|
||||
|
||||
פרופ' רק: "אני רוצה להזכיר שבשנים האחרונות יש חזרה אל האנטומיה המסורתית, המנתחת, החותכת בבשר המת והלומדת". האומנם כך? ומדוע בעצם? הייתי מאמינה דווקא לטענה הפוכה, שכן ממה שיצא לי להכיר בביולוגיה ובביו-פרמצבטיקה, יש כמה וכמה שלבים של ניסויים "רטובים" שמפנים את מקומם בהדרגה להדמיות מחשב. מן הסתם אף פעם לא יוחלפו 100% ואולי גם לא 70%, אבל אולי איזה אייל רפואי יוכל להסביר לי מה נותן לסטאז'ר חיתוך קיבה בשר ודם, שלא ייתנו לו המודלים השונים? |
|
||||
|
||||
איני רופא. על פי הכתבה, המפגשים הראשונים עם הבשר קשים לסטודנטים. אולי ההתגברות על קשיים אלו היא חלק מההכשרה. |
|
||||
|
||||
אני ראיתי את זה בשתי דרכים: א. טקס מעבר שהתקבע. ב. הכנעת האינסטינקט הטבעי של הגועל לטובת המבט המדעי המרוחק. |
|
||||
|
||||
כחולה פוטנציאלי, לא הייתי רוצה לעבור ניתוח על ידי מתמחה שכל ההכשרה שלו היתה על הדמיות מחשבים. |
|
||||
|
||||
נו, ברור. גם אני לא. אבל האם לא היית הולך לרופא משפחה כזה? או לאורתופד כזה? |
|
||||
|
||||
אורתופדים בכלל מתאמנים במסגריה. (ומה לעשות - אורתופדים הם מנתחים). __ דורון, frequent flyer במחלקה האורתופדית. |
|
||||
|
||||
טוב, השאלה שלי היא בעצם האם כל סוג של רופא חייב לראות את הזוועות ואף לחתוך בעצמו, או שיש סוגי רופאים שלגביהם היה אפשר להסתפק בחלק סלקטיבי של החיתוכים, אם לא בוויתור על רובם. האם גינקולוג צריך לחתוך מוחות של מתים? (נכון שמדובר באבר המין החשוב ביותר, ובכל זאת). |
|
||||
|
||||
פעם, בטלויזיה, מישהו אמר: "האיבר הכי מיני הוא זה שבין האזניים", והשני ענה לו: "אני יודע שהרבה חושבים ככה, אבל אני אישית מעדיף big boobs." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |