיציין את שמה. הרגשתי כאילו מישהו נתן לי מכה בראש 16 שנה אחרי שהיא נפטרה. היא קבורה שם כבר 13 שנה... התקשרתי לאוניברסיטה וכעסתי. הם קברו את אמא שלי ולא אמרו למשפחה? הם ענו לי שלא רצו לצער אותי. לדעתי זו חוצפה."
מאוניברסיטת תל־אביב נמסר: "נוהלי האוניברסיטה מאפשרים הקדשת הגוף למדע לצמיתות, או לחלופין, לתקופה מוגבלת. כאשר אדם מבקש לתרום את גופו למדע לצמיתות, הרי שבמעשהו זה הוא מביע את רצונו שלא יובא לקבר ישראל ובוודאי שלא תוקם מצבה במקום שייטמנו שרידי גופתו. עם זאת, בתום המחקר ועל מנת לשמור על כבוד המת, נוהגת הפקולטה לרפואה להעביר את שרידי הגופה לחברה קדישא כדי שיטמנו אותם לפי הנהלים המקובלים אצלם. העברת שרידי הגופה לבית הקברות נעשית ללא מסירת הודעה למשפחה, מאחר שזה מה שעמד מאחורי בקשת התורם. הטמנת השרידים נעשית רק כדי לשמור על כבוד המת, על פי דתו ומנהגו, ובודאי שלא על מנת שתוקם מצבה על מקום קבורתו. הקמת המצבה עומדת בניגוד מוחלט לרצונו של המת. כאשר תרומת הגופה נעשית לתקופה מוגבלת, בתום המחקר מודיעה הפקולטה לרפואה לקרובי המשפחה על אפשרות העברת הגופה לקבורה על מנת לתאם את המועד הרצוי. הקמת המצבה מוטלת על משפחת התורם, בידיעתו ובהסכמתו. בחתימתו על הטופס הוא מביע את הסכמתו כי משפחתו תדאג למצבה."
|
קישורים
|
|
|